פתיחת התפריט הראשי

משלי כג כ: "אַל תְּהִי בְסֹבְאֵי יָיִן, בְּזֹלֲלֵי בָשָׂר לָמוֹ -"

תרגום מצודות: אל תהי בחבורת סובאי היין לשתות הרבה, ובחבורת זוללי בשר לאכול הרבה, למו - להנאת עצמם, לא לענג שבתות וימים טובים.

תרגום ויקיטקסט: אל תהיה עם אנשים הסובאים יין (משתכרים) וזוללים בשר; תשאיר את ההתנהגות הבזויה הזאת להם -


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כג כ.


דקויותעריכה

מדוע נזכרה המילה למו, הרי היה מספיק להגיד "אל תהי בסובאי יין, בזוללי בשר"?

1. "למו - רוצה לומר, להנאת עצמם, לא לענג שבתות וימים טובים" (מצודות).

2. "לרמוז אל הבן החכם, שלא יקנא בזוללים, וזאת המידה הגרועה והבזויה תהיה שלהם ולא שלו" (רמ"ד ואלי).

3. "ויש לפרשה על צד המליצה, שזוללים בשר עצמם, כמו שנאמר 'ונהמת באחריתך, בכלות" "בשרך ושארך'" (מלבי"ם).

הקבלותעריכה

1. החכם אומר לבנו שישמע בקולו ולא יהיה זולל וסובא.

הפסוקים מסתמכים על פסוקי התורה העוסקים בבן סורר ומורה, בן שאיננו שומע בקול אביו ובקול אמו אלא זולל וסובא, (דברים כא כ): "וְאָמְרוּ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ: בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה, אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ, זוֹלֵל וְסֹבֵא".

בזמן התורה, היה ברור לכולם מה המשמעות של "זולל וסובא", אבל במשך הזמן המשמעות כנראה נשכחה, ולכן הפסוק שלנו מדבר בפירוש על סובאי יין ועל זוללי בשר. גם חכמי המשנה למדו מהפסוק שלנו ש"אינו נעשה בן סורר ומורה, עד שיאכל בשר וישתה יין..." (משנה סנהדרין ח ב). ייתכן שחז"ל גם למדו מהפסוקים שלנו ש"בן סורר ומורה נדון על-שם סופו" (ראו בן סורר ומורה / חנן שלזינגר).

גם הפסוק הבא מדבר על שמיעה בקול ההורים, ומדגיש את האב והאם - בדיוק כמו הקטע מספר דברים, (משלי כג כב): "שְׁמַע לְאָבִיךָ זֶה יְלָדֶךָ, וְאַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ"*.

2. ניתן לראות בפסוק אזהרה לאבשלום (ע"פ מטמונית למשפחות סופרים):

בספר דברים, פרשת "בן סורר ומורה" סמוכה לפרשת "שבויה יפת תואר". חז"ל דרשו, שמי שמתחתן עם שבויה יפת תואר, עתיד להוליד ממנה בן סורר ומורה. הם הביאו כדוגמה את אבשלום, שהיה בנו של דוד מנישואיו עם שבויה, מעכה בת תלמי מלך גשור (ראו מדרש תנחומא כי תצא א).


לפי זה, אפשר לפרש שהדובר בקטע זה הוא דוד המלך, והוא מזהיר את אבשלום בנו, שלא יהיה בן סורר ומורה, זולל וסובא. ואכן, אבשלום שמע בקול דוד והיה נזיר, (שמואל ב יד כו): "וּבְגַלְּחוֹ אֶת רֹאשׁוֹ, וְהָיָה מִקֵּץ יָמִים לַיָּמִים אֲשֶׁר יְגַלֵּחַ כִּי כָבֵד עָלָיו וְגִלְּחוֹ וְשָׁקַל אֶת שְׂעַר רֹאשׁוֹ מָאֶתַיִם שְׁקָלִים בְּאֶבֶן הַמֶּלֶךְ".

ההתדרדרות של אבשלום התחילה כאשר הוא ערך משתה יין, שבו הרג את אחיו, (שמואל ב יג כח): "וַיְצַו אַבְשָׁלוֹם אֶת נְעָרָיו לֵאמֹר 'רְאוּ נָא כְּטוֹב לֵב אַמְנוֹן בַּיַּיִן וְאָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם הַכּוּ אֶת אַמְנוֹן וַהֲמִתֶּם אֹתוֹ..'".

כתוצאה מכך נאלץ לברוח אל אבי אמו, תלמי מלך גשור. ולאחר שחזר - היה "בן סורר ומורה" ומרד באביו, (שמואל ב טו ז): "וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל הַמֶּלֶךְ אֵלֲכָה נָּא וַאֲשַׁלֵּם אֶת נִדְרִי אֲשֶׁר נָדַרְתִּי לה' בְּחֶבְרוֹן"*.

3. ראו פסוקים נוספים על "יין בספר משלי".




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/23-20