פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כחמץ לשנים וכעשן לעינים כן העצל לשלחיו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כַּחֹמֶץ לַשִּׁנַּיִם וְכֶעָשָׁן לָעֵינָיִם כֵּן הֶעָצֵל לְשֹׁלְחָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כַּחֹ֤מֶץ ׀ לַשִּׁנַּ֗יִם וְכֶעָשָׁ֥ן לָעֵינָ֑יִם
  כֵּ֥ן הֶ֝עָצֵ֗ל לְשֹׁלְחָֽיו׃


רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כחומץ לשנים וגו'". הנה כמו שהחומץ לשנים שהוא מכאיב אותם מאד וכמו העשן שהוא מזיק לעינים כן העצל מכאיב לב שולחיו מפני היות תוחלתם ממושכה:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כחומץ לשנים", מגנה ענין העצל שדומה בשליחותו כמו דבר החמוץ שרוצים לאכלו כדי לעורר תאות המאכל, והיא בהפך מקהה השנים, והגם שיתעורר לאכול לא יוכל ללעוס את המאכל, וכן "כעשן לעינים", אם יבעירו זיקות להאיר בבית, הגם שימצא אור הלא יכהו העינים ולא יוכל לראות, "כן העצל לשולחיו" שלא לבד שלא ישיגו הנרצה משליחותו כי גם יקלקל התכלית, וכל הדברים הנאמרים על העצל, י"ל מליצה גם על המתעצל בשליחות הכולל אשר נשלח לעוה"ז להשלמת נפשו:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כחומץ" - כמו שהחומץ מזיק הוא לשנים וגו', כן מזיק העצל למשלחו, כי סומך עליו והוא מתעצל בדבר.

<< · מ"ג משלי · י · כו · >>