פתיחת התפריט הראשי

משלי יח ה: "שְׂאֵת פְּנֵי רָשָׁע לֹא טוֹב, לְהַטּוֹת צַדִּיק בַּמִּשְׁפָּט."

תרגום מצודות: הנושא פני הרשע לזכותו במשפט, הנה כפולה חטאתו, כי נשא פני הרשע והטה משפט הצדיק, אשר שניהם לא טובים (ומלת לא טוב חוזר למעלה ולמטה).

תרגום ויקיטקסט: לא טוב לשאת (לכבד) את פני הרשע ולוותר לו על פשעיו, כי הדבר גורם להטיית דינו של הצדיק שנפגע ממעשיו של הרשע ותובע אותו במשפט.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יח ה.


דקויותעריכה

ניתן לפרש את הפסוק לפי שתי משמעויות של הביטוי נשא פנים:

1. נשא = סלח: לא טוב לסלוח לרשע ולשאת את עוונו, כי הדבר פוגע בקרבנות שלו - בכל האנשים שנפגעו ממעשי הרשעה שלו (רשע = הפוגע בזולת במזיד) - ובכך למעשה גורם עוול לצדיקים - מטה צדיקים במשפט.

2. נשא = כיבד: לא טוב לחלוק כבוד לרשע ולשאת את פניו, כי הדבר גורם לשופטים, הרואים שהחברה מכבדת את הרשע, להקל בעונשו, וכך למעשה מטים את דינם של הצדיקים שתבעו את הרשע למשפט.

לפי פירוש 1, הפסוק פונה לשלטון. מדי פעם עולה הצעה לתת חנינה לפושעים ולהקל בעונשם. במקרים רבים, המציעים מתייחסים רק לצד של הפושעים, אך מתעלמים מהצד של קרבנות הפשע. הפסוק שלנו מפנה את תשומת הלב לנקודה זו ומלמד שחנינה לפושעים היא פגיעה בקרבנות.

לפי פירוש 2, הפסוק פונה לכל אדם: כל אדם יכול להשתתף בעשיית הצדק ע"י יצירת אוירה ציבורית של נידוי ודחיה כלפי הרשע (ראו "הקבלות").

הקבלותעריכה

האיסור לשאת פנים במשפט - לחלוק כבוד עודף לאחד משני הצדדים - נזכר כבר בתורה, לא רק ביחס לרשע אלא ביחס לכל אדם, (ויקרא יט טו): "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט, לֹא תִשָּׂא פְּנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְנֵי גָדוֹל, בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ"*.

ועוד: בחלק גדול ממצוות התורה המתייחסות לחוטאים, מודגש שאסור לוותר לחוטא על עונשו. המקור המפורט ביותר המתייחס לנושא זה הוא במדבר לה 31-34, בקשר לרוצח במזיד: "וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ, אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת, כִּי מוֹת יוּמָת. וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר, לָנוּס אֶל עִיר מִקְלָטוֹ, לָשׁוּב לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ עַד מוֹת הַכֹּהֵן. וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּהּ, כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ; וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ, כִּי אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ. וְלֹא תְטַמֵּא אֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ, אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָהּ; כִּי אֲנִי ה' שֹׁכֵן בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל": כשמקלים בעונשם של רוצחים, אנשים לומדים שהאלימות משתלמת, הם מתרגלים להתחנף לאנשים אלימים כדי למצוא חן בעיניהם, ומתרגלים שהתכונה החשובה היא הכוח ולא הצדק, ואז הארץ נטמאת ומתרחקת מה'.

גם בקשר לחוטאים אחרים נזכרו איסורים דומים: עד שזמם לרצוח ("לא תחוס עינך"), רוצח בשוגג ("ולא תקחו כופר"), רודף ("לא תחוס עינך"), חובל או עד שזמם לחבול ("לא תחוס עינך"), עובד אלילים ("לא תכרות להם ברית ולא תחנם"), מסית לעבודת אלילים ("לא תחמול"), מכשפה ("לא תחיה"), נביא שקר ("לא תגור").

אם כך, מה מחדש הפסוק במשלי? ומה פשר הביטוי העדין לא טוב - הרי לשאת פנים זה איסור חמור, קל וחומר כאשר נושאים פנים של רשע?! (שאלת רמ"ד ואלי):

1. חכמי התלמוד קישרו את הפסוק לאלישע הנביא, שהיה חייל בצבא מלך ישראל כשיצא למלחמה במואב, מלכים ב ג13-14: "וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל 'מַה לִּי וָלָךְ?! לֵךְ אֶל נְבִיאֵי אָבִיךָ וְאֶל נְבִיאֵי אִמֶּךָ!'. וַיֹּאמֶר לוֹ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל 'אַל, כִּי קָרָא ה' לִשְׁלֹשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה לָתֵת אוֹתָם בְּיַד מוֹאָב!'. וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע 'חַי ה' צְבָאוֹת אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו, כִּי לוּלֵי פְּנֵי יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲנִי נֹשֵׂא, אִם אַבִּיט אֵלֶיךָ וְאִם אֶרְאֶךָּ!'"

אלישע נושא את פניו של יהושפט, מלך יהודה הצדיק, כלומר חולק לו כבוד. לעומת זאת, הוא לא נושא את פניו של מלך ישראל הרשע, וטוען שלולא היה מכבד את יהושפט, אף לא היה מביט אליו. מכאן: "שאל רבי את רבי יהושע בן קרחה: 'במה הארכת ימים?'... אמר ליה: 'מימי לא נסתכלתי בדמות אדם רשע', דאמר רבי יוחנן: אסור לאדם להסתכל בצלם דמות אדם רשע, שנאמר לוּלֵי פְּנֵי יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲנִי נֹשֵׂא אִם אַבִּיט אֵלֶיךָ וְאִם אֶרְאֶךָּ... רבא אמר מהכא: שְׂאֵת פְּנֵי רָשָׁע לֹא טוֹב" (בבלי מגילה כח.).

גם בלשון העממית בימינו משתמשים בביטויים הקשורים לראיה במשמעות של כבוד או חוסר-כבוד: "לא רואה אותו ממטר", "לא מסתכל לכיוון שלו".

הפסוק מציע לכל אדם להיות שותף למניעת הטיית המשפט: כל הנזהר שלא להסתכל לכיוון של הרשע ולא לחלוק לו כבוד, תורם ליצירת אוירה ציבורית של דחיה ונידוי, וכך תורם לכך שהרשע יקבל את עונשו.

לפסוקים נוספים על איסור משוא פנים בספר משלי, ראו ב(משלי כח כא): "הַכֵּר פָּנִים לֹא טוֹב וְעַל פַּת לֶחֶם יִפְשַׁע גָּבֶר"*.




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/18-05