ביאור:משלי יז יא
משלי יז יא: "אַךְ מְרִי יְבַקֶּשׁ רָע, וּמַלְאָךְ אַכְזָרִי יְשֻׁלַּח בּוֹ."
תרגום מצודות: מי שכל דבריו אך למרות בה', הוא מבקש רעה לעצמו בעולם הזה; ומלאך אכזרי ישולח (ישוסה) בו לדונו אחרי מותו.
תרגום ויקיטקסט: אדם רע מבקש (רוצה) אך (רק) למרות ולעשות "דווקא", ההיפך מרצון ה'; ועונשו יהיה מידה כנגד מידה, כשה' ישלח בו מלאך אכזרי, שליח הרוצה לעשות אך (רק) דברים זרים והפוכים לרצונו.
/ מי שתמיד אך (רק) ממרה, מסרב לכל פקודה רק מתוך אידיאל של מרדנות, מבקש וגורם רע לו ולאחרים, וסופו יהיה שהשלטון ישלח בו מלאך אכזרי, שיפגע בו ולא יאפשר לו להביע מחאה.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יז יא.
דקויות עריכה
הפסוק מתאר חטא ועונשו, מידה-כנגד-מידה:
1. החטא הוא אך-מרי והעונש הוא אכ-זרי.
החוטא רוצה להיות אך (רק) במרי: "שעומד במריו תמיד, בלי שום הכנעה בינתיים, כי זה גורם הרעה הגדולה לעצמו... שאילו היה נותן איזה רווח של חרטה ועזיבת החטא, היו מרחמים עליו מן השמים. והוא כעניין שאמר בספר קהלת: אל תרשע הרבה" (רמ"ד ואלי, וכן כנראה רש"י);
ועונשו - מלאך אך-זר, שליח שיעשה אך (רק) דברים זרים והפוכים לרצונו. זה, לדעתי, מקורו של השורש אכזר: הוא מחובר משתי מילים אך+זר. ראיה לחיבור זה, ב(איוב יט יג): "אַחַי מֵעָלַי הִרְחִיק, וְיֹדְעַי אַךְ זָרוּ מִמֶּנִּי". אכזר הוא "אך זר", רק זר; מתנהג כאילו אין כל קשר ויחס בינו לבין האדם הסובל. חיזוק לפירוש זה, ב(משלי ה ט): "פֶּן תִּתֵּן לַאֲחֵרִים הוֹדֶךָ, וּשְׁנֹתֶיךָ לְאַכְזָרִי" - "אכזרי" מקביל ל"אחרים". בעוד שהרחמים מציינים הזדהות והשתתפות בצרת הזולת, האכזריות מציינת התנכרות והתעלמות מצרת הזולת - כאילו שמדובר בשני יצורים זרים לגמרי, ולא בשני צאצאים של אדם הראשון.
2. החטא הוא התעלמות משליחים מוכיחים, והעונש הוא שליח אכזרי: "ואשר לא יתעורר לקול המוכיחים, יכפל עונו, כי הזהירוהו והקשה את לבו ולא נזהר... האיש הרע לא יכנע לקול המוכיחים, אך יבקש להמרות. ותחת כי לא נחת מדברי המלאך המוכיח, מלאך אכזרי ישולח בו, מדה כנגד מדה, כי המוכיחים נקראו מלאכים, שנאמר (דברי הימים ב לו) ויהיו מלעיבים במלאכי האלהים ובוזים דבריו ומתעתעים בנביאיו" (ר' יונה, שערי תשובה ב יא).
הקבלות עריכה
מלאך המעניש את הממרים נזכר גם ב(שמות כג כ): "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אַל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי. הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ, אֶל תַּמֵּר בּוֹ, כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם, כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ", ב(תהלים עח מט): "יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים", וב(קהלת ה ה): "אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ, וְאַל תֹּאמַר לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ כִּי שְׁגָגָה הִיא; לָמָּה יִקְצֹף הָאֱלֹהִים עַל קוֹלֶךָ, וְחִבֵּל אֶת מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ?".
אכזרי נזכר בפסוק נוסף שבו, אולי, הכוונה למלאך, (משלי ה ט): "פֶּן תִּתֵּן לַאֲחֵרִים הוֹדֶךָ, וּשְׁנֹתֶיךָ לְאַכְזָרִי"*.
מרי נזכר פעמים רבות בנבואת יחזקאל, כתוכחה לעם ישראל, החל מ(יחזקאל ב ה): "וְהֵמָּה אִם יִשְׁמְעוּ וְאִם יֶחְדָּלוּ, כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה, וְיָדְעוּ כִּי נָבִיא הָיָה בְתוֹכָם." "וְאַתָּה בֶן אָדָם אַל תִּירָא מֵהֶם וּמִדִּבְרֵיהֶם אַל תִּירָא, כִּי סָרָבִים וְסַלּוֹנִים, אוֹתָךְ וְאֶל עַקְרַבִּים אַתָּה יוֹשֵׁב, מִדִּבְרֵיהֶם אַל תִּירָא וּמִפְּנֵיהֶם אַל תֵּחָת, כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה".
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/17-11