פתיחת התפריט הראשי

משלי יח יט: "אָח נִפְשָׁע מִקִּרְיַת עֹז, ומדונים[וּמִדְיָנִים] כִּבְרִיחַ אַרְמוֹן."

תרגום מצודות: אח הנפשע מאחיו, מכל-מקום בבוא עליו צרה יחזיק במעוז אחיו הפושע יותר מקרית עוז, והמריבה שביניהם לא תתמיד; והרי הוא כבריח (מקל שמשימים לרוחב הדלת לסגרו) המבריח לנעול שערי ארמון (היכל) המלך, אשר לא יתמיד להיות נעול כי אנשים רבים רגילים לבוא בשער המלך.

תרגום ויקיטקסט: כאשר אחד האחים נופל קורבן לפשע (בגידה) מצד אחיו, והם מרחיקים אותו מקרית עוז (הנכס המשפחתי), ומבריחים אותו מהארמון (המשפחתי) - הדבר יעורר מדיינים (סכסוכים קשים) ויפריד את המשפחה כאילו שיש ביניהם בריח (מנעול) של ארמון, שכמעט אי אפשר לפתוח.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יח יט.


דקויותעריכה

פירוש הפסוק תלוי במשמעות הפועל נפשע ובפירוש אות היחס מ:

1. מ = יציאה והתרחקות: אח שפושע = מורד באחיו, יצטרך להתרחק מקרית עוז - מההון המשותף הנזכר בפסוק 11: "הון עשיר = קרית עוזו" (ע"פ רש"י).

- אולם, בפסוק לא כתוב פושע אלא "נפשע", בבניין סביל, ולכן מסתבר יותר שהאח שבפסוק הוא לא הפושע אלא קרבן הפשע.

2. מ = יתרון: גם אח נפשע = שאחיו פשע כנגדו, יעדיף בעת צרה להסתתר בבית אחיו הפושע יותר מבקרית עוז: "האח שפשע בו אחיו, הנה עם היותו נפשע, הוא טוב לאחיו יותר מקרית עוז להצילו ולעוזרו בעתות הצורך, כי לא יזכור לו אז מה שפשע בו, כי הוא עצמו ובשרו; וכן איש המדינים, ר"ל אשר עורר מדינים כנגד אחיו, הנה הוא לאחיו כמו בריח הארמון המבריח מכותל לכותל, אשר הוא קושר הכתלים ומעמיד הבנין; כן הוא סבת קיום אחיו ועמידתו אותו ושומר מכל משחית יקום עליו בחזקת היד" (רלב"ג, וכן מצודות).

- אולם, לפי פירוש זה חסרות בפסוק מילים רבות - היה ראוי לכתוב למשל "אח נפשע יעדיף את אחיו מקרית עוז" או "טוב אח פושע מקרית עוז".

3. מ = יתרון, ומשמעות הפסוק כולו היא: אח נפשע = שאחיו פשע כנגדו, קשה לפייסו יותר מלכבוש קרית עוז (יסוד מלכות).

- אולם, גם לפי פירוש זה חסרות בפסוק מילים - "לפייסו", "לכבוש".

4. מ = הרחקה, והפועל נפשע הוא סביל, ומשמעות הפסוק: יש אח שאחיו פושע כנגדו ומרחיקו מקרית עוז (מההון המשותף); והפסוק בא ללמד על הנזקים של מריבות בין אחים, וכמה ראוי להתרחק מהן (ע"פ מלבי"ם והגר"א).

- אולם, המקרה של אח שאחיו פושע כנגדו הוא מקרה נדיר, ולכן לפי פירוש זה היה ראוי לכתוב "יש אח נפשע מקרית עז".

5. מ = הרחקה: כשאח נפשע (נופל קרבן לפשע ובגידה מצד אחיו), הדבר פוגע בכושר העמידה של המשפחה, "אפילו יושבים בקרית עוז - כאילו היו מופקרים לכל הצרות, לפי שנסתם הפתח של הארמון העליון בפניהם, כאילו היו שם דלתיים ובריח ואין מעבר אל ההשפעות כלל ועיקר..." (רמ"ד ואלי).

6. וייתכן שהפסוק מתאר סיבה ותוצאה - כאשר אח נפשע ומורחק מקרית עוז = מההון המשותף, הדבר גורם למדיינים = ריבים שהם חזקים כבריח ארמון = שקשה מאד לפתוח ולפתור אותם (דוגמאות מהתנ"ך: יוסף גורש מביתו ע"י אחיו, יותם גורש ע"י אבימלך, יפתח סולק מנחלתו ע"י זקני גלעד). ומשמעות הפסוק דומה - ללמד עד כמה חמורה היא המריבה בין אחים על הירושה, וכמה ראוי להתרחק ממנה, אפילו ע"י הטלת גורל (דומה לזה פירש ר' יונה ורמ"ד ואלי), פתרון שנזכר בפסוק הקודם, (משלי יח יח): "מִדְיָנִים יַשְׁבִּית הַגּוֹרָל, וּבֵין עֲצוּמִים יַפְרִיד"*.

הקבלותעריכה

חז"ל פירשו את הפסוק על כמה דמויות מהמקרא:

"אח נפשע מקרית עוז: זה לוט שפירש מאברהם, ומדינים כבריח ארמון: שהטיל מדינים כבריחין וארמון (דברים כג ד) "לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה'"" (רבא, בבלי נזיר כג א; רבה, בבלי הוריות י ב); "יחסי האחוה פועלים כמו עיר בצורה, שחוסים בה נגד צר ואויב, לדוגמה עומד אברהם בנאמנותו ומסירותו לבן אחיו... 'וגם את לוט אחיו ורכושו השיב'... וכאשר פשע וכפר בו באברהם, ונפרד ממנו בדעותיו והתנהגותו האי-מוסרית, הגיע לידי מצב שכזה שהמחיצה ביניהם הוקמה לדורי דורות, וכמו הבריח הסוגר את הארמון נעשה הוא סגור ומובדל מעם ישראל... בודד כמו אדם סגור על-ידי בריח בארמון" (ר' יעקב שכטר, דברי יעקב).

"אָח נִפְשָׁע מִקִּרְיַת עֹז - זה קרח, שחלק כנגד משה ומרד וירד מן כבוד שהיה בידו. ואין נפשע אלא מרידה, כמד"א (מ"ב ג, ז) "מֶלֶךְ מוֹאָב פָּשַׁע בִּי". וּמִדְיָנִים כִּבְרִיחַ אַרְמוֹן - שהעלית הארץ בריחיה בעדו ארמון שחלק על משה ועל המקום" (במדבר רבה יח א), "אח נפשע מקרית עוז - זה קרח שפשע בתורה שהיא עז, שנאמר (תהלים כט, יא): "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום"; ומדינים כבריח ארמון = והלא היה יודע שבעלי דיניו היו קשים "כבריח ארמון", זה משה ואהרן: מה הבריח אינו זז, כך משה, שנאמר (שמות כו, כח): "והבריח התיכון בתוך הקרשים מבריח מן הקצה אל הקצה"" (במדבר רבה יח יד).




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/18-19