קטגוריה:משלי יח כב

דקויות

ישנן שתי גישות מנוגדות למציאת קשר זוגי:

הגישה ה"רומנטית" טוענת, שלכל איש יש אשה אחת בדיוק שמתאימה לו, וברגע שהם ימצאו זה את זו, הם יתאהבו מייד ויחיו באושר.

הגישה ה"מעשית" טוענת, שהדבר החשוב בזוגיות הוא העבודה. כל איש ואשה יכולים ליצור קשר זוגי טוב, אם רק יעבדו וישמרו את הקשר ביניהם.

הפסוק שלנו מציג גישה משולבת, שהרי מצא הוא פועל המורכב משני גורמים מנוגדים - חיפוש פעיל ומכוון, ותוצאה שאינה מכוונת. כדי למצוא דבר, חייבים להתאמץ ולחפש אותו, אבל גם כשמחפשים, עדיין יש צורך בעזרת ה' כדי למצוא את הדבר הנכון:

"האהבה היא מציאה... במציאה יש שמחה והפתעה עמוקה, דווקא משום שיש בה צד מקרי ולא מכוון. הרגשת הזכיה שבמציאה עמוקה יותר, ומגלה על חסד אלוקי... ישנו שילוב של עבודה, המאבד לא ישב וחיבק את ידיו, אלא חיפש במרץ את אבידתו, עד אשר מצא את בת-זוגו... אולם גורם ההפתעה והזכיה נשמר במקרה כזה. מציאה זו הנה צירוף של... ההתרגשות ממציאה של דבר חדש, יחד עם תחושת האינטימיות של המפגש עם מה שהיה שלי מכבר, של משהו מוכר לי שאני מזהה אותו ונזכר בו" (הרב שג"ר, "שמחת המפגש - תיקון העבר", בתוך "דרשות חתונה" עמ' 62-63).

1. לפי רוב המפרשים, מצא טוב הוא התוצאה - אדם שמצא את האישה שחיפש, מובטח לו שמצא דבר טוב. לפי זה, מבנה הפסוק שלנו דומה לפסוק המדבר על החכמה: (משלי ח לה): "כִּי מֹצְאִי מצאי[מָצָא] חַיִּים, וַיָּפֶק רָצוֹן מה'": גם שם הכוונה היא, שמי שמחפש ומוצא (את החכמה) מצא דבר טוב - מצא חיים, ובנוסף לכך הפיק רצון מה'.

- הבעיה בפירוש זה היא, שהוא אינו מתאים לטעמים - לפי פירוש זה היה ראוי לפסק את הפסוק "מצא אישה - מצא טוב ויפק רצון מה'", בעוד שהטעמים מחלקים את הפסוק לשני חצאים שוים "מצא אישה מצא טוב - ויפק רצון מה'".

2. לפי זה, מצא טוב הוא חלק מהפעולה - מציאת האישה היא רק השלב הראשון, אחרי שהאדם מוצא אישה הוא צריך למצוא טוב, לחפש ולמצוא בה תכונות טובות כל הזמן. רק אם יעשה כך, יפיק רצון מה'.

- אולם, לפי זה, ו החיבור אינה במקום הנכון, והיה ראוי לומר "מצא אשה ומצא טוב - יפק רצון מה'".

3. וייתכן שהפסוק מכוון לשני הפירושים גם יחד - אדם שמצא את האישה שחיפש, שיידע שמצא דבר טוב, ושימשיך לחפש ולמצוא בה עוד ועוד תכונות טובות.

הקבלות

1. יש לפרש את פסוקנו לפי פסוק שני הכולל את הביטוי הפיק רצון מה', (משלי ח לה): "אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי, לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם, לִשְׁמֹר מְזוּזֹת פְּתָחָי. כִּי מֹצְאִי מצאי[מָצָא] חַיִּים, וַיָּפֶק רָצוֹן מה'"*: הדוברת שם היא החכמה, והיא אומרת: "מי ששקד והגיע יום יום אל בית הספר עד שמצא אותי (את החכמה), יפיק רצון מה'"*. לפי זה, גם הפסוק שלנו מדבר על אדם שהתאמץ, שקד והשקיע יום יום בחיפושים, עד אשר מצא אשה.

הפסוק מדרבן את הקורא: אם הגעת עד כאן, אתה בוודאי יודע שצריך להשקיע יום יום בלימוד חכמה, כי החכמה רצויה ואהובה על ה'; אז באותה מידה בדיוק צריך להשקיע בחיפוש אשה, כי גם הקשר הזוגי רצוי ואהוב בעיני ה' באותה מידה!

(בראשית ב יח): "וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים: לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ, אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ... וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ... וַיִּבֶן ה' אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה"*: מי שאין לו אשה הוא במצב לא טוב, מצב שאינו רצוי בעיני ה'; ולכן, מי שמצא אשה - מצא טוב, ויפק רצון מה'.

לעומת זאת, מי שמצא אשה, מצא טוב לא רק לעצמו אלא גם לדורות הבאים, (משלי יג כב): "טוֹב יַנְחִיל בְּנֵי בָנִים, וְצָפוּן לַצַּדִּיק חֵיל חוֹטֵא"*.

טוב לא רק גשמי אלא גם רוחני, "כי אשה טובה - מתנה טובה, והיא דוגמת האשה העליונה, רזא דמלכותא קדישא..." (רמ"ד ואלי).

במשלי ח אומרת החכמה "כי מוצאי - מצא חיים"; גם מי שמצא אשה - מעבר לכך שמצא טוב - מצא גם חיים, כמו ב(קהלת ט ט): "רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ כָּל יְמֵי חַיֵּי הֶבְלֶךָ אֲשֶׁר נָתַן לְךָ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, כֹּל יְמֵי הֶבְלֶךָ, כִּי הוּא חֶלְקְךָ בַּחַיִּים וּבַעֲמָלְךָ אֲשֶׁר אַתָּה עָמֵל תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ".

2. האם כל מי שמצא אשה - מצא גם טוב? רוב המפרשים פירשו כך, למשל: "מי שהוכיח לו השם יתברך אישה - הפיק בדבר זה רצון מה', כי זאת תועלת באין נזק, וטובה מבלי רעה..." (ר' יונה), "כיוון שנשא אדם אישה - עוונותיו מתפקקין, שנאמר מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה'" (רבי חמא בר חנינא, יבמות סג:).

אולם, במקומות אחרים בספר משלי מסופר על נשים לא-כל-כך טובות, נשים שדווקא מנסות להכשיל את האדם בחטא (ראו בעיקר פרקים ה, ו, ז).

דווקא על אשת חיל נאמר שקשה למצוא אותה, (משלי לא י): "אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא, וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ", אם כך, רוב האנשים שמוצאים אישה, לא מוצאים דווקא אשת חיל!

גם קהלת הכיר את הצד הפחות טוב של הזוגיות, זוגיות כובלת ומשעבדת, (קהלת ז כו): "וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים לִבָּהּ אֲסוּרִים יָדֶיהָ; טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ"*!

יש שפירשו, שהפסוק מדבר רק על אישה טובה (דעת מקרא); אולם לפי זה היה ראוי לכתוב בפירוש "מצא אשה טובה - יפק רצון מה'".

התשובה נמצאת בפסוק השלישי הכולל את הביטוי יפיק רצון מה':

(משלי יב ב): "טוֹב יָפִיק רָצוֹן מה', וְאִישׁ מְזִמּוֹת יַרְשִׁיעַ" - אדם טוב, החושב ועושה מעשים המיטיבים ומועילים לבריות, יפיק רצון מה', בניגוד לאיש הזומם לעשות מעשים רעים ומזיקים*;

ייתכן שהפסוק ההוא מתאר את שכרו של אדם טוב, בהסתמך על הפסוק שלנו - אדם טוב, החושב ועושה מעשים שמיטיבים ומועילים לזולת, מתנדב ותורם - יפיק רצון מה', ויזכה לפגוש אישה טובה כמותו (שגם היא מתנדבת באותו מקום...); אולם איש מזימות, החושב ועושה מעשים רעים ומזיקים, ירשיע ויתחתן עם אשה רשעה כמותו, שתמרר את חייו.

3. הביטוי מצא טוב נמצא גם ב(משלי טז כ): "מַשְׂכִּיל עַל דָּבָר יִמְצָא טוֹב, וּבוֹטֵחַ בה' אַשְׁרָיו"*. איש אשר משכיל, מפעיל את השכל ומסתכל בעין טובה על כל בת-זוג פוטנציאלית, ומשתדל למצוא בה את הצדדים הטובים והיפים, גם אלה שאינם גלויים במבט ראשון, יתקיים בו הפסוק "מצא אשה - מצא טוב".