ביאור:משלי י ב

משלי י ב: "לֹא יוֹעִילוּ אוֹצְרוֹת רֶשַׁע, וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת."

תרגום מצודות: אוצרות הנאספות ברשע לא יועילו בעת בא יום הפקודה, כי לא יפדה נפשו בממון; אבל הצדקה מצלת מן המיתה.

תרגום ויקיטקסט: אוצרות שהושגו בדרכי רשע, לא יביאו תועלת לבעליהם - הוא לא יצליח להשתמש בהם בצורה מועילה; אולם אוצרות שהושגו בדרכי צדק יביאו תועלת רבה לבעליהם, הוא יצליח להשתמש בהם באופן שיציל את חייו ממוות.

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי י ב.

דקויות עריכה

בלשון חז"ל ובלשון ימינו, צדקה היא מתנה שנותנים לעניים. אולם, בלשון המקרא, בכל הפסוקים שמצווים בפירוש לתת מתנות או הלוואות לעניים, לא נזכרה מילה זו (למשל ויקרא יט10, ויקרא כה35, דברים טו8, דברים טו10), לכן, מסתבר שבלשון המקרא למילה צדקה ישנה משמעות אחרת (כמו מילים רבות נוספות שמשמעותן בלשון חז"ל שונה ממשמעותן בלשון המקרא). היא באה מהשורש צדק, המנוגד לרשע. ובפסוק שלנו, יש אוצרות רשע - אוצרות שהושגו בדרכי מרמה ואלימות, ולעומתם צדקה - אוצרות שהושגו בדרכי צדק ויושר.

מטרת הפסוק היא ללמד, שהתועלת של הכסף אינה תלויה רק בערכו הנומינלי, אלא גם באופן שבו הושג:

אוצרות רשע - שהושגו תוך תחבולות וגרימת נזק לזולת - לא יועילו - כי הרשע לא יצליח להשתמש בכספו באופן שיביא לו תועלת; אותו רֶשַע, שבו השתמש כדי להשיג את כספו, ישבש את שיקול הדעת שלו ויגרום לכך שהוא יבזבז את כספו לחינם, כמו בפסוקים:

(ירמיהו יז יא): "קֹרֵא דָגַר וְלֹא יָלָד עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט, בַּחֲצִי ימו[יָמָיו] ""יַעַזְבֶנּוּ וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל"*.
(קהלת ה יב): "יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ: עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ. וְאָבַד הָעֹשֶׁר הַהוּא בְּעִנְיַן רָע וְהוֹלִיד בֵּן וְאֵין בְּיָדוֹ מְאוּמָה".
(קהלת ו ב): "אִישׁ אֲשֶׁר יִתֶּן לוֹ הָאֱלֹהִים עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד וְאֵינֶנּוּ חָסֵר לְנַפְשׁוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יִתְאַוֶּה, וְלֹא יַשְׁלִיטֶנּוּ הָאֱלֹהִים לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ כִּי אִישׁ נָכְרִי יֹאכֲלֶנּוּ; זֶה הֶבֶל וָחֳלִי רָע הוּא".

ומצד שני, אוצרות של צדקה - שהושגו בהקפדה מיוחדת לקחת רק את מה שמגיע - יצילו ממוות - כי הצדיק יידע איך להשתמש בכספו באופן שיציל את חייו; אותו צֶדֶק, שבו השתמש כדי להשיג את כספו, יעזור לו גם להשתמש בכספו בצורה המועילה ביותר האפשרית.

הקבלות עריכה

1. בפסוק הקודם, "משלי שלמה... ", פירשנו שהמשל יכול להתייחס גם לשלמה עצמו. ייתכן שגם הפסוק שלנו ממשיך את הרעיון. ישנם כמה פסוקים המדברים על האוצרות שאסף שלמה:

(מלכים א ז נא): "וַתִּשְׁלַם כָּל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֵּית ה', וַיָּבֵא שְׁלֹמֹה אֶת קָדְשֵׁי דָּוִד אָבִיו אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכֵּלִים נָתַן בְּאֹצְרוֹת בֵּית ה'".
רחבעם בן שלמה נתן את האוצרות לשישק מלך מצרים, כאשר עלה על ירושלים, (מלכים א יד כו): "וַיִּקַּח אֶת אֹצְרוֹת בֵּית ה' וְאֶת אוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֶת הַכֹּל לָקָח, וַיִּקַּח אֶת כָּל מָגִנֵּי הַזָּהָב אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה"
אסא בן רחבעם נתן את מה שנשאר מהאוצרות להדד מלך ארם, כדי שיעזור לו במלחמה מול מלך ישראל, (מלכים א טו יח): "וַיִּקַּח אָסָא אֶת כָּל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב הַנּוֹתָרִים בְּאוֹצְרוֹת בֵּית ה' וְאֶת אוֹצְרוֹת בֵּית מלך[הַמֶּלֶךְ] , וַיִּתְּנֵם בְּיַד עֲבָדָיו, וַיִּשְׁלָחֵם [הַמֶּלֶךְ] אָסָא אֶל בֶּן הֲדַד בֶּן טַבְרִמֹּן בֶּן חֶזְיוֹן מֶלֶךְ אֲרָם הַיֹּשֵׁב בְּדַמֶּשֶׂק לֵאמֹר"
יהואש מלך יהודה, צאצא של אסא, נתן את מה שנשאר מהאוצרות לחזאל מלך ארם, (מלכים ב יב יט): "וַיִּקַּח יְהוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה אֵת כָּל הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר הִקְדִּישׁוּ יְהוֹשָׁפָט וִיהוֹרָם וַאֲחַזְיָהוּ אֲבֹתָיו מַלְכֵי יְהוּדָה וְאֵת קֳדָשָׁיו וְאֶת כָּל הַזָּהָב הַנִּמְצָא בְּאֹצְרוֹת בֵּית ה' וּבֵית הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלַח לַחֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַיַּעַל מֵעַל יְרוּשָׁלִָם"
יהואש מלך ישראל לקח את מה שנשאר מהאוצרות מידיו של אמציה בן יהואש מלך יהודה, (מלכים ב יד יד): "וְלָקַח אֶת כָּל הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף וְאֵת כָּל הַכֵּלִים הַנִּמְצְאִים בֵּית ה' וּבְאֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֵת בְּנֵי הַתַּעֲרֻבוֹת וַיָּשָׁב שֹׁמְרוֹנָה"
אחז, צאצא של אמציה מלך יהודה, שלח את מה שנשאר מהאוצרות למלך אשור, (מלכים ב טז ח): "וַיִּקַּח אָחָז אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב הַנִּמְצָא בֵּית ה' וּבְאֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ, וַיִּשְׁלַח לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר שֹׁחַד"
חזקיה בן אחז נתן את מה שנשאר מהאוצרות למלך אשור, (מלכים ב יח טו): "וַיִּתֵּן חִזְקִיָּה אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בֵּית ה' וּבְאֹצְרוֹת בֵית הַמֶּלֶךְ"
נבוכדנאצר לקח את מה שנשאר מהאוצרות, כאשר הגלה את יהויכין מלך יהודה, (מלכים ב כד יג): "וַיּוֹצֵא מִשָּׁם אֶת כָּל אוֹצְרוֹת בֵּית ה' וְאוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ, וַיְקַצֵּץ אֶת כָּל כְּלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בְּהֵיכַל ה' כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'"

ניתן לפרש את ההקבלה בשתי דרכים:

האוצרות של בית ה' ובית המלך כללו את האוצרות שהקדיש דוד. אלה ודאי היו אוצרות של צדקה, (שמואל ב ח טו): "וַיְהִי דָּוִד עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל עַמּוֹ". והם אכן הצילו ממוות את צאצאיו של דוד, מלכי יהודה.
מצד שני, האוצרות כללו גם את האוצרות של שלמה, וייתכן שהם נחשבו לאוצרות רשע, שהרי הם נאספו תוך שיעבוד של בני ישראל, (מלכים א יב ד): "אָבִיךָ""הִקְשָׁה אֶת עֻלֵּנוּ, וְאַתָּה עַתָּה הָקֵל מֵעֲבֹדַת אָבִיךָ""הַקָּשָׁה וּמֵעֻלּוֹ הַכָּבֵד אֲשֶׁר נָתַן עָלֵינוּ וְנַעַבְדֶךָּ". אוצרות אלו אכן לא הועילו לשלמה - הם רק נלקחו ונשדדו על-ידי מלכים זרים.

האם ניתן לפרש גם את הפסוק הבא על שלמה? נשאיר שאלה זו לקוראים.

2. בפרק הבא נמצא פסוק דומה, (משלי יא ד): "לֹא יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה, וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת". הפסוק שלנו מדבר על אוצרות רשע, שאינם מועילים כלל; והפסוק בפרק יא מדבר על הון כלשהו, גם אם הושג ביושר. הון כזה יכול להועיל בדרך כלל, אך לא ביום עברה*.

3. אוצרות רשע נזכרו גם ב(מיכה ו י): "עוֹד הַאִשׁ בֵּית רָשָׁע אֹצְרוֹת רֶשַׁע, וְאֵיפַת רָזוֹן זְעוּמָה"; זו שאלה רטורית: "האמנם יישאר משהו בבית הרשע מכל האוצרות שאגר ברשע, ומכל המשקלות שבהן רימה אנשים?" (ע"פ רש"י). הפסוק שלנו נותן תשובה שלילית לשאלה זו.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/10-02