קטגוריה:משלי יז כה

אחת השאיפות העמוקות ביותר של האדם היא שתהיה לו המשכיות, לא רק המשכיות גנטית אלא גם המשכיות רעיונית, שיהיה לו למי להעביר את מחשבותיו וערכיו.

לכן בן חכם משמח את הוריו, כי החכם הוא היודע ללמוד, והוא מאפשר להוריו להעביר לו את חכמתם.

לעומת זאת, בן כסיל מצער את הוריו, כי כסיל הוא השונא ללמוד חכמה, וכשהבן כסיל, להורים אין אפשרות להעביר את חכמתם לדור הבא. כך בפסוק שלנו וגם בפסוקים נוספים: (משלי י א): "בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב, וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ"*, משלי טו20: "בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב, וּכְסִיל אָדָם בּוֹזֶה אִמּוֹ", (משלי יז כא): "יֹלֵד כְּסִיל לְתוּגָה לוֹ וְלֹא יִשְׂמַח אֲבִי נָבָל", (משלי יט יג): "הַוֹּת לְאָבִיו בֵּן כְּסִיל וְדֶלֶף טֹרֵד מִדְיְנֵי אִשָּׁה"*.