ירושלמי כתובות ג



הלכה א משנה

עריכה

אילו נערות שיש להן קנס הבא על הממזרת ועל הנתינה ועל הכותית והבא על הגיורת ועל השפחה ועל השבויה שנפדו או שנתגיירו או שנשתחררו פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד הבא על אחותו ועל אחות אביו ועל אחות אמו ועל אחות אשתו ועל אשת אחיו ועל אשת אחי אביו ועל הנידה יש להן קנס אף על פי שהן בהיכרת אין בהן מיתת בית דין

הלכה א גמרא

עריכה

כתיב (דברים כב) ולו תהיה לאשה אשה שהיא ראויה לו וממזרת היא ראויה לו רבי שמעון בן לקיש אמר (שמות כב) כסף ישקול כמוהר הבתולות ריבה כאן בתולות הרבה אמר רבי זעירא אילו היה כתיב בתולות כמוהריות לית כתיב אלא כמוהר הבתולות לא ריבה אותן הכתוב אלא למוהר בלבד ויידא אמרה הדא דתני חזקיה (שם) אם מאן יאמן אביה אין לי אלא שמיאן אביה מניין שאם ימאנו אפילו מהשמים תלמוד לומר מאן ימאן מ"מ מעתה הבא על השפחה לא יהא לה קנס לית יכיל דתני יכול הבא על השפחה ארמית יהא חייב תלמוד לומר (שם) מהר ימהרנה לו לאשה את שיש לו הוייה בה יצאת שפחה ארמית שאין לו הוייה בה התיבון הרי אחותו אין לו הוייה בה והוא משלם קנס שנייא היא שיש לה הוייה אצל אחר הרי בתו יש לה הוייה אצל אחר ואינו משלם קנס שנייא היא שהוא מתחייב בנפשו שכל המתחייב בנפשו אינו משלם ממון נתינה אמר רבי יוסי נתינים לא חשו להם אלא משום פסולי משפחה אין תימר משום פסולי עבדות מעתה הבא על הנתינה לא יהיה לה קנס ותנינן הבא על הנתינה יש לה קנס כותית אתיא כמאן דאמר כותי כישראל לכל דבר ברם כמאן דמר כותי כגוי לא בדא דאיתפלגון כותי כגוי דברי רבי רבן שמעון בן גמליאל אומר כותי כישראל לכל דבר אפילו תימא כותי כגוי כותי משום מה הן פסולין לא משום גוי ועבד גוי ועבד הבא על בת ישראל הוולד ממזר וממזרת יש לה קנס לחומרין או לעניין משפחה את עבד ליה גוי ועבד הבא על בת ישראל הוולד ממזר לענין קנס את עביד ליה כישראל הבא על הגויה הוולד גוי א"ר יוסי בי ר' חנינא האונס והמפתה את היתומה פטור אמר רבי בא בר ממל מחלוקת כר' יוסי הגלילי ברם כר' עקיבה יש לה קנס וקנסה של עצמה אמר רבי יוסי מתניתא אמרה פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד ולא כיתומה היא והתני (דברים כב) תחת אשר עינה לרבות את היתומה לקנס דברי רבי יוסי הגלילי אמר ר' אחי תיפתר שבא עליה עד שלא מת אביה ומת אביה כבר נראה ליתן לאביה תמן תנינן האוכל תרומה מזיד משלם את הקרן ואינו משלם את החומש ותנינן אילו הן הלוקין הכא את אמר לוקה וכא את אמר משלם א"ר יוחנן לצדדין היא מתניתה אם התרו בו לוקה לא התרו בו משלם סבר ר' יוחנן למימר במקום מכות ותשלומים משלם ואינו לוקה וילקה וישלם (דברים כה) כדי רשעתו משום רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום שתי רשעיות וישלם ולא ילקה במי שיש בו שתי רשעיות הכתוב מדבר (שם) והפילו השופט והכהו לפניו כדי רשעתו במספר ר' שמעון בן לקיש אמר ואפילו לא התרו אינו משלם מאחר שאילו מתרין בו לוקה מתניתא פליגא על רבי שמעון בן לקיש האוכל תרומה שוגג משלם את הקרן וחומש ואלו התרו בו אינו לוקה פתר לה כרבי מאיר דרבי מאיר אמר לוקה ומשלם מתניתא פליגא על דרבי שמעון בן לקיש דתנינן אילו נערות שיש להן קנס אילו התרו בו אינו לוקה פתר לה כרבי מאיר דרבי מאיר אמר לוקה ומשלם רבי אבהו בשם רבי שמעון בן לקיש מן המוציא שם רע למד רבי מאיר (דברים כב) ויסרו אותו מכות וענשו אותו ממון רבנין אמרין לחידושו יצא המוציא שם רע ובדבר שהוא יוצא לחידושו אין לומדין ממנו לפי שבכל מקום אין אדם מתחייב מדיבורו וכאן אדם מתחייב מדיבורו הואיל וכן אי את למד ממנו דבר אחר כן אין את למד ממנו לא עונשין ולא מכות לא כן אמר ר' אבהו בשם רבי יוחנן מזיד בחלב שוגג בקרבן מתרין בו לוקה ומביא קרבן וכא לוקה ומשלם ר' בון בר חייה בשם רבי שמואל בר רב יצחק אמר כדי רשעתו שני דברים מסורין לבית דין את תופס אחד מהן יצא דבר שמסור לשמים הכל מודין שאין ממון אצל מיתה מן הדא (ויקרא כד) מכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת מה מכה בהמה לא חלקתה בו בין שוגג למזיד לחייבו ממון אף מכה אדם לא תחלוק בו בין שוגג למזיד לפוטרו ממון מה פליגין בממון אצל מכות רבי יוחנן אמר אין ממון אצל מיתה ויש ממון אצל מכות רבי שמעון בן לקיש אומר כשם שאין ממון אצל מיתה כך אין ממון אצל מכות רבי אמי בבלייה בשם רבנין דתמן טעמא דרבי שמעון בן לקיש רשע רשע נאמר רשע במחוייבי מיתה ונאמר רשע במחוייבי מכות מה רשע שנאמר במחוייבי מיתות ב"ד אין ממון אצל מיתה אף רשע שנאמר במחוייבי מכות אין ממון אצל מכות נתן בר הושעיה אמר כאן בנערה וכאן בבוגרת נערה יש לה קנס ואין לה מכות בוגרת יש לה מכות ואין לה קנס ואין לה בושת ופגם רבנין דקסרין אמרין תיפתר שהפיתתו או שמחלה לו וסבר נתן בר הושעיה במקום מכות ותשלומין משלם ואינו לוקה וילקה וישלם כדי רשעתו משום רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום שתי רשעיות וישלם ולא ילקה כעדים זוממין כמה דתימר תמן בעדים זוממין משלמין ואין לוקין וכא משלם ואינו לוקה אמר רבי יונה טעמא דרבי נתן בר הושעיה כדי רשעתו את שמכותיו יוצאות כדי רשעתו יצא זה שאומרים לו עמוד ושלם מתניתא פליגא על רבי שמעון בן לקיש האוכל תרומה מזיד משלם את הקרן ואינו משלם את החומש על דעתיה דנתן בר הושעיה דאמר משלם ניחא על דעתיה דרבי יוחנן דאמר התרו בו לוקה ואם לא התרו בו משלם פתר לה מזיד [בלא] בהתראה על דעתיה דרבי שמעון בן לקיש לא שנייא היא שוגג היא מזיד היא התרו בו היא לא התרו בו פתר לה כרבי מאיר דאמר לוקה ומשלם אמר רבי חנינה קומי רבי מנא ואפילו יסבור רבי שמעון בן לקיש כל מתניתא דרבי מאיר קרייה דרבי מאיר והכתיב (ויקרא כב) ואיש כי יאכל קודש בשגגה אלא מיסבר סבר ר' שמעון בן לקיש חומש קרבן ואפילו תימר חומש קרבן קרן קרבן א"ר יודן בר שלום מתניתא אמרה שהקרן קנס דתנינן תמן אינו משלם תרומה אלא חולין מתוקנין והן נעשין תרומה אילו ממה שאכל היה משלם ניחא ועוד מהדא דתני אכל תרומה טמאה משלם חולין טהורין ואם שילם חולין טמאין יצא ולא דמי עצים הוא חייב לו הדא אמרה שהקרן קנס כמה דאת אמר קרן קנס ודכוותה חומש קנס אלא רשב"ל כדעתיה כמה דו אמר תמן הכל היה בכלל (שמות כ) לא תענה ברעך עד שקר יצא (דברים יט) ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו לא שישלם ממון וכא הכל היה בכלל (ויקרא כב) וכל זר לא יאכל קודש יצא ואיש כי יאכל קודש בשגגה שישלם ממון והתני מודין חכמים לר"מ בגונב תרומת חבירו ואכלה שהוא לוקה ומשלם שכן האוכל תרומה לוקה והתני מודין חכמים לרבי מאיר בגונב חלב חבירו ואכלו שלוקה ומשלם שכן האוכל חלבו לוקה והתני החוסם את הפרה משלם ששת קבין לפרה וארבעת קבין לחמור שכן החוסם פרתו לוקה אמר רבי יוסי שכן מחוייבי מיתות גנב תרומת הקודש ואכלה שהוא לוקה ומשלם מכל מקום הפסידו ממון אמר רבי מנא קומי רבי יוסי מעתה הבא על אחותו קטנה ילקה וישלם שכן הבא על אחותו בוגרת לוקה חזר ומר גבי אחותו חל עליו תשלומין ומיתה כאחת ברם הכא מכיון שחסם נתחייב מכות ומיכן ואילך בתשלומין התיב רבי זעירא קומי רבי מנא הרי המצית גדישו של חבירו בשבת על שיבולת הראשון חייב מכות מיכן ואילך בתשלומין ולית אמר כן על כל שיבולת ושיבולת יש בה התריית מיתה וכא על כל חסימה וחסימה יש בה התריית מכות רבי יוסי בי רבי בון אמר תרין אמוראין חד אמר בחוסם בתרומה ובקדשים וחרנה אמר בחוסם על ידי שליח שליח לוקה והוא פטור (ויקרא יז) דם יחשב לאיש ההוא ולא לשולחיו שוגג בתרומה ומזיד בחמץ שוגג בתרומה ומזיד בנזיר שוגג בתרומה ומזיד ביום הכיפורים אין תפתרינה בשני דברים ניחא ואין תיפתר בדבר אחד מחלוקת רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש תמן תנינן אין בין שבת ליום הכיפורים אלא שזה זדונו בידי אדם וזה זדונו בהיכרת הא בתשלומין שניהן שוין מתניתא דרבי נחונייא בן הקנה דרבי נחונייא בן הקנה אומר יום הכיפורים כשבת לתשלומין רבי שמעון בן מנסיא אומר מחוייבי כריתות כמחוייבי מיתות בית דין מה ביניהון רבי אחא בשם ר' אבינה נערה נידה ביניהון רבי מנא אומר אף אחות אשתו ביניהון על דעתיה דר' נחונייא בן הקנה מה שבת אין לו היתר אחר איסורה אף יום הכיפורים אין לו היתר אחר איסורו ואילו הואיל ויש להן היתר אחר איסורן משלם על דעתיה דרבי שמעון בן מנסיא מה שבת יש בה כרת אף יום הכיפורים יש בה כרת ואילו הואיל ויש בהן כרת אינו משלם רבי יודה בר פזי בעא מכות וכרת מה אמרין בה אילין תניי אמר רבי יוסי צריכה לרבנין רבי יונה בעא למה לא שמע לה מן הדא דתני רבי שמעון בן יוחי דתני רבי שמעון בן יוחי רבי טרפון אומר נאמר כרת בשבת ונאמר כרת ביום ונאמר כרת ביום הכיפורים מה כרת שנאמר בשבת אין מכות אצל כרת אף כרת שנאמר ביום הכיפורים אין מכות אצל כרת אמר ר' מנא קומי רבי יוסי מה צריכה לא כרשב"ל ברם כרבי יוחנן מה מכות אצל מיתה יש לו כל שכן מכות אצל כרת דאיתפלגון השוחט אותו ואת בנו לשם ע"ז רבי יוחנן אמר התרו בו משם אותו ואת בנו לוקה משם ע"ז היה נסקל רשב"ל אמר אפי' התרו משם אותו ואת בנו אינו לוקה מאחר שאילו התרו בו משם ע"ז היה נסקל אמר ליה אפילו כרבי יוחנן צריכה לו תמן שני דברים וכא דבר אחד על דעתיה דרשב"ל מה איכא בין אילין תנאי לאילין רבנן לאוין לא כריתות רבי יודן אמר הבא על הממזרת ביניהון ר' חנניה אמר המצית גדיש חבירו ביום טוב ביניהון על דעתיה דאילין תנאי הואיל ואין בהן כרת משלם על דעתיה דרבנין דאילו הואיל ויש בהן מכות אינו משלם מעתה אילו נערות שיש להן קנס דלא כרבנין אמר רבי מתניה תיפתר דברי הכל בממזר שבא על הממזרת ואשת אחיו לאו יבמתו היא אמר רבי מתניה תיפתר שהיו לאחיו בנים ואירס אשה ומת ובא אחיו ואנסה


הלכה ב משנה

עריכה

ואילו שאין להן קנס הבא על הגיורת ועל השבויה ועל השפחה שנפדו או שנתגיירו או שנשתחררו יתרות על שלש שנים ויום אחד רבי יהודה אומר שבויה שנפדית הרי היא בקדושתה אף על פי שהיא גדולה

הלכה ב גמרא

עריכה

אמר רבי יוחנן לא ריבה אותה רבי יהודה אלא לקנס תני רבי חייה אף לכתובת מנה מאתים רבי שמעון בן לקיש אמר אף להאכילה תרומה על דעתיה דרבי שמעון בן לקיש רבי יודה ורבי דוסא שניהן אומרים דבר אחד דתנינן תמן השבויה אוכלת בתרומה דברי רבי דוסא אתא רבי חנינה בשם רבי שמעון בן לקיש הלכה כרבי דוסא


הלכה ג משנה

עריכה

הבא על בתו ועל בת בתו ועל בת בנו ועל בת אשתו ועל בת בתה ועל בת בנה אין להן קנס מפני שהוא מתחייב בנפשו שמיתתו בידי בית דין שכל המתחייב בנפשו אינו משלם ממון שנאמר (שמות כב) ולא יהי אסון ענוש יענש

הלכה ג גמרא

עריכה

אילו אחר בא עליה קנסה לאו לאביה הוא תיפתר שבא עליה עד שלא מת אביה ומת אביה כרבי יוסי הגלילי ברם כר' עקיבה יש לה קנס וקנסה של עצמה רבי ירמיה בשם רבי לעזר ממשמע שנאמר ולא יהיה אסון איני יודע אם יהיה אסון ונתת נפש תחת נפש ומה תלמוד לומר אם יהיה אסון לרבות את המזיד בהתרייה אמר רבי יוסי ולאו מתניתא היא שכל המתחייב בנפשו אינו משלם ממון דלא אתיא אלא בשוגג אמר חזקיה עוד תני מתניתא (ויקרא כד) מכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת מה מכה בהמה לא חלקתה בו בין בשוגג בין במזיד לחייב ממון אף מכה אדם לא תחלוק בו בין שוגג למזיד לפטור ממון


הלכה ד משנה

עריכה

נערה שנתארסה או שנתגרשה רבי יוסי הגלילי אומר אין לה קנס רבי עקיבה אומר יש לה קנס וקנסה של עצמה

הלכה ד גמרא

עריכה

מאי טעמא דרבי יוסי הגלילי (דברים כב) אשר לא אורשה [ורבי עקיבה אשר לא אורשה] עד שלא נתארסה נותן לאביה נתארסה נותן לעצמה על דעתיה דרבי יוסי הגלילי דר"ע נערה נותן לאביה בוגרת נותן לעצמה בתולה נותן לאביה מוכת עץ נותן לעצמה שנייא היא דכתיב נערה נערה ולא בוגרת בתולה בתולה ולא מוכת עץ לית כתיב אשר לא אורסה אשר לא אורסה מלמד הימינה לגזירה שוה מה תמן חמשין אף הכא חמשין ולית ליה לרבי יוסי חמשין אית ליה כסף כסף מה כסף שנאמר להלן חמשין אף כאן חמשין בא עליה עד שלא נתארסה ונתארסה ונתגרשה לית מילתא דרבי אחי אמרה שהוא נותן והתני (שם) תחת אשר עינה לרבות את היתומה לקנס דברי ר"י הגלילי א"ר אחי תיפתר שבא עליה עד שלא מת אביה ומת אביה כבר נראה ליתן לאביה הוא בא עליה עד שלא מת אביה ומת אביה והוא בא עליה עד שלא נתארסה ונתארסה רבי זעירא אמר רב חסדא בעא בא עליה עד שלא נישאת ונישאת ממה דתימר תמן תחת בעלה היא הוא נותן לאביה וכא תחת בעלה היא הוא נותן לאביה


הלכה ה משנה

עריכה

המפתה נותן שלשה דברים והאונס ארבעה המפתה נותן בושת ופגם וקנס מוסיף עליו האונס שהוא נותן את הצער והמפתה אינו נותן את הצער האונס נותן מיד והמפתה לכשיוציא האונס שותה בעציצו והמפתה אם רצה להוציא יוציא

הלכה ה גמרא

עריכה

ודלא כרבי שמעון דרבי שמעון פטר את האונס מן הצער למה זה דומה לחותך יבלת חבירו ועתיד לחתכה למה זה דומה לקוצץ נטיעות חבירו ועתיד לחתכן אמרו לו אינו דומה נבעלת באונס לנבעלת ברצון לא דומה נבעלת באשפה לנבעלת בחופה מה מקיים רבי שמעון תחת אשר עינה אמרו בשם רב חסדא תיפתר בשבא עליה על הקוצים והמפתה לכשיוציא אמר רב חסדא בשלא רצה לקיים אבל אם רצה לקיים אינו נותן כלום תני רבי ישמעאל (שמות כב) כסף ישקול כמוהר הבתולות מגיד שהוא עושה אותן עליו מוהר ואין מוהר אלא כתובה כמה דאת אמר (בראשית לא) הרבו עלי מאד מוהר ומתן ר' אלעזר שאל בנות אנוסה מהו שיהא להן בתנאי כתובתה פשיטא לי באנוסה דלית לה בנין דיכרין במפותה דלית לה בנן נוקבן אין תימר תריהון צריכה לה נשאול בנות אנוסה ובנות מפותה מהו שיש להן בתנאי כתובה הן דצריכה לי כרבנין הן דפשיטא ליה כרבי יוסי בי רבי יהודה דתני רבי יוסי בי רבי יהודה אומר האונס נותן כתובת מנה


הלכה ו משנה

עריכה

כיצד הוא שותה בעציצו אפי' היא חיגרת אפי' היא סומא אפילו היא מוכת שחין נמצא בה דבר זימה או שאינה ראויה לבוא בישראל אינו רשאי לקיימה שנאמר (דברים כב) ולו תהיה לאשה אשה שהיא ראויה לו

הלכה ו גמרא

עריכה

רבי ירמיה רבי חייה בשם רבי שמעון בן לקיש לא יאמר ולו תהיה לאשה זה המוציא שם רע שאינו צריך כבר היא תחת ידו ומה תלמוד לומר ולו תהיה לאשה תלמד הימינה לגזירה שוה מתדרש ולו תהיה לאשה ולו תהיה מה לו תהיה שנאמר להלן אשה שראויה לו אף לו תהיה שנאמר כאן אשה הראויה לו אי מהלהלן אשה הראויה לו ומשלם קנס אף לו תהיה לאשה שנאמר כאן אשה הראויה לו ומשלם קנס רבי זעירא עולא בשם רבי ישמעאל בשם רבי אלעזר לא יאמר ולו תהיה במוציא שם רע שאינו צריך כבר היא תחת ידו מה ת"ל ולו תהיה לאשה מלמד הימינה לגזירה שוה מתדרשה ולו תהיה ולו תהיה מה לו תהיה שנאמר להלן גירש אומר לו שיחזיר אף לו תהיה האמור כאן גירש אומר לו שיחזיר תני ר' חייה אחד האונס ואחד המוציא שם רע שגירשו כופין אותן להחזיר אם היו כהנים סופגין את הארבעים כהדא דתני (דברים כב) בעולת בעל להביא את המקבלת בעלה בבית אביה והיא ארוסה והבא אחריו בחנק ולא סוף דבר מכדרכה אלא אפילו שלא כדרכה רבי אבהו בשם ר' יוחנן לכן צריכה שלא כדרכה אפילו תימא מכדרכה למה לי בעלה אפילו כיי דתנינן תמן באו עליה שנים הראשון בסקילה והשני בחנק נערה מאורסה באו עליה עשרה שלא כדרכה ואחד כדרכה כולן בסקילה כולהון כדרכה הראשון בסקילה והשאר בחנק הערו בה עשרה בני אדם ואחד גמר את הביאה כולהון בסקילה כולהון גמרו את הביאה הראשון בסקילה והשאר בחנק ובפנויה באו עליה עשרה שלא כדרכה ואחד כדרכה כולם בקנס כולהון בכדרכה הראשון בקנס והשאר פטור ביררה לה אחד מהן נפטרו כולן מלא תעשה אמרה איפשר בוררת וחוזרת ובוררת היה נשוי את אחותה כבר נפטר מתה כבר נפטר מת אין כופין את היבם


הלכה ז משנה

עריכה

יתומה שנתארסה ונתגרשה רבי אליעזר אומר האונס חייב והמפתה פטור

הלכה ז גמרא

עריכה

א"ר יוחנן אתייא דר' אלעזר בשיטת רבי עקיבה רבו כמה דרבי עקיבה אמר יש לה קנס וקנסה לעצמה כן אמר רבי אלעזר יש לה קנס וקנסה של עצמה מעתה אפי' במפותה רבי ירמיה בשם רבי אלעזר תיפתר שמחלה לו ויש אדם מוחל דבר שאינו שלו פתר לה ביתומה ותני דבית רבי כן היתומה רבי אלעזר אמר האונס חייב והמפתה פטור ויש אדם מוחל על דבר שאינו ברשותו נישמעינה מן הדא דמר רבי בון בר חייה בשם ר' זעירה קנס אין בו משעה הראשונה דתנינן תמן עמדה בדין עד שלא מת אביה הרי הן של אב מת האב הרי הן של אחין אם אומר את כן קנס כן הוא משעה הראשונה הרי הן של אחין משעה הראשונה רבא בשם רב חסדא בבושת ופגם הדא מתניתא דרבי מנא אמר מהו האונס חייב בכל והמפתה פטור מן הכל רבי אבין אמר שמי בעי מהו האונס חייב והמפתה פטור האונס חייב בכל והמפתה פטור מן הבושת ומן הפגם וחייב והמפתה פטור האונס חייב בכל והמפתה פטור מן הבושת ומן הפגם וחייב בקנס והא רבי עקיבה אומר האונס פטור מן הבושת וחייב בקנס והמפתה פטור מן הכל ההיא דרבי יוסי הגלילי היא


הלכה ח משנה

עריכה

ואי זהו הבושת הכל לפי המבייש והמתבייש פגם רואין אותה כאילו היא שפחה נמכרת בשוק כמה היתה יפה וכמה היא יפה קנס שוה בכל אדם וכל שיש לו קיצבה מן התורה שוה בכל אדם

הלכה ח גמרא

עריכה

לא דומה המבייש את הגדול למבייש את הקטן לא דומה מתבייש מן הגדול למתבייש מן הקטן בושת הגדול מרובה ונזקו ממועט בושת הקטן ממועט ונזקו מרובה


הלכה ט משנה

עריכה

כל מקום שיש מכר אין קנס וכל מקום שיש קנס אין מכר קטנה יש לה מכר ואין לה קנס נערה יש לה קנס ואין לה מכר הבוגרת לא קנס ולא מכר

הלכה ט גמרא

עריכה

רבי חייה בשם רבי יוחנן דרבי מאיר היא ברם כרבנין יש מכר וקנס כר"מ מבת יומה ועד שלשה שנים ויום אחד יש לה מכר ואין לה קנס מבת שלשה שנים ויום אחד עד שתבגור יש לה קנס ואין לה מכר בוגרת לא מכר ולא קנס כרבנין מבת יומה ועד ג' שנים ויום אחד מכר וקנס כאחת מבת שלשה שנים ויום אחד עד שתביא שתי שערות יש לה מכר ואין לה קנס משתביא שתי שערות ועד שתבגור יש לה קנס ואין לה מכר בוגרת לא מכר ולא קנס תמן תנינן הבא על נערה מאורסה אינו חייב עד שתהא נערה בתולה מאורסה בבית אביה באו עליה שנים הראשון בסקילה והשני בחנק רבי יסא בשם רבי יוחנן רבי חייה בשם לעזר דרבי מאיר היא ברם כרבנין אפילו קטנה מאי טעמא דרבי מאיר נער חסר כתיב בפרשה מה מקיימין רבנין נער רבי אבהו אמר בשם ר"ש בן לקיש נערה אחת שלימה כתיב בפרשה לימדה על כל הפרשה שהיא גדולה מתיב ר' מאיר לרבנין הרי המוציא שם רע הרי כתיב בו נער והיא גדולה דאין הקטנה נסקלת מהעבדין לה רבנן אמר רבי אבין תיפתר שבא עליה דרך זכרות יעקב בר בא בעא קומי רב הכא עלה קטנה מהו אמר ליה בסקילה הבא על הבוגרת מהו א"ל אני אקרא נערה ולא בוגרת וקרא נערה ולא קטנה [אמר ליה ולית את מודה לי שהיא בקנס] תחת אשר עינה לרבות את הקטנה לקנס וקרא תחת אשר עינה לרבות את הבוגרת לקנס אמר רב אע"ג דנצחייה יעקב בדינה הלכה הבא על הקטנה בסקילה והיא פטורה ר' אבין בשם שמואל ולמה שמע לה מן הדא (דברים כב) ומת האיש אשר שכב עמה לבדו וכי אין אנו יודעין שאין לנערה חטא מות מה תלמוד לומר ולנערה לא תעשה דבר כי אין לנערה חטא מות להביא הבא על הקטנה מאורסה בסקילה והיא פטורה


הלכה י משנה

עריכה

האומר פיתיתי את בתו של פלוני משלם בושת ופגם על פי עצמו ואינו משלם קנס האומר גנבתי משלם את הקרן על פי עצמו ואינו משלם לא תשלומי כפל ולא תשלומי ארבעה וחמשה המית שורי את פלוני או שורו של פלוני הרי זה משלם על פי עצמו המית שורי עבדו של פלוני אינו משלם על פי עצמו זה הכלל כל המשלם יותר על מה שהזיק אינו משלם על פי עצמו

הלכה י גמרא

עריכה

רבי יצחק שאל מהו שישלם דמי העבד מפי עצמו מה צריכה ליה כל שלשים קנס או יותר מדמיו קנס אין תימר כל שלשים קנס אינו משלם אין תימר יותר מדמיו קנס משלם תמן תנינן המית שורך את עבדי והוא אומר לא המית משביעך אני ואמר אמן פטור אמר רבי חגיי קומי רבי יוסי תיפתר שהמית עבד מוכה שחין אמר לו אמור אמר לו אמור דבתרה המית שורך את בני והוא אומר לא המית משביעך אני ואמר אמן חייב ופתרה במוכה שחין ויהא פטור אמר רבי חגיי קומי ר' יוסי תיפתר כמאן דאמר ונתן פדיון נפשו של מזיק אמר ליה ואין כמאן דמר ונתן פדיון נפשו של מזיק כולו קנס מהו שיאמרו לו צא ידי שמים נישמעינה מן הדא מעשה ברבן גמליאל שהפיל שן טבי עבדו אתא גבי דרבי יהושע אמר ליה טבי עבדי מצאתי עילה לשחררו אמר ליה ומה בידך ואין קנסות אלא בבית דין ובעדים ויאמרו לו צא ידי שמים הדא אמרה אומרים לו צא ידי שמים רבי גמליאל בי רבי אבינה בעא קומי ר' מנא רבן גמליאל כמאן דמר מותר לשחררו אמר ליה כל גרמה אמרה שאסור לשחררו די לא כן היו לו לשחרר משעה ראשונה