ביאור:משלי יז יז

משלי יז יז: "בְּכָל עֵת אֹהֵב הָרֵעַ, וְאָח לְצָרָה יִוָּלֵד."

תרגום מצודות: אהבת הרעים היא בכל עת, בין ביום טובה בין בעת צרה. אבל אהבת האח אינה תמידה כל כך, ורק בבוא צרה על אחיו אז ישוב להשתדל בו כי עצמו ובשרו הוא, ואם כן הרי הוא כאלו האח נולד לתועלת וצרה.

תרגום ויקיטקסט: בכל עת כדאי לך לגלות אהבה כלפי הרֵע (השכן, המַכָּר); כך, כשתבוא עליך צרה, תגלה שנולד לך אח חדש - אותו רֵע יבוא לעזרתך כאילו הוא אחיך.

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יז יז.

דקויות

רֵע הוא מַכָּר ואח הוא קרוב משפחה. כמה פסוקים בספר משלי כוללים את המילים אח ורע, וניתן להיעזר בהם כדי לפרש את פסוקנו:

1. (משלי כז י): "רֵעֲךָ ורעה[וְרֵעַ] אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב, וּבֵית אָחִיךָ אַל תָּבוֹא בְּיוֹם אֵידֶךָ; טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק"*: חשוב להשקיע בקשר עם המכרים, ולא לסמוך רק על קשרי המשפחה. לפי זה מפרשים כאן: "לעולם הוי אוהב רעים לקנות אוהבים... ולעת הצרה ייוולד לך הרע כאח לעזור לך ולהשתתף בצרתך" (רש"י). לפי זה יש לנקד את הפסוק: "בכל עת אֱהֹב הרע", או לקרוא "בכל עת הֱיֶה אֹהֵב את הרע".

- אולם, פירוש זה אינו מתאים למשמעות הפשוטה של המילה ייוולד; והיה ראוי יותר לכתוב "ואח יהיה לך ביום צרה".

2. (משלי יח כד): "אִישׁ רֵעִים לְהִתְרֹעֵעַ, וְיֵשׁ אֹהֵב דָּבֵק מֵאָח"*: יש מכרים שאוהבים יותר מקרובי המשפחה. לפי זה מפרשים כאן: "שהכתוב מזהיר אל האדם שיקנה לו חבר טוב שאוהב בכל עת, ולא יבטח על האחים, שאינם מתעוררים קצת אלא בעת צרה, כאילו נולדו יחדיו באותו הזמן בלבד, וקודם לכן לא היה להם שום שייכות עמו" (רמ"ד ואלי, וכן מצודת דוד). הרע אוהב אותך בכל עת, אולם האח נזכר בך רק כשהוא בצרה וצריך את עזרתך. פירוש זה מתאים לניקוד שלפנינו בכל עת אֹהֵב הרע.

- אולם, רֵע אין משמעו דווקא "ידיד", אלא "מכר"; לא כל הרעים אוהבים - יש רעים מסוכסכים ואף נלחמים.

3. (משלי יט ז): "כָּל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ, אַף כִּי מְרֵעֵהוּ רָחֲקוּ מִמֶּנּוּ; מְרַדֵּף אֲמָרִים לא[לוֹ] הֵמָּה"*- זה לכאורה מנוגד לפסוק שלנו, שם נאמר שאחיו של הרש שונאים אותו ואינם עוזרים לו בעת צרתו, ורעיו מתרחקים ממנו אף יותר!

4. פירשנו שהמילה "הָרֵע" משמעה "ה- רֵע" (ה הידיעה + שם עצם); אך יש שפירשו שזה בכלל פועל, צורת המקור של הפועל "הֵרֵע" (שורש רעע + בניין הפעיל). לפי זה, הפסוק כלל אינו מדבר על מכרים ועל קרובי משפחה, אלא הוא המשך של הפסוק הקודם: "למה זה מחיר ביד כסיל, לקנות חכמה ולב אין?"; הפסוק הנוכחי ממשיך אותו ואומר, שהכסיל בכל עת אוהב הרע = בכל עת אוהב לעשות מעשים רעים, ואח לצרה ייוולד = הכסיל הוא כמו אח של הצרה, הוא אוהב את הצרה כמו שאוהבים אח, הוא אוהב לעשות צרות, "כי הוא וצרת הזמן וצוק העתים יהיו אחים... כי יהיה נוסף גם הוא על צרת הזמן" (ר' יונה); משמעות הביטוי "אח" כאן היא כמו ב(משלי יח ט): "גַּם מִתְרַפֶּה בִמְלַאכְתּוֹ, אָח הוּא לְבַעַל מַשְׁחִית"*.

- אולם, גם פירוש זה אינו מתאים למשמעות הפשוטה של המילה "ייוולד"; והיה ראוי יותר לכתוב "ואח הוא לצרה". ועוד: מהשוואה לפסוקים אחרים על אח ורע בספר משלי, מסתבר שגם הפסוק שלנו מדבר על אנשים שהם אחים (קרובי משפחה) ורעים (מכרים).

לא הצלחתי למצוא פירוש טוב לפסוק - האם אתם, הקוראים, תוכלו לעזור?

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/17-17