פתיחת התפריט הראשי

משלי י ו: "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק, וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס."

תרגום מצודות: ברכות יבואו לראש צדיק; והחמס שעושים הרשעים יכסה את פיהם למען ייחנקו בה, רוצה לומר: העבירה עצמה נפרעת ממנו.

תרגום ויקיטקסט: ראוי להרעיף ברכות על ראשו של כל צדיק;

וכן ראוי לכסות את פיהם של הרשעים בזעקות "חמס!": בכל פעם שהרשעים פותחים את פיהם לדבר, יש לזעוק ולהתריע על העוולות שעשו, כך שזעקות החמס יכסו את פיהם וימנעו מהם לדבר.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי י ו.


דקויותעריכה

1. הפסוק מתאר את היחס הראוי לצדיקים ולרשעים הנמצאים בינינו:

ברכות לראש צדיק = יש לברך את הצדיקים הנמצאים בינינו; כשמברכים מישהו, נהוג לשים יד על ראשו, כסמל לכך שהברכות יכסו את כולו מלמעלה עד למטה, ולכן "ברכות לראש צדיק" (מלבי"ם). ולעומת זאת -

ופי רשעים יכסה חמס = יש לכסות את פיהם של הרשעים ב"חמס" - קול-זעקה של אדם שעשו לו עוול, כמו (בראשית טז ה): "וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם: חֲמָסִי עָלֶיךָ!...יִשְׁפֹּט ה' בֵּינִי וביניך!", (ישעיהו ס יח): "לֹא יִשָּׁמַע עוֹד: 'חָמָס!' בְּאַרְצֵךְ, 'שֹׁד וָשֶׁבֶר!' בִּגְבוּלָיִךְ; וְקָרָאת יְשׁוּעָה חוֹמֹתַיִךְ, וּשְׁעָרַיִךְ תְּהִלָּה"; כלומר, בכל פעם שהרשע פותח את פיו ונואם, יש לזעוק "חמס!" ולהזכיר לו את כל העוולות שהוא עשה, עד שהזעקות יכסו את פיו וישתיקו אותו.

2. ויש מפרשים שהפסוק מתאר את הנהגתו של ה': ה' מוריד ברכות מהשמים על ראשו של הצדיק, ולעומת זאת -

ה' אינו צריך להוריד קללות על הרשע - הפה שלהם, המפיץ דברי שקר ושנאה, כבר מכסה אותם בחמס (= קלקול והשחתה); או: החמס עצמו, שהרשע עושה, מכסה את פיו ומחסל אותו (מצודות דוד, ודומה לזה רש"י); "[לאחר המוות], כריסו של אדם נבקעת ומוסרת לפה, ואומרת לו: "הא לך, מה שגזלת וחמסת ונתת בי"" (רבי חייא בר נחמיה, קהלת רבה יב; ראו חפץ חיים, שפת תמים פרק ד).

גם בפסוק הבא נזכרים צדיקים ורשעים, (משלי י ז): "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב"*:

1. לפי הפירוש הראשון, פסוק 6 מתאר את היחס הראוי לצדיקים ורשעים בחייהם (כאשר ראשם ופיהם עדיין קיימים ופועלים), ופסוק 7 מתאר את היחס הראוי לצדיקים ורשעים לאחר מותם (כאשר רק זכרם ושמם נשארים);

2. ולפי הפירוש השני, פסוק 6 מתאר את ברכת ה' הבאה מלמעלה (לראש צדיק), ופסוק 7 מתאר את ברכותיהם של בני האדם (ר' יונה גירונדי).

הקבלותעריכה

חכמי המדרש דרשו את הפסוק על יעקב ועשו, על-פי (עובדיה א י): "מֵחֲמַס אָחִיךָ יַעֲקֹב תְּכַסְּךָ בוּשָׁה, וְנִכְרַתָּ לְעוֹלָם": "ברכות לראש צדיק - זה יעקב, בירכו יצחק אביו... ופי רשעים יכסה חמס - זה עשו, שנאמר 'מחמס אחיך יעקב תכסה בושה'." (הרוקח על משלי, ע"פ בראשית רבה וישלח עה ח).

בהמשך הפסקה מופיע פסוק דומה, (משלי י יא): "מְקוֹר חַיִּים פִּי צַדִּיק, וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס". אך משמעות הביטוי פי רשעים יכסה חמס היא שונה: כאן החמס מכסה את פיהם של הרשעים (בניגוד לברכה המכסה את ראשם של הצדיקים), ושם - פיהם של הרשעים מכסה בחמס את כל העולם (בניגוד לפיהם של הצדיקים, הנותן חיים לעולם).




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/10-06