קטגוריה:משלי יז כא
נוסח המקרא
ילד כסיל לתוגה לו ולא ישמח אבי נבל
יֹלֵד כְּסִיל לְתוּגָה לוֹ וְלֹא יִשְׂמַח אֲבִי נָבָל.
יֹלֵ֣ד כְּ֭סִיל לְת֣וּגָה ל֑וֹ
וְלֹא־יִ֝שְׂמַ֗ח אֲבִ֣י נָבָֽל׃
יֹלֵ֣ד כְּ֭סִיל לְ/ת֣וּגָה ל֑/וֹ וְ/לֹֽא־יִ֝שְׂמַ֗ח אֲבִ֣י נָבָֽל׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"לתוגה" - מלשון יגון.
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"ולא ישמח אבי נבל", הנבל שהוא הפך הנדיב הוא לרוב ע"פ הרגל, ויש שאביו הנבל מלמדהו ומחנכהו להיות נבל כמהו ושמח בזה, אבל "לא ישמח אבי נבל", שלבסוף לא ישמח בזה כי באחרית יודע לו ששמחתו תוגה:
- פרשנות מודרנית:
תרגום מצודות: יולד כסיל - ילד דבר להיות לו לתוגה (יגון), ולא ישמח אבי נבל.
תרגום ויקיטקסט: אב היולד (יוצר) בן כסיל - תוגה (צער עמוק) יהיה לו; וגם אביו של בן נבל (חסר דרך-ארץ) לא ישמח.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יז כא.
הקבלות
פסוקים רבים בספר משלי מדברים על בן כסיל (ראו בן כסיל), אולם הפסוק שלנו מיוחד ומדבר על יולד כסיל. לפי זה דרשו, שהפסוק מדבר על תהליך היצירה של הולד: "אב שלא קידש את עצמו בשעת תשמיש, ולא כיוון אלא להנאה הגופנית הבהמית... מושך נשמה גרועה, שיהיה הבן על-ידה כסיל או נבל, כי מושכין נשמה מלמעלה אל הבן כפי כוונת הוריו בשעת תשמיש..." (ע"פ רמ"ד ואלי).
הסבר זה מאפשר ליישב את הסתירה-לכאורה בין הפסוק שלנו לבין דברי הנביא, (יחזקאל יח כ): "הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת, בֵּן לֹא יִשָּׂא בּעֲוֹן הָאָב וְאָב לֹא יִשָּׂא בּעֲוֹן הַבֵּן":
הנביא יחזקאל דיבר על בן פריץ, (יחזקאל יח י): "וְהוֹלִיד בֵּן פָּרִיץ שֹׁפֵךְ דָּם וְעָשָׂה אָח מֵאַחַד מֵאֵלֶּה", והכתוב שלנו מדבר על בן נבל, "כי הפריץ - אפשר שהוא כך מפני שארח לחברה עם פועלי אוון ואנשי רשע, ואם יפרוש מחברתם - יעזוב את פריצותו, אבל הנבל - הוא מן התשמיש המנוול, שגרם המשכה של נשמה גרועה" (רמ"ד ואלי).
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "משלי יז כא"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.