משנה כתובות ג א
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת כתובות · פרק ג · משנה א | >>
אלו נערות שיש להן קנס:
הבא על הממזרת ועל הנתינה ועל הכותית,
הבא על הגיורת ועל השבויה ועל השפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד,
הבא על אחותו ועל אחות אביו ועל אחות אמו ועל אחות אשתו ועל אשת אחיו ועל אשת אחי אביו ועל הנידה,
יש להן קנס.
אף על פי שהן בהכרת, אין בהן מיתת בית דין.
משנה מנוקדת
אֵלּוּ נְעָרוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶן קְנָס:
- הַבָּא עַל הַמַּמְזֶרֶת וְעַל הַנְּתִינָה וְעַל הַכּוּתִית;
- הַבָּא עַל הַגִּיּוֹרֶת וְעַל הַשְּׁבוּיָה וְעַל הַשִּׁפְחָה,
- שֶׁנִּפְדּוּ וְשֶׁנִּתְגַּיְּרוּ וְשֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ פְּחוּתוֹת מִבְּנוֹת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד;
- הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ,
- וְעַל אֲחוֹת אָבִיו, וְעַל אֲחוֹת אִמּוֹ,
- וְעַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ, וְעַל אֵשֶׁת אָחִיו,
- וְעַל אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו, וְעַל הַנִּדָּה;
- יֵשׁ לָהֶן קְנָס.
- אַף עַל פִּי שֶׁהֵן בְּהִכָּרֵת,
- אֵין בָּהֶן מִיתַת בֵּית דִּין:
נוסח הרמב"ם
ואלו נערות - שיש להן קנס,
- הבא על הממזרת, ועל הנתינה, ועל הכותית.
- הבא על הגיורת, ועל השבויה, ועל השפחה,
- שנפדו, ושנתגיירו, ושנשתחררו -
- פחותות - מבנות שלש שנים ויום אחד.
- הבא על אחותו,
- ועל אחות אביו, ועל אחות אימו, ועל אחות אשתו,
- ועל אשת אחיו, ועל אשת אחי אביו,
- ועל הנידה - יש להם קנס.
- שאף על פי - שהן בהכרת,
- אין בהן - מיתת בית דין.
פירוש הרמב"ם
שיעור המשנה כך, ואלו נערות פסולות שיש להן קנס.
ורוצה לומר באמרו קנס - מה שנאמר "ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף"(דברים כב, כט).
וכבר ידעת שהכותית והגויה היום אצלנו שוין כמו שבארנו במסכת ברכות (סוף פרק ח).
ואמרו אשת אחיו ואשת אחי אביו - אפשר זה כגון שאחיו או אחי אביו ארס אשה והיא בתולה ונתגרשה מן הארוסין.
והתנאי באלו הלאוים כולם שהם מחוייבי כרת שלא יהיה שם התראה, לפי שאם התרו בהן חייב מלקות, לפי שהעיקר כל חייבי כריתות לוקין כמו שיתבאר, ומן העיקר שסומכין עליו אין אדם לוקה ומשלם:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
אלו נערות - שאף על פי שהן א פסולות ב יש להן קנס. אם אנס אדם אחת מהן נותן לאביה חמשים כסף:
הנתינה - מן הגבעונים. ועל שם שנתנם יהושע חוטבי עצים ושואבי מים נקראים נתינים. והם אסורים לבא בקהל:
ועל הכותית - האי תנא סבר כותים גירי אריות הם וכגוים הם חשובים ג:
פחותות מבת שלש שנים - דבחזקת בתולות הן, שאף על פי שנבעלו בשביה או בגיותן, בתוליהן חוזרים:
ועל אשת אחיו ועל אשת אחי אביו - שנתקדשה לאחד מהן ונתגרשה מן האירוסין, ועדיין בתולה היא ד:
שאע"פ שהן בהכרת אין בהן מיתת ב"ד - וכרת אינו פוטר מן התשלומין. והני מלי, שלא היתה שם התראה. אבל אם היתה שם התראה פטור מן הקנס, דקיי"ל כל חייבי כריתות שהתרו בהן לוקין, ואין אדם לוקה ומשלם ה:
פירוש תוספות יום טוב
אלו נערות. כסתם דלקמן מתניתין ח' קטנה יש לה מכר ואין לה קנס נערה כו'. גמרא:
הממזרת וכו'. פי' הר"ב שאע"פ שהן פסולין כלומר וכ"ש כשרות אלא פסולים אצטריכי ליה ובגמרא מקשי והכתיב (דברים כ"ב) ולו תהיה לאשה אשה הראויה לו כדלקמן מ"ה וה"נ לפטור מקנס. ומשני שיתא קראי כתיבי באונס ומפתה נערה נערה הנערה בתולה בתולות הבתולות תרי לגופייהו חד לכדאביי דלנערה דוקא הא בא עליה ומתה פטור. וחד לג"ש דבאונס כתיב חמשים ובמפתה כתיב ישקול דהיינו שקלים וילפינן מהדדי אייתרי ליה תרי חד לאתויי חייבי לאוין וחד לאתויי חייבי כריתות. וכתבו התוספות דלמ"ד קדושין תופסין בחיייבי לאוין הוו חייבי עשין וחייבי לאוין כחדא לרבויינהו מחד קרא דכיון דמשום דכתיב תהיה ה"א למעוטינהו הלכך כי הדדי מרבינן להו כיון דאית בהו הויה וקרא תניין לחייבי כריתות ולמ"ד אין קידושין תופסין בחייבי לאוין [בספ"ד דיבמות] חד לחייבי עשה ואידך לחייבי לאוין וכריתות דכי הדדי נינהו למעטינהו מולו תהיה ומרבינהו כהדדי. וליכא לאקשויי דאימא חד לאונס וחד למפתה דהא מג"ש ילפינן להו מהדדי ועיין מ"ש במ"ג:
הנתינה. עיין מ"ש בפ"ח דיבמות מ"ג וברפ"ג דמכות:
הכותית. פירש הר"ב האי תנא סבר כותים גירי אריות הם וכגוים הם חשובים וכן פירש רש"י ותימא דאם כן נכרית נמי וליתני לה דהוי רבותא טפי. ועוד הוכיחו בתוספות מהגמרא דפ"ק דנכרית אין לה קנס ועוד הקשו דמתניתין כר"מ דמתניתין ח' כמו שכתבתי לעיל ובהדיא אמרינן בגמרא פרק שור שנגח ד' וה' (דף ל"ח) דס"ל לר"מ דגירי אמת הן. אלא אף על גב דגירי אמת הן איצטריך לאשמעינן שיש להן קנס דסד"א דלקנסינהו שלא יהא להם קנס שלא יטמעו בהן ישראל ע"כ. ומסיים הר"ן כי היכי דקנסינהו מהאי טעמא לענין שור של ישראל שנגח שור של כותי דפטור כדאיתא התם קמ"ל דלענין קנס לא קנסינהו כדי שלא יהא חוטא נשכר. וכתבו התוספות וא"ת אמאי לא חשיב נמי אלמנה לכה"ג וי"ל דתנא ושייר כו' א"נ דהכא לא חשיב אלא פסולי קהל:
והבא על הגיורת. חלקן לשנות חייבי לאוין לחודייהו וגיורת ומשוחררת דכשרות הן לחודייהו וחייבי כריתות לחודייהו משום דבעי למיתני סיפא אף על פי שהם בהכרת כו' אבל בריש פרק ג' דמכות לא תני אלא הבא אחד על כולם. תוספות:
שנפדו כו'. עיין מ"ש במשנה ב' דפרק קמא:
ועל אשת אחיו וכו'. פי' הר"ב שנתקדשה לאחד מהן ונתגרשה משום אשת אחיו צריך לפרש ונתגרשה דאי נתאלמנה יבמה היא לו וזקוקה לו כמ"ש במ"ב פ"ט דיבמות ומה קנס וכרת שייך בה. והתוספות הביאו ירושלמי דמוקים לה בשיש לו בנים מאשה אחרת ומיירי בנתאלמנה ועיין במ"ג:
אף על פי שהן בהכרת. כתב הר"ב וה"מ כו' ואין אדם לוקה ומשלם דאמר קרא (דברים כ"ה) כדי רשעתו משום רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום ב' רשעות וסמיך ליה ארבעים יכנו פן יוסיף דהיכא דאיכא שתי רשעיות נעביד ביה הכאה. ועיין מ"ש במשנה דלקמן. ועיין פרק ח' דב"ק משנה ג':
בהכרת. עיין מ"ש במ"ב פ"ק דחלה:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(א) (על הברטנורא) דרבינן לה מקראי בגמרא:
(ב) (על הברטנורא) כלומר, וכל שכן כשרות:
(ג) (על הברטנורא) ותימה, דאם כן נכרית נמי, ולתני לה דהוה רבותא טפי כו'. אלא אע"ג דגירי אמת הן, איצטריך, דסלקא דעתך אמינא דלקנסינהו שלא. הא להם קנס, שלא יטמעו בהו ישראל, אבל נכרית אין לקנוס. תוס':
(ד) (על הברטנורא) משום אשת אחיו צריך לפרש ונתגרשה, דאי נתאלמנה, יבמה היא לו וזקוקה לו. והתוספות כתבו דמיירי ביש לו בנים [מאשה אחרת] ובנתאלמנה. או דמיירי באשת אחיו מאמו. ת"ח:
(ה) (על הברטנורא) בגמרא ילפינן ליה מקרא:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
אלו נערות: פ' בתולה נשאת (כתובות דף י"א) ובפ' שור שנגח ד' וה' (בבא קמא דף ל"ח) ובירוש' פ"ק דמגלה דף ע"א: ונראה דקאי אפ"ק דאגב שהזכיר שם דגיורת ושבויה ושפחה פחותות מבנות שלש כתיבתם מאתים ויותר על ג' כתובתם מנה קתני השתא דהני פחותות לענין קנס יש להן והני יתירות אין להם קנס אלא שהפסיק בכל האי פירקא דלעיל מהנהו טעמי דכתיבנא לעיל בההוא פירקא והדר לדיניהן דהני לענין קנס ובדין הוא דה"ל למישרי ברישא ולמיתני אלו נערות שיש להן קנס הבא על הגיורת וכו' מן הטעם שכתבנו אלא משו' דאיכא רבותא טפי בממזרת ונתינה וכותית דהא פסולות פתח בהו ברישא וזה אפשר שכיון רש"י ז"ל במה שכתב הבא על הממזרת בגמ' פריך אבל כשרות לא ומשני פסולות איצטריכא ליה לאשמועי' כלומ' אם תקשה דה"ל למיתני בריישא בגיורת מן הטעם שכתבנו אה"נ אלא במאי דפריך בגמ' ומשני מתורץ הדבר וכדכתיבנא כנלע"ד. ואי גרסי' ואלו נערות בויו הוה ניחא טפי מה שכתבנו ועוד י"ל דנקט ברישא ממזרת ונתינה וכותית משום דליכא למיתני בהו בסיפא בואלו שאין להם קנס מידי כדתני בשאר באבי ושיעור מתני' ואלו נערות שהבא עליהן נותן להן קנס ממזרת ונתינה וכותית אלא דנקט מלת הבא בתר הכי כדי לחלקן כמו שנכתב בסמוך בס"ד: נערות גמ' נערה אין קטנה לא וכתב רש"ל ז"ל דדייק ליה מדלא קתני אלו בתולות שיש להן קנס שהרי עיקר הקנס על ענין בתולים ועוד בקרא דמפותה לא הוזכר אלא בתולה והיה לו להזכיר הלשון הנאמר בשניהם אלא דבא להשמיענו חדוש אלו נערות ולא קטנות שלא תאמר דקרא לא קפיד אלא אנערות ולא בוגרות ומש"ה דייק שפיר דליכא למימר דילמא דלא אתי למעוטי אלא בוגרת ע"כ. ותוס' ז"ל תרצו דאסיפא דמתני' דקתני כל מקום שיש מכר אין קנס סמיך ומשני בגמ' דהאי מתני' נמי ר"מ היא דאמר קטנה אין לה קנס: ועיין בתוס' דנדה פ' יוצא דופן (נדה דף מ"ד:)
הבא על הממזרת וכו': תוס' פ' אלמנה לכהן גדול דף ס"א ודפ' הערל (יבמות דף ע"ט:)
ועל הנתינה: מן הגבעונים. ועל שם שנתנם יהושע וכו' ודוד גזר עליהם כן פי' רש"י ז"ל כאן ובריש פ' עשרה יוחסין וכן היא דעת הרמב"ם ז"ל בפי"ב מהלכ' א"ב אבל הר"ן העלה דנתינה דכוליה תלמודא היינו אחת משבעה עממין שנתגיירה שהיא אסורה מן התורה אפי אחר שנתגיירה מלאו דלא תתחתן ע"כ ואף רש"י ז"ל עצמו כתב בפ"ד מיתות כותי בלא תתחתן בם וכן הנתין דהוא מן הגבעונים וכן כתב בפ' ואלו הן הלוקין: וכל ז' עממין בגירותן נמי אסירי כדאמר רבא בפ' הערל מיהו דוקא אותן המתגיירין בעצמן אבל בניהם ובנותיהן מותרין שהרי לא מנה בהן הכתוב דורות ובא דוד וגזר על הנתינים לעולם עכ"ל ברפ"י יוחסין: ואיתא להאי בבא בירוש' רפ"י יוחסין:
ועל הכותית: עיין בתוי"ט מה שכתב על פי' הרעז"ל ומביא בשם התו' והא דלא תנא מצרי ואדומי משו' שיש להם היתר אבל קשה דליתני מחזיר גרושתו משנשאת ונבעלה שלא כדרכה אע"ג דאמרי' בפ"י יוחסין הכל מודים שאם בעל ולא קדש שאינו לוקה מ"מ לר' עקיבא דאמ' אין קדושי' תופסין במחזיר גרושתו ליתני ועוד ה"מ למיתני יבמה לשוק וי"ל דתנא ושייר ואע"ג דבפ"ק דקדושין פריך תנא תני אלו ואת אמרת תנא ושייר הכא דתני בסיפא ואלו שאין הן קנס לא שייך למידק הכי כדאשכחן בפ' המזבח מקדש דקתני ואלו פסולן בקדש ואלו שאין פסולן בקדש ומשייר ברישא ובסיפא:
הבא על הגיורת: תוס' דפרק יוצא דופן ר' מ"ד.
הבא על אחותו: פ' בן סורר (סנהדרין דף ע"ג) ובגמ' מוקי דמתני' דמחייב תשלומין לבא על אחותו וכו' ואע"פ שמתחייב כרת בביאתו דלא כר' נחיניא בן הקנה דתניא ר' נחוניא בן הקנה היה עושה את יום הכפורים כשבת אתשלומין מה שבת מתחייב בנפשו ופטור מן התשלומין אם שרף גדושו של חברו אף יום הכפורים מתחייב בנפשו כרת ופטור מן התשלומין הכא נמי גבי בא על אחותו וכו' כיון דמתחייב כרת פטור מן הקנס: וכתבו תוס' ז"ל וה"ה דה"מ לאקומה כשגרשה. והביא ירוש' זה סמ"ג עשין סוף סי' נ"ד. ור"ע ז"ל פי' כלשון רש"י והרמב"ם ז"ל ומשו' אשת אחיו הוא דאיצטריכא להו לפ' הכי דנתגרשה דאי נתאלמנה יבמה היא לו וזקוקה לו ולפי' הירוש' שהביאו תוס' ז"ל דמיירי אף בנתאלמנה:
אע"פ שהן. בְּהִכַּרֵת: כך היא גירסת רבינו יהודה ב"ר נתן כמו שכתבתי בפ"ק דמגלה אבל בהרי"ף והרא"ש ז"ל כתוב אע"פ שהן בכרת: ובגמ' יליף מקראי דפסולות כגון חייבי לאוין וכ"ש חייבי עשה כגון מצרי ואדומי דיש להם קנס וגם דחייבי כרתות יש להם קנס מנער נערה הנערה. וגם בהצטרפות קראי אחריני עם דרשת מלת הנערה כדאיתא התם ע"ש ובתוס'. בסוף פ' ר"ע ז"ל אבל אם היתה שם התראה פטור אמ' המלקט ומתני' דמכות רפ"ג דקתני ואלו הן הלוקין הבא על אחותו וכו' מיירי בשהתרו בו דאיכא ממון ומלקות ואשמועי' שם דלקי ולא משלם ומתני' דהכא מיירי בשלא התרו בו דליכא מלקות והיא אוקמתא דר' יוחנן וגם רבה אסיקנא בגמ' דע"כ כר' יוחנן ס"ל דחייבי מלקיות שוגגין משלמין ממון ומוקי נמי למתני' כשלא התרו בו וריש לקיש תירץ דמתני' דהכא כר"מ דאית ליה אדם לוקה ומשלם ועולא תירץ דמתני' באחותו נערה דאיכא קנס ולא לקי ומתני' דהתם באחותו בוגרת או באחותו נערה ותומה ומפותה דליכא קנס וכרבנן: וביד פ"א דהלכו' נערה בתולה סי' י"א: ובטור א"ה כוליה פירקי' בסי' קע"ז: ואמרי' בגמ' דמתני' דקתני קנס לממזרת ולאחותו וכו' דלא כי האי תנא דתניא ולו תהיה לאשה שמעון התמני אומר אשה שיש לו בה הויה דהיינו שקדושין תופסין לו בה יש לה קנס פרט לאחותו ולכל חייבי כרתות. ר"ש בן מנסיא אומ' אשה הראויה לקיימה דמשמע ליה תהיה לשון קיום ומפ' ר' זירא דאיכא בינייהו ממזרת ונתינה למ"ד יש בה הויה הא נמי יש בה הויה למ"ד ראויה לקיימה הא אינה ראויה לקיימה ולר' עקיבא דס"ל דאין קדושי' תופסין בחייבי לאוין קאזיל. ומפ' בגמ' מאי בינייהו מ"מ למאן דס"ל דקדושין תופסין בחייבי לאוין מתני' בלא כשמעון התמני בחייבי כרתות ודלא כר"ש בן מנסיא בין בחייבי כרתות בין בחייבי לאוין. אמר רב חסדא הכל מודי' בבא על הנדה שמשלם קנס למ"ד יש בה הויה בעי' הא נמי יש בה הויה שהמקדש אשה בימי נדותה מקודשת למ"ד ראויה לקיימה הא נמי ראיה לקיימה:
תפארת ישראל
יכין
אלו נערות: אף שהן פסולות:
שיש להן קנס: דבאנס נערה בתולה נותן לאביה נ' כסף:
ועל הנתינה: עי' יבמות [פ"ח מ"ג סי' ט"ו]:
ועל הכותית: כשהחריב סנחריב שומרון הביא עכו"ם מעיר כותה ומספרוים ומבבל וכדומה והושיבם שם [כמלכים ב' י"ז פכ"ד]. וכשטרפום אריות היער, נתגיירו מיראה [ומפני שהרוב היו מכותה, נקראו כולם כותיים]. וקמ"ל דאפ"ה גרי אמת הן:
ושנשתחררו: עפ"ק מ"ב:
פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד: דאפילו נבעלו אז בתוליהן חוזרים:
ועל אשת אחיו: מאמו, שנתקדשה ונתגרשה או נתאלמנה, או באשת אחיו מאביו שנתקדשה ונתגרשה, או בנתאלמנה והניח בנים מאחרת, דאילו עדיין אשתו הרי הוא בחנק וקלב"ם:
ועל אשת אחי אביו: שנתקדשה לו ונתגרשה או נתאלמנה:
אין בהן מיתת בית דין: דחיוב כרת אינו פוטר מתשלומין. מיהו בהתרו בו, דאז חייב מלקות, אז פוטר מתשלומין:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת