ביאור:משלי כג כז
משלי כג כז: "כִּי שׁוּחָה עֲמֻקָּה זוֹנָה, וּבְאֵר צָרָה נָכְרִיָּה -"
תרגום מצודות: - כי באמרי תבין שהזונה היא כבוֹר עמוק שקשה מאוד לעלות ממנו, כי כן קשה להפרד מן הזונה אחר שנכשל בה (ונאמר למשל על המינוּת); וזונה נכריה, אשר לא מבנות ישראל, הנה היא כבאר צרה ודחוקה שאי אפשר להתהפך בה מצד אל צד להתחכם לעלות ממנה -
תרגום ויקיטקסט: - כי הרהורי-הלב ומבטי-העיניים עלולים להפיל אותך לשוחה (חפירה) עמוקה - לקשר עם אשה זונה; ובאר צרה שקשה להיחלץ ממנה - קשר עם נכריה;
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כג כז.
דקויות
עריכהמה ההבדל בין שוּחה עמוקה לבאר צרה?
עריכה1. "זונה - הקרב אל פתח ביתה יילכד בה פתאום - כאשר ייפול האיש בשוחה אם לא יישמר ממנה..."
"הנכריה, אף על פי שאינה זונה, היא כמו באר צרה, שאם יהיה רגיל עמה בשיחה ובהסתכלות בפניה כל יום - יוסיף ליבו להימשך אחריה, ויתחדש בו חשק ורוח זנונים, עד שיתעה וייכשל; וכמי הבאר, שהם נובעים וכל עת שישאבו מהם יתחדשו אחרים, כן מן השיחה יבוא אל המראה, וממנו אל ההרהור, וממנו אל המגע..." (ר' יונה).
2. "כי יש שני מקומות בגיהנום:"
"אחד ל'זונה', והיא החמדה, שחומד לגדולות ולנפלאות ולהגביה עצמו מאד, ונגדו ערוך המקום הנקרא שוחה עמוקה;"
"ואחד ל'נכריה', והוא היושב בביתו ומרחיב נפשו בתענוגי מעדנים וממלא תאוות גופו, ונגדו ערוך המקום הנקרא באר צרה" (הגאון מווילנה).
3. "הזונה, שהוא יצר המתאוה, דומה לשוחה עמוקה, שהנלכד שם קשה לצאת ממנו..."
"והנכריה, שהיא המינוּת, דומה כבאר צרה, שהנופל שם יטבע תיכף במים הזידונים וימות, כן הנטבע במינות מת מיתת הנפש ולא ישוב לראות באוֹר החיים" (מלבי"ם).
הקבלות
עריכהשוחה עמוקה
עריכהקשר פסול עם נשים זרות נמשל לשוחה עמוקה גם ב(משלי כב יד): "שׁוּחָה עֲמֻקָּה פִּי זָרוֹת, זְעוּם ה' יפול[יִפָּל] שָׁם"*, ובניסוח אחר ב(משלי ט יח): "וְלֹא יָדַע כִּי רְפָאִים שָׁם, בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרֻאֶיהָ".
כמובן גם גברים יכולים להציב שוחה, למשל ב(ירמיהו יח כ): "הַיְשֻׁלַּם תַּחַת טוֹבָה רָעָה כִּי כָרוּ שׁוּחָה לְנַפְשִׁי, זְכֹר עָמְדִי לְפָנֶיךָ לְדַבֵּר עֲלֵיהֶם טוֹבָה לְהָשִׁיב אֶת חֲמָתְךָ מֵהֶם" (פירוט): "רבי אלעזר אמר: שחשדוהו מזונה; רבי שמואל בר נחמני אמר: שחשדוהו מאשת איש" (בבלי בבא קמא טז:). כך גם ב(משלי כט ה): "גֶּבֶר מַחֲלִיק עַל רֵעֵהוּ - רֶשֶׁת פּוֹרֵשׂ עַל פְּעָמָיו"*.
באר צרה
עריכה1. על-פי הפשט: באר דחוקה ולחוצה שאי אפשר אפילו לזוז בתוכה (מצודות);
2. על-דרך הדרש: באר ש"שואבים" ממנה רק צָרוֹת (רמ"ד ואלי). זאת בניגוד לאשת-הנעורים, המשולה לבאר ששואבים ממנה שמחה ואהבה, (משלי ה טו): "שְׁתֵה מַיִם מִבּוֹרֶךָ וְנֹזְלִים מִתּוֹךְ בְּאֵרֶךָ"... (משלי ה יח): "יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ, אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן, דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד"*
3. ועל-דרך הרמז: באר שהיא ניגוד אל מקור מים חיים, (ירמיהו ב יג): "כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי: אֹתִי עָזְבוּ, מְקוֹר מַיִם חַיִּים, לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים, אֲשֶׁר לֹא יָכִלוּ הַמָּיִם" (רמ"ד ואלי).
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/23-27