מצודות על משלי יח
<< · מצודות על משלי · יח · >>
פסוק א
מצודת ציון
"תושיה" - כן נקראת התורה, והוא מלשון יש, כי ישנה לעולם ולא תשוב לאין כיתר הדברים.
"יתגלע" - כמו יתגלה בה"א.
מצודת דוד
פסוק ב
מצודת דוד
"בתבונה" - להוסיף בינה על מה שבידו.
"בהתגלות" - להשמיע לרבים מעט חכמה שבידו להתפאר בה.פסוק ג
מצודת ציון
"בוז" - בזיון.
מצודת דוד
"בא גם בוז" - כי דרכו לבזות בני אדם.
"ועם קלון" - ועם אדם שיש בו קלון רב - יבוא עמו חרפה, כי דרכו לחרף בקלונו ולפסול במומו.פסוק ד
מצודת דוד
"מים עמוקים וגו'" - רוצה לומר, דברי איש מיתר הדברים, שאינם מחכמת התורה, המה כמים עמוקים, אשר הרוצה לשתות מהם יטריח לדלותם בכלי, כי המים לא יבואו מעצמם אל פי השותה, וכן יתר הדברים שאינם מחכמת התורה, ע"כ על כרחו מעצמו יטרח להבינם, כי המה לא יסייעו לו.
אבל חכמת התורה היא כנחל הנובע, אשר מעצמו ימשך אל פי השותה אם יתקרב לו, וכן חכמת התורה תשכיל את העוסקים בה.פסוק ה
מצודת דוד
פסוק ו
מצודת ציון
"למהלומות" - ענין הכאה המשברת, כמו (שופטים ה): "והלמה סיסרא".
מצודת דוד
פסוק ז
מצודת דוד
"מחתה לו" - מביא על עצמו מחתה ושבר.
"מוקש נפשו" - מביאים מוקש לנפשו.פסוק ח
מצודת ציון
"נרגן" - מתלונן, כמו (משלי טז): "ונרגן מפריד אלוף".
"כמתלהמים" - ענין הכאה המשברת, והוא הפוך מן הלום.
מצודת דוד
פסוק ט
מצודת דוד
פסוק י
מצודת דוד
פסוק יא
מצודת ציון
"קרית" - מלשון קריה ועיר.
"במשכיתו" - ענינו הריצוף ברצפת אבנים, והוא מלשון סכך וכסוי, כמו (ויקרא כו): "ואבן משכית".
מצודת דוד
"הון" - העושר הוא לו לקרית עוז, כי לפעמים יתחזק בו לפדות נפשו ממות.
"במשכיתו" - האוצר אשר בחדרי משכיתו היא לו כחומה חזקה. וכפל הדבר במ"ש.פסוק יב
מצודת דוד
"יגבה לב" - כי המקום מגדלו בעבור יגבה לבו למען תכפל צערו בבוא השבר.
"ולפני כבוד ענוה" - כי הכבוד הוא גמול הענוה, אם-כן הענוה תקדם לה.פסוק יג
מצודת דוד
"בטרם ישמע" - עד לא יבין דברי השואל.
"היא לו" - להמשיב יחשב איולת וכלימה, כי לא ישיב כהוגן וכראוי.פסוק יד
מצודת ציון
"יכלכל" - ענין סבלה והחזקה, כמו (מלכים א ח): "השמים וגו' לא יכלכלוך".
"מחלהו" - מלשון חולי.
"נכאה" - שבורה.
מצודת דוד
פסוק טו
מצודת דוד
פסוק טז
מצודת ציון
"מתן" - מתנה ודורון.
מצודת דוד
פסוק יז
מצודת דוד
פסוק יח
מצודת ציון
"ישבית" - יבטל, כמו (ישעיהו יד): "שבת נוגש".
מצודת דוד
"מדינים" - הגורל יבטל המריבה בדבר חלוקת דבר מה, כי ע"י הגורל יבורר חלק כל אחד ואחד.
"ובין עצומים" - בין המתחזקים במריבה יפריד הגורל, ולא יריבו עוד מעתה.פסוק יט
מצודת ציון
"כבריח" - הוא כעין מקל שמשימים לרוחב הדלת לסגרו.
"ארמון" - היכל מלך.
מצודת דוד
פסוק כ
מצודת דוד
"מפרי" - מאמרי פיו תשבע בטנו, ר"ל הגמול כהמפעל, הטובה היא אם רעה.
"תבואת" - האמרים הבאים משפתיו ישבע. וכפל הדבר במ"ש.פסוק כא
מצודת דוד
"ביד לשון" - בכח הלשון מסור המוות והחיים, אם ידבר בדברי תורה יחיה ואם בלשון הרע ימות.
"ואוהביה" - האוהב להרבות בה אמרים יאכל פריה, אם טוב ואם רע.פסוק כב
מצודת ציון
"ויפק" - יוציא, כמו (משלי ג): "יפיק תבונה".
מצודת דוד
"מצא טוב" - כי היא עוזרתו בעמלו.
"ויפק רצון מה'" - כי מצילתו מן החטא.פסוק כג
מצודת ציון
"עזות" - חזקות וקשות.
מצודת דוד
פסוק כד
מצודת ציון
"להתרועע" - מלשון ריע וחבר.
מצודת דוד
"איש רעים" - האיש יאהב את הרעים למען יתרועעו עמו ויתחברו אליו, כי לפעמים ימצא אוהב הדבק לאהובו באהבת נפש יותר מן האח, ולזה יחפוץ בחברתם בעבור הטובה הבאה לפעמים.
<< · מצודות על משלי · יח · >>