קטגוריה:משלי י כו
כחמץ לשנים וכעשן לעינים כן העצל לשלחיו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
כַּחֹמֶץ לַשִּׁנַּיִם וְכֶעָשָׁן לָעֵינָיִם כֵּן הֶעָצֵל לְשֹׁלְחָיו.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
כַּחֹ֤מֶץ ׀ לַשִּׁנַּ֗יִם וְכֶעָשָׁ֥ן לָעֵינָ֑יִם
כֵּ֥ן הֶ֝עָצֵ֗ל לְשֹׁלְחָֽיו׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
כַּ/חֹ֤מֶץ׀ לַ/שִּׁנַּ֗יִם וְ/כֶ/עָשָׁ֥ן לָ/עֵינָ֑יִם כֵּ֥ן הֶ֝/עָצֵ֗ל לְ/שֹׁלְחָֽי/ו׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"כחומץ" - כמו שהחומץ מזיק הוא לשנים וגו', כן מזיק העצל למשלחו, כי סומך עליו והוא מתעצל בדבר.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
תרגום מצודות: כמו שהחומץ מזיק לשיניים, והעשן מזיק לעיניים - כן מזיק העצל למשלחו, כי סומך עליו והוא מתעצל בדבר.
תרגום ויקיטקסט: כמו חומץ, שנועד לעורר את התיאבון אך בכמות מוגזמת הוא פוגע בשיניים; וכמו עשן, שנוצר כשמדליקים אש לתאורה אך בכמות מוגזמת הוא פוגע בעיניים; כן השליח העצל, כשמשתדלים יותר מדי לשלוח אותו למשימה שאינו רוצה לבצע, גורם נזק לשולחיו.
/ כמו חומץ הנדבק לשיניים, ומשאיר טעם חמוץ גם כששוטפים את הפה; וכמו עשן של מדורה, הנדבק לעיניים גם כשמנסים לסלק אותו; כן השליח העצל נדבק לשולחיו ואינו רוצה לצאת למשימה.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי י כו.
דקויות
חומץ ועשן - מה הנמשל?
1. החומץ נועד לעורר את התיאבון (ראו (רות ב יד): "וַיֹּאמֶר לָהּ בֹעַז לְעֵת הָאֹכֶל: גֹּשִׁי הֲלֹם, וְאָכַלְתְּ מִן הַלֶּחֶם, וְטָבַלְתְּ פִּתֵּךְ בַּחֹמֶץ..."; ראו גם תלמוד בבלי, שבת קיא. - מדברי רש"י נראה שהיה מקובל לטבול לחם בחומץ לפני האכילה). אך כשאוכלים יותר מדי חומץ זה מקהה את השיניים (ראו בתלמוד שם), ואז אי אפשר לאכול - למרות שיש תיאבון. העשן נוצר כשמדליקים אש כדי להאיר את הבית. אך כשהבעירה לא מספיק טובה ויש יותר מדי עשן - הוא מכהה את העיניים ואז אי אפשר לראות - למרות שיש אור. כן גם העצל - שולחים אותו לבצע משימה, אך עד שהוא מבצע אותה כבר עובר זמנה ושולחיו אינם יכולים ליהנות מהתוצאות: "כי מעצלותו להקשיב לקול דברי השולח ולצפון אותם בלבבו, או לכוון את דברי מי ששלחוהו, או מעצלותו ואיחורו בדרך - לא תינצל שליחותו מן הקלקול" (ע"פ ר' יונה גירונדי, מלבי"ם, רמ"ד ואלי פירוש ראשון).
2. החומץ נדבק לשיניים - גם כשמנסים לירוק אותו נשאר טעם חמוץ ומעצבן; העשן נדבק לעיניים"" - גם כשמנסים לסלק אותו בידיים זה לא עוזר (כפי שיודע כל מי שישב אי-פעם ליד מדורה); כך העצל נדבק לשולחיו - גם כשהם מנסים לשלוח אותו לעשות משהו, הוא לא הולך, אלא אומר "אין לי כוח, אני רוצה להישאר כאן..." (אראל, מדורת נח"ת, ל"ג בעומר ה'תשנ"ט).
והמסר המעשי הוא - תיזהרו כשאתם שולחים מישהו לבצע בשבילכם משימה; אם אתם רואים שהוא מנסה "להידבק" למקום ולהתחמק מהמשימה בתירוצים שונים, עדיף שתעזבו אותו; גם אם בסוף תצליחו לגרום לו לקחת על עצמו את המשימה, הוא יעשה אותה בעצלות ויגרום לכם יותר נזק מתועלת.
3. משל ונמשל -
הפסוק נמצא בקטע שבו רוב הפסוקים מדברים על רשעים, צדיקים ויראי ה'. לפי זה פירשו שהפסוק הוא משל לעבודת ה' - כל אדם הוא שליח של ה' בעולם, וצריך לקיים את מצוות ה' בזריזות ולא להתעצל, כדי שלא יהיה "כחומץ לשיניים וכעשן לעיניים" (ר' יונה גירונדי, רמ"ד ואלי פירוש שני). ראו: קיום מצוות כשליחות.
הקבלות
רוב הפסוקים בספר משלי בנויים משתי צלעות, אך יש גם פסוקים רבים המורכבים משלוש צלעות - שני משלים ונמשל אחד - כמו הפסוק שלנו. ראו משלי כה20.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי י כו"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.