ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת שבת/פרק ארבע עשר
פרק ארבע עשר - שמונה שרצים עריכה
ירושלמי שבת, פרק יד, הלכה א עריכה
מתני’: יד_אשמונה שרצים האמורין בתורה. הצדן והחובל בהן חייב. ושאר שקצים ורמשים, החובל בהן פטור. הצדן לצורך חייב, ושלא לצורך פטור. יד_בחיה ועוף שברשותו. הצדן פטור והחובל בהן חייב:
גמ’: תנן, שמונה שרצים האמורין בתורה. הצדן והחובל בהן חייב. אמר רבי זריקן רבי זריקא° בשם רבי אימי רבי אמי°. איתפלגין רבי יוחנן רבי יוחנן° ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. חד אמר, מתניתין דברי הכל. וחורנה אמר, במחלוקת. ומתניתין כ°רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי ודלא כרבנן. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. אמר רבי זעירא רבי זעירא°. נפרש מיליהון דרבנן מן מיליהון. דתנינן תמן. יד_גאלו שעורותיהן כבשרן. עור האדם, ועור חזיר של יישוב. °רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא אומר. אף עור חזיר של בר ועור חטוטרת של גמל הרכה, ועור הראש של עגל הרך, ועור הפרסות, ועור בית הבושת, ועור השליל, ועור שתחת האליה, ועור האנקה, והכח, והלטאה, והחומט. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר הלטאה כחולדה. וכולן שעיבדן או שהילך בהן כדי עבודה טהורין, חוץ מעור האדם. °רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי אומר. שמנה שרצים יש להן עורות. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר. לא שנו אלא לאיסור ולטומאה. אבל ללקות על אכילתו, עור הוא, ואין לוקים עליו משום נבילה. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר. משנה תמימה שנה °רבי רבי יהודה הנשיא. בין לאסור, בין ללקות, בין לטומאה. נמצא רבי יוחנן רבי יוחנן° שאמר שלדעת הכל אין לוקים על אכילתם שדינם כעור. אף לענין שבת, לדעת הכל דינם כעור וחייב. ולדעת רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° במחלוקת. מתניתא מסייעא לדין ומתניתא מסייעא לדין. מתניתין מסייעא לרבי יוחנן רבי יוחנן°, דתני. שמונה שרצים יש להן עורות והחובל בהם בשבת חייב. אמר °רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי. כיווון שבשבת החובל בהם חייב על דעת כולם. משמע שעורם חלוק מבשרם לפיכך אומר אני, שמונה שרצים יש להן עורות לעניין טומאה. מתניתא מסייע לרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, דתני. החובל בשרצים. את שיש להן עורות חייב. ואת שאין להן עורות פטור. °רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי אומר. לפיכך אומר אני, כל השרצים יש להן עורות. אמר רבי יוסה ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° בשם רב רב (אמורא)° עור הוא, ואין לוקין עליהן משום נבילה. ואתיא כההיא דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. הצד זיזין, זבובין, הגזין, יתושין, חייב. ו°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי יד_דפוטר. וכן היה °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. אין חייבין, אלא על דבר שדרכו ליצוד. הצד חגבים בטל פטור. בשרב חייב. אלעזר בן אחבאי אלעזר בן אחבאי° אומר. אף בשרב
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף עד עמוד ב]
בשעה שמקלחין פטור. הצד צבי יד_החיגר, סומא, חולה, קטן, פטור. ישן, חייב. דהו קמיץ חדא ופתח חדא. אמר רבי ינאי רבי ינאי°. מותר להרוג את הצרעה בשבת. ותני כן. יד_וחמשה נהרגין בשבת. זבוב מצרי, וצרעה שבנינוה. ועקרב שבהדיות, ונחש שבארץ ישראל. וכלב שוטה שבכל מקום. מעשה שנפל נחש בשבת, ועמד נפתי אחד והרגו. אמר °רבי רבי יהודה הנשיא. פגע בו כיוצא בו. ולא מן הדברים הנהרגין בשבת אינון? פתר לה מה שהתירו זה רק בבאין להזיקו. תני, °רבי יעקב רבי יעקב (תנא) אומר. הרואה נחש ועקרב בתוך ארבע אמות. ראוי היה שימות בהם, אלא שרחמים של מקום מרובין. אמר °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. במה דברים אמורים? בזמן שלא הרגן. אבל אם הרגן, לא נראו לו אלא שיהרגם. וחכמים אומרים. בין כך ובין כך, לא נראו לו אלא בזכות. כתיב (תהלים מ"ט, ב') שמעו זאת כל העמים, האזינו כל יושבי חלד, רבי אחא רב אחא° אמר. רבי אבהו רבי אבהו° ורבנן. חד אמר. למה הוא ממשיל כל באי העולם לחולדה? אלא לפי שכל מה שיש ביבשה יש בים. ויש הרבה מינים בים מה שאין ביבשה. חוץ מחולדה שישנה ביבשה, ואין חולדה בים. וחורנה אמר. למה הוא ממשיל כל באי העולם לחולדה? אלא מה החולדה הזאת, גוררת ומנחת ואינה יודעת למי היא מנחת. כך הן כל באי העולם גוררין ומניחין, גוררין ומניחין. ואינן יודעין למי הן מניחין. כדכתיב (תהלים ל"ט, ז') יצבר ולא ידע מי אוספם: חיה ועוף שברשותו, הצדן פטור, והחובל בהן חייב. לא אמרו אלא שברשות אדם. הא אם אינן ברשות אדם חייב אף על בהמות בית. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. הדא אמרה, יד_זשור שמרד. הצדו בשבת חייב. רבנן דקיסרין אמרו בשם רב אבדן רב אבדן°. עור עוף יד_חמותר לכתוב עליו מזוזה
ירושלמי שבת, פרק יד, הלכה ב עריכה
מתני’: יד_טאין עושין הילמי בשבת. אבל עושה הוא מי מלח, וטובל בהן פיתו, ונותן הוא לתוך התבשיל. אמר °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. והלא היא הילמי בין מרובה בין מועטת. ואלו הן מי מלח המותרין. נותן שמן בתחלה לתוך המים או לתוך המלח:
גמ’: מה בין הילמי ומה בין מי מלח? הילמי צריכה אומן. מי מלח אין צריכה אומן. רב הונא רב הונא° אמר. כל שנותנין לתוכה מלח והיא נשרית נמסה, זו היא מי מלח. ושאינה נשרית, זו היא הילמי. אמר רבי אבהו רבי אבהו°. כל שנותנים לתוכה ביצה והיא שוקעת, זו היא מי מלח. ושאינה שוקעת, זו היא הילמי. יד_יעושין יינומלין בשבת. מאי יינומלין? אמר רבי יסא רבי אסי° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. יין דבש ופלפלין. אמר רבי יסא רבי אסי° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. מותר לערב את היינומלין ואסור לשחוק את הפלפלין לצורך היינומלין. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. את שהוא משום תערובות, מותר. משום שחיקה, אסור. והכא בהילמי, לא משום תערובת אנן קיימין? ולמה אסרו. רבי יהודה בן טיטס רבי יהודה בן טיטס° ורבי יהודה בן פזי רבי יהודה בן פזי°
ושמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. שנייא היא הכא בהילמי, שהיא
[ע"א]
1 יד_א מיי' פ י' מהל' שבת הלכה כ"א, מיי' פ ח' מהל' שבת הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' שט"ז סעיף ח':
2 יד_ב מיי' פ י' מהל' שבת הלכה כ"ד, טור ושו"ע או"ח סי' שט"ז סעיף י"ב:
3 יד_ג מיי' פ"א מהל' שאר אבות הטומאה הלכה ט', מיי' פ"ד מהל' מאכלות אסורות הלכה כ"א:
4 יד_ד מיי' פ י' מהל' שבת הלכה כ"ד, טור ושו"ע או"ח סי' שט"ז סעיף ג':
[ע"ב]
5 יד_ה מיי' פ י' מהל' שבת הלכה כ"ד, מיי' פ י' מהל' שבת הלכה כ"א, טור ושו"ע או"ח סי' שט"ז סעיף ב':
6 יד_ו מיי' פ י"א מהל' שבת הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' שט"ז סעיף י':
7 יד_ז טור ושו"ע או"ח סי' שט"ז סעיף י"ב:
8 יד_ח מיי' פ"א מהל' תפילין הלכה י', טור ושו"ע או"ח סי' ל"ב סעיף י"ב:
9 יד_ט מיי' פ כ"ב מהל' שבת הלכה י', טור ושו"ע או"ח סי' שכ"א סעיף ב':
10 יד_י מיי' פ כ"ב מהל' שבת הלכה י"א, טור ושו"ע או"ח סי' שכ"א סעיף י"ז:
-----------------------------------דף עה עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף עה עמוד א]
גמר מלאכה של כבישת ירקות. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. מותר לשבר את הפלפלין, ואסור לקבץ. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. יד_יאשום ששחקו, אם היה מחוסר שחיקה אסור. ואם לערב את שומנן מותר. תמן תנינן. יד_יבהשום והבוסר והמלילות שריסקן מבעוד יום. היה °רבי ישמעאל רבי ישמעאל אומר, יגמור משתחשך. שמניח עליהם כובד והם נגמרים. °רבי עקיבא רבי עקיבא אומר לא יגמור. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° ורבי שמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא° אמרו בשם רבי חנינא רבי חנינא בר חמא°. לא נחלקו אלא בחולין. והכהנים נהגו בתרומה כ°רבי ישמעאל רבי ישמעאל משום שהכהנים זריזים
ירושלמי שבת, פרק יד, הלכה ג עריכה
מתני’: יד_יגאין אוכלין איזוב יון בשבת, לפי שאינו מאכל בריאים. אבל אוכל הוא את יועזר, ושותה אבוברועה. כל האוכלין אוכל אדם לרפואה. וכל המשקים הוא שותה. חוץ ממי דקרין וכוס העיקרין, מפני שהן לירוקה. אבל שותה הוא מי דקרין לצמאו, וסך שמן עיקרין שלא לרפואה:
גמ’: חד בר נש שאל לרבי שמעון בר כרסנא רבי שמעון בר כרסנא°. מהו מישתי קרורטין מים עם צמחים בשובתא? אמר לו, אם לתענוג מותר. אם לרפואה אסור. ולא מן השפה ולפנים הוא בה לרפא ומותר בשבת? פתר לה שגם בדבר פנימי לא התירו אלא יד_ידבדבר שהוא של סכנה: אבל אוכל הוא את יועזר. פוליטרכוין: ושותה אבוברועה. כמשמעו. תנן, כל האוכלין אוכל אדם לרפואה. וכל המשקים הוא שותה. חוץ ממי דקרין וכוס העיקרין, מפני שהן לירוקה. רבי אבא רבי אבא° שאל לרב ירמיה רב ירמיה°. מה ניתני? דקרין או דקלין? אמר לו, דקרין. שהן דוקרין את המרה. אמר רבי יונה רבי יונה°. לא מסתברא אלא דקלין. שהן יוצאין מבין שני דקלין. שמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא° אמר בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°. זה שהוא לוחש. קדם נותן שמן על גבי ראשו, ולוחש. ובלבד שלא ילחש קדם שיתן בין ביד ובין בכלי. שלחש מותר וסיכה מותרת בשבת, ורפואה אסורה. ואם ילחש קדם שנותן את השמן, נמצא שאותו שמן נחשב לתרופה ואסור . רבי יעקב בר אידי רבי יעקב בר אידי° ורבי יוחנן רבי יוחנן° אמרו בשם רבי ינאי רבי ינאי°. נותן בין ביד בין בכלי. מה ביניהון? מאיסה. מאן דאמר נותן בין ביד בין בכלי, אחר שנמרח על הראש מאוס הוא ואין הלחש פועל. מאן דאמר נותן שמן על גבי ראשו, אינו מאוס. מאי נפקא מינא? אמר רבי יונה רבי יונה° מעשר שני ביניהון. מאן דאמר נותן בין ביד בין בכלי
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף עה עמוד ב]
מעשר שני אסור שאסור להשחית מעשר שני וגם לא מתרפאים במעשר שני. מאן דאמר נותן שמן על גבי ראשו ולוחש. מעשר שני מותר שאחר שסך, בטל ממנו הקדושה. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. וכי כל שמותר בשבת מותר במעשר שני, וכל שאסור בשבת אסור במעשר שני? והא תני, אף שאסור לסוך ביין בשבת מדיחה היא אשה עצמה ואת בנה ביין מפני הזיעה בשבת, ובתרומה אסור. והא היא תרומה היא מעשר שני. מהיא כדון? למה בשבת הותר ומעשר שני אסור? בשבת התירו יד_יגבלבד שלא יעשה בשבת כדרך שהוא עושה בחול. ואילו במעשר שני. כל השחתה או רפואה אסור גם בשינוי. לוחשין לעין הרע, ולמעיים יד_וולנחשים ולעקרבים. יד_יומעבירין מניחים כלים קרים על העין בשבת. מעשה ב°רבי עקיבא רבי עקיבא שאחזתו העין והעבירו עליו כלים בשבת. רב רב (אמורא)° ורבי חייא רבה רבי חייא רבה°, תריהון אמרין. תשעים ותשעה מתים בעין הרע, ואחד בידי שמים. רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° ושמואל שמואל (אמורא)° תריהון אמרין. צ"ט מתים בצינה, ואחד בידי שמים. רב רב (אמורא)° אמר כדעתיה, ורבי חנינה רבי חנינא בר חמא° אמר כדעתיה. רב רב (אמורא)° על ידי דהוה שרי תמן בבבל דעינא בישא שכיחא תמן. הוה אמר צ"ט מתים בעיינה ואחד בידי שמים. רבי חנינא רבי חנינא בר חמא° על דהוה שרי בצפרין. דצינתה תמן הווה. אמר תשעים ותשעה מתים בצינה, ואחד בידי שמים. רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° אמר בשם רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°. תשעים ותשעה מתים בשרב, ואחד בידי שמים. ורבנן אמרי, תשעים ותשעה מתים בפשיעה שאינם נזהרים, ואחד בידי שמים. רבי חוניא יעקב מעפרתים רבי חוניא יעקב מעפרתים° אמר בשם °רבי רבי יהודה הנשיא. כתיב (דברים עקב ז טו) והסיר ה' ממך כל חולי, זו שריפה קדחת. אמר רבי חונה רב הונא°. ותני לה בשם °רבי אלעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב. והסיר ה' ממך כל חולי, זו רעיון דאגות .דאמר °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. כתיב (דברים כי תבא כח מח) ונתן עול ברזל על צוארך. זה רעיון דאגות. אמר רבי אבון רבי אבין°. והסיר ה' ממך כל חולי, זה יצר הרע. שראשו מתוק וסופו מר דחולי מלשון מתיקות. אמר רבי תנחומא רבי תנחומא° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. ורבי מנחמה רבי מנחמה° אמרה בשם רב רב (אמורא)° והסיר ה' ממך כל חולי, זה המרה. דאמר °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. תשעים ותשעה מתים במרה, ואחד בידי שמים. יד_טזרוחצין בים הגדול ובמי טבריא, אף על פי שהוא מתכוין לרפואה.אבל לא במי משרה, ולא במי סדום. אימתי? בזמן שהוא מתכוין לרפואה. הא להעלות מטומאה לטהרה, מותר. אמר רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה°. בלבד שלא ישהה. שלא יראה כמתכוון לרפואה. תני, סכין אלינתין לחולה בשבת. אימתי? בזמן שטרפו מערב שבת. אבל אם לא טרפו מערב שבת אסור. אמר רבי שמואל בן אלעזר רבי שמואל בן אלעזר°. מתיר היה °רבי מאיר רבי מאיר לטרוף יין ושמן ולסוך לחולה בשבת. וכבר חלה וביקשנו לעשות לו כן, ולא הניח לנו. אמרנו לו, רבי, מבטל את דבריך בחייך? אמר להן. אף על פי שהייתי אומר כן. לא מלאני לבי מימי לעבור על דברי חבירי:
ירושלמי שבת, פרק יד, הלכה ד עריכה
מתני’: יד_יזהחושש בשיניו, לא יגמע בהן חומץ. אבל מטבל הוא כדרכו, ואם נתרפא נתרפא. יד_כהחושש במתניו, לא יסוך יין וחומץ. אבל סך הוא את השמן, ולא שמן וורד. בני מלכים סכין על גבי מכותיהם שמן וורד. שכן דרך בני מלכים לסוך בחול. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר כל ישראל בני מלכים.
[ע"א]
11 יד_יא מיי' פ כ"ב מהל' שבת הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' שכ"א סעיף י"ט:
12 יד_יב טור ושו"ע או"ח סי' רנ"ב סעיף ה', טור ושו"ע או"ח סי' ש"כ סעיף ב':
13 יד_יג מיי' פ כ"א מהל' שבת הלכה כ"א, מיי' פ כ"א מהל' שבת הלכה כ"ב, טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ח סעיף ל"ז:
14 יד_יד מיי' פ ב' מהל' שבת הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ח סעיף א', טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ח סעיף ב', טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ח סעיף ג':
[ע"ב]
15 יד_טו מיי' פ כ"א מהל' שבת הלכה כ"ח, טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ז סעיף ב':
16 יד_טז מיי' פי"א מהל' עבודה זרה הלכה י"א, טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ח סעיף מ"ה, טור ושו"ע יו"ד סי' קע"ט סעיף ו':
17 יד_יז טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ח סעיף מ"ו:
18 יד_יח מיי' פ כ"א מהל' שבת הלכה כ"ט, טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ח סעיף מ"ד:
19 יד_יט מיי' פ כ"א מהל' שבת הלכה כ"ד, טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ח סעיף ל"ב:
20 יד_כ מיי' פ כ"א מהל' שבת הלכה כ"ג, טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ז סעיף א':
-----------------------------------דף עו עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף עו עמוד א]
גמ’: תנן, החושש בשיניו, לא יגמע בהן חומץ. והא כתיב (משלי י', כ"ו) כחומץ לשינים וכעשן לעינים. ואת אמר הכין? אמר רבי שמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא°. בחומצן של פירות היא מתניתין. ומה שאמר שלמה בחומץ יין. רבי אלעזר בר יוסה רבי אלעזר בר יוסה° אמר. ואפילו תימר שמדובר באותו חומץ כמו במתניתין. טב לבישתא אם חושש בשניו וביש לטבתא. תני. לא יהא מגמא חומץ ופולט. אבל מגמא הוא חומץ ובולע. מתניתא אמרה שאסור לגמות ולבלוע. דתנינן. החושש שיניו לא יגמע בהן חומץ. מה היא כדון? הבריתא שהתירה אם בולע או כ°רבי רבי יהודה הנשיא, שסובר שדרך לשתות חומץ שחומץ משיב נפש. והשותה חומץ תרומה חייב קרן וחומש. או כדברי הכל. במגמא חומץ של תרומה אחר טיבולו, שמשיב נפש. דאיתמר אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. הכוסס חיטי תרומה, לוקה. ואמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. המגמא חומץ של תרומה לוקה. המגמא חומץ של תרומה, משלם את הקרן ואינו משלם את החומש. הכוסס חיטים של תרומה. משלם את הקרן ואינו משלם את החומש. יד_כא°רבי רבי יהודה הנשיא אומר, אומר אני שהוא משלם קרן וחומש. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° בשם רבי אימי רבי אמי°. מודין חכמים ל°רבי רבי יהודה הנשיא, במגמא חומץ של תרומה אחר טיבולו, שהוא משלם קרן וחומש. שהחומץ אחר טיבולו מיישב את הנפש. חברייא אמרי בשם רבי אבא בר זבדא רבי אבא בר זבדא°. כל שהוא יד_כבמן השפה ולפנים, מרפין אותו בשבת. התיב רבי זעירא רבי זעירא°. והתני החושש שיניו לא יגמא בהן חומץ. ולא מן השפה ולפנים הוא? לא נאמר כן מן השפה ולפנים, אלא כדאמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רבי אבא בר זבדא רבי אבא בר זבדא°, כל שהוא מן החלל ולפנים מרפין אותו. רבי זעירא רבי זעירא° רבי אבא בר זוטרא רבי אבא בר זוטרא° ורבי חנינא רבי חנינא בר חמא° אמרו בשם °רבי רבי יהודה הנשיא. מעלין עצם של ראש בשבת. רבי חייה בר מרייה רבי חייה בר מרייה° רבי יונה רבי יונה° ורבי זעירא רבי זעירא° רבא בר זוטרא רבא בר זוטרא° ורבי חנינא רבי חנינא בר חמא° אמרו בשם °רבי רבי יהודה הנשיא. יד_כגמעלין בנות אזנים בשבת. תמן אמרין בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. יד_כדעין שמרדה, מרפין אותה בשבת. רבי אבהו רבי אבהו° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. יד_כהגבות ידים וגבות רגלים סכנה. רבי אבהו רבי אבהו° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. ההן סימוקא דעינה סכנה. אמר רבי אבון רבי אבין°. לוקטין עוקץ עקרב בשבת. רב רב (אמורא)° אמר, יד_כוההן חמרא. לתת אותו לבר מן עיינא, שרי. לגו מן עיינה, אסור. שמואל שמואל (אמורא)° אמר. ההן רוק תפל. אסור ליתן על גבי העין בשבת. מינה את שמע מה מותר לעשות לחזזיתה שחין באזור העין שרפואתו על ידי יין או רוק. רבנן דקיסרין אמרין, הדא אורדענה סכנה. אמר רבי חזקיה עכייה רבי חזקיה עכייה° בשם רבנן דקיסרין. הדא עכשמוניתא סכנה. אמר רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° . הדא גומרתא סכנה. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה°. נותנין עליה חמץ בפסח. ההן דבלעה עצם, שרי מיפקתיה בשובתא. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. מתניתין אמרה כן. דתנן, יד_כזמחט של יד ליטול בה את הקוץ. דאי לא כן, מה בין קוץ ומה בין בלע? וההן דעיינה להוציא דבר שנכנס לעין, שאלון לרבי ירמיה רבי ירמיה° אמר לון, הא רבי אבא רבי אבא° קומיכון. שאלון ליה ושרא. אמר לון אוף אנא שרי. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, ההן ציפדונה סכנה. רבי יוחנן רבי יוחנן°
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף עו עמוד ב]
מטתיה כן. והוה מיתסי קומי ברתיה דדמיטינוס שר העיר דטיבריא. בערובתא דשבתא בפתי רומשא סמוך לשקיעה סליק לגבה. אמר לה מיצרך אנא כלום למחר? אמרה ליה לא. ואין צרכת, סב גלעינן דתמרא בפלגיהן יקידן חצי שרוף. ואית דאמרין דנקלבס, ועור דסערין קליפה של שעורה, וצואה דמיינוק תינוק יבישא,שחוק וטפול ומרח ולא תימא קומי בר נש. למחר עאל ודרשה בציבורא. אית דאמרין דחנקת נפשה. ואית דאמרין דאיתגיירת. את שמע מינה תלת. את שמע מינה ההן ציפדונה סכנה. ואת שמע מינה דכל שהוא מן השפה ולפנים מרפין אותו. ואת שמע מינה ההוא דאמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. יד_כחאם היה הגוי רופא נאמן מותר. רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° הוה ליה קילום. הורין ליה רבי חנינא רבי חנינא בר חמא° ורבי יונתן רבי יונתן (אמורא)° מישחוק תחלוסין בשובתא, ומיתן גו חמרא עתיקא, וישתי ולא יסכן. בר בריה הוה ליה בלע עצם בגרון. אתא חד בר נש ולחש ליה ואינשם. כד נפיק אמר ליה, מאן לחשתה ליה? אמר ליה מילה פלן שם עבודה זרה. אמר לו נוח הוה ליה אילו הוה מיית ולא כן. והוות ליה כן שמת (קהלת י', ה') כשגגה שיוצא מלפני השליט. אמר רבי יעקב בר אידי רבי יעקב בר אידי° בשם רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°. יד_כטבכל מתרפין חוץ מעבודת כוכבים ומזלות וגילוי עריות ושפיכות דמים. רבי פינחס רבי פינחס° בעי, עד כדון כשאמר לו הבא לי עצים מעבודת כוכבים ומזלות והביא לו. אמר לו הבא לי עלים סתם, והביא לו מעבודת כוכבים ומזלות מהו? נישמעינה מן הדא. רבי יונה רבי יונה° הוה ליה צמרמורין, אייתון ליה מן זכרותה דדורי עבודה זרה שמוציא מים מזכרותיו ושתה. רבי אחא רב אחא° אייתון ליה ולא שתה. אמר רבי מנא רבי מנא°, אילו ידע רבי יונה רבי יונה° מנין הוה, לא שתה. אמר רבי חונה רב הונא°. מתניתא אמרה כן שאין מתרפין מגילוי עריות. ותני כן,
לפיכך הותר מכלל שבת, ולא הותר מכלל נערה מאורסה. מאי הותר מכלל שבת? לא להתרפות שפקוח נפש דוחה שבת? ודכוותה לא הותר מכלל נערה מאורסה אפילו להתרפות. לא סוף דבר בשאמר לו הבא לי אשת איש. אלא אפילו לשמוע את קולה. כהדא, חד בר נש רחם איתתא ביומי דרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° וסכן. אתון שאלון ליה מהו תיעבור קומוי וייחי? אמר, ימית ולא כן. מהו ישמע קלה ולא ימות. אמר, ימית ולא כן. מה הוות? רבי יעקב בר אידי רבי יעקב בר אידי° ורבי יצחק בר נחמן רבי יצחק בר נחמן°. חד אמר אשת איש. וחורנה אמר יד_לפנויה. מאן דאמר אשת איש ניחא. ומאן דאמר פנויה, והא בר כיחא נגרא, רחם איתתא ביומוי דרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° ושרא ליה? כאן בפנויה וכאן באשת איש. ואפילו תימר כאן וכאן בפנויה. תיפתר שנתן עיניו בה עד שהיא אשת איש.
[ע"א]
21 יד_כא מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה ז':
22 יד_כב מיי' פ ב' מהל' שבת הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ח סעיף ג':
23 יד_כג מיי' פ ב' מהל' שבת הלכה י', מיי' פ כ"א מהל' שבת הלכה ל"א, טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ח סעיף מ"ג:
24 יד_כד מיי' פ ב' מהל' שבת הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ח סעיף ט':
25 יד_כה מיי' פ ב' מהל' שבת הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ח סעיף ו':
26 יד_כו מיי' פ כ"א מהל' שבת הלכה כ"ה, טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ח סעיף כ':
27 יד_כז מיי' פ כ"ה מהל' שבת הלכה ח', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ח סעיף י"א:
[ע"ב]
28 יד_כח טור ושו"ע יו"ד סי' קנ"ה סעיף א':
29 יד_כט מיי' פ"ה מהל' יסודי התורה הלכה ו', טור ושו"ע יו"ד סי' קנ"ה סעיף ב':
30 יד_ל מיי' פ"ה מהל' יסודי התורה הלכה ט':
-----------------------------------דף עז עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף עז עמוד א]
ואית דבעי מימר, איתא רבה הוות חשובה ולא מנסבא ליה. וכל מה דהוא מעבד, באיסור הוה מעבד. בגין כן אסר ליה. אמר רבי חנינא רבי חנינא בר חמא°, מתניתין אמרה כן, שאין מתרפין משפיכות דמים. דתנינן תמן. אשה המקשה לילד, המילדת מוציאה את העובר אברים אברים. יד_לאיצא רובו, אין נוגעין בו. שאין דוחין נפש מפני נפש. אבל לאם מותר מדין הקם להרגיך. לא סוף דבר בשאמר לו הרוג את פלוני. אלא אפילו חמוס את פלוני. דאין אדם מעמיד עצמו על ממונו. תני, ישראל בעבודת כוכבים ומזלות מותר להרוג עבודת כוכבים ומזלות בעכום אסור . רב חסדא רב חסדא° בעי. מה יד_לבלהציל נפשו של גדול בנפשו של קטן? התיב רבי ירמיה רבי ירמיה°. ולא מתניתין היא? דתנן, יצא רובו אין נוגעין בו שאין דוחין נפש מפני נפש. אמר רבי יוסה ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° בשם רב חסדא רב חסדא°. שנייא היא תמן, שאין את יודע מי הורג את מי. מי הרודף ומי הנרדף. מעשה ב°רבי אלעזר בן דמה רבי אלעזר בן דמה שנשכו נחש, ובא יעקב איש כפר סמא שהיה מין לרפותו, יד_לגולא הניח לו °רבי ישמעאל רבי ישמעאל. אמר לו °רבי אלעזר בן דמה רבי אלעזר בן דמה. אני מביא ראייה שמותר שירפאני. לא הספיק להביא ראייה עד שמת °רבי אלעזר בן דמה רבי אלעזר בן דמה. אמר לו °רבי ישמעאל רבי ישמעאל. אשריך °רבי אלעזר בן דמה רבי אלעזר בן דמה שיצאת בשלום מן העולם, ולא פרצתה גדירן של חכמים. דכתיב (קהלת י', ח') ופורץ גדר ישכנו נחש. ולא נחש נשכו? אלא שלא שלא ישכנו נחש לעתיד לבא. ומה הוה ליה ל°רבי אלעזר בן דמה רבי אלעזר בן דמה למימר? כתיב (ויקרא אחרי מות יח ה) אשר יעשה אותם האדם וחי בהם. תנן, לא יסוך יין וחומץ. אבל סך הוא את השמן, ולא שמן וורד. בני מלכים סכין על גבי מכותיהם שמן וורד. שכן דרך בני מלכים לסוך בחול. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר כל ישראל בני מלכים. אמר רבי אבא בר זבדא רבי אבא בר זבדא° בשם רב רב (אמורא)°. יד_לדהלכה כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. דאי לא כן, מי נתן שמן וורד לעני ולא סך? שגם העני ראוי לסוך שמן ורד רק שאין לו. אמר רבי זעירה רבי זעירא° לרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. חכים רבי לבר פדיה בר פדיה°, דאת אמר שמועתא מן שמיה? אמר לו. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמרין משמו. אמר רבי זעירה רבי זעירא° לרבי אבא בר זבדא רבי אבא בר זבדא°. חכם רבי לרב רב (אמורא)°, דאת אמר שמועתה מן שמיה? אמר לו, רב אדא בר אחוה רב אדא בר אחוה° אמרין משמו.
[ע"א]
31 יד_לא מיי' פ"א מהל' רוצח הלכה ט', טור ושו"ע חו"מ סי' תכ"ה סעיף ב':
32 יד_לב מיי' פ"א מהל' רוצח הלכה ו', טור ושו"ע חו"מ סי' תכ"ה סעיף א':
33 יד_לג מיי' פי"ב מהל' רוצח הלכה ט', טור ושו"ע יו"ד סי' קנ"ה סעיף א':
34 יד_לד מיי' פ כ"א מהל' שבת הלכה כ"ג, טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ז סעיף א':
[ע"ב]
הדרן עלך פרק שמונה שרצים