פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא יכון אדם ברשע ושרש צדיקים בל ימוט

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא יִכּוֹן אָדָם בְּרֶשַׁע וְשֹׁרֶשׁ צַדִּיקִים בַּל יִמּוֹט.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹא־יִכּ֣וֹן אָדָ֣ם בְּרֶ֑שַׁע
  וְשֹׁ֥רֶשׁ צַ֝דִּיקִ֗ים בַּל־יִמּֽוֹט׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא יכון אדם ברשע" - לא יתבסס

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לא יכון". לא יכונן בנין האדם שהוא ברשע ולא יעמוד כי במעט סבה ישחת ואמנם שרש הצדיקים לא ימוט אך יתקיים ויעמוד תמיד:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לא יכון אדם ברשע ושרש צדיקים בל ימוט", יש הבדל בין כן ובין שורש, שהכן הוא בסיס הנעשה לדבר בתלוש, כמו כיור נחשת וכנו נחשת, שהדבר עומד הכן ע"י הכן, והשורש הוא במחובר, והוא דבר מתאחד עם הענפים, והרשעים אין להם שורש, כי שורש האדם הוא למעלה במקום טהרה, שהאדם דומה כעץ הפוך ששרשו למעלה והוא המוח שהוא שורש האדם והוא נטוע בעולם השכל שמשם מקבל שפעו, והצדיק דבוק בשרשו העליון, לא כן הרשע שנכרת משרשו העליון, והוא עומד הכן על עולם החומרי בגופו לבד, כדבר שעומד על בסיס בתלוש, אבל הכן הזה ג"כ עתיד להתמוטט, אחר שעשרו מקובץ ע"י רשע, אבל הצדיקים י"ל שרש ולמה האדם דומה לאילן ששרשו עומד במקום טהרה ונופו נוטה למקום טומאה, והגם שהנוף יתמוטט לפעמים אל הצד, השורש לא ימוט והוא במקום טהרה ובמקום קיום העולם הרוחני, ועי"ז גם הנוף יטה אחר השורש:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא יכון" - האדם לא יהיה נכון במעשה הרשע, ר"ל לא יעמוד על כנו ובסיסו עם ההון שאסף ברשע; אבל שורש צדיקים לא יהיה נוחה לפול, ר"ל אף אם יפול, לא ימוט עם השורש, כי יחזור ויקום.

<< · מ"ג משלי · יב · ג · >>