פתיחת התפריט הראשי


תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)


"משלי שלמה בן חכם ישמח אב וגו' עד מגדל עוז שם ה'". והוא מקיף בגנות הרשע והכסילות והליצנות והעצלה והאולת והעקשות והשנאה ושבח הופכיהם, הנה הבן שהוא חכם ישמח אביו כי הוא משער בדבר החכמ' יותר מאמו ואמנם הבן שהוא כסיל יביא יגון לאמו מפני חסרון הדעת ויגיע מזה לאמו מהצע' יותר ממה שיקרה ממנו לאביו מפני שהוא ירא מאביו יותר מאמו:

 

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לא יועילו אוצרות". לא יקבל אדם תועלת באוצרות שקבץ ברשע ובעול ואולם הפיזור בצדקה הוא מציל ממות בזכות הצדקה ינצל האדם ממות הנגזר לו מצד המערכת ויאריך השם יתברך ימיו והפך הענין בקבוץ ממון ברשע:

 

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לא ירעיב ה' נפש צדיק". נפש האיש הצדיק ר"ל שלא יחסר לו מזון ואולם שבר הרשעים והוותם יהדפנו השם עליהם וימהר להביא אליהם, הנה מי שהוא עושה כף וגו':

 

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ראש עושה כף רמיה". כי מפני עצלותו יצטרך לנהג ברמיה לקחת ממון האנשים שלא כדין הוא רש ויד האנשים החרוצים הנוהגים בזריזות לאסוף ולכנוס באופן ראוי תעשיר אותם, הנה הבן המשכיל ומשגיח לעשות מה שראוי הוא אוגר בקיץ:

 

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אוגר בקיץ". מאכלו כי אז ימצא לו ואולם הבן המביש ר"ל שהוא מאוחר התנועה ועצל הוא נרד' בקציר ולזה יחסר לו לחם כל השנה:

 

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ברכות לראש צדיק". לראש צדיק יבאו ברכות והוא הלב כי תמיד יחשוב בענין הטובות והם המפורסמות לאנשים בדבריו ומעשיו או ירצה בזה לראש הענין והתחלתו יגלה הצדיק הברכות שהוא דורך אליהם בפעולותיו והנה הרשעים הם בהפך זה כי לבם תמיד ברשע ובחמס אבל פיהם יעלים ויכסה החמס שירצו לעשותו ולא יגלו החמס שהם דורכים אליו כי אם יגלוהו ימנע מהם אשר יזמו לעשותו, או ירצה בזה כי מה שיתחיל בו הצדיק ימשכו לו ברכות תמיד ויתוספו בו טובות ועוזרים להגיע אל התכלית לפי שכוונתו תמיד לטוב ולהטיב לאנשים ולזה יש לו לבטוח לראש הענין והתחלתו שימשכו אליו ברכות כי אם ידעו זולתו מחשבתו כלם יעזרוהו ואולם הרשעים הם בהפך זה כי תמיד יראו שלא יוכלו להשיג הדבר המבוקש להם אם ידעו זולתו ולזה יעלמו מה שירצו לעשותו מן החמס ולזה יהיה גמולם מדה כנגד מדה והיא כי זכר צדיק לברכה וגו':

 

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)


"זכר צדיק לברכה". כי תמיד יהיה נוסף ענין הטוב והשלמתו בזכרו, ואולם "שם רשעים" ישחת, וישיגהו הבלוי כמו שיכסה פיהם החמס שירצו לעשותו.

 

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)


הנה אויל יקרא מי שלא ינהג בבקשת הדברים בסבותיהם ולזה תסלף דרכו אולתו ולא יגיעו לו מבוקשיו, ולזאת הסבה ג"כ ימהר האויל לדבר בטרם יעמוד בשכלו על האמת והנכון במה שידבר בו, ומפני זה יקרא האויל "אויל שפתים". ואמנם "חכם לב יקח" לעצמו "מצות" וסדרים יתנהג במה שירצה לעשותו כדי שיתישר אל התכלית, ואמנם "אויל שפתים" הוא נמהר לעשות מחשבתו, ויעשה מה שיעשה בזולת התישבות

 

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)


הנה מי שהוא "הולך בדרכי תום - ילך בטח", אין לו מונע מן האנשים וגם נעזר בפעולתו הטובה מהש"י. ואולם מי שהוא "מעקש דרכיו" והולך לעשות חמס, "יודע" ענינו, ואף על פי שהוא מעלים ענינו בכל עוז, לזה יסור ממנו מה שיזם לעשות:

 

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)


"קורץ עין". להזיק לאנשים ברמיזותיו הנה הוא יתן עצבות וכעס להם וזה יהיה לכלמה אליו ולנרמז כי כשיבא לחשוב ברמיזות שזה האיש עושה כנגד האחר או אומר דברים כנגדו ויכעס על זה הדבר ואולי יתפעל מזה באופן שיזיק אל הנרמז וישחית ויזיק בזה לשניהם וגם אפשר שיתברר אחר זה שהענין ההוא היה כזב ויצטער מאד על מה שהתפעל כנגדו בעבור רמיזת זה הקורץ עין ואולם מי שהוא אויל שפתים לא יאמר זה בסתר אבל יאמר זה דבריו כדי לחרחר ריב בין שניהם הנה הוא ילבט ר"ל שעצתו נמהרה ולא יזיק כי אם לעצמו להראותו כוונתו הרעה הנה פי צדיק הוא בעינו מן שהוא בלב שהוא מקור החיים וגו':

 

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)


"מקור חיים פי צדיק". לאנשים השומעים דבריו, כי ממנו תוצאות חיים. ואולם "פי הרשעים" הוא בהפך זה, כי הוא אינו מה שהוא בלב, כי פיהם יעלים "החמס" אשר בלבם.

 

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)


הנה "שנאה תעורר מדנים" גם בזולת פשע, כי יחשוב השונא לשנוא לפשע מה שאינו פשע, וישפוט לרע מה שאינו מכוון לרע.

"והאהבה על כל פשעים תכסה", כי יחשוב האוהב לאוהבו מה שהוא פשע ללא פשע:

 

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"בשפתי נבון". הנה הנבון תמצא חכמה בשפתיו והוא הטוב הנפלא מכל הטובות כמו שקדם ואמנם מי שהוא חסר לב לא די לו שהוא נעדר זה הטוב אבל ידבק בו הרע והמכות לגופו תמיד כי יזיקוהו ויכוהו האנשים מפני מום פעולותיו ומאמריו הנפסדים בסבת חסרון דעתו:

 

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)


"חכמים יצפנו" בלבם מה שהם יודעים, ולא יפרסמוהו לאנשים כלם, כי אולי יזיקו באלו הדברים קצת ההמון מצד קצורם מעמוד על כוונתם, ולזה יהיו נשמרים מלהגיד אלה הדברים הטובים בעצמותם, מפני הרע שיגיע מהם במקרה. ואולם "פי האויל" הוא בהפך זה, כי יגיד הדברים אשר בהם "מחתה קרובה" לאנשים, ולזה יזוקו בדבריו כל שומעיהם אשר לא יעמדו על מה שבהם מן הרע.

 

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הון העשיר" הוא להמלט מן הרעות כמו "קרית עוז" שימלט האדם בה בעתות המלחמה, ולזה יבטח לבו על הונו ויתחזק בו.

 

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)


"פעולת הצדיק" היא תמיד מתישרת למול "החיים", כי בה ישיג החיים הנצחיים והחיים הגופיים; ואולם "תבואת רשע" והונו אשר יעשוק הוא לחסרון ולהשחתה ולמות, כי בה המות לנפשו ולגוף, וזה מבואר מאד לא יצטרך לביאור:

 

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אורח לחיים". מי שהוא "שומר מוסר" במדותיו הוא דורך אל החיים הנצחיים והגופיים, כי טוב המדות והתכונות יועילו לאדם בדברים המדיניים, ויהיה מפני זה אהוב לאנשים, והוא ג"כ מישיר אל קנין שלימות המושכלות כמו שקדם. ואולם מי שהוא "עוזב תוכחת" הוא תועה בדעותיו ו"מתעה" זולתו מאורח חיים, כי רבים ימשכו לו, להיות יצר לב האדם רע מנעוריו.

 

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)


הנה, הדובר שקרים יותר מגונה מהכסיל ויותר מזיק, וזה כי "מכסה שנאה שפתי שקר", כי שפתי השקר יכסו השנאה ויהיה זה סבה אל שלא יהיה נשמר משונאו ויפול ברשתו, ואולם "הכסיל יוציא" מפיו הדברים "והדבות", ויהיה זה סבה אל שישמר השנוא ממנו. ולפי שזכר שני אלו, שהאחד מדבר והאחר מעלים, והמעלים הוא היותר מגונה, בא לבאר שכבר ימצא צד אחד שיהיה המעלים יותר משובח, ואמר כי מי שירבה וגו':

 

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ברוב דברים". ואמר כי מי שירבה לדבר בפני הגדולים הנה לא ימנע בריבוי דבריו שלא יקרא לו פשע ושגגה, כי לא יוכל האדם לכלכל במשפט ריבוי הדברים ואולם מי שימנע שפתיו מריבוי הדברים הוא משכיל ומצליח בקניניו וביחוד הנה מי שידב' בשם יתב' ראוי שיהיו דבריו מעטים כמו שבארנו בספר קהלת כי גבוה מאד מדרגתו ממנו:

 

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כסף נבחר". הנה לשון הצדיק הוא כמו הכסף שאין לו סיגים והוא מפני זה חזק הקיום וחזק מההפסד ואולם נפש הרשעים ולבם לא ישאיר כי אם מעט ולא זכר לשון הרשעים כי אינם מוציאים בפה מחשבותם כמו שקדם:

 

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שפתי צדיק". הנה שפתי צדיק לא די שיחיו הצדיק אבל ינהיגו רבים ויכלכלו אותם כמו שירעה הרועה את הצאן ואולם האוילי' לא די שלא יועילו לזולתם אבל יביאו על עצמ' המות מצד חסרון דעתם:

 

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ברכת ה' היא תעשיר". האנשים המושגחים מהש"י ולא יצטרך העשיר להיות יגע ועמל עמה כמו הענין בשאר העשירים שיעמלו ולא יניח להם עשרם לישן וזה כי השם יתברך הוא יישיר עניניו כולם מצד דבקות השגחתו בו או ירצה בזה כי ברכת ה' היא תעשיר השכל האנושי מקניני החכמה והנה זה העושר הוא באופן שלא יוסיף עצב עמה כי הוא נצחי וקיים:

 

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כשחוק לכסיל". הנה הכסיל לא ינהג בחכמה עניניו ובמה שיחפוץ לעשותו ולזה תהיה הגעת חפצו לו בדמיון מה שיתחדש מהקרי או מפעולת השחוק שאינם מכוונות לאותם התכליו' ואולם לאיש תבונה תהיה עשות המחשבה כחפציהם כי בחכמה ישתדלו שתגיע מחשבתם אל הפועל ובסבות הנאותות:

 

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)


"מגורת רשע". מה שיירא הרשע שיבא עליו מהרעות היא תבואנו כי לא יצילהו הש"י ממנה וזאת היראה והפחד היא הודעה מחולשת השפע עליו מהש"י כמו שבארנו בביאורנו לספר איוב ובמאמר הד' מספר מ"י ואולם הצדיקים לא די שיהיו נשמרים מאותן הרעות אבל יתן להם הש"י מהטובות מה שיתאוו מהם:

 

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כעבור סופה". הנה כשתעבור סופה תעבור על הרשע להשחיתו כאילו הוא סבת עבור הסופה לתכלית שתשחיתהו ואולם הצדיק הוא בהפך כי הוא יסוד עולם וסבת קיומו ושמירתו מהפגעים כאמרו ימלט אי נקי:

 

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כחומץ לשנים וגו'". הנה כמו שהחומץ לשנים שהוא מכאיב אותם מאד וכמו העשן שהוא מזיק לעינים כן העצל מכאיב לב שולחיו מפני היות תוחלתם ממושכה:

 

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)


"יראת ה' תוסיף". לאדם ימים על ימיו הקצובים כי מצד דבקות השגחת הש"י בו ינצל מהרעו' אשר סודרו לו שהם סבות מיתתו קודם עת הבילוי הטבעי ואולם הראשונים הנה שנותם תהיינה קצרות ולא יגיעו אל העת המוגבל להם כי רוע בחירתם ימיתם בלא עתם:

 

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)


"תוחלת הצדיקים". היא החיים הנצחיים והערבים אשר הם תכלית השמחה אשר אין לשמחות הגופיות שום יחס אליה כמו שביארנו בא' מספר מלחמות ה' ואמנם תקות הרשעים היא קנין חפצי הגוף מהקנינים והשמחות הגופיות וכל זה כלה ואובד:

 

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)


"מעוז לתם". הנה המישרים אורחותיהם אל התמימות תהיה להם דרך ה' במצות התורה מעוז וחוזק לשמור דרכם אשר יכונו ההליכה אליה כי בזה ישלם להם באופן שלם מה שיכוונו אליו מהתמימות ואולם לפועלי און תהיה דרך ה' למחתה כי היא מתנגדת בתכלית מה שאפשר למה שיכוונו אליו מהשקר והעול והחמס:

 

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

"צדיק לעולם בל ימוט". הנה, לעוצם השגחת השם יתברך על הצדיק, לא ימוט לעולם, ר"ל רוצה לומר, כלומר, כל ימיו, ולא ימעדו קרסוליו, אך יתקיים במקום שהוא בו מהארץ, לא יגלה משם למקום אחר.

ואולם "הרשעים לא ישכנו ארץ" כי אם זמן מועט, כי מפני רוע פעולותיהם, יהיו להם שונאים רבים.

או ירצה באמרו "לא ימוט לעולם" - תוך הזמן הנגזר לו לחיות לא ימות, כטעם אמרו: את מספר ימיך אמלא.

ואולם "הרשעים לא ישכנו ארץ", הזמן המוגבל להם, כי שנותם תקצורנה.

 

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)


"פי צדיק". פי האיש הצדיק בדעותיו ידבר חכמה שהיא דבר קיים ונצחי ולא יפס' עמה הדבור כי האמת מעיד לעצמו מסכים מכל צד ולשון איש תהפוכות והוא הטועה ואומר כזב בהתחלות הנה תפסק לשונו אם לא יסכים לדבריו מה שנמצא מזה אחר ההתחלות:

 

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שפתי צדיק ידעון". להשיג רצון מהאנשי' כי דבריה' נאותים וערבים להם ואמנם פי הרשעי' הוא בהפך כי הוא לא ישיג רצון אך תהפוכות וכעס כי דבריו הם קשי' ורעי' או ירצה בזה כי שפתי צדיק בדעות ידעון להשיג מה שהיה הרצון בנמצאו' הטבעיות אשר יחקר בהם בחקרם בסבותיהם למה היו בזה האופן ואולם פי הרשעים בדעו' אשר יטעו בהתחלות לא ידעון הרצון בדברים אבל יאמרו תהפוכות וכזבים: