קטגוריה:משלי כג יז

1. הפנה את מידת הקנאה שלך לקנאה ביראי ה': "אם יראֶה יראַת ה', ויתאוה אל מעשה האנשים יראה ה', וקנאה זו תקנן בליבו כל היום" (מלבי"ם). "וזאת מחובת הצדיק, שלא תיפרד ולא תסור מלבבו מחשבת יראת ה' והקנאה והחשק להגיע לשלמות הכל, ולא ירפה החשק והתאוה הזאת מן בוקר ועד ערב" (רבי יונה); "והקנאה תעורר מדנים עם יצרך הרע להכניעו" (הגאון מווילנה).

2. הפנה את הלב שלך רק ליראת ה', עסוק רק ביראת ה' ולא בקנאה (מצודות). "אמנם יש לדקדק, שהיה לו לומר 'כי אם ביראי ה' כל היום', כדי שהלשון יהיה מכוון אל מה שאמר בתחילה: אל יקנא ליבך בחטאים. אבל העניין הוא, לרמוז שקנאתו תהיה על ההשראה הקדושה, שלא תזוז ממנו ולא תסתלק מעליו מפני העוונות" (רמ"ד ואלי).

במקום לקנא בחטאים, חשוב על העתיד -

ישנם פסוקים נוספים העוסקים באיסור קנאה. הפסוקים האחרים מדברים על קנאה ברשעים, העושים רע במזיד מתוך כוונה רעה; הפסוק שלנו מדבר על קנאה בחטאים, העושים רע מתוך יצר ותאוה, מתוך כוונה ליהנות. לכן מסתבר שגם הקנאה בפסוקנו היא קנאה בהנאה של החוטאים.

גם הפסוקים הבאים מביאים דוגמה להנאה רגעית שמאפיינת אנשים חוטאים, ולתוצאה השלילית הנובעת ממנה, (משלי כג כ): "שְׁמַע אַתָּה בְנִי וַחֲכָם, וְאַשֵּׁר בַּדֶּרֶךְ לִבֶּךָ. אַל תְּהִי בְסֹבְאֵי יָיִן, בְּזֹלֲלֵי בָשָׂר לָמוֹ. כִּי סֹבֵא וְזוֹלֵל יִוָּרֵשׁ, וּקְרָעִים תַּלְבִּישׁ נוּמָה." הם לא שומעים, אבל אתה תשמע ואל תהיה כמותם, כי סופם יהיה רע.

וגם בהמשך הפרק מדובר על האחרית השלילית של השתיין, (משלי כג לב): "אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם... אַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ, וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ"*.