פתיחת התפריט הראשי


תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"טוב" - יותר טוב לאכול פת חרבה בשלוה, משיהיה לו מלא הבית בשר זבוח בריב וקטטה.

מצודת ציון

"פת" - חתיכת לחם, מלשון (ויקרא ב): "פתות אותה פתים".

"חרבה" - יבשה.

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בבן מביש" - בבן האדון, אשר הוא מלא מדברי בושה.

"יחלוק נחלה" - העבד הזה יקח חלק נחלה בתוך האחים כאלו היה אחד מהם.

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מצרף" - הכסף והזהב, כאשר מי ירצה לדעת כמה יש בהם מן הסיגים, יקח ממנו במשקל ידוע, וישימו בכור, והסיג ישרף ונשאר הכסף והזהב נקי, ובזה יבחן הכל. אבל לבות בני אדם, יבחנם ה' הטובה היא אם רעה.

מצודת ציון

"מצרף וכור" - שמות הכלים אשר יתיכו בהם הזהב והכסף.

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מרע" - איש רע מקשיב לשמוע דבר און ושקר, וכן בהפוך, כי איש שקרן מאזין לשמוע לשון הוות לשבור בני אדם ולהרע להם. ור"ל אהובים המה זה לזה ולא יתפרדו.

מצודת ציון

"מזין" - כמו מאזין, ר"ל מקשיב באזנו.

"הוות" - ענין שבר ורעה, כמו (תהלים צא): "מדבר הוות".

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

(משלי יז ה): "חרף עושהו" - כי בלעגו כאלו יאמר שלחסרון דעתו העני, ולא ה' פעל כל זאת.

"שמח לאיד" - השמח על תקלת חבירו "לא ינקה" מן התקלה ההיא, כי תבוא גם עליו.

מצודת ציון

"לאיד" - ענין תקלה ומקרה רע, כמו (איוב לא): "הלא איד לעול".

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חרף עושהו" - כי בלעגו כאילו יאמר, שלחסרון דעתו העני ולא ה' פעל כל זאת.

"שמח לאיד" - השמח על תקלת חבירו לא ינקה מן התקלה ההיא, כי תבוא גם עליו.

מצודת ציון

"לאיד" - ענין תקלה ומקרה רע, כמו (איוב לא): "הלא איד לעוול".

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בני בנים" - אף בני הבנים ישימום עטרה לראשו להתפאר בהם, אם הגונים הם. אבל הבנים, אין דרכם כי אם להתפאר באבותם, כי יותר מחוייבים בכבוד אביהם מבכבוד אבי אביהם, ולזה עיקר התפארם באביהם.

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא נאוה" - לא נאה בעיני הנבל דברי מעלה ויתרון, ולא יחפוץ בהם. וכל שכן שלא נאה שפת שקר בעיני מי שנדבה לבו בחכמה, כי יותר ימאס החכם בשקר משימאס הנבל בדברי מעלה.

מצודת ציון

"נאוה" - מלשון נאה, וכן (תהלים קמז): "נאוה תהלה".

"לנבל" - אדם פחות ונבזה.

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אבן חן וגו'" - השוחד הוא בעיני בעליו המקבלם כאבן המסוגל להרבות חן הנושאו, כי כמו כן ישא הנותן חן בעיני המקבל, ואל כל אשר יפנה ישכיל למצוא טעם וראיה להצדיק את הנותן.

מצודת ציון

"אבן חן" - יש אבני יקר המרבים חן למי שנושאם. ואמרו שכן סגולת המרגליות.

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מכסה" - אם יחטא איש לאיש והוא מכסה על פשעיו ולא יזכירם, הנה בזה מבקש אהבה, ר"ל היא סיבה להיות מתאהב על הבריות.

"ושונה בדבר" - המספר הפשע ושונה בה לספרה שנית לבל ישכחנה, מפריד מעצמו אלופו של עולם, כי יעבור על "לא תטור".

מצודת ציון

"ושונה" - מלשון שנית.

"אלוף" - שר ומושל.

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תחת" - גערת המוכיח היא מטלת אימה בלב המבין יותר ממה שיחרד הכסיל אם יוכה מאה מכות.

מצודת ציון

"תחת" - ענין פחד ושבר, כמו (יהושע א): "אל תערוץ ואל תחת".

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אך מרי" - מי שכל דבריו אך למרות בה', הוא מבקש רעה לעצמו בעולם הזה.

"ומלאך אכזרי ישולח בו" - לדונו אחרי מותו.

מצודת ציון

"ישלח" - ענין גרוי ושסוי, כמו (דברים לב): "ושן בהמות אשלח בם".

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פגוש" - מוטב לפגוש באיש דוב שכול מבניו, אשר דרכו להרוג אשר יפגוש בעבור מרירת הלב, ועם כל זה, יותר טוב שיפגוש הוא בו משיפגוש בו איש כסיל בעת ידבר איוולתו להסית לעבירה.

מצודת ציון

"פגוש" - ענין פגיעה.

"שכול" - מי שבניו מתים קרוי שכול, כמו (שמות כג): "לא תהיה משכלה".

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תחת טובה" - במקום הטובה שעשה לו.

"לא תמוש וגו'" - כי לא ימצא מי משתדל להצילו מהרעה, הואיל ואינו משלם כמו הגמול.

מצודת ציון

"תמוש" - ענין הסרה, כמו (יהושע א ח): "לא ימוש".

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פוטר מים וגו'" - תחלת המריבה היא כפותח חור בגדר אמת המים והמים יוצאין דרך בו, והחור הולך ומתרחב; כי כן דרך המדון, שהולך וגדל.

"ולפני" - עד לא נתגלה המדון לבני אדם, נטוש את הריב, כי אחר שתתגלה ימצאו מחרחרים, ולא במהרה תשקט.

מצודת ציון

"פוטר" - ענין פתיחה, כמו (שמות יג): "פטר רחם".

"התגלע" - כמו התגלה בה"א, וכן (משלי יח): "בכל תושיה יתגלע".

"נטוש" - עזוב.

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מצדיק וגו'" - ואף רק בדברים, כי מהראוי לגנות מעשה הרשע ולשבח מעשה הצדיק.

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"למה זה" - ר"ל הכסיל, המוליך מחיר כסף למורים לקנות חכמה, למה לו זה המחיר, ומה הועיל בה? ואם לקנות חכמה לעצמו ,הלא אין לו לב משיג דברים מושכלים.

מצודת ציון

"מחיר" - ענינו דמי הדבר וערכו, כמו (ישעיהו נה): "ובלא מחיר יין וחלב".

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אוהב הרע" - ר"ל, אהבת הרעים היא בכל עת, בין ביום טובה בין בעת צרה. אבל אהבת האח אינה תמידה כל כך, ורק בבוא צרה על אחיו אז ישוב להשתדל בו כי עצמו ובשרו הוא, ואם כן הרי הוא כאלו האח נולד לתועלת וצרה.

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תוקע כף" - דרך חסר לב לתקוע כף בערבות ממון לפני רעהו, ר"ל בשביל רעהו.

מצודת ציון

"ערב ערבה" - מלשון ערבות ממון.

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מגביה" - המרים קול פתחי פיו כדרך גסי הרוח הוא מבקש שבר, כי מעותדת לבוא עליו בעבור הגאוה.

"אוהב" - מי שאוהב לפשוע בחבירו הלא יאהב מצה, כי יעשה מריבה עמו.

מצודת ציון

"מצה" - ענין מריבה, כמו (ישעיהו נח): "הן לריב ומצה תצומו".

"פתחו" - על פתח הפה יאמר, וכן (מיכה ז): "שמור פתחי פיך".

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עקש לב" - המחשב עקשות.

"ונהפך בלשונו" - המהפך עצמו בלשונו לדבר תמימות ובקרבו ישים ארבו, הוא עצמו יפול בהרעה אשר חשב לזולת.

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לתוגה לו" - ילד דבר להיות לו לתוגה.

מצודת ציון

"לתוגה" - מלשון יגון.

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ייטיב גהה" - השמחה תיטיב לגוף כדבר רפואה, ושברון רוח תייבש מוח העצמות.

מצודת ציון

"גהה" - כמו כגהה, ותחסר כ"ף השמוש, וענינו רפואה, כמו (הושע ה): "ולא יגהה מכם מזור".

"נכאה" - שבורה, כמו (תהלים קט): "ונכאה לבב".

"גרם" - עצם, כמו (משלי כה): "תשבר גרם".

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שוחד וגו'" - הרשע יקח שוחד מחיק הנותן בסתר רב, למען הטות ארחות משפט לזכותו בדין.

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"את פני" - החכמה מצויה לפני המבין, כי ילמד מכל אדם.

אבל "הכסיל", ישוטטו "עיניו בקצה הארץ", כי יחשוב אין מי במקומו ללמוד ממנו, כי אם מהחכמים היושבים ממרחק.

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כעס" - בן כסיל הוא מכעיס לאביו וממרר לאמו אשר ילדתו.

מצודת ציון

"וממר" - מלשון מרירות.

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גם ענוש וגו'" - ר"ל מי שהוא לא טוב ימאס כ"כ בצדק עד אשר גם יענש לצדיק על צדקו, ויתמיד להכות נדיבים על מעשה היושר, כי בעיניו לרע תחשב.

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חושך אמריו" - המונע דברים בטלים הוא יודע דעת.

"יקר" - מי שרוח פיו הוא יקר וחשוב, וימעט בהם, הוא איש תבונה. וכפל הדבר במ"ש.

מצודת ציון

"חושך" - מונע.

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גם אויל מחריש" - מי שיוכל להשתיק גם את האויל, שלא יוסיף לדבר איוולתו, המחריש הזה לחכם יחשב, כי דבר גדול עשה.

"אוטם" - הסותם שפתי האויל, ר"ל המחדיל אותו ממאמריו, יקרא נבון. וכפל הדבר במ"ש.

מצודת ציון

"אוטם" - ענין סתימה, וכמו (ישעיהו לג): "אוטם אזנו".