פתיחת התפריט הראשי

משלי כג ל: "- לַמְאַחֲרִים עַל הַיָּיִן, לַבָּאִים לַחְקֹר מִמְסָךְ."

תרגום מצודות: - כל הדברים האלה מיוחדים המה להמאחרים (מתעכבים) שֶבֶת על היין, ולהבאים לחקור אחר יין שממסכו (מזגו, עירובו במים) יפה.

תרגום ויקיטקסט: - כל הצרות הללו שייכות לאנשים הנשארים ערים עד מאוחר בלילה כדי לשתות יין; הבאים לחקור לעומק איך מכינים ממסך (קוקטייל) משובח.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כג ל.


דקויותעריכה

א. הפסוק אינו מגנה את כל מי ששותה יין, אלא רק את מי שמאחר על היין - נשאר עֵר עד מאוחר בלילה כדי לשתות יין, משקיע זמן רב בשתיה או עיסוק ביין.

ב. ממסך הוא ערבוב משקאות, קוקטייל. הפסוק אינו מגנה את כל מי ששותה או מכין קוקטייל, אלא רק את מי שבא לחקור ממסך - משקיע אנרגיה ומחשבה במחקר מעמיק על סוגי המשקאות, איפה משיגים משקאות טובים, ואיך מכינים ומערבבים אותם.

ביצוע מחקר מעמיק על יינות ומשקאות חריפים הוא בעייתי, לא רק משום שהוא עלול לגרום להשתכרות והתמכרות, אלא גם בגלל השימוש המעוות בכוחות הנפש:

  • במקום להתייחס לשתיית יין כאל הנאה נחמדה וקלילה, שעוזרת לאדם לשמוח או להירגע, הופכים אותה לנושא למחקר מעמיק ומתיש;
  • במקום להשתמש בכוחות המחקר שבמוח כדי לחקור דברים חשובים ומועילים, משתמשים בהם כדי לחקור עניינים של מותרות ותענוגות.


בימינו ישנם עניינים רבים שהם בגדר מותרות, ובכל זאת אנשים רבים "חוקרים" אותם יותר מדי לעומק - מאכלים ומשקאות, ביגוד ואפנה, ספורט תחרותי, ועוד הרבה; ייתכן שגם הם נכללים באזהרה "למי אבוי... לבאים לחקור ממסך".

- ומצד שני: "כדאי לחקור גם את הבלתי נחשב. כל חקירה נכונה מובילה אל תוצאות חיוביות. בדרך המחקר הנכון ניתן גם לשקול צדק. גם אם לא יישקל צדק רוחני, מעצם השקילה יפתח השער לשוב עד בורא עולם" (רמי ניר).

הקבלותעריכה

1. תוכחה דומה ל"מאחרים על היין" נמצאת ב(ישעיהו ה יא): "הוֹי מַשְׁכִּימֵי בַבֹּקֶר שֵׁכָר יִרְדֹּפוּ, מְאַחֲרֵי בַנֶּשֶׁף יַיִן יַדְלִיקֵם"*. ובהמשך נזכר גם השורש המקביל מסך, (ישעיהו ה כב): "הוֹי, גִּבּוֹרִים לִשְׁתּוֹת יָיִן, וְאַנְשֵׁי חַיִל לִמְסֹךְ שֵׁכָר".

2. פירשנו שהפסוק מגנה את האנשים ה"חוקרים ממסך", מבזבזים את כוחות המחקר שלהם על ענייני מותרות ותענוגות. לפי עקרון זה השיב החת"ם סופר לשאלה הידועה בספר בראשית: מדוע ה' לא רצה שהאדם יאכל מעץ הדעת טוב ורע? וכי ה' לא רצה שהאדם יהיה חכם?! תשובתו היא, שעץ הדעת מסמל את המותרות והתענוגות, כמו יין (לדעת ר' מאיר, עץ הדעת היה גפן; בבלי ברכות מ. ועוד). האכילה מעץ הדעת מסמלת את הבזבוז של כוחות הדעת היקרים שה' נתן לאדם על ענייני מותרות ותענוגות, במקום להשקיע אותם בלימוד טוב ומועיל.

3. לפי האגדה, שלמה המלך עצמו "איחר על היין" - איחר לקום לבית המקדש לאחר ששתה יותר מדי יין: "אמר רבי יודן: כל אותן שבע שנים שבנה שלמה בית המקדש, לא שתה בהן יין, כיון שבנאו ונשא בתיה בת פרעה, אותו הלילה שתה יין, והיו שם שני בלוזמאות, אחת שמחה לבנין בית המקדש, ואחת שמחה לבת פרעה. אמר הקדוש ברוך הוא של מי אקבל של אלו או של אלו, באותה שעה עלה על דעתו להחריב את ירושלים... אמר רבי חוניא: שמונים מיני רקודין רקדה בת פרעה באותה הלילה, והיה שלמה ישן עד ארבע שעות ביום ומפתחות של בית המקדש נתונות תחת ראשו" (רבי יודן, ויקרא רבה יב ה; ע"פ ס. שרייבר, "משלי שלמה על מלכות בית דוד", עמ' 544).




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/23-30