פתיחת התפריט הראשי

משלי יח ד: "מַיִם עֲמֻקִּים דִּבְרֵי פִי אִישׁ, נַחַל נֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה."

תרגום מצודות: דברי איש מיֶתֶר הדברים, שאינם מֵחכמת התורה, המה כמים עמוקים, אשר הרוצה לשתות מהם יטריח לדלותם בכלי, כי המים לא יבואו מעצמם אל פי השותה, וכן יֶתֶר הדברים שאינם מחכמת התורה, על-כרחו מעצמו יטרח להבינם, כי המה לא יסייעו לו; אבל חכמת התורה היא כנחל הנובע, אשר מעצמו יימשך אל פי השותה אם יתקרב לו, וכן חכמת התורה תשכיל את העוסקים בה.

תרגום ויקיטקסט: כמו מי תהום עמוקים, הדורשים מאמץ רב כדי להגיע אליהם ולדלות אותם, כך הם דברי פיו של כל איש; אולם ישנם דיבורים הדומים לנחל נובע על פני השטח, שאפשר להגיע אליו ולדלות ממנו מים בקלות, והם הדברים הנובעים ממקור חכמה, דבריו של החכם היודע להסביר את דבריו במילים שוות לכל נפש.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יח ד.


דקויותעריכה

מה הקשר בין שני חצאי הפסוק? שתי אפשרויות:

1. שני חצאי הפסוק משלימים זה את זה: דברי פי איש חכם הם כמו מים עמוקים שקשה להגיע עד תחתיתם, כי גם כאשר מבינים את משמעותם הפשוטה והשטחית, עדיין יש בהם משמעויות נוספות ועמוקות יותר. מעבר לכך: גם אם נצליח להבין את כל המשמעויות שיש בדברים היום, נוכל לגלות בהם משמעויות חדשות מחר, כי כמו נחל נובע כך מקור החכמה, בכל עת נובעים ממנו רעיונות חדשים: "דברי פי איש חכם הם מים עמוקים, שיקשה להגיע אל תכליתם, וכן יקשה לעמוד על סוד דברי פי איש חכם, כי הם כמו נחל שהוא נובע ותמשך הנביעה ממנו תמיד, כן ימצאו מקור החכמה נובעת באלו הדברים, וכל אשר ימצאו בהם, הנה עדיין יש להם כח למצוא בהם יותר. או יהיה רומז בזה אל הלב, שהוא מבוע הדברים, כן כל מה שיביע מהם ישאר בו כח להביע מהם יותר" (רלב"ג, ודומה לזה רמ"ד וואלי). כל מי שלמד פעם תורה (ובפרט את ספר משלי) יכול להעיד על נכונותו של פירוש זה. בכל פעם שלומדים פסוק, מגלים בו משמעויות חדשות: "נחל נובע מקור חכמה".

2. שני חצאי הפסוק מנוגדים זה לזה: דברי פי איש פשוט הם קשים להבנה כמו מים עמוקים, אבל דברים היוצאים ממקור חכמה הם כמו נחל נובע.

יש אנשים, המנסים להיראות חכמים בכך שהם משתמשים בשפה מורכבת, גבוהה וקשה להבנה. לטענתם, מי שרוצה להבין אותם צריך להתעמק. אולם לפי ספר משלי, החכמים האמיתיים הם דווקא אלה שמדברים בשפה פשוטה, שכולם יכולים להבין בקלות, גם אלה שאינם מסוגלים להתעמק.

הפסוק מורכב משני חצאים מנוגדים, המשקפים את שני סוגי האנשים. הראשון מדבר על מים עמוקים - מים שקשה להגיע אליהם ולשתות מהם; השני מדבר על נחל נובע - נחל שמימיו יוצאים וזורמים בלי הפסקה, ומגיעים אל האדם בקלות מבלי שיצטרך להתאמץ ולדלות אותם. החצי הראשון מתייחס לכל איש רגיל (שאינו חכם), והחצי השני מתייחס לאדם חכם.

דברי פיו של כל איש דומים למים עמוקים - יש בהם עומקים שקשה להבין; אולם ישנם אנשים שדברי פיהם דומים לנחל נובע - דברים שכל אחד יכול לשתות מהם ולהבין אותם בקלות; אלה הם הדברים הנובעים ממקור של חכמה = הכישרון לשמוע ולדבר, ללמוד וללמד; זהו סגנון הדיבור של אדם חכם, היודע לנסח את דבריו בצורה ברורה ושווה לכל נפש.

ככל שאמצעי התקשורת הטכניים ומשתכללים, נעשית בעיית התקשורת בין בני-אדם חמורה יותר. אנשים מתרבויות שונות נפגשים ומדברים ביניהם, לכאורה באותה שפה, אך למעשה לכל אחד יש הנחות-יסוד אחרות והשקפות-עולם אחרות הנמצאות עמוק בתוך האישיות שלו ומשפיעות על המשמעות שהוא מייחס למילים שונות. במצב זה יש חשיבות רבה עוד יותר לחכמה המתוארת בפסוק זה: החכם יודע "לתרגם" את דבריו ל"שפות" של אנשים אחרים ולתרגם את דבריהם של אחרים ל"שפה" שלו, וכך משפר את התקשורת ההדדית ומרבה שלום בעולם.

הקבלותעריכה

מים עמוקים נזכרים גם ב(משלי כ ה): "מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ, וְאִישׁ תְּבוּנָה יִדְלֶנָּה"*. שם המים העמוקים הם משל למחשבה (לב), ואצלנו המים העמוקים הם משל לדיבור (פי); כדי לדלות עצה מלב איש דרושה תבונה, וכדי לדלות את החכמה שבפי איש דרושה חכמה; כדי להבין את כוונות ליבו של האדם יש להיות איש תבונה היודע להסיק מסקנות מתוך דבריו והתנהגותו, וכדי להסביר ולהביע בצורה ברורה יש להיות חכם, היודע ללמד. גם בפסוקים אחרים בספר משלי, החכמה קשורה לאיברי הדיבור והשמיעה, והתבונה קשורה ללב.




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/18-04