פתיחת התפריט הראשי

משלי י טו: "הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ, מְחִתַּת דַּלִּים רֵישָׁם."

תרגום מצודות: הון (ממון) העשיר הוא לו למחסה כקרית עוז (עיר מבצר); ועל העשיר בתורה ידבר; ומחיתת (שברון) הדלים בתורה היא רישם (עניותם), כי בעבור חסרון התורה יישברו מהר.

תרגום ויקיטקסט: ההון של העשיר דומה בעיניו לקריית עוז (עיר מבוצרת), המגנה עליו מכל צרה; והריש (העוני) של הדלים דומה בעיניהם למחיתה (הריסת הבית) המונעת מהם לבנות את חייהם.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי י טו.


דקויותעריכה

קרית עוז = עיר מבוצרת; מחיתה = שבירת חומות ההגנה.

ניתן לפרש את העושר כפשוטו או כמשל:

1. כפשוטו - עושר וביטחון: הפסוק מלמד שהעושר מגן על העשיר, והעוני שובר את הגנתו של העני. העושר מאפשר לעשיר להתעשר עוד יותר ע"י השקעות, והעוני אינו מצליח להיחלץ בעוניו כי הוא שקוע בסבך של חובות.

2. אולם, בפסוקים אחרים בתנ"ך נאמר, שהבטחון בעושר הוא רק זמני ודמיוני; ראו (משלי יח יא): "הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ, וּכְחוֹמָה נִשְׂגָּבָה בְּמַשְׂכִּיתוֹ"*. לפי זה, ייתכן שגם כאן:

  • הון עשיר קרית עזו - ההון של העשיר הוא מבצר שמגן עליו - רק במחשבתו ודמיונו; במציאות, (משלי יא ד): "לֹא יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה"*.
  • מחתת דלים רישם - הדלות של העניים היא מחיתה שהורסת להם את הסיכויים להצליח בחיים - רק במחשבתם ודמיונם; במציאות כל אדם יכול לשפר את מעמדו הכלכלי, אם יתאמץ מספיק.

3. משל - עושר וחכמה: בפסוק הקודם נאמר, (משלי י יד): "חֲכָמִים יִצְפְּנוּ דָעַת, וּפִי אֱוִיל מְחִתָּה קְרֹבָה"*. בשני הפסוקים מופיעה המילה מחיתה, שמשמעותה המקורית היא - חפירה שחופרים כדי להפיל חומה: ההון של העשיר הוא כמו עיר מבוצרת שמגנה עליו, והריש של הדל הוא כמו חפירה שמפילה אותו.

לפי זה, ייתכן שיש כאן משל ונמשל - פסוק 15 הוא משל לפסוק 14:

  • הריש (העוני) הוא משל ל- פי אויל;
  • ההון של העשיר הוא משל לדעת של החכם: "הון עשיר - בתורה" (רש"י, מצודות, מלבי"ם ועוד).


נפרט:

  • העני נמצא לרוב במעגל של עוני שאי אפשר לצאת ממנו: בגלל עוניו, אף אחד לא רוצה להלוות לו כסף או לעשות איתו שותפות, ולכן הוא לא מצליח לממן לעצמו לימודים או להשקיע בפתיחת עסק, ולכן הוא נאלץ לעבוד בעבודות פשוטות עם שכר נמוך, ונשאר עני. בכל פעם שהוא מנסה לבנות לעצמו "מבצר" של עושר - העוני שלו הורס את המבצר, כמו מחיתה.
  • הנמשל הוא, שהאויל ( = השטחי) נמצא ב"מעגל של איוולת": בגלל שהוא אומר כל רעיון שעולה בדעתו בלי להתעמק עד הסוף, קשה לו לחזור בו ולתקן את טעויותיו, ולכן נשאר בדעה שגויה*; ועוד: אנשים מתרגלים לראות בו אדם שטחי, ואינם טורחים ללמד אותו דעת. הם אומרים "אין טעם ללמד אותו - ממילא הוא לא יבין". גם אם הוא רוצה ללמוד - הוא לא מצליח כי אנשים לא מתייחסים אליו ברצינות, וכך הוא נשאר אויל. המחיתה העיקרית שלו, שהורסת לו את הכל, הוא הפה שלו: אילו הוא היה שותק, אנשים היו חושבים שהוא חכם, ומלמדים אותו דעת, ואז היה מצליח להיחלץ ממצבו, (משלי יז כח): "גַּם אֱוִיל מַחֲרִישׁ חָכָם יֵחָשֵׁב, אֹטֵם שְׂפָתָיו - נָבוֹן"*.

ואפשר לפרש עוד, ש:

  • במשל - "הון עשיר קרית עוזו" - העשיר מעדיף לשמור את העושר שלו במבצר, ולא להלוות אותו לעניים, כי בגלל עוניים יש סיכוי רב שלא יוכלו להחזיר. ולכן "מחיתת דלים - רישם".
  • ובנמשל - "חכמים יצפנו דעת" - חכמים מעדיפים לצפון ולהסתיר את הדעת שלהם מפני האויל, ולכן "פי אויל - מחיתה קרובה".

גם רס"ג קישר בין הפסוקים: "לשני פסוקים אלו שני עניינים: האחד - שהחכם ראוי לו לנצור את ידיעותיו ולשמרן כמו ששומר העשיר את רכושו, ולפי שאם לא ישמרהו יהיה כעני בלי רכוש. והשני - שהחכמה דרכה לשגב את בעליה ולהגן עליו כמו שמגן הממון ומשגב את בעליו, ואף יותר ממנו." (רס"ג על הפסוק; ראו הנבחר באמונות ובדעות, הקדמה פרק ד, הערה 98).




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/10-15