ביאור:צדקה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

צדקה = דרכו של הצדיקעריכה

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

  ערך מילוני בוויקימילון: צדקה

בלשון חז"ל ובלשון ימינו, צְדָקָה היא מתנה שנותנים לעניים. אולם, בלשון המקרא, בכל הפסוקים שמצווים בפירוש לתת מתנות או הלוואות לעניים, לא נזכרה מילה זו, למשל:

  • (ויקרא יט י): "וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט, לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם; אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם"
  • (ויקרא כה לה): "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ, וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ"
  • (דברים טו ח): "כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ, וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ"
  • (דברים טו י): "נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ, וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ..."( פירוט )

לכן, מסתבר שבלשון המקרא למילה צדקה ישנה משמעות אחרת - כמו מילים רבות נוספות שמשמעותן בלשון חז"ל שונה ממשמעותן בלשון המקרא (ראו לשון תורה לעצמה ולשון חכמים לעצמם ).

1. בלשון המקרא, המילה צדקה באה מהשורש צדק, שמשמעו "לתת לכל אחד את המגיע לו". מכאן, מסתבר שהמילה צדקה מציינת עשיית צדק, הליכה בדרכו של ה צדיק , המשתדל לתת לכל אחד את המגיע לו ולא לקחת את שאינו מגיע לו.

צדקה בלשון חז"לעריכה

2. כאמור, המשמעות המקובלת של צדקה בדברי חז"ל היא נתינה לעניים. כך ניתן לראות, למשל, מפירוש חז"ל על הפסוק (משלי יא ד): "וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת": "אמר רבי אבא: אם נתת מכיסך צדקה - הקב"ה משמרך מן הפיסין ומן הזימרת ומן הגלגלות ומן הארנוניות. מונבז המלך עמד ובזבז כל נכסיו לעניים.... אבותי גנזו לאחרים ואני גנזתי לעצמי, שנאמר (דברים כד) ולך תהיה צדקה; אבותי גנזו בעולם הזה ואני גנזתי לעולם הבא, שנאמר וצדקה תציל ממות" ( ירושלמי פאה ג א ) .

משמעות זו משקפת תפיסה חברתית שלפיה מתן נדבות לעניים תורם לתיקון עוולות, בדומה למושג צדק חברתי בלשון ימינו. יש מידה מסוימת של אי-צדק בחלוקת הרכוש בין עניים לעשירים. לא כל עוניים של העניים נובע מעצלנותם או מזלם הרע - חלקו נובע מעושק, השתלטות של עשירים על קרקעות ומשאבי טבע, ריבית, שוחד שעשירים נותנים לשופטים, וכו'.  ולכן כאשר אדם עשיר נותן כסף לעני, הוא עושה צדק ולא רק חסד.

3. אולם במדרש על אותו פסוק ניתן למצוא פרשנות שונה, שלפיה צדקה = לימוד תורה: " "לא יאמר אדם: הואיל ונתעסקתי בתורה תחילה, אלך ואתעסק מעכשיו בממון ונכסים, ואין יודע שאין מועילין לו כלום, שנאמר: לא יועיל הון ביום עברה." "ומה יועיל לו? דברי תורה, שנמשלו בחיים, שנאמר (משלי ה ו): "אורח חיים פן תפלס". וצדקה תציל ממוות - מדינה של גיהנם. יש אדם שהוא נותנה למי שראויה לו ולמי שאינה ראויה לו, יכול אם נותנה למי שאינה ראויה לו תהי מצלת אותו? הוי אומר לו: אין לך צדקה אלא תורה, שנאמר (דברים ו כה): "וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות וגו'". מאן דבעי ישמיענה מהכא, דאמר רבי יוסי: יהי חלקי עם גבאי צדקה ולא עם מחלקי צדקה, שהנוטלה יודע ממי נוטלה, אבל הנותנה אינו יודע למי נותנה. אמר רבי חנינא בן דוסא: אין לך צדקה שמצלת את האדם מדינה של גיהנם אלא תורה בלבד, לכך נאמר וצדקה תציל ממוות, שיש בה כוח להציל מיום הדין..." " ( מדרש משלי (בובר) יא ). פרשנות זו משקפת תפיסה, שלפיה נתינה לא מבוקרת עלולה לגרום לאי צדק, כי יש אנשים שלוקחים למרות שאינם ראויים לכך - עשירים שמתחזים לעניים, מסוממים שאוספים כסף כדי לקנות מנות סם, וכד'; הצדק האמיתי נובע מלימוד תורה.

עם זאת, התפיסה האחרונה היא נדירה יחסית - התפיסה המקובלת בדברי חז"ל היא שנתינה לעניים בסופו של דבר תורמת לעולם צודק יותר, ולכן היא נקראת צדקה.

פסוקים נוספיםעריכה

ניתן לפרש את רוב הפסוקים הכוללים את המילה צדקה לפי שתי המשמעויות המקובלות של המילה - 1 עשיית צדק;  2 נתינת נדבות לעניים.

בני אדם עושים צדקהעריכה

  • (משלי כא כא): "רֹדֵף צְדָקָה וָחָסֶד, יִמְצָא חַיִּים צְדָקָה וְכָבוֹד"- 1 המשתדל לעשות צדק יזכה שאנשים יכירו בכך שהוא צודק;   2 המשתדל לתת נדבות יזכה שגם ה' ייתן לו נדבות ( פירוט ).
  • (ישעיהו לב יז): "וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם, וַעֲבֹדַת הַצְּדָקָה הַשְׁקֵט וָבֶטַח עַד עוֹלָם"1 בעתיד, אנשים שרוצים לפעול למען הצדק ולתיקון עוולות, יוכלו לעשות זאת בדרכי שלום ושלווה, ולא ייפגעו מפעולות אלה;   2 חז"ל למדו מכאן "לעולם אין אדם מעני מן הצדקה", כלומר אף אדם לא ייעשה עני כתוצאה מכך שעזר לעניים.
  • (ישעיהו נד יד): "בִּצְדָקָה תִּכּוֹנָנִי, רַחֲקִי מֵעֹשֶׁק כִּי לֹא תִירָאִי, וּמִמְּחִתָּה כִּי לֹא תִקְרַב אֵלָיִךְ"- 1 בעשיית צדק, בניגוד לעושק שהוא עוול;   2 בעזרה לעניים, בניגוד לעושק הפוגע במיוחד בעניים ( פירוט ).
  • (יחזקאל ג כ): "וּבְשׁוּב צַדִּיק מִצִּדְקוֹ וְעָשָׂה עָוֶל, וְנָתַתִּי מִכְשׁוֹל לְפָנָיו, הוּא יָמוּת כִּי לֹא הִזְהַרְתּוֹ, בְּחַטָּאתוֹ יָמוּת, וְלֹא תִזָּכַרְןָ צִדְקֹתָו אֲשֶׁר עָשָׂה; וְדָמוֹ מִיָּדְךָ אֲבַקֵּשׁ": צדקותיו = מעשי הצדק של הצדיק (ודומה לזה יחזקאל יח כד.
  • (יחזקאל יח כו): "בְּשׁוּב צַדִּיק מִצִּדְקָתוֹ וְעָשָׂה עָוֶל, וּמֵת עֲלֵיהֶם, בְּעַוְלוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה יָמוּת": צדקה מנוגדת לעוול.
  • (משלי י ב): "לֹא יוֹעִילוּ אוֹצְרוֹת רֶשַׁע,וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת"; (משלי יא ד): "לֹא יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה, וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת"; (משלי יא ה): "צִדְקַת תָּמִים תְּיַשֵּׁר דַּרְכּוֹ, וּבְרִשְׁעָתוֹ יִפֹּל רָשָׁע"- 1 כסף שהושג בדרכי צדק, תוך הקפדה מיוחדת לקחת רק את מה שמגיע, יועיל ויציל יותר מכסף שהושג בדרכי רשע;   2 כשאדם עוזר לעניים, גם אם נגזר עליו למות, הזכות של עזרה לעניים עשויה לבטל את גזר דינו ( פירוט ).

ה' עושה צדקהעריכה

ישנם פסוקים שבהם ה' עושה צדקה. בפסוקים אלה, המשמעות הראשונה - עשיית צדק - מסתברת יותר:

  • (שופטים ה יא): "מִקּוֹל מְחַצְצִים בֵּין מַשְׁאַבִּים, שָׁם יְתַנּוּ צִדְקוֹת ה', צִדְקֹת פִּרְזֹנוֹ בְּיִשְׂרָאֵל; אָז יָרְדוּ לַשְּׁעָרִים עַם ה'"- בני ישראל משבחים את ה' על כך שעשה עמם משפט צדק והציל אותם מהגויים שפגעו בהם.
  • (תהלים קיט קמב): "צִדְקָתְךָ צֶדֶק לְעוֹלָם, וְתוֹרָתְךָ אֱמֶת"- הצדק שבחוקי התורה הוא נצחי ( פירוט )
  • (דניאל ט ז): "לְךָ ד' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה לְאִישׁ יְהוּדָה וּלְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם וּלְכָל יִשְׂרָאֵל הַקְּרֹבִים וְהָרְחֹקִים בְּכָל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתָּם שָׁם בְּמַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ בָךְ... ד', ככל צדקתך ישב נא אפך וחמתך מעירך יְרוּשָׁלִַם הר קדשך כי בחטאינו ובעונות אבתינו יְרוּשָׁלִַם ועמך לחרפה לכל סביבתינו"= אתה צודק בכל העונשים שהבאת עלינו, ואנחנו יכולים רק להתבייש

צדקה קשורה לישועה ולתהילה - חלק חשוב מהישועה שאנחנו מצפים לה הוא תיקון העוולות שנעשו לנו במהלך ההסטוריה; לדוגמה:

  • (ישעיהו מו יב): "שִׁמְעוּ אֵלַי אַבִּירֵי לֵב, הָרְחוֹקִים מִצְּדָקָה. קֵרַבְתִּי צִדְקָתִי לֹא תִרְחָק וּתְשׁוּעָתִי לֹא תְאַחֵר, וְנָתַתִּי בְצִיּוֹן תְּשׁוּעָה לְיִשְׂרָאֵל תִּפְאַרְתִּי"
  • (ישעיהו סא י): "שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בה' תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי; כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי; כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ. כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ וּכְגַנָּה זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ, כֵּן ד' ה' יַצְמִיחַ צְדָקָה וּתְהִלָּה נֶגֶד כָּל הַגּוֹיִם"
  • (תהלים כד ה): "יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת ה' וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ"
  • (תהלים צח ב): "הוֹדִיעַ ה' יְשׁוּעָתוֹ, לְעֵינֵי הַגּוֹיִם גִּלָּה צִדְקָתוֹ"
  • (ישעיהו מה כג): "בִּי נִשְׁבַּעְתִּי, יָצָא מִפִּי צְדָקָה דָּבָר וְלֹא יָשׁוּב, כִּי לִי תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן"

צדקה - רשעהעריכה

בכמה פסוקים, צדקה מנוגדת לרשעה: צְדָקָה היא דרכו של הצדיק = הממלא את חובתו, כשם שרִשְׁעָה היא דרכו של הרשע:

  • (דברים ט ד): "אַל תֹּאמַר בִּלְבָבְךָ, בַּהֲדֹף ה' אֱלֹהֶיךָ אֹתָם מִלְּפָנֶיךָ, לֵאמֹר ' בְּצִדְקָתִי הֱבִיאַנִי ה' לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאֶת וּבְרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה ה' מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ. לא בצדקתך ובישר לבבך אֶתה בא לָרֶשֶׁת אֶת ארצם, כי ברשעת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה ה' אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ...": לא בצדקתך = לא בגלל שאתה צודק יותר מהם.
  • מלכים א ח לב  (דברי הימים ב ו כג): "וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם וְעָשִׂיתָ וְשָׁפַטְתָּ אֶת עֲבָדֶיךָ, להרשיע רשע לָתֵת דַּרְכּוֹ בְּרֹאשׁוֹ וּלְהַצְדִּיק צַדִּיק לָתֶת לוֹ כְּצִדְקָתוֹ"= כפי הצדק שלו, בהתאם לעובדה שהוא צודק.
  • (ישעיהו ה כג): "מַצְדִּיקֵי רָשָׁע עֵקֶב שֹׁחַד, וְצִדְקַת צַדִּיקִים יָסִירוּ מִמֶּנּוּ": צדקת צדיקים = הצדק שלהם, העובדה שהם צודקים במשפט.
  • (יחזקאל יח כ): "הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת: בֵּן לֹא יִשָּׂא בעון הָאָב וְאָב לֹא יִשָּׂא בעון הַבֵּן, צִדְקַת הַצַּדִּיק עָלָיו תִּהְיֶה ו רשעת רשע עָלָיו תִּהְיֶה"

בחלק מהפסוקים, צדקה = נקודת זכות, הכרה בכך שהאדם הוא צודק או צדיק:

  • (דברים כד יג): "הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הַעֲבוֹט כבוא הַשֶּׁמֶשׁ, וְשָׁכַב בְּשַׂלְמָתוֹ וּבֵרֲכֶךָּ; וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ"= נקודת זכות לפני ה'.
  • כך גם בפסוק המקביל בתחילת הספר (דברים ו כה): "וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָּנוּ כִּי נִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאֶת, לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ"= כאשר נשמור את כל המצוות, תהיה לנו נקודת-זכות לפני ה'.
  • (בראשית ל לג): "וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי בְּיוֹם מָחָר, כִּי תָבוֹא עַל שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ: כֹּל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ נָקֹד וְטָלוּא בָּעִזִּים וְחוּם בַּכְּשָׂבִים - גָּנוּב הוּא אִתִּי": צדקתי = הצדק שלי.
  • (שמואל ב יט כט): "כִּי לֹא הָיָה כָּל בֵּית אָבִי כִּי אִם אַנְשֵׁי מָוֶת לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ, וַתָּשֶׁת אֶת עַבְדְּךָ בְּאֹכְלֵי שֻׁלְחָנֶךָ; וּמַה יֶּשׁ לִי עוֹד צְדָקָה וְלִזְעֹק עוֹד אֶל הַמֶּלֶךְ?"= איזו נקודת זכות יש לי לזעוק אל המלך? איזו זכות יש לי לטעון שאני צודק במשפט?
  • ואולי גם (ישעיהו מח יח): "לוּא הִקְשַׁבְתָּ למצותי, וַיְהִי כַנָּהָר שְׁלוֹמֶךָ, וְצִדְקָתְךָ כְּגַלֵּי הַיָּם"
  • (ירמיהו נא י): "הוֹצִיא ה' אֶת צִדְקֹתֵינוּ, בֹּאוּ וּנְסַפְּרָה בְצִיּוֹן אֶת מַעֲשֵׂה ה' אֱלֹהֵינוּ"= ה' הראה לכולם שאנחנו צודקים (בכך שהשמיד את בבל שהרעה לנו)
  • (תהלים קו לא): "ויעמוד פינחס ויפלל... וַתֵּחָשֶׁב לוֹ לִצְדָקָה, לְדֹר וָדֹר עַד עוֹלָם"
  • (משלי טז לא): "עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה, בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵא"- המשכיות של דרך מדור לדור מעידה על צדקת הדרך (ראו ליהנות מכל העולמות ).
  • (משלי ח יח): "עֹשֶׁר וְכָבוֹד אִתִּי, הוֹן עָתֵק וּצְדָקָה... בְּאֹרַח צְדָקָה אֲהַלֵּך, בְּתוֹךְ נְתִיבוֹת מִשְׁפָּט" = החכמה מזכה את האדם בעושר ובנקודות-זכות; החכמה מאפשרת לאדם להתעשר תוך שמירה על כללי הצדק ( פירוט ).
  • נחמיה ב כ: " "וָאָשִׁיב אוֹתָם דָּבָר וָאוֹמַר לָהֶם 'אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם הוּא יַצְלִיחַ לָנוּ וַאֲנַחְנוּ עֲבָדָיו נָקוּם וּבָנִינוּ וְלָכֶם אֵין חֵלֶק וּצְדָקָה וְזִכָּרוֹן בִּירוּשָׁלִָם" '" - אֵין לכם שום זכות על ירושלים.

צדקה ומושגים אחריםעריכה

בכמה פסוקים, המילה "צדקה" מופיעה יחד עם מילים אחרות הקשורות לצדק, כמו "משפט", "אמת", "יושר", "בור ידיים"; אפשר לפרש שמשמעותן דומה, למשל: משפט מציין את החוק הכתוב, וּצְדָקָה - את ההגינות והצדק שמעבר לחוק הכתוב; ואפשר גם לפרש שמשמעותן נבדלת יותר, למשל: משפט מציין את החוק והצדק, וּצְדָקָה - את החסד והרחמים:

  • (בראשית יח יט): "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֵת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא ה' עַל אַבְרָהָם אֶת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו"- אנשי סדום גם פגעו בעניים וגם עשו עוול, ולכן השמדת סדום יכולה ללמד את אברהם גם על מידת החסד וגם על מידת המשפט.
  • (שמואל א כו כג): "וה' יָשִׁיב לָאִישׁ אֶת צִדְקָתוֹ וְאֶת אֱמֻנָתוֹ, אֲשֶׁר נְתָנְךָ ה' הַיּוֹם בְּיָד וְלֹא אָבִיתִי לִשְׁלֹחַ יָדִי בִּמְשִׁיחַ ה'"
  • (שמואל ב ח טו): "וַיִּמְלֹךְ דָּוִד עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וַיְהִי דָוִד עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל עַמּוֹ" דברי הימים א יח יד
  • שמואל ב כב כא: " "יִגְמְלֵנִי ה' כְּצִדְקָתִי,כְּבֹר יָדַי יָשִׁיב לִי" ... "וישב ה' לִי כְּצִדְקָתִי,כְּבֹרי לנגד עיניו" "
  • (מלכים א ג ו): "וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה 'אַתָּה עָשִׂיתָ עִם עַבְדְּךָ דָוִד אָבִי חֶסֶד גָּדוֹל, כַּאֲשֶׁר הָלַךְ לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבִצְדָקָה וּבְיִשְׁרַת לֵבָב עִמָּךְ; וַתִּשְׁמָר לוֹ אֶת הַחֶסֶד הַגָּדוֹל הַזֶּה וַתִּתֶּן לוֹ בֵן יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ כַּיּוֹם הַזֶּה"
  • (מלכים א י ט): "יְהִי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּרוּךְ, אֲשֶׁר חָפֵץ בְּךָ לְתִתְּךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל; בְּאַהֲבַת ה' אֶת יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם וַיְשִׂימְךָ לְמֶלֶךְ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה" דברי הימים ב ט ח
  • (ישעיהו א כז): "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה, וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה"
  • (ישעיהו ה ז): "וַיְקַו לְמִשְׁפָּט וְהִנֵּה מִשְׂפָּח, לִצְדָקָה וְהִנֵּה צְעָקָה"
  • (ישעיהו ה טז): "וַיִּגְבַּה ה' צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה"
  • (ישעיהו ט ו): "לםרבה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ עַל כִּסֵּא דָוִד וְעַל מַמְלַכְתּוֹ לְהָכִין אֹתָהּ וּלְסַעֲדָהּ בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם קִנְאַת ה' צְבָאוֹת תַּעֲשֶׂה זֹּאת"
  • (ישעיהו כח יז): "וְשַׂמְתִּי מִשְׁפָּט לְקָו וּצְדָקָה לְמִשְׁקָלֶת, וְיָעָה בָרָד מַחְסֵה כָזָב וְסֵתֶר מַיִם יִשְׁטֹפוּ"
  • (ישעיהו לב טז): "וְשָׁכַן בַּמִּדְבָּר מִשְׁפָּט,וּצְדָקָה בַּכַּרְמֶל תֵּשֵׁב"
  • (ישעיהו לג ה): "נִשְׂגָּב ידוד כִּי שֹׁכֵן מָרוֹם מִלֵּא צִיּוֹן מִשְׁפָּט וּצְדָקָה"
  • (ישעיהו מה ח): "הַרְעִיפוּ שָׁמַיִם מִמַּעַל וּשְׁחָקִים יִזְּלוּ צֶדֶק; תִּפְתַּח אֶרֶץ וְיִפְרוּ יֶשַׁע וּצְדָקָה תַצְמִיחַ יַחַד אֲנִי ה' בְּרָאתִיו"
  • (ישעיהו מח א): "שִׁמְעוּ זֹאת בֵּית יַעֲקֹב הַנִּקְרָאִים בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל וּמִמֵּי יְהוּדָה יָצָאוּ, הַנִּשְׁבָּעִים בְּשֵׁם ה' וּבֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַזְכִּירוּ לֹא בֶאֱמֶת וְלֹא בִצְדָקָה"
  • (ישעיהו נד יז): "כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי, זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי ה' וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם ה'"
  • (ישעיהו נו א): "כֹּה אָמַר ה': שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא וְצִדְקָתִי לְהִגָּלוֹת"
  • (ישעיהו נח ב): "וְאוֹתִי יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן וְדַעַת דְּרָכַי יֶחְפָּצוּן, כְּגוֹי אֲשֶׁר צְדָקָה עָשָׂה וּמִשְׁפַּט אֱלֹהָיו לֹא עָזָב; יִשְׁאָלוּנִי מִשְׁפְּטֵי צֶדֶק קִרְבַת אֱלֹהִים יֶחְפָּצוּן"
  • (ישעיהו נט ט): "עַל כֵּן רָחַק מִשְׁפָּט מִמֶּנּוּ וְלֹא תַשִּׂיגֵנוּ צְדָקָה נְקַוֶּה לָאוֹר וְהִנֵּה חֹשֶׁךְ לִנְגֹהוֹת בָּאֲפֵלוֹת נְהַלֵּךְ"
  • (ישעיהו נט יד): "וְהֻסַּג אָחוֹר מִשְׁפָּט וּצְדָקָה מֵרָחוֹק תַּעֲמֹד, כִּי כָשְׁלָה בָרְחוֹב אֱמֶת וּנְכֹחָה לֹא תוּכַל לָבוֹא"
  • (ירמיהו ד ב): "וְנִשְׁבַּעְתָּ חַי ידוד בֶּאֱמֶת בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה וְהִתְבָּרְכוּ בוֹ גּוֹיִם וּבוֹ יִתְהַלָּלוּ"
  • (ירמיהו ט כג): "כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי כִּי אֲנִי ידוד עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ כִּי בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם ידוד"
  • (ירמיהו כב ג): "כֹּה אָמַר ידוד עֲשׂוּ מִשְׁפָּט וּצְדָקָה וְהַצִּילוּ גָזוּל מִיַּד עָשׁוֹק וְגֵר יָתוֹם וְאַלְמָנָה אַל תֹּנוּ אַל תַּחְמֹסוּ וְדָם נָקִי אַל תִּשְׁפְּכוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה"
  • (ירמיהו כב טו): "הֲתִמְלֹךְ כִּי אַתָּה מְתַחֲרֶה בָאָרֶז? אָבִיךָ הֲלוֹא אָכַל וְשָׁתָה וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה אָז טוֹב לוֹ"
  • (ירמיהו כג ה): "הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ידוד וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק וּמָלַךְ מֶלֶךְ וְהִשְׂכִּיל וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ"
  • (ירמיהו לג טו): "בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא אַצְמִיחַ לְדָוִד צֶמַח צְדָקָה וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ"
  • יחזקאל יח ה: " "וְאִישׁ כִּי יִהְיֶה צַדִּיק וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה...""
  • (יחזקאל לג יד): "ובאמרי לרשע מות תמות ושב מחטאתו וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה"
  • (יחזקאל מה ט): "כֹּה אָמַר ד' ה' רַב לָכֶם נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל חָמָס וָשֹׁד הָסִירוּ וּמִשְׁפָּט וּצְדָקָה עֲשׂוּ הָרִימוּ גְרֻשֹׁתֵיכֶם מֵעַל עַמִּי נְאֻם ד' ה'"
  • (עמוס ה ז): "הַהֹפְכִים לְלַעֲנָה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לָאָרֶץ הִנִּיחוּ"
  • (עמוס ה כד): "וְיִגַּל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט וּצְדָקָה כְּנַחַל אֵיתָן"
  • (עמוס ו יב): "הַיְרֻצוּן בַּסֶּלַע סוּסִים אִם יַחֲרוֹשׁ בַּבְּקָרִים? כִּי הֲפַכְתֶּם לְרֹאשׁ מִשְׁפָּט וּפְרִי צְדָקָה לְלַעֲנָה"
  • (מיכה ז ט): "זַעַף ה' אֶשָּׂא כִּי חָטָאתִי לוֹ עַד אֲשֶׁר יָרִיב רִיבִי וְעָשָׂה מִשְׁפָּטִי יוֹצִיאֵנִי לָאוֹר אֶרְאֶה בְּצִדְקָתוֹ"
  • (זכריה ח ח): "וְהֵבֵאתִי אֹתָם וְשָׁכְנוּ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם, וְהָיוּ לִי לְעָם וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים בֶּאֱמֶת וּבִצְדָקָה"
  • (תהלים לג ה): "אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט חֶסֶד ידוד מָלְאָה הָאָרֶץ"
  • (תהלים קו ג): "אַשְׁרֵי שֹׁמְרֵי מִשְׁפָּט עֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל עֵת"
  • (איוב לז כג): "שַׁדַּי לֹא מְצָאנֻהוּ שַׂגִּיא כֹחַ, וּמִשְׁפָּט וְרֹב צְדָקָה לֹא יְעַנֶּה"
  • משלי טז ח: "טוב מעט בצדקה מרב תבואות בלא משפט" ( פירוט )
  • (משלי כא ג): "עֲשֹׂה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, נִבְחָר לה' מִזָּבַח"( ראו בביאור הגר"א )
  • (תהלים צט ד): "וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב אַתָּה עָשִׂיתָ"
  • (תהלים קג יז): "וְחֶסֶד ה' מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם עַל יְרֵאָיו, וְצִדְקָתוֹ לִבְנֵי בָנִים"

יש גם פסוקים הפוכים - שבהם "צדקה" נרדפת ל"חסד": גם כאן אפשר לפרש לפי שני הפירושים:

  • (הושע י יב): "זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה, קִצְרוּ לְפִי חֶסֶד; נִירוּ לָכֶם נִיר וְעֵת לִדְרוֹשׁ אֶת ה', עַד יָבוֹא וְיֹרֶה צֶדֶק לָכֶם"
  • דניאל ד כד: " "לָהֵן מַלְכָּא מִלְכִּי יִשְׁפַּר" "עליך[עֲלָךְ] וחטיך[וַחֲטָאָךְ]" "בְּצִדְקָה פְרֻק וַעֲוָיָתָךְ בְּמִחַן עֲנָיִן הֵן תֶּהֱוֵא אַרְכָה לִשְׁלֵוְתָךְ" " = גם כאן ייתכן ש"צדקה" נרדפת ל"מחן עניין", וייתכן ש צדקה = מעשי צדק ו מחן עניין = מעשי חסד.
  • (תהלים לג ה): "אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶסֶד ה' מָלְאָה הָאָרֶץ"

צדק וצדקה / אהוד טוקטלי, "שבע"עריכה

"‫ציון במשפט תּפּדה, ושביה בצדקה" (ישעיהו א', כ"ו-כ"ז). ‫המשפט התורני מרומם אותנו אל מדרגת הצדק, אך מעל דרגה זו ישנה‬ ‫מעלה גדולה יותר - הצדקה.

הנביא מסביר מה היא מדרגת הצדקה:‬ "‫והיה מעשה הצדקה שלום ועבדת הצדקה השקט ובטח עד עולם.‬" (ישעיהו ל"ב, י"ז). ברור מפסוק זה, שהנביא כורך את חזון השלום עם 'מעשה הצדקה' ו'עבודת‬ ‫הצדקה'. זוהי הגדרה מעניינת למושג 'השלום', כי היא שונה מן ההבנה הנפוצה‬ ‫אצל רוב בני האדם. בדר כלל, אנשים מסוגלים להגדיר את רעיון השלום רק‬ ‫בדרך נגטיבית - השלום הוא מצב שאין בו מלחמה. אך הנביא נותן כאן הגדרה‬ ‫פוזיטיבית - השלום הוא 'מעשה הצדקה' ו'עבודת הצדקה' מביאה למצב של‬ ‫רגיעה ובטחון.‬

‫זוהי גם הגדרה חיובית של ערך השלום, וגם הגדרה פעילה של ערך הצדקה:‬ ‫'מעשה' ו'עבודה'. הנביא קורא לגישה דינמית, אסרטיבית ופעילה! נראה לי‬ ‫שהנביא מלמד אותנו שהצדקה אינה סתם פעולה של הושטת עזרה לזולת,‬ ‫אלא מדרגה גבוהה יותר של צדק הנובעת מפעילות אקטיבית.

מעניי‬ן ‫שמבחינה לשונית הצדקה היא הצורה הנקבית של מושג הצדק. תוספת האות‬ ‫ה"א מציינת גם את השכינה, כפי שלמדנו משינוי שמותיה של אברהם, שרה,‬ ‫יהונתן ועוד. נראה שההטיה הנשית והרמיזה לשכינה במונח 'צדקה' מבטאות‬ ‫מדרגה גבוהה יותר מן הצורה הזכרית של המונח, המייצגת את הצדק הגברי,‬ ‫הארצי והמכני. 'הצדקה' מבטאת פעולה של השבת המציאות למצבה הטבעי‬ ‫והצודק, באמצעות מעשים שלפנים משורת הדין, ומעבר לדקדוקי החוק היבש.‬ ‫'צדקה' מבטאת את רעיונות החסד, הנתינה, הרחמים, היושר והחמלה.‬

לדעתי, ברור שהנבואה העתיקה אינה רואה בשלום רק פרס משמיים על‬ ‫מעשים טובים, אלא מתארת את התוכן העמוק ביותר של השלום כפעלתנות‬ ‫של צדקה. למעשה, הפסוק יוצר זיהוי גמור בין השניים כשהוא אומר: 'והיה‬ ‫מעשה הצדקה שלום' - כלומר מעשה הצדקה מהווה בעצמו את השלום, וכן:‬ ‫'עבודת הצדקה' תביא ל'השקט ובטח עד עולם', כלומר, דרגת החסד והחמלה‬

‫של הצדק, היא משמעותו של השלום, והיא דורשת פעולה, מאמץ ומסירות.‬

שתי המדרגות הללו - הצדק והצדקה - מהוות את החזון הערכי והרוחני של‬ ‫התורה, ואת שתיהן ניתן להשיג מיד במסגרת קהילת התורה.‬

פסוקים שיכולים להתאים לכמה משמעויותעריכה

  • דָּבָרים לג21 : "וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ, כִּי שָׁם חֵלֶקת מְחֹקֵק סָפוּן; וַיֵּתֵא רָאשֵׁי עִם, צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עָם יִשְׂרָאֵל" - לא הבנתי
  • (ישעיהו י כב): "כִּי אִם יִהְיֶה עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם שְׁאָר יָשׁוּב בּוֹ, כִּלָּיוֹן חָרוּץ שׁוֹטֵף צְדָקָה"- לא הבנתי
  • (ישעיהו נז יב): "אֲנִי אַגִּיד צִדְקָתֵךְ, וְאֶת מַעֲשַׂיִךְ וְלֹא יוֹעִילוּךְ"- פירוט
  • (ישעיהו ס יז): "תַּחַת הַנְּחֹשֶׁת אָבִיא זָהָב וְתַחַת הַבַּרְזֶל אָבִיא כֶסֶף וְתַחַת הָעֵצִים נְחֹשֶׁת וְתַחַת הָאֲבָנִים בַּרְזֶל; וְשַׂמְתִּי פְקֻדָּתֵךְ שָׁלוֹם וְנֹגְשַׂיִךְ צְדָקָה"
  • (ישעיהו סד ה): "וַנְּהִי כַטָּמֵא כֻּלָּנוּ וּכְבֶגֶד עִדִּים כָּל צִדְקֹתֵינוּ, וַנָּבֶל כֶּעָלֶה כֻּלָּנוּ ועוננו כָּרוּחַ יִשָּׂאֻנוּ"= למעשי הצדק שלנו אין ערך; או - נקודות הזכות שלנו אינן מספיקות.
  • יחזקאל יד יד: "וְהָיוּ שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ נֹחַ דנאל[דָּנִיאֵל] וְאִיּוֹב הֵמָּה בְצִדְקָתָם יְנַצְּלוּ נַפְשָׁם נְאֻם ד' ה'..." = במעשי הצדק שלהם או בנקודות הזכות שלהם;
  • (יואל ב כג): "וּבְנֵי צִיּוֹן גִּילוּ וְשִׂמְחוּ בה' אֱלֹהֵיכֶם, כִּי נָתַן לָכֶם אֶת הַמּוֹרֶה לִצְדָקָה, וַיּוֹרֶד לָכֶם גֶּשֶׁם מוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בָּרִאשׁוֹן": לצדקה = בזמן הצודק והמתאים לפי העונה, או - כמעשה של חסד שעשה עמכם, או - בזכות מעשי הצדק שלכם, או - בזכות מעשי החסד שלכם.
  • (מלאכי ג ג): "וְיָשַׁב מְצָרֵף וּמְטַהֵר כֶּסֶף וְטִהַר אֶת בְּנֵי לֵוִי וְזִקַּק אֹתָם כַּזָּהָב וְכַכָּסֶף וְהָיוּ לה' מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה"
  • (מלאכי ג כ): "וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ, וִיצָאתֶם וּפִשְׁתֶּם כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק"
  • תהלים קיב ג: " "הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד..." "פזר נתן לאביונים צדקתו עֹמֶדֶת לָעַד קרנו תרום בכבוד" " = הוא משיג את כספו בצדק, ומשתמש בו כדי לעזור לעניים.
  • (איוב לג כו): "יֶעְתַּר אֶל אֱלוֹהַּ וַיִּרְצֵהוּ וַיַּרְא פָּנָיו בִּתְרוּעָה וַיָּשֶׁב לֶאֱנוֹשׁ צִדְקָתוֹ"
  • דניאל ט יח: "הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשֲׁמָע [פְּקַח]ה עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים" = לא על מעשי הצדק שלנו, ולא על נקודות הזכות שלנו
  • (איוב כז ו): "בְּצִדְקָתִי הֶחֱזַקְתִּי וְלֹא אַרְפֶּהָ, לֹא יֶחֱרַף לְבָבִי מִיָּמָי"= אני נשאר צדיק, או - אני צודק בויכוח, ואני לא מוותר על הצדק.
  • (בראשית טו ו): "וְהֶאֱמִן בה', וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה"- ה' החשיב את האמונה כנקודת-זכות לאברהם (רש"י); או - אברהם חשב שההבטחה שהובטחה לו היא מעשה של צדקה וחסד (רמב"ן).

פסוקים נוספיםעריכה

  • (תהלים קיא ג): "הוֹד וְהָדָר פָּעֳלוֹ וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד"= מעשי הצדק של ה'
  • תהלים עא טז-כד: " "אָבוֹא בִּגְבֻרוֹת ד' ה', אַזְכִּיר צִדְקָתְךָ לְבַדֶּךָ" ... "וְצִדְקָתְךָ אֱלֹהִים עַד מָרוֹם אֲשֶׁר עָשִׂיתָ גְדֹלוֹת אֱלֹהִים מִי כָמוֹךָ" ... "גַּם לְשׁוֹנִי כָּל הַיּוֹם תֶּהְגֶּה צִדְקָתֶךָ, כִּי בֹשׁוּ כִּי חָפְרוּ מְבַקְשֵׁי רָעָתִי" "
  • (תהלים קיט מ): "הִנֵּה תָּאַבְתִּי לְפִקֻּדֶיךָ, בְּצִדְקָתְךָ חַיֵּנִי"
  • (תהלים קמג א): "מִזְמוֹר לְדָוִד ידוד שְׁמַע תְּפִלָּתִי הַאֲזִינָה אֶל תַּחֲנוּנַי בֶּאֱמֻנָתְךָ עֲנֵנִי בְּצִדְקָתֶךָ"
  • (תהלים קמג יא): "לְמַעַן שִׁמְךָ ידוד תְּחַיֵּנִי בְּצִדְקָתְךָ תוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשִׁי"
  • (תהלים קמה ז): "זֵכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ"
  • (ישעיהו נא ו): "שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה וְיֹשְׁבֶיהָ כְּמוֹ כֵן יְמוּתוּן, וִישׁוּעָתִי לְעוֹלָם תִּהְיֶה וְצִדְקָתִי לֹא תֵחָת"
  • (ישעיהו נא ח): "כִּי כַבֶּגֶד יֹאכְלֵם עָשׁ וְכַצֶּמֶר יֹאכְלֵם סָס, וְצִדְקָתִי לְעוֹלָם תִּהְיֶה וִישׁוּעָתִי לְדוֹר דּוֹרִים"
  • ישעיהו נט טז: " "וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיִּשְׁתּוֹמֵם כִּי אֵין מַפְגִּיעַ, וַתּוֹשַׁע לוֹ זְרֹעוֹ וְצִדְקָתוֹ הִיא סְמָכָתְהוּ." "וילבש צדקה כשרין וכובע ישועה בראשו, וילבש בגדי נקם תלבשת ויעט כמעיל קנאה" "
  • (ישעיהו סב א): "לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר"
  • (ישעיהו סג א): "מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה זֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ צֹעֶה בְּרֹב כֹּחוֹ אֲנִי מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ"
  • תהלים ה ט: "ה' "נחני בצדקתך למען שוררי, הושר לפני דרכך" "
  • (תהלים כב לב): "יָבֹאוּ וְיַגִּידוּ צִדְקָתוֹ לְעַם נוֹלָד כִּי עָשָׂה"
  • (תהלים לא ב): "בְּךָ ה' חָסִיתִי אַל אֵבוֹשָׁה לְעוֹלָם בְּצִדְקָתְךָ פַלְּטֵנִי"
  • (תהלים לו ז): "צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל מִשְׁפָּטֶךָ תְּהוֹם רַבָּה אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ ה'"
  • (תהלים לו יא): "מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב"
  • (תהלים מ יא): "צִדְקָתְךָ לֹא כִסִּיתִי בְּתוֹךְ לִבִּי אֱמוּנָתְךָ וּתְשׁוּעָתְךָ אָמָרְתִּי לֹא כִחַדְתִּי חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ לְקָהָל רָב"
  • (תהלים נא טז): "הַצִּילֵנִי מִדָּמִים אֱלֹהֵים אֱלֹהֵי תְּשׁוּעָתִי תְּרַנֵּן לְשׁוֹנִי צִדְקָתֶךָ"
  • (תהלים סט כח): "תְּנָה עון עַל עונם וְאַל יָבֹאוּ בְּצִדְקָתֶךָ"
  • (תהלים עא ב): "בְּצִדְקָתְךָ תַּצִּילֵנִי וּתְפַלְּטֵנִי הַטֵּה אֵלַי אָזְנְךָ וְהוֹשִׁיעֵנִי"
  • (תהלים עא טו): "פִּי יְסַפֵּר צִדְקָתֶךָ כָּל הַיּוֹם תְּשׁוּעָתֶךָ כִּי לֹא יָדַעְתִּי סְפֹרוֹת"
  • (תהלים עב א): "לִשְׁלֹמֹה אלהים מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן וְצִדְקָתְךָ לְבֶן מֶלֶךְ"
  • (תהלים עב ג): "יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם וּגְבָעוֹת בִּצְדָקָה"
  • (תהלים פח יג): "הֲיִוָּדַע בַּחֹשֶׁךְ פִּלְאֶךָ וְצִדְקָתְךָ בְּאֶרֶץ נְשִׁיָּה"
  • (תהלים פט יז): "בְּשִׁמְךָ יְגִילוּן כָּל הַיּוֹם וּבְצִדְקָתְךָ יָרוּמוּ"
  • (יחזקאל לג יב): "וְאַתָּה בֶן אָדָם אֱמֹר אֶל בְּנֵי עַמְּךָ צִדְקַת הַצַּדִּיק לֹא תַצִּילֶנּוּ בְּיוֹם פִּשְׁעוֹ וְרִשְׁעַת הָרָשָׁע לֹא יִכָּשֶׁל בָּהּ בְּיוֹם שׁוּבוֹ מֵרִשְׁעוֹ וְצַדִּיק לֹא יוּכַל לִחְיוֹת בָּהּ בְּיוֹם חֲטֹאתוֹ"
  • (איוב לה ח): "לְאִישׁ כָּמוֹךָ רִשְׁעֶךָ וּלְבֶן אָדָם צִדְקָתֶךָ"
  • (משלי יא ה): "צִדְקַת תָּמִים תְּיַשֵּׁר דַּרְכּוֹ, וּבְרִשְׁעָתוֹ יִפֹּל רָשָׁע"( פירוט )
  • (משלי יא ו): "צִדְקַת יְשָׁרִים תַּצִּילֵם וּבְהַוַּת בֹּגְדִים יִלָּכֵדוּ"
  • (משלי יא יח): "רָשָׁע עֹשֶׂה פְעֻלַּת שָׁקֶר וְזֹרֵעַ צְדָקָה שֶׂכֶר אֱמֶת"( פירוט )
  • (משלי יא יט): "כֵּן צְדָקָה לְחַיִּים, וּמְרַדֵּף רָעָה לְמוֹתוֹ"( פירוט )
  • (משלי יב כח): "בְּאֹרַח צְדָקָה חַיִּים, וְדֶרֶךְ נְתִיבָה אַל מָוֶת"
  • (משלי יג ו): "צְדָקָה תִּצֹּר תָּם דָּרֶךְ, וְרִשְׁעָה תְּסַלֵּף חַטָּאת"( פירוט )
  • (משלי יד לד): "צְדָקָה תְרוֹמֵם גּוֹי, וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת"( פירוט )
  • (משלי טו ט): "תּוֹעֲבַת ה' דֶּרֶךְ רָשָׁע, וּמְרַדֵּף צְדָקָה יֶאֱהָב"( פירוט )
  • (משלי טז ח): "טוֹב מְעַט ב צדקה מֵרֹב תְּבוּאוֹת בְּלֹא מִשְׁפָּט"( פירוט )
  • (משלי טז יב): "תּוֹעֲבַת מְלָכִים עֲשׂוֹת רֶשַׁע כִּי ב צדקה יִכּוֹן כִּסֵּא"( פירוט )
  • (משלי טז לא): "עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵא"( פירוט )
  • (משלי כא ג): "עֲשֹׂה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט נִבְחָר לה' מִזָּבַח"( פירוט )

תגובותעריכה

אשרי האיש נותן צדקה

-- משה לוי, 2013-03-21 13:32:58

בדומה לגמילות חסדים, גם החובה היהודית הערכית להעניק צדקה נובעת לכאורה מתוך התפיסה כי מחובתו של האדם להעניק למען הזולת והפרט. זאת מתוך ההבנה כי מצוות צדקה שייכת למצוות הזולתניות – מצוות של בין אדם לחברו. על פניו, מצוות אלו נדרשות מן האדם לביצוע ללא הבטחה למתן שכר מידי, והחובה אליהן נגזרת מחובתו של האדם להקריב מעט מעצמו למען הזולת.

במצוות מסוימות משתמשת התורה בתודעה כי היינו גרים בארץ מצרים ולפיכך עלינו להסב את תשומת ליבנו אל מצוקת החלש. כך למשל לגבי חובת ההענקה של האדון לעבד המשתחרר בתום תקופת העבדות

הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק לוֹ מִצֹּאנְךָ וּמִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ תִּתֶּן לוֹ. וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּפְדְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה הַיּוֹם. (דברים ט"ו ט"ו)

וכמו כן לגבי האיסור לחבול בגד אלמנה משתמשת התורה בנימוק של יציאת מצרים

לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם וְלֹא תַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה. וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרַיִם וַיִּפְדְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. (דברים כ"ד – י"ח)

בהמשך, משתמשת התורה בנימוק זה גם לגבי חובת לקט ועוללות

. כִּי תַחְבֹּט זֵיתְךָ לֹא תְפָאֵר אַחֲרֶיךָ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה. כִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל אַחֲרֶיךָ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה. וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. " (שם)

אפילו לגבי שבת, אשר בה יש רבדים של סוציאליים כמו אי העסקת העבד, התורה מסבירה את החיוב בזיכרון יציאת מצרים

לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ. וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל כֵּן צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת. (דברים ה – י"א)

אולם מצוות הצדקה וגמילות חסדים שונות בכך שבבסיס המצווה עומדת ההבטחה לשינוי מצבו החומרי של התורם לטובה. כך אנחנו מוצאים במצוות ביעור מעשרות אשר אז האדם מחלק את הנותר לעניים ובו נאמר כי

וּבָא הַלֵּוִי כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְאָכְלוּ וְשָׂבֵעוּ לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה. "(דברים י"ד כ"ט)

וכמו כן לגבי מצוות גמילות חסדים בממונו בהענקת הלואה ללא ריבית מובטח כי

"לַנָּכְרִי תַשִּׁיךְ וּלְאָחִיךָ לֹא תַשִּׁיךְ לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ." (דברים כ"ג כ"א)

וכן לגבי מצוות מעשר, אשר בה יש אלמנטים הן של צדקה והן של גמילות חסדים, מבטיח הנביא מלאכי כי

"הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי."

רבים מן הפרשים אף מסבירים כי מצוות מעשר כספים, אחת מצורות הצדקה, היא בעצם צורתה החדשה של המעשר החקלאי

אם כן מובטח לנו בכתובים כי המפריש מהונו למען החלש והנזקק יראה ברכה חומרית במעשה ידיו גם בעולם הזה.

המאמר נכתב ע"י ברוך כהן מארגון יד אליעזר: [1]

-- ברוך כהן, 2014-08-10 05:39:43


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:צדקה - דרכו של הצדיק

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-10-30.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/cdqa