קטגוריה:משלי י כח
נוסח המקרא
תוחלת צדיקים שמחה ותקות רשעים תאבד
תּוֹחֶלֶת צַדִּיקִים שִׂמְחָה וְתִקְוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד.
תּוֹחֶ֣לֶת צַדִּיקִ֣ים שִׂמְחָ֑ה
וְתִקְוַ֖ת רְשָׁעִ֣ים תֹּאבֵֽד׃
תּוֹחֶ֣לֶת צַדִּיקִ֣ים שִׂמְחָ֑ה וְ/תִקְוַ֖ת רְשָׁעִ֣ים תֹּאבֵֽד׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
רלב"ג
רבנו יונה גירונדי
• לפירוש "רבנו יונה גירונדי" על כל הפרק •
גם תוכל לפרש "תוחלת..." - כי אין ממושכה תוחלתם, כי קרובה ישועתם לבוא. ואם לא יגיע העניין שמייחלים עליו, תהיה צדקת התוחלת סיבה לתועלות ולחסדים רבים ונכבדים מן העניין אשר ביקשה נפשם, ככתוב (תהלים לב י): "והבוטח בה' חסד יסובבנו".
"ותקוות רשעים תאבד" - בהעדר העניין שמקוים עליו תהיה תקוותם אובדת, כי אין שכר על תקוותם, כי לא על ישועת ה' בטחו.
גם ייתכן לפרש, כי קיללם באבדן תקוותם, כעניין שכתוב (תהלים קמ ט): "אל תתן ה' מאוויי רשע", כי פעמים בהיזכר מידת הצדיק אין ההיפך במידת הרשע נזכר, רק הקללה על מידתו, וכן (משלי י לא): "פי צדיק ינוב חכמה, ולשון תהפוכות תיכרת".
לשון ה"תקוה" יבוא על התעתדות לב האדם בקירוב הדבר, וה"תוחלת" תבוא על הציפיה וההמתנה, כמו שכתוב (בראשית ח י): "ויחל עוד שבעת ימים", (יחזקאל יט ה): "ותרא כי נוחלה אבדה תקוותה (להתחזק המלכות בידה) ותיקח אחד מגוריה". על כן אמר הכתוב "תקוות רשעים תאבד", כי גם בדבר שמתעתדים בליבם על הגעתו, תאבד תקוותם.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"תוחלת" - תקות צדיקים היא להם לשמחה, כי באה ושמחים המה על אשר היו מקוים לה; אבל תקות הרשעים תהיה אבודה ולא תבא, ומיצר על התוחלת.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"תוחלת, תקות". הבדלם התבאר (ישעיה נ"א ה', יחזקאל י"ט ה', מיכה ה' ו', ז' ז', תהלות ק"ל ה', איוב ל' כ"ו, לקמן י"א ז'):- פרשנות מודרנית:
תרגום מצודות: תוחלת (תקות) צדיקים היא להם לשמחה, כי באה ושמחים המה על אשר היו מקוים לה; אבל תקות הרשעים תהיה אבודה ולא תבוא, ומיצר על התוחלת.
תרגום ויקיטקסט: כשהצדיקים מייחלים מחכים ומקווים שמשהו יקרה, עצם התוחלת היא שמחה עבורם, והם מחכים בסבלנות; אולם כשהרשעים מקווים שמשהו יקרה, הם מאבדים את סבלנותם ומתעצבנים, והתקווה שלהם אובדת במהירות.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי י כח.
דקויות
תוחלת = מצב שבו אדם מייחל, מחכה ומקווה שמשהו יקרה.
1. רוב המפרשים פירשו תוחלת צדיקים שמחה - כי תקוותם תתגשם, ותקות רשעים תאבד - כי לא תתגשם (מצודות, ודומה לזה רש"י, מלבי"ם).
- אולם, לפי זה היה ראוי לכתוב בפירוש "תוחלת צדיקים תבוא".
2. המילים "תוחלת צדיקים שמחה" לענ"ד מלמדות, שאצל הצדיקים, עצם ההמתנה היא שמחה: "כי תוחלתם - לא על כוחם ועוצם ידם, ולא אל בינתם יישענו, כי על רחמי ה' יתברך... ולא ידאגו בהימשך התוחלת, כי אינם דואגים למיעוט העושר... אך שמחה ישיגו מן התוחלת על כל פנים, כי הם שמחים בכל עת על אשר השיגו לערוך תוחלתם לאלהים, ולשום תקוותם לחסדו, וכל מה שנמשכת ומתאחרת תוחלתם - הם מתענגים על העבודה אשר יעבדון את האלהים בתוחלת ובביטחון." (ר' יונה). הצדיקים מקווים שה' יעזור להם להיות עשירים מתישהו, אבל זה לא דחוף להם, הם יכולים לחיות בצמצום. עצם העובדה שהם ומתפללים לה', ומקווים שיעזור להם, נותנת להם שמחה. דוגמה לזה, ב(בראשית כט כ): "וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים, וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ"* (חגי הופר).
3. ועל-דרך הדרש, הצדיקים מייחלים לשמחת הגאולה, השמחה הנזכרת ב(ירמיהו לא יב): "אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל וּבַחֻרִים וּזְקֵנִים יַחְדָּו, וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם", וכן בישעיהו ל29, ישעיהו לה10, ישעיהו נו7 ועוד. הרשעים מקווים שהגאולה לא תגיע כדי שיוכלו להמשיך ולשעבד את ישראל, אולם תקוותם זו תאבד כשתגיע הגאולה, (ירמיהו נ יב): "הִנֵּה אַחֲרִית גּוֹיִם מִדְבָּר צִיָּה וַעֲרָבָה" (ע"פ רמ"ד ואלי).
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי י כח"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.