פתיחת התפריט הראשי




בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ג טז.


תוכן עניינים

עונשה של חוהעריכה

(בראשית ג טז): "אֶל הָאִשָּׁה אָמַר: הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ, בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים; וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ, וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ"

הפסוק מתאר את העונש שה' הטיל על האישה בעקבות חטא האכילה מעץ הדעת.

העונש הוא כפול: חלקו הראשון מתייחס לאשה עצמה - צער ההריון והלידה; חלקו השני מתייחס ליחסים בין אשה לבעלה - צער התשוקה והשליטה.

צער ההריון והלידהעריכה

עצבונך - הרונך - בעצבעריכה

1. הפסוק מתאר שלוש דרגות של צער: עצבונך, הרונך, בעצב תלדי בנים.   נראה שה"עיצבון" הראשון הוא לפני ההריון, כגון: כאבי הוֶסֶת או כאב דם הבתולים (תרגום יונתן, פירוש אבן עזרא ) .   אחריו קושי ההריון, ואחריו כאבי הלידה.

2. עצב = א. צער מהול בכעס, ב. מתן צורה לחומר, ג. מאמץ ויגיעה .   בפסוק זה, ייתכן שהשורש מופיע בשתי משמעויות שונות: עצבונך – עיצוב הגוף במשך ההריון, מלשון איוב י ח: "ידך עצבוני ויעשוני". עצב – רוגז צער ועמל (ראו פסוקים נוספים שבהם יש שתי מילים דומות עם משמעות שונה ).

בעצב תלדיעריכה

האם הקללה "בעצב תלדי" משמעה שאסור להשתמש באמצעים המקלים על הלידה? ראו: בעצב תלדי בנים - והאפידורל .

תלדי בניםעריכה

במקומות רבים בתנ"ך, דורשים חז"ל שהביטוי "בני ישראל" בא למעט - "בני ישראל ולא בנות ישראל" (מכאן למשל לומדים שנשים פטורות מסמיכה על ראש הקרבן). ואכן, המילה "בן" בלשון המקרא מציינת תמיד את הזכר, ולכן כשרוצים לומר שלמישהו יש גם בנים וגם בנות, צריך לפרט "ויולד בנים ובנות". אם כך, מדוע בקללתה של חוה נאמר "בעצב תלדי בנים"? למה לא "בעצב תלדי" או "בעצב תלדי ילדים"? ולמה לא "בעצב תלדי בנות" (לאור דברי חז"ל בפרשת תזריע, שהאישה מצטערת יותר כשנולדת בת)? ראו: בעצב תלדי בנים - ולא בנות? .   וראו עוד: בן או בת? .

חוה הופכת את הקללה לברכהעריכה

בפרק הבא נאמר, (בראשית ד א): "וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן וַתֹּאמֶר קָנִיתִי אִישׁ אֶת ה'"( פירוט ).  

  קניתי = רכשתי, מלשון קניה ומכירה; את = מאת: "קניתי גוברא מן קודם ה'" (אונקלוס) - כל הנשמות שייכות לה'. כדי להוריד נשמה חדשה לעולם, צריך "לקנות" אותה מלפני ה'. האישה קונה נשמה מה' במאמץ שהיא עושה בהריון ובלידה.   בפסוקים הבאים נאמר לאיש "בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ... בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם"; האיש זוכה בקניינים בכך שהוא עובד את האדמה בעצב ובמאמץ רב.    באותו אופן, האישה זוכה בקניניים בכך שהיא הרה ויולדת בעצב ובמאמץ רב.

צער התשוקה והשליטהעריכה

מה הקשר בין תשוקה לממשלה?עריכה

1. "ואל אישך תשוקתך - לתשמיש, ואעפ"כ אין לך מצח לתובעו בפה אלא הוא ימשול בך - הכל ממנו ולא ממך.   "תשוקתך" - תאותך, כמו (ישעיהו כט) ונפשו שוקקה" ( רש"י ) .

2. "תשוקתך — משמעתך. והטעם, שתשמעי כל אשר יצוה עליך, כי את ברשותו לעשות חפצו" ( אבן עזרא ) .

3. " ""ואל אישך תשוקתך - לתשמיש, ואף על פי כן אין לך מצח לתבעו בפה אלא הוא ימשול בך הכל ממנו ולא ממך" לשון רש"י; ואיננו נכון כי זה שבח באשה, כמו שאמרו (עירובין ק) וזו מדה יפה בנשים."

"ורבי אברהם אמר: "ואל אישך תשוקתך משמעתך והטעם שתשמעי אל כל אשר יצוה עליך כי את ברשותו לעשות חפצו".    ולא מצאתי לשון תשוקה רק בחשק ותאוה."

"והנכון בעיני, שהעניש אותה שתהיה נכספת מאד אל בעלה ולא תחוש לצער ההריון והלידה, והוא יחזיק בה כשפחה, ואין המנהג להיות העבד משתוקק לקנות אדון לעצמו אבל יברח ממנו ברצונו.     והנה זו מדה כנגד מדה, כי היא נתנה גם לאישה ויאכל במצותה, וענשה שלא תהיה היא מצוה עליו עוד, והוא יצוה עליה כל רצונו" " ( רמב"ן ) .

"והוא ימשול בך" - האמנם? / חגי הופרעריכה

האם הקללה של שליטת הגבר באישה אכן התגשמה?

הנה באברהם ושרה אנו מוצאים ההפך - בראשית כא יב: "ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע".

ולא רק בצדיק זה נאמר אלא גם במלך רשע כאחאב - מלכים א כא כה: "רַק לֹא הָיָה כְאַחְאָב אֲשֶׁר הִתְמַכֵּר לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה', אֲשֶׁר הֵסַתָּה אֹתוֹ אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ". כזכור, זה נעשה בסיפור כרם נבות היזרעלי - שם 7: "ותאמר אליו איזבל אשתו אתה עתה תעשה מלוכה על-ישראל קום אכל-לחם ויטב לבך אני אתן לך את-כרם נבות היזרעאלי. 8 ותכתב ספרים בשם אחאב ותחתם בחתמו ותשלח הספרים אל-הזקנים ואל-החרים אשר בעירו הישבים את-נבות".

וגם לשלילה במלך צדיק כשלמה - מלכים א יא ד: "וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה, נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְלֹא הָיָה לְבָבוֹ שָׁלֵם עִם ה' אֱלֹהָיו כִּלְבַב דָּוִיד אָבִיו".

כך שהאישה יכולה להוביל את הגבר לחיוב או לשלילה.

וכן נאמר במשלי יב ד: "אשת חיל עטרת בעלה וכרקב בעצמותיו מבישה", והרבה במשלי מפרטים לנו את האישה הרעה המובילה לאבדון - משלי ז כב: "הולך אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל" מול האישה הטובה המובילה לחיים טובים - משלי יח כב: "מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה'".

וגם בעניין השמיעה בקול האישה, לעיתים הדבר מוביל לתוצאה חיובית ולפעמים לשלילית. כך בסיפור אמנון ותמר נאמר - שמואל ב יג יד: "ולא אבה לשמע בקולה ויחזק ממנה ויענה וישכב אתה" והסוף היה מר. לעמות יוסף ואשת פוטיפר, שלא שמע להפצרותיה כי ישכב עימה - בראשית לט' 10: "ויהי כדברה אל-יוסף יום יום ולא-שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה" וזו נחשבת לו כמעלה חיובית.

אם כך ואם כך, אנו רואים שלנשים יש אחיזה רבה על הגבר והן מצליחות, אולי באופן מחתרתי, להטות את לבבו לכאן ולכאן.

ועוד: ישנה הקבלה בין קללת האישה למה שנאמר לקין באותו נוסח ממש - בראשית ד ז: "הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו". נראה שיש הקבלה שלמה בין האישה ובין החטאת. וכן מצאנו - תהלים נא ז: "הן בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אמי".

ואולי חטא האישה הוא ממשלתה הסמויה בגבר, כנגד קללתה וכפי הנאמר - יחזקאל טז ל: "מה אמלה לבתך נאם אדני ה' בעשותך את כל אלה מעשה אשה זונה שלטת". מסר לא פמיניסטי בעליל.

ראו עוד: "והוא ימשול בך" - בין תאוריה למציאות / אברהם גרוסמן, מכללת שערי משפט .

שיר השיריםעריכה

בניגוד לפסוק שלנו, אומרת הכלה בשיר השירים (שיר השירים ז יא): "אֲנִי לְדוֹדִי, וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ".   נראה ש מגילת שיר השירים מבטאת חזרה לגן עדן , למצב שלפני החטא ולפני הקללה.

אגב, המילה תשוקה מופיעה בתנ"ך בדיוק שלוש פעמים: בראשית ג טז, בראשית ד ז ושיר השירים ז יא.

תשוקתך - תשוקתועריכה

(ע"פ הלל גרשוני, שבת נח"ת אב ה'תשס"ב)

בפסוקנו נאמר לאשה "ואל אישך תשוקתך", ובפרק הבא נאמר לקין על החטא "ואליך תשוקתו".

בשני הפסוקים, הפירוש המקובל הוא שהתשוקה היא של המשתוקק (תשוקתך = שאת משתוקקת), כלומר:    האשה משתוקקת אל האיש (למרות שהיא סובלת מההריון ומהלידה, בכל-זאת היא ממשיכה לשכב איתו), ולכן הוא יכול למשול בה;   והחטא משתוקק אל האדם ומתאווה להכשילו.

אבל בלשון המקרא, סיומת שייכות יכולה לשמש גם במשמעות הפוכה (תשוקתך = שמשתוקקים אלייך). לפי זה אפשר לפרש אחרת:    האיש משתוקק לאשה, דבר שגרם לו להיגרר אחריה ולחטוא בעץ הדעת, ומשום כך ניתן לו מעכשיו הכוח למשול בה, כדי שהחטא לא יחזור;   האדם משתוקק אל החטא, ולכן הוא צריך להתאמץ ולמשול בו, כדי שלא יתדרדר לפתח הקבר (ראו רש"י וגם משלי ה ח) .

"נאמר בבראשית ג' "ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך" נראה לכאורה כאילו וזה שייך לעונש של האישה על חטא עץ הדעת, אך לא כן. על חטא עץ הדעת מקבל כל אחד מהחוטאים עונש אחד, למה תקבל האישה שלושה עונשים? גם בעצב תלדי בנים וגם אל אישך תשוקתך וגם הוא ימשול בך? אלא מלמד אותנו הקב"ה שכאן מדובר בנקודה אחרת. כאן מדובר בחלוקת האחריות של הבעל הואישה בביתם. כאשר אדם שומע את קולו של הקב"ה מתהלך בגןהוא מסתתר. וכאשר הקב"ה שואלו אם אכל מן העץ שנאמר לו לא לאכול האשים את האישה שנתנה לו והוא אכל ממנה. הקב"ה אומר בדבריו כי מאחר והבעל הוריד את אחריותו לניהול ופיתוח הרוחניות של הבעל נוצר מצב חדש בעולם של "ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך" תפקידו של הבעל להוליך את הבית מבחינה רוחנית קדימה. אך הוא יוכל לעשות זאת רק כאשר אשתו תהיה במצב שבו היא משתוקקת אליו באופן תמידי. משמעות הדבר שכבר כשהוא הלך בבוקר מן הבית היא מתגעגעת לבואו, ואז היא אינה מבשלת ומנקה ומכבסת אלא היא מבשלת למענו שיהי לו טעים, היא מכבסת עבורו שיהיה לבוש כראוי לבעלה, היא עושה כל פעולה במחשבה עליו ושבמחה שהיא יכולה לתת לו להעניק לו את הצרכים החשובים לו. הוא חייב להחזיר לה בטיפול בה מבחינת היחס האנושי והאהבה שיפגין כלפיה, ואז יבנה בית שבו היא תיתן לו את שרביט השלטון מרוב אהבתה אליו. ואם לא ינהגו כך הרי שהוא ילחם על שלטון שלא יהיה לו, והיא תכסוף לתשוקה שהיא לא תכיר והבית יהיה עצוב ומשעמם."  ( הרב גד מאיר שמחוני, שו"ת מורשת ).

משל ונמשלעריכה

משל = א. שלטון, ב. נאום, ג. דמיון .    בחסידות מתפרש הפסוק "והוא ימשול בך" מלשון מָשָל: האיש רואה ביחסים עם אשתו משל ליחסים שבינו לבין ה'. כמו שיר השירים, שנחשב כמשל לאהבת ה' ועם ישראל.

הקשר לפרק אעריכה

פריה ורביה נזכרת גם בפרק א - אולם שם היא נזכרת כברכה וכמצוה, וללא צער וקללה. ראו בריאת האדם - כלל ופרט .


תגובותעריכה

אמנם אלהים קלל את האדם

בראשית ג יז: "וּלְאָדָם אָמַר כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ וַתֹּאכַל מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ

אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" אך אלהים נתן ברכה לבני ישראל הצדיקים לעשות קידוש לברך בורא פרי הגפן ולשתות התירוש לשמחת הלב לסעוד בארוחה ולא בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ

ובאשר לאשה אמנם אלהים קלל אותה

בראשית ג טז: " אֶל הָאִשָּׁה אָמַר: הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ, בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ "

אך אלהים נתן ברכה לבנות ישראל הצדיקים אשר ילדו בנים כנפש חיה ילדו בשמחת חיים כחיות וללא צורך בעזרת המיילדת

שמות א יט: "וַתֹּאמַרְןָ הַמְיַלֶּדֶת אֶל פַּרְעֹה כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִּצְרִיֹּת הָעִבְרִיֹּת כִּי חָיוֹת הֵנָּה בְּטֶרֶם תָּבוֹא אֲלֵהֶן הַמְיַלְּדֹת וְיָלָדוּ"

-- Daian Moshe, 2015-05-18 17:59:40

האדם בגן עדן חטא לא בגלל ששמע בקול אשה

אלא האדם חטא כאשר לא שמע בקול אלהים אשר ציוה אותו לא לגעת ולא לאכול בעץ הדעת

כל מטרת אלהים שהאדם ילמד לשמוע בקול אלהים

אם אלהים מדבר מגרונה של אתון-בלעם אז על בלעם להקשיב לאתון על אף שאלהים המשיל את האדם על החיות

ואם אלהים מדבר מגרונה של שרה אז על אברהם לשמוע בקולה על אף שאלהים המשיל את האדם על האשה

ואל תשכחו שהאשה היא צלע האדם וחלק ממנו ואלהים ברך גם את אברהם וגם את שרה לשמוע בקולו כי...

הָיְתָה יַד הָאֱלֹהִים לָתֵת לָהֶם לֵב אֶחָד לַעֲשׂוֹת מִצְוַת הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים בִּדְבַר יְהֹוָה

אשה יקרה אם את או כל אשה משכילה אחרת תפגשו גבר שובינסט שמתעמר בנשים אז הודיעו לו

את הפסוקים האלה [ספק בצחוק ספק ברצינות]

וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהוָה אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם.

עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד.

מאת מורה לתורה משה דַיָּן באהבת אלהים לנשים

[1]

דַיָּן משה ותורתו

 מורה דרך הקודש   
-- Daian Moshe, 2015-05-18 18:22:30

אולי בצער תלדי בנים פרושו שהבנים מתים אחר כך בצורה לא טבעית? כמו רצח הבל על ידי קין? או במלחמות הרי הבנים הם הלוחמים?

-- nimrod hefets, 2016-07-16 23:11:20

בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים [וכמובן גם] בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בנִות כאשר גם הציווי "לא תרצח" = "לא תרצחי"

בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים זו התייחסות הצער אל האשה

כי אשה כשנכנסת להריון נוספת לה רוח-נשמה ועל כן האשה מרגישה טוב מאד ובלידה זה ההיפך כי נשמת הילוד ניתקת מהאשה

והאשה מרגישה חסרון של רוח [זו הנשמה שהייתה עמה תשעה ירחים] לכן האשה חווה דכאון שלאחר לידה ככתוב: בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים

ובאשר למחקר הזה בקישור הנה הסבר לבאר לכם

[2]

                    • מחקר: דתיות סובלות יותר מדיכאון לאחר לידה **********

והסיבה היא שהזרע של מרבית הדתיים פורה ואיכותי יותר כי הם יראי אלהים

ולאשה שבעלה דתי ירא אלהים נוח ונעים לאחסן ברחמה את הזרע המשובח הזה

אך בעת הלידה האשה הזאת מרגישה חסרון גדול יותר מכל אשה אשר חיה בזוגיות עם בעלה החילוני

-- DAIAN SHEM, 2016-07-17 04:02:17


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:עונשה של חוה


מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2015-05-18.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/brejit/br-03-16