ביאור:אל תקנא בטרוריסטים
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
לאחר כל פיגוע, ניתן לשמוע אנשים ברחוב (ולפעמים גם בתקשורת) שדורשים "להילחם נגדם בשיטות שלהם", "לעשות להם את מה שמצרים/ירדן/סוריה היו עושות", וטוענים ש"הם הורגים אזרחים חפים מפשע שלנו - אז גם אנחנו צריכים להרוג אזרחים חפים מפשע שלהם, כי זו השפה היחידה שהם מבינים", וכו'...
כל הטענות האלו מראות על קנאה - קנאה ב"חיים הקלים" שיש לטרוריסטים, שהורגים בלי הבחנה, ולא צריכים להתאמץ להבחין בין לוחם לאזרח. אכן, החיים שלנו היו הרבה יותר קלים אם היינו נלחמים בדרך הזאת, אבל חכמי התנ"ך יצאו נגד הגישה הזאת בחמישה מקומות לפחות, ונתנו לפחות 4 סיבות מדוע לא צריך לקנא ברשעים:
- משלי ג לא: " "אַל תְּקַנֵּא בְּאִישׁ חָמָס, וְאַל תִּבְחַר בְּכָל דְּרָכָיו." "כִּי תוֹעֲבַת ה' נָלוֹז, וְאֶת יְשָׁרִים סוֹדוֹ" ": אין לך מה לקנא באיש חמס ( = קלקול והשחתה ), כי הוא מרוחק מה'. גם אם הוא מצליח מבחינה חומרית - אין טעם לחייו כי הוא מפסיד את קרבת ה' ( פירוט ).
- משלי כג יז: " "אַל יְקַנֵּא לִבְּךָ בַּחַטָּאִים, כִּי אִם בְּיִרְאַת ה' כָּל הַיּוֹם." "כִּי אִם יֵשׁ אַחֲרִית, וְתִקְוָתְךָ לֹא תִכָּרֵת" ": אל תקנא בחטאים, כי לך - ירא ה' - יש יותר תקוה לחיות גם באחרית הימים; אתה משקיע לטווח ארוך ( פירוט ).
- משלי כד א: " "אַל תְּקַנֵּא בְּאַנְשֵׁי רָעָה, וְאַל תִּתְאָו לִהְיוֹת אִתָּם." "כִּי שֹׁד יֶהְגֶּה לִבָּם, וְעָמָל שִׂפְתֵיהֶם תְּדַבֵּרְנָה" ": אל תקנא באנשי רעה, כי הם גורמים נזק אפילו לאנשים שנמצאים איתם; הם מדברים דברים שמטרתם לשדוד זה את זה ולהזיק זה לזה ( פירוט ).
- (משלי כד יט): "אַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים, אַל תְּקַנֵּא בָּרְשָׁעִים. כִּי לֹא תִהְיֶה אַחֲרִית לָרָע, נֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ": אל תקנא במרעים, כי המרעים - גם אם הם מצליחים עכשיו - לא ישרדו לאורך זמן, והצלחתם תדעך לנצח ( פירוט ); וכן (תהלים לז א): "אַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים, אַל תְּקַנֵּא בְּעֹשֵׂי עַוְלָה. כִּי כֶחָצִיר מְהֵרָה יִמָּלוּ, וּכְיֶרֶק דֶּשֶׁא יִבּוֹלוּן"
גם אם הדרך של הרשעים נראית קלה ומוצלחת יותר - זו לא בהכרח הדרך שה' דורש מאיתנו; אנחנו לא צריכים לקנא ברשעים, אלא לנהוג כפי שה' ציווה אותנו בתורה - בדיני השלום והמלחמה (דברים כ) .
כל הפסוקים האלה נאמרו, כפי שניתן לראות מתוכנם, על מצב שבו הרשעים באמת נוחלים הצלחות חומריות משמעותיות, ומצבם החומרי טוב יותר ממצבם של הצדיקים, ולכן החכם צריך לטרוח ולהסביר שההצלחה הזאת היא רק זמנית, או שאינה העיקר.
אולם, הקנאה שאנשים מקנאים בטרוריסטים בימינו היא ירודה אף יותר מהקנאה שנזכרה בפסוקים; הטרוריסטים בימינו, גם מבחינה חומרית, נמצאים במצב רע וקשה יותר מהמדינות הנלחמות בהם; הם אולי נוחלים הצלחות מוראליות מדי פעם, מצליחים "לגרש" צבא של מדינה מסויימת משטח מסויים, "להכריח" מדינה מסויימת לשחרר אסירים, וכו'... אבל הם משלמים על כך מחיר מאד כבד - הם חיים בבונקרים, בפחד מתמיד מפני חיסול; כל חייהם נאלצים לברוח ממקום למקום; בתיהם נהרסים שוב ושוב; גם המדינות שנותנות להם חסות סובלות מעוני ומחסור, שאנחנו - החיים במדינה נאורה - לא מסוגלים בכלל להעלות על דעתנו. במצב זה, קשה לי להבין איך ישנם אנשים שעדיין מקנאים בהם וחושבים שהם " מנצחים ".
לעיון נוסף עריכה
אסור לקנא ברשעים לא רק מבחינה חומרית אלא גם מבחינה רוחנית. לפעמים נראה לנו שעמים אחרים עובדים את ה' באדיקות רבה יותר מאיתנו; לפני שמחליטים ללמוד מהם ולחקות אותם, יש לוודא שהם לא רשעים. כך הזהיר משה את בני ישראל לפני שנכנסו לארץ כנען, (דברים יב ל): "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם... וּפֶן תִּדְרֹשׁ לֵאלֹהֵיהֶם לֵאמֹר 'אֵיכָה יַעַבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת אֱלֹהֵיהֶם וְאֶעֱשֶׂה כֵּן גַּם אָנִי'. לֹא תַעֲשֶׂה כֵּן לה' אֱלֹהֶיךָ, כִּי כָּל תּוֹעֲבַת ה' אֲשֶׁר שָׂנֵא עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם, כִּי גַּם אֶת בְּנֵיהֶם ואֶת בְּנֹתֵיהֶם יִשְׂרְפוּ בָאֵשׁ לֹאֱלֹהֵיהֶם"- יושבי הארץ בימי התנ"ך היו מאד "דתיים", כל כך דתיים עד ששרפו את ילדיהם באש לשם אלהיהם. אנשים ששולחים את ילדיהם לשרוף את עצמם לשם האל הם רשעים ואסור לקנא בהם כלל, גם לא מבחינה רוחנית - "אל תתחר במרעים, אל תקנא ברשעים".
עוד על המשמעות של קנאה ותחרות ברשעים, ראו מתי מותר להתגרות ברשעים .
מקורות עריכה
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-02-06.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/al_ttxr_btror