פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כעבור סופה ואין רשע וצדיק יסוד עולם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כַּעֲבוֹר סוּפָה וְאֵין רָשָׁע וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כַּעֲב֣וֹר ס֭וּפָה וְאֵ֣ין רָשָׁ֑ע
  וְ֝צַדִּ֗יק יְס֣וֹד עוֹלָֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כעבור סופה ואין רשע" - פתאום בא עברת רוח סערה נכרת הרשע ממקומו

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כעבור סופה". הנה כשתעבור סופה תעבור על הרשע להשחיתו כאילו הוא סבת עבור הסופה לתכלית שתשחיתהו ואולם הצדיק הוא בהפך כי הוא יסוד עולם וסבת קיומו ושמירתו מהפגעים כאמרו ימלט אי נקי:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כעבור סופה ואין רשע", הרשע אין לו שורש חזק במציאות רק קיום מקרי, כדבר הבלתי נשרש בחוזק אשר בעבור סופה וסערה ישאהו הרוח, כן בעוד שהשנים כסדרן יתקיים כפי הטבע, אבל בעת מהומה תשאהו סופה ותשערהו ממקומו, אבל "צדיק יסוד עולם", שהוא י"ל קיום בהמציאות מצד שלמות נפשי ומצד השגחת ה', ובעת סופה לא לבד שלא ינידהו הרוח ומקרי הזמן, כי הוא כיסוד מוסד לא לבד לעצמו רק לעולם הכללי, כמו שהיה בנח, וכמ"ש בב"ר (פ' נח) כעבור סופה זה דור המבול וצדיק יסוד עולם זה נח, וכן נדרש שם מ"ש לקמן (י"ב ז', וי"ד א'):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כעבור סופה" - מיד כאשר יעבור הסופה, ר"ל כאשר תבוא הפורעניות, יוכרת הרשע ואיננו; אבל הצדיק הוא דומה ליסוד העולם, שאינו זז ממקומו.

מצודת ציון

"סופה" - רוח סערה.

<< · מ"ג משלי · י · כה · >>