מקרא ותרגום ורש"י/ספר שמות/פרשת יתרו
פָּרָשַׁת יִתְרוֹ
מִקְרָא עַל־פִּי הַמָּסוֹרָה · "וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא" (אוֹדְיוֹ)
מִקְרָא וְתַרְגּוּם וְרַשִׁ"י · מִקְרָא מְבוֹאָר
מִקְרָא וְתַרְגּוּם · שְׁנַֽיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם
הבהרה: הטקסט מיובא כאן מתוך הדפים המקוריים של מקרא, תרגום (תאג') ו/או רש"י. נא להציע תיקונים והערות בדף השיחה בלבד.
ראשון
עריכה| פ | פָּרָשַׁת בִּיאַת יִתְרוֹ |
| יח א | וַיִּשְׁמַ֞ע יִתְר֨וֹ כֹהֵ֤ן מִדְיָן֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵת֩ כׇּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה אֱלֹהִים֙ לְמֹשֶׁ֔ה וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל עַמּ֑וֹ כִּֽי־הוֹצִ֧יא יְהֹוָ֛ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃ | וּשְׁמַע יִתְרוֹ רַבָּא דְּמִדְיָן חֲמוּהִי דְּמֹשֶׁה יָת כָּל דַּעֲבַד יְיָ לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמֵּיהּ אֲרֵי אַפֵּיק יְיָ יָת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם׃ |
| וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ – מַה שְּׁמוּעָה שָׁמַע וּבָא? קְרִיעַת יַם סוּף וּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק (זבחים קט"ז ע"א). יִתְרוֹ – שֶׁבַע שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ: רְעוּאֵל, יֶתֶר, יִתְרוֹ, חוֹבָב, חֶבֶר, קֵנִי, פּוּטִיאֵל. "יֶתֶר" עַל שֵׁם שֶׁיִּתֵּר פָּרָשָׁה אַחַת בַּתּוֹרָה: "וְאַתָּה תֶחֱזֶה" (להלן פסוק כא). "יִתְרוֹ" לִכְשֶׁנִּתְגַּיֵּר וְקִיֵּם הַמִּצְוֹת הוֹסִיפוֹ לוֹ אוֹת אַחַת עַל שְׁמוֹ. "חוֹבָב" שֶׁחִבֵּב אֶת הַתּוֹרָה (שמות רבה כז,ח). וְחוֹבָב הוּא יִתְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ד,יא): "מִבְּנֵי חוֹבָב חוֹתֵן מֹשֶׁה". וְיֵשׁ אוֹמְרִים רְעוּאֵל אָבִיו שֶׁל יִתְרוֹ הָיָה, וּמַהוּ אוֹמֵר "וַתָּבֹאנָה אֶל רְעוּאֵל אֲבִיהֶן" (לעיל ב,יח)? שֶׁהַתִּינוֹקוֹת קוֹרִין לַאֲבִי אֲבִיהֶן "אַבָּא". בְּסִפְרֵי (בהעלותך ע"ח). חֹתֵן מֹשֶׁה – כַּאן הָיָה יִתְרוֹ מִתְכַּבֵּד בְּמֹשֶׁה: "אֲנִי חוֹתֵן הַמֶּלֶךְ!" וּלְשֶׁעָבַר הָיָה מֹשֶׁה תוֹלֶה הַגְּדֻלָּה בְּחָמָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל ד,יח): "וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חוֹתְנוֹ". לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל – שָׁקוּל מֹשֶׁה כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל. אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה לָהֶם בִּירִידַת הַמָּן וּבַבְּאֵר וּבַעֲמָלֵק. כִּי הוֹצִיא ה'... – זוֹ גְּדוֹלָה עַל כֻּלָּם. | ||
| ב | וַיִּקַּ֗ח יִתְרוֹ֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֶת־צִפֹּרָ֖ה אֵ֣שֶׁת מֹשֶׁ֑ה אַחַ֖ר שִׁלּוּחֶֽיהָ׃ | וּדְבַר יִתְרוֹ חֲמוּהִי דְּמֹשֶׁה יָת צִפֹּרָה אִתַּת מֹשֶׁה בָּתַר דְּשַׁלְּחַהּ׃ |
| אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ – כְּשֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמִדְיָן "לֵךְ שֻׁב מִצְרַיִם... וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו..." (לעיל ד,יט-כ), וְיָצָא אַהֲרֹן לִקְרָאתוֹ "וַיִּפְגְּשֵׁהוּ בְּהַר הָאֱלֹהִים" (לעיל ד,כז), אָמַר לוֹ: מִי הֵם הַלָּלוּ? אָמַר לוֹ: זוֹ הִיא אִשְׁתִּי שֶׁנָּשָׂאתִי בְּמִדְיָן, וְאֵלּוּ בָנַי. אָמַר לוֹ: וְהֵיכָן אַתָּה מוֹלִיכָן? אָמַר לוֹ: לְמִצְרַיִם. אָמַר לוֹ: עַל הָרִאשׁוֹנִים אָנוּ מִצְטַעֲרִים, וְאַתָּה בָא לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם?! אָמַר לָהּ: לְכִי לְבֵית אָבִיךְ. נָטְלָה שְׁנֵי בָנֶיהָ וְהָלְכָה לָהּ. | ||
| ג | וְאֵ֖ת שְׁנֵ֣י בָנֶ֑יהָ אֲשֶׁ֨ר שֵׁ֤ם הָֽאֶחָד֙ גֵּֽרְשֹׁ֔ם כִּ֣י אָמַ֔ר גֵּ֣ר הָיִ֔יתִי בְּאֶ֖רֶץ נׇכְרִיָּֽה׃ | וְיָת תְּרֵין בְּנַהָא דְּשׁוֹם חַד גֵּרְשׁוֹם אֲרֵי אֲמַר דַּיָּיר הֲוֵיתִי בַּאֲרַע נוּכְרָאָה׃ |
| ד | וְשֵׁ֥ם הָאֶחָ֖ד אֱלִיעֶ֑זֶר כִּֽי־אֱלֹהֵ֤י אָבִי֙ בְּעֶזְרִ֔י וַיַּצִּלֵ֖נִי מֵחֶ֥רֶב פַּרְעֹֽה׃ | וְשׁוֹם חַד אֱלִיעֶזֶר אֲרֵי אֱלָהֵיהּ דְּאַבָּא הֲוָה בְּסַעֲדִי וְשֵׁיזְבַנִי מֵחַרְבָּא דְּפַרְעֹה׃ |
| וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה – כְּשֶׁגִּלּוּ דָּתָן וַאֲבִירָם עַל דְּבַר הַמִּצְרִי, וּבִקֵּשׁ לַהֲרוֹג אֶת מֹשֶׁה, נַעֲשָׂה צַוָּארוֹ כְּעַמּוּד שֶׁל שַׁיִשׁ (שמות רבה א,לא). | ||
| ה | וַיָּבֹ֞א יִתְר֨וֹ חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֛ה וּבָנָ֥יו וְאִשְׁתּ֖וֹ אֶל־מֹשֶׁ֑ה אֶל־הַמִּדְבָּ֗ר אֲשֶׁר־ה֛וּא חֹנֶ֥ה שָׁ֖ם הַ֥ר הָאֱלֹהִֽים׃ | וַאֲתָא יִתְרוֹ חֲמוּהִי דְּמֹשֶׁה וּבְנוֹהִי וְאִתְּתֵיהּ לְוָת מֹשֶׁה לְמַדְבְּרָא דְּהוּא שָׁרֵי תַּמָּן לְטוּרָא דְּאִתְגְּלִי עֲלוֹהִי יְקָרָא דַּייָ׃ |
| אֶל הַמִּדְבָּר – אַף אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁבַּמִּדְבָּר הָיוּ! אֶלָּא בְשִׁבְחוֹ שֶׁל יִתְרוֹ דִּבֶּר הַכָּתוּב, שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל עוֹלָם וּנְדָבוֹ לִבּוֹ לָצֵאת אֶל הַמִּדְבָּר, מְקוֹם תֹּהוּ, לִשְׁמוֹעַ דִּבְרֵי תּוֹרָה. | ||
| ו | וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֲנִ֛י חֹתֶנְךָ֥ יִתְר֖וֹ בָּ֣א אֵלֶ֑יךָ וְאִ֨שְׁתְּךָ֔ וּשְׁנֵ֥י בָנֶ֖יהָ עִמָּֽהּ׃ | וַאֲמַר לְמֹשֶׁה אֲנָא חֲמוּךְ יִתְרוֹ אָתֵי לְוָתָךְ וְאִתְּתָךְ וּתְרֵין בְּנַהָא עִמַּהּ׃ |
| וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה – עַל יְדֵי שָׁלִיחַ. אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ... – אִם אֵין אַתָּה יוֹצֵא בְּגִינִי, צֵא בְּגִין אִשְׁתְּךָ. וְאִם אֵין אַתָּה יוֹצֵא בְּגִין אִשְׁתְּךָ, צֵא בְּגִין שְׁנֵי בָּנֶיהָ. | ||
| ז | וַיֵּצֵ֨א מֹשֶׁ֜ה לִקְרַ֣את חֹֽתְנ֗וֹ וַיִּשְׁתַּ֙חוּ֙ וַיִּשַּׁק־ל֔וֹ וַיִּשְׁאֲל֥וּ אִישׁ־לְרֵעֵ֖הוּ לְשָׁל֑וֹם וַיָּבֹ֖אוּ הָאֹֽהֱלָה׃ | וּנְפַק מֹשֶׁה לְקַדָּמוּת חֲמוּהִי וּסְגֵיד וְנַשֵּׁיק לֵיהּ וּשְׁאִילוּ גְּבַר לְחַבְרֵיהּ לִשְׁלָם וְעָאלוּ לְמַשְׁכְּנָא׃ |
| וַיֵּצֵא מֹשֶׁה – כָּבוֹד גָּדוֹל נִתְכַּבֵּד יִתְרוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה: כֵּיוָן שֶׁיָּצָא מֹשֶׁה, יָצָא אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא. וּמִי הוּא שֶׁרָאָה אֶת אֵלּוּ יוֹצְאִין וְלֹא יָצָא? וַיִּשְׁתַּחוּ וַיִּשַּׁק לוֹ – אֵינִי יוֹדֵעַ מִי הִשְׁתַּחֲוָה לְמִי; כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "אִישׁ לְרֵעֵהוּ", מִי הַקָּרוּי "אִישׁ"? זֶה מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יב,ג): "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה". | ||
| ח | וַיְסַפֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ לְחֹ֣תְנ֔וֹ אֵת֩ כׇּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה יְהֹוָה֙ לְפַרְעֹ֣ה וּלְמִצְרַ֔יִם עַ֖ל אוֹדֹ֣ת יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֤ת כׇּל־הַתְּלָאָה֙ אֲשֶׁ֣ר מְצָאָ֣תַם בַּדֶּ֔רֶךְ וַיַּצִּלֵ֖ם יְהֹוָֽה׃ | וְאִשְׁתַּעִי מֹשֶׁה לַחֲמוּהִי יָת כָּל דַּעֲבַד יְיָ לְפַרְעֹה וּלְמִצְרָאֵי עַל עֵיסַק יִשְׂרָאֵל יָת כָּל עָקְתָא דְּאַשְׁכַּחַתְנוּן בְּאוֹרְחָא וְשֵׁיזֵיבִנּוּן יְיָ׃ |
| וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה לְחוֹתְנוֹ – לִמְשׁוֹךְ אֶת לִבּוֹ לְקָרְבוֹ לַתּוֹרָה. אֵת כָּל הַתְּלָאָה – שֶׁעַל הַיָּם וְשֶׁל עֲמָלֵק. הַתְּלָאָה – לַמֶ"ד אַלֶ"ף מִן הַיְסוֹד שֶׁל תֵּיבָה, וְהַתָּי"ו הוּא תִּקּוּן וִיסוֹד הַנּוֹפֵל מִמֶּנּוּ לִפְרָקִים. וְכֵן: תְּרוּמָה, תְּנוּפָה, תְּקוּמָה, תְּנוּאָה. | ||
| ט | וַיִּ֣חַדְּ יִתְר֔וֹ עַ֚ל כׇּל־הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה יְהֹוָ֖ה לְיִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁ֥ר הִצִּיל֖וֹ מִיַּ֥ד מִצְרָֽיִם׃ | וַחְדִּי יִתְרוֹ עַל כָּל טָבְתָא דַּעֲבַד יְיָ לְיִשְׂרָאֵל דְּשֵׁיזֵיבִנּוּן מִיְּדָא דְּמִצְרָאֵי׃ |
| וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ – וַיִּשְׂמַח יִתְרוֹ, זֶהוּ פְּשׁוּטוֹ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: נַעֲשָׂה בְּשָׂרוֹ חִדּוּדִין חִדּוּדִין, מֵצֵר עַל אִבּוּד מִצְרָיִם. הַיְינוּ דְּאָמְרֵי אִינְשֵׁי: גִּיּוֹרָא עַד עֲשָׂרָה דָּרֵי לֹא תְבַזֵּי אֲרַמָּאָה בְאַפֵּיהּ[1] (סנהדרין צ"ד ע"א). עַל כָּל הַטּוֹבָה – טוֹבַת הַמָּן וְהַבְּאֵר וְהַתּוֹרָה. וְעַל כֻּלָּן אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם – עַד עַכְשָׁיו לֹא הָיָה עֶבֶד יָכוֹל לִבְרוֹחַ מִמִּצְרַיִם, שֶׁהָיְתָה הָאָרֶץ מְסֻגֶּרֶת, וְאֵלּוּ יָצְאוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא. | ||
| י | וַיֹּ֘אמֶר֮ יִתְרוֹ֒ בָּר֣וּךְ יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁ֨ר הִצִּ֥יל אֶתְכֶ֛ם מִיַּ֥ד מִצְרַ֖יִם וּמִיַּ֣ד פַּרְעֹ֑ה אֲשֶׁ֤ר הִצִּיל֙ אֶת־הָעָ֔ם מִתַּ֖חַת יַד־מִצְרָֽיִם׃ | וַאֲמַר יִתְרוֹ בְּרִיךְ יְיָ דְּשֵׁיזֵיב יָתְכוֹן מִיְּדָא דְּמִצְרָאֵי וּמִיְּדָא דְּפַרְעֹה דְּשֵׁיזֵיב יָת עַמָּא מִתְּחוֹת מַרְוַת מִצְרָאֵי׃ |
| אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם – אֻמָּה קָשָׁה. וּמִיַּד פַּרְעֹה – מֶלֶךְ קָשֶׁה. מִתַּחַת יַד מִצְרָיִם – כְּתַרְגּוּמוֹ ("מִתְּחוֹת מַרְוַת מִצְרָאֵי"): לְשׁוֹן רִדּוּי וּמָרוּת, הַיָּד שֶׁהָיוּ מַכְבִּידִים עֲלֵיהֶם הִיא הָעֲבוֹדָה. | ||
| יא | עַתָּ֣ה יָדַ֔עְתִּי כִּֽי־גָד֥וֹל יְהֹוָ֖ה מִכׇּל־הָאֱלֹהִ֑ים כִּ֣י בַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר זָד֖וּ עֲלֵיהֶֽם׃ | כְּעַן יָדַעְנָא אֲרֵי רָב יְיָ וְלֵית אֱלָהּ בָּר מִנֵּיהּ אֲרֵי בְּפִתְגָמָא דְּחַשִּׁיבוּ מִצְרָאֵי לִמְדָּן יָת יִשְׂרָאֵל בֵּיהּ דָּנִינּוּן׃ |
| עַתָּה יָדַעְתִּי – מַכִּירוֹ הָיִיתִי לְשֶׁעָבַר, וְעַכְשָׁיו בְּיוֹתֵר. מִכָּל הָאֱלֹהִים – מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מַכִּיר בְּכָל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁלֹּא הִנִּיחַ עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלֹּא עֲבָדָהּ. כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם – כְּתַרְגּוּמוֹ ("אֲרֵי בְּפִתְגָמָא דְּחַשִּׁיבוּ מִצְרָאֵי לִמְדָּן יָת יִשְׂרָאֵל בֵּיהּ דָּנִינּוּן"): בְּמַיִם דִּמּוּ לְאַבְּדָם וְהֵם נֶאֶבְדוּ בְּמָיִם. אֲשֶׁר זָדוּ – אֲשֶׁר הִרְשִׁיעוּ. וְרַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ לְשׁוֹן "וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד" (בראשית כה,כט): בַּקְּדֵרָה אֲשֶׁר בִּשְּׁלוּ בָּהּ נִתְבַּשְּׁלוּ (סוטה י"א ע"א). | ||
| יב | וַיִּקַּ֞ח יִתְר֨וֹ חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֛ה עֹלָ֥ה וּזְבָחִ֖ים לֵֽאלֹהִ֑ים וַיָּבֹ֨א אַהֲרֹ֜ן וְכֹ֣ל ׀ זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לֶאֱכׇל־לֶ֛חֶם עִם־חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֖ה לִפְנֵ֥י הָאֱלֹהִֽים׃ | וְקָרֵיב יִתְרוֹ חֲמוּהִי דְּמֹשֶׁה עֲלָוָן וְנִכְסַת קוּדְשִׁין קֳדָם יְיָ וַאֲתָא אַהֲרֹן וְכֹל סָבֵי יִשְׂרָאֵל לְמֵיכַל לַחְמָא עִם חֲמוּהִי דְּמֹשֶׁה קֳדָם יְיָ׃ |
| עֹלָה – כְּמַשְׁמָעָהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ כָּלִיל. זְבָחִים – שְׁלָמִים. וַיָּבֹא אַהֲרֹן... – וּמֹשֶׁה הֵיכָן הָלַךְ? וַהֲלֹא הוּא שֶׁיָּצָא לִקְרָאתוֹ וְגָרַם לוֹ אֶת כָּל הַכָּבוֹד? אֶלָּא שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ לִפְנֵיהֶם. לִפְנֵי הָאֱלֹהִים – מִכַּאן שֶׁהַנֶּהֱנֶה מִסְּעֻדָּה שֶׁתַּלְמִידֵי חֲכָמִים מְסֻבִּין בָּהּ, כְּאִלּוּ נֶהֱנֶה מִזִּיו הַשְּׁכִינָה (ברכות ס"ד ע"א). | ||
שני
עריכה| יג | וַֽיְהִי֙ מִֽמׇּחֳרָ֔ת וַיֵּ֥שֶׁב מֹשֶׁ֖ה לִשְׁפֹּ֣ט אֶת־הָעָ֑ם וַיַּעֲמֹ֤ד הָעָם֙ עַל־מֹשֶׁ֔ה מִן־הַבֹּ֖קֶר עַד־הָעָֽרֶב׃ | וַהֲוָה בְּיוֹמָא דְּבָתְרוֹהִי וִיתֵיב מֹשֶׁה לִמְדָּן יָת עַמָּא וְקָם עַמָּא עִלָּווֹהִי דְּמֹשֶׁה מִן צַפְרָא עַד רַמְשָׁא׃ |
| וַיְהִי מִמָּחֳרָת – מוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים הָיָה, כָּךְ שָׁנִינוּ בְּסִפְרֵי. וּמַהוּ "מִמָּחֳרָת"? לְמָחֳרַת רִדְתּוֹ מִן הָהָר. וְעַל כָּרְחֲךָ אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר אֶלָּא מִמָּחֳרַת יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁהֲרֵי קוֹדֶם מַתָּן תּוֹרָה אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר "וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי..." (להלן פסוק טז). וּמִשֶּׁנִּתְּנָה תוֹרָה עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים לֹא יָשַׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם, שֶׁהֲרֵי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז יָרַד וְשִׁבֵּר אֶת הַלּוּחוֹת, וּלְמָחָר עָלָה בְּהַשְׁכָּמָה וְשָׁהָה שְׁמוֹנִים יוֹם וְיָרַד בְּיוֹם הַכּפּוּרִים. וְאֵין פָּרָשָׁה זוֹ כְתוּבָה כְּסֵדֶר, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר "וַיְהִי מִמָּחֳרָת" עַד שָׁנָה שְׁנִיָּה. אַף לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר יִתְרוֹ קוֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה בָּא, שִׁלּוּחוֹ אֶל אַרְצוֹ לֹא הָיָה אֶלָּא עַד שָׁנָה שְׁנִיָּה, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר כַּאן "וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת חוֹתְנוֹ" (להלן פסוק כז), וּמָצִינוּ בְּמַסַּע הַדְּגָלִים שֶׁאָמַר לוֹ מֹשֶׁה "נוֹסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל הַמָּקוֹם... אַל נָא תַּעֲזוֹב אוֹתָנוּ" (במדבר י,כט-לא). וְאִם זֶה קוֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, מִשֶּׁשְּׁלָחוֹ וְהָלַךְ הֵיכָן מָצִינוּ שֶׁחָזַר? וְאִם תֹּאמַר: שָׁם לֹא נֶאֱמַר "יִתְרוֹ" אֶלָּא "חוֹבָב", וּבְנוֹ שֶׁל יִתְרוֹ הָיָה? הוּא חוֹבָב הוּא יִתְרוֹ, שֶׁהֲרֵי כְּתִיב (שופטים ד,יא): "מִבְּנֵי חוֹבָב חוֹתֵן מֹשֶׁה" (עבודה זרה כ"ד ע"א; זבחים קט"ז ע"א). וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה... וַיַּעֲמֹד הָעָם – יוֹשֵׁב כְּמֶלֶךְ וְכֻלָּן עוֹמְדִים. וְהֻקְשָׁה הַדָּבָר לְיִתְרוֹ שֶׁהָיָה מְזַלְזֵל בִּכְבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְהוֹכִיחוֹ עַל כָּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: "מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ" וְכֻלָּם נִצָּבִים. מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב – אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן? אֶלָּא כָּל דַּיָּן שֶׁדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה כָּל הַיּוֹם, וּכְאִלּוּ נַעֲשֶׂה שֻׁתָּף לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (בראשית א,ה): "וַיְהִי עֶרֶב..." (שבת י' ע"א). | ||
| יד | וַיַּרְא֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁר־ה֥וּא עֹשֶׂ֖ה לָעָ֑ם וַיֹּ֗אמֶר מָֽה־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה עֹשֶׂה֙ לָעָ֔ם מַדּ֗וּעַ אַתָּ֤ה יוֹשֵׁב֙ לְבַדֶּ֔ךָ וְכׇל־הָעָ֛ם נִצָּ֥ב עָלֶ֖יךָ מִן־בֹּ֥קֶר עַד־עָֽרֶב׃ | וַחֲזָא חֲמוּהִי דְּמֹשֶׁה יָת כָּל דְּהוּא עָבֵיד לְעַמָּא וַאֲמַר מָא פִתְגָמָא הָדֵין דְּאַתְּ עָבֵיד לְעַמָּא מָדֵין אַתְּ יָתֵיב בִּלְחוֹדָךְ וְכָל עַמָּא קָיְמִין עִלָּוָךְ מִן צַפְרָא עַד רַמְשָׁא׃ |
| טו | וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה לְחֹתְנ֑וֹ כִּֽי־יָבֹ֥א אֵלַ֛י הָעָ֖ם לִדְרֹ֥שׁ אֱלֹהִֽים׃ | וַאֲמַר מֹשֶׁה לַחֲמוּהִי אֲרֵי אָתַן לְוָתִי עַמָּא לְמִתְבַּע אוּלְפָן מִן קֳדָם יְיָ׃ |
| כִּי יָבֹא – כְּמוֹ "כִּי בָא", לְשׁוֹן הוֹוֶה. לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים – כְּתַרְגּוּמוֹ: "לְמִתְבַּע אוּלְפָן", לִשְׁאוֹל תַּלְמוּד מִפִּי הַגְּבוּרָה. | ||
| טז | כִּֽי־יִהְיֶ֨ה לָהֶ֤ם דָּבָר֙ בָּ֣א אֵלַ֔י וְשָׁ֣פַטְתִּ֔י בֵּ֥ין אִ֖ישׁ וּבֵ֣ין רֵעֵ֑הוּ וְהוֹדַעְתִּ֛י אֶת־חֻקֵּ֥י הָאֱלֹהִ֖ים וְאֶת־תּוֹרֹתָֽיו׃ | כַּד הָוֵי לְהוֹן דִּינָא אָתַן לְוָתִי וְדָאֵינְנָא בֵּין גּוּבְרָא וּבֵין חַבְרֵיהּ וּמְהוֹדַעְנָא לְהוֹן יָת קְיָמַיָּא דַּייָ וְיָת אוֹרָיָתֵיהּ׃ |
| כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי – מִי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הַדָּבָר – בָּא אֵלָי. | ||
| יז | וַיֹּ֛אמֶר חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֖ה אֵלָ֑יו לֹא־טוֹב֙ הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה עֹשֶֽׂה׃ | וַאֲמַר חֲמוּהִי דְּמֹשֶׁה לֵיהּ לָא תָקֵין פִּתְגָמָא דְּאַתְּ עָבֵיד׃ |
| וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה – דֶּרֶךְ כָּבוֹד קוֹרְאוֹ הַכָּתוּב: חוֹתְנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ. | ||
| יח | נָבֹ֣ל תִּבֹּ֔ל גַּם־אַתָּ֕ה גַּם־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר עִמָּ֑ךְ כִּֽי־כָבֵ֤ד מִמְּךָ֙ הַדָּבָ֔ר לֹא־תוּכַ֥ל עֲשֹׂ֖הוּ לְבַדֶּֽךָ׃ | מִלְאָה תִלְאֵי אַף אַתְּ אַף עַמָּא הָדֵין דְּעִמָּךְ אֲרֵי יַקִּיר מִנָּךְ פִּתְגָמָא לָא תִכּוֹל לְמִעְבְּדֵיהּ בִּלְחוֹדָךְ׃ |
| נָבֹל תִּבֹּל – כְּתַרְגּוּמוֹ ("מִלְאָה תִלְאֵי"). וּלְשׁוֹנוֹ לְשׁוֹן כְּמִישָׁה, פלישטרי"ר [fleistrir = לכמוש, לנבול] בְּלַעַ"ז, כְּמוֹ: "וְהֶעָלֶה נָבֵל" (ירמיהו ח,יג), "כִּנְבוֹל עָלֶה מִגֶּפֶן..." (ישעיהו לד,ד), שֶׁהוּא כָּמוּשׁ עַל יְדֵי חַמָּה וְעַל יְדֵי קֶרַח, וְכֹחוֹ תָּשׁ וְנִלְאֶה. גַּם אַתָּה – לְרַבּוֹת אַהֲרֹן וְחוּר וְשִׁבְעִים זְקֵנִים. כִּי כָבֵד מִמְּךָ – כָּבְדּוֹ רַב יוֹתֵר מִכּוֹחֲךָ. | ||
| יט | עַתָּ֞ה שְׁמַ֤ע בְּקֹלִי֙ אִיעָ֣צְךָ֔ וִיהִ֥י אֱלֹהִ֖ים עִמָּ֑ךְ הֱיֵ֧ה אַתָּ֣ה לָעָ֗ם מ֚וּל הָֽאֱלֹהִ֔ים וְהֵבֵאתָ֥ אַתָּ֛ה אֶת־הַדְּבָרִ֖ים אֶל־הָאֱלֹהִֽים׃ | כְּעַן קַבֵּיל מִנִּי אַמְלְכִנָּךְ וִיהֵי מֵימְרָא דַּייָ בְּסַעֲדָךְ הֱוִי אַתְּ לְעַמָּא תָּבַע אוּלְפָן מִן קֳדָם יְיָ וּתְהֵי מֵיתֵי אַתְּ יָת פִּתְגָמַיָּא לִקְדָם יְיָ׃ |
| אִיעָצְךָ וִיהִי אֱלֹהִים עִמָּךְ – בָּעֵצָה. אָמַר לוֹ: צֵא הִמָּלֵךְ בַּגְּבוּרָה. הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלֹהִים – שָׁלִיחַ וּמֵלִיץ בֵּינוֹתָם לַמָּקוֹם, וְשׁוֹאֵל מִשְׁפָּטִים מֵאִתּוֹ. אֶת הַדְּבָרִים – דִּבְרֵי רִיבוֹתָם. | ||
| כ | וְהִזְהַרְתָּ֣ה אֶתְהֶ֔ם אֶת־הַחֻקִּ֖ים וְאֶת־הַתּוֹרֹ֑ת וְהוֹדַעְתָּ֣ לָהֶ֗ם אֶת־הַדֶּ֙רֶךְ֙ יֵ֣לְכוּ בָ֔הּ וְאֶת־הַֽמַּעֲשֶׂ֖ה אֲשֶׁ֥ר יַעֲשֽׂוּן׃ | וְתַזְהַר יָתְהוֹן יָת קְיָמַיָּא וְיָת אוֹרָיָתָא וּתְהוֹדַע לְהוֹן יָת אוֹרְחָא דִּיהָכוּן בַּהּ וְיָת עוּבָדָא דְּיַעְבְּדוּן׃ |
| כא | וְאַתָּ֣ה תֶחֱזֶ֣ה מִכׇּל־הָ֠עָ֠ם אַנְשֵׁי־חַ֜יִל יִרְאֵ֧י אֱלֹהִ֛ים אַנְשֵׁ֥י אֱמֶ֖ת שֹׂ֣נְאֵי בָ֑צַע וְשַׂמְתָּ֣ עֲלֵהֶ֗ם שָׂרֵ֤י אֲלָפִים֙ שָׂרֵ֣י מֵא֔וֹת שָׂרֵ֥י חֲמִשִּׁ֖ים וְשָׂרֵ֥י עֲשָׂרֹֽת׃ | וְאַתְּ תִּחְזֵי מִכָּל עַמָּא גּוּבְרִין דְּחֵילָא דָּחֲלַיָּא דַּייָ גּוּבְרִין דִּקְשׁוֹט דְּסָנַן לְקַבָּלָא מָמוֹן וּתְמַנֵּי עֲלֵיהוֹן רַבָּנֵי אַלְפֵי רַבָּנֵי מָאוָתָא רַבָּנֵי חַמְשִׁין וְרַבָּנֵי עֲשׂוֹרְיָיתָא׃ |
| וְאַתָּה תֶחֱזֶה – בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעָלֶיךָ. אַנְשֵׁי חַיִל – עֲשִׁירִים, שֶׁאֵין צְרִיכִין לְהַחֲנִיף וּלְהַכִּיר פָּנִים. אַנְשֵׁי אֱמֶת – אֵלּוּ בַּעֲלֵי הַבְטָחָה, שֶׁהֵם כְּדַאי לִסְמוֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶם, שֶׁעַל יְדֵי כֵן יִהְיוּ דִבְרֵיהֶם נִשְׁמָעִין. שֹׂנְאֵי בָצַע – שֶׁשּׂוֹנְאִין אֶת מָמוֹנָם בַּדִּין, כְּהַהִיא דְּאָמְרִינָן: כָּל דַּיָּנָא דְּמַפְּקִין מָמוֹנָא מִנֵּיהּ בְּדִינָא, לַאו דַּיָּנָא הוּא (בבא בתרא נ"ח ע"ב). שָׂרֵי אֲלָפִים – הֵם הָיוּ שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׂרִים לְשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף. שָׂרֵי מֵאוֹת – שֵׁשֶׁת אֲלָפִים הָיוּ. שָׂרֵי חֲמִשִּׁים – שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף. וְשָׂרֵי עֲשָׂרוֹת – שִׁשִּׁים אֶלֶף (סנהדרין י"ח ע"א). | ||
| כב | וְשָׁפְט֣וּ אֶת־הָעָם֮ בְּכׇל־עֵת֒ וְהָיָ֞ה כׇּל־הַדָּבָ֤ר הַגָּדֹל֙ יָבִ֣יאוּ אֵלֶ֔יךָ וְכׇל־הַדָּבָ֥ר הַקָּטֹ֖ן יִשְׁפְּטוּ־הֵ֑ם וְהָקֵל֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְנָשְׂא֖וּ אִתָּֽךְ׃ | וִידִינוּן יָת עַמָּא בְּכָל עִדָּן וִיהֵי כָּל פִּתְגָם רַב יַיְתוֹן לְוָתָךְ וְכָל פִּתְגָם זְעֵיר יְדִינוּן אִנּוּן וְיֵיקְלוּן מִנָּךְ וִיסוֹבְרוּן עִמָּךְ׃ |
| וְשָׁפְטוּ – "וִידִינוּן" (אונקלוס), לְשׁוֹן צִוּוּי. וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ – דָּבָר זֶה לְהָקֵל מֵעָלֶיךָ. וְהָקֵל – כְּמוֹ: "וְהַכְבֵּד אֶת לִבּוֹ" (לעיל ח,יא), "וְהַכּוֹת אֶת מוֹאָב" (מל"ב ג,כד), לְשׁוֹן הוֹוֶה. | ||
| כג | אִ֣ם אֶת־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ תַּעֲשֶׂ֔ה וְצִוְּךָ֣ אֱלֹהִ֔ים וְיָֽכׇלְתָּ֖ עֲמֹ֑ד וְגַם֙ כׇּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה עַל־מְקֹמ֖וֹ יָבֹ֥א בְשָׁלֽוֹם׃ | אִם יָת פִּתְגָמָא הָדֵין תַּעֲבֵיד וִיפַקְּדִנָּךְ יְיָ וְתִכּוֹל לִמְקָם וְאַף כָּל עַמָּא הָדֵין עַל אַתְרֵיהּ יְהָךְ בִּשְׁלָם׃ |
| וְצִוְּךָ אֱלֹהִים וְיָכָלְתָּ עֲמוֹד – הִמָּלֵךְ בִּגְבוּרָה: אִם מְצַוֶּה אוֹתְךָ לַעֲשׂוֹת כֵּן, תּוּכַל עֲמוֹד. וְאִם יְעַכֵּב עַל יָדְךָ לֹא תוּכַל לַעֲמוֹד. וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה – אַהֲרֹן, נָדָב וַאֲבִיהוּא, וְשִׁבְעִים זְקֵנִים הַנִּלְוִים עַתָּה עִמָּךְ. | ||
שלישי
עריכה| כד | וַיִּשְׁמַ֥ע מֹשֶׁ֖ה לְק֣וֹל חֹתְנ֑וֹ וַיַּ֕עַשׂ כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר אָמָֽר׃ | וְקַבֵּיל מֹשֶׁה לְמֵימַר חֲמוּהִי וַעֲבַד כֹּל דַּאֲמַר׃ |
| כה | וַיִּבְחַ֨ר מֹשֶׁ֤ה אַנְשֵׁי־חַ֙יִל֙ מִכׇּל־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֛ם רָאשִׁ֖ים עַל־הָעָ֑ם שָׂרֵ֤י אֲלָפִים֙ שָׂרֵ֣י מֵא֔וֹת שָׂרֵ֥י חֲמִשִּׁ֖ים וְשָׂרֵ֥י עֲשָׂרֹֽת׃ | וּבְחַר מֹשֶׁה גּוּבְרִין דְּחֵילָא מִכָּל יִשְׂרָאֵל וּמַנִּי יָתְהוֹן רֵישִׁין עַל עַמָּא רַבָּנֵי אַלְפֵי רַבָּנֵי מָאוָתָא רַבָּנֵי חַמְשִׁין וְרַבָּנֵי עֲשׂוֹרְיָיתָא׃ |
| כו | וְשָׁפְט֥וּ אֶת־הָעָ֖ם בְּכׇל־עֵ֑ת אֶת־הַדָּבָ֤ר הַקָּשֶׁה֙ יְבִיא֣וּן אֶל־מֹשֶׁ֔ה וְכׇל־הַדָּבָ֥ר הַקָּטֹ֖ן יִשְׁפּוּט֥וּ הֵֽם׃ | וְדָיְנִין יָת עַמָּא בְּכָל עִדָּן יָת פִּתְגָם קְשֵׁי מֵיתַן לְוָת מֹשֶׁה וְכָל פִּתְגָם זְעֵיר דָּיְנִין אִנּוּן׃ |
| וְשָׁפְטוּ – "וְדָיְנִין יָת עַמָּא" (אונקלוס). יְבִיאוּן – "מֵיתַן". יִשְׁפּוּטוּ הֵם – כְּמוֹ "יִשְׁפּוֹטוּ". וְכֵן (רות ב,ח): "לֹא תַעֲבוּרִי", כְּמוֹ 'לֹא תַעֲבוֹרִי'. וְתַרְגּוּמוֹ: "דָּיְנִין אִנּוּן". מִקְרָאוֹת הָעֶלְיוֹנִים (לעיל פסוק כב) הָיוּ לְשׁוֹן צִוּוּי, לְכָךְ מְתֻרְגָּמִין "וִידִינוּן", "יַיְתוֹן", "יְדִינוּן"; וּמִקְרָאוֹת הַלָּלוּ לְשׁוֹן עֲשִׂיָּה. | ||
| כז | וַיְשַׁלַּ֥ח מֹשֶׁ֖ה אֶת־חֹתְנ֑וֹ וַיֵּ֥לֶךְ ל֖וֹ אֶל־אַרְצֽוֹ׃ | וְשַׁלַּח מֹשֶׁה יָת חֲמוּהִי וַאֲזַל לֵיהּ לְאַרְעֵיהּ׃ |
| וַיֵּלֶךְ לוֹ אֶל אַרְצוֹ – לְגַיֵּר בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ. | ||
רביעי
עריכה| פ | פָּרָשַׁת הַהַגְבָּלָה |
| יט א | בַּחֹ֙דֶשׁ֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י לְצֵ֥את בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה בָּ֖אוּ מִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃ | בְּיַרְחָא תְּלִיתָאָה לְמִפַּק בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְעָא דְּמִצְרָיִם בְּיוֹמָא הָדֵין אֲתוֹ לְמַדְבְּרָא דְּסִינָי׃ |
| בַּיּוֹם הַזֶּה – בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ (שבת פ"ו ע"ב). לֹא הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב אֶלָּא בַּיּוֹם הַהוּא, מַהוּ בַּיּוֹם הַזֶּה? שֶׁיִּהְיוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה חֲדָשִׁים עָלֶיךָ, כְּאִלּוּ הַיּוֹם נְתָנָם (פסדר"כ בחודש השלישי, אות יב). | ||
| ב | וַיִּסְע֣וּ מֵרְפִידִ֗ים וַיָּבֹ֙אוּ֙ מִדְבַּ֣ר סִינַ֔י וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּמִּדְבָּ֑ר וַיִּֽחַן־שָׁ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל נֶ֥גֶד הָהָֽר׃ | וּנְטַלוּ מֵרְפִידִים וַאֲתוֹ לְמַדְבְּרָא דְּסִינַי וּשְׁרוֹ בְּמַדְבְּרָא וּשְׁרָא תַּמָּן יִשְׂרָאֵל לָקֳבֵיל טוּרָא׃ |
| וַיִּסְּעוּ מֵרְפִידִים – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר לַחֲזֹר וּלְפָרֵשׁ מֵהֵיכָן נָסְעוּ? וַהֲלֹא כְּבָר כָּתַב שֶׁבִּרְפִידִים הָיוּ חוֹנִים, בְּיָדוּעַ שֶׁמִּשָּׁם נָסְעוּ! אֶלָּא לְהַקִּישׁ נְסִיעָתָן מֵרְפִידִים לְבִיאָתָן לְמִדְבַּר סִינַי: מַה בִּיאָתָן לְמִדְבַּר סִינַי בִּתְשׁוּבָה, אַף נְסִיעָתָן מֵרְפִידִים בִּתְשׁוּבָה. וַיִּחַן שָׂם יִשְׂרָאֵל – כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב אֶחָד; אֲבָל שְׁאָר כָּל הַחֲנָיוֹת בְּתַרְעֹמֶת וּבְמַחֲלֹקֶת. נֶגֶד הָהָר – לְמִזְרָחוֹ. וְכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא נֶגֶד, פָּנִים לַמִּזְרָח. | ||
| ג | וּמֹשֶׁ֥ה עָלָ֖ה אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֤יו יְהֹוָה֙ מִן־הָהָ֣ר לֵאמֹ֔ר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לְבֵ֣ית יַעֲקֹ֔ב וְתַגֵּ֖יד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ | וּמֹשֶׁה סְלֵיק לִקְדָם יְיָ וּקְרָא לֵיהּ יְיָ מִן טוּרָא לְמֵימַר כְּדֵין תֵּימַר לְבֵית יַעֲקֹב וּתְחַוֵּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל׃ |
| וּמֹשֶׁה עָלָה – בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי. וְכָל עֲלִיּוֹתָיו בְּהַשְׁכָּמָה הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּשְׁכֵּם מֹשֶׁה בַּבֹּקֶר" (במדבר לד,ד). כֹּה תֹּאמַר – בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה וְכַסֵּדֶר הַזֶּה. לְבֵית יַעֲקֹב – אֵלּוּ הַנָּשִׁים, תֹּאמַר לָהֶן בְּלָשׁוֹן רַכָּה. וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל – עֳנָשִׁים וְדִקְדּוּקִין פֵּרֵשׁ לַזְּכָרִים, דְּבָרִים הַקָּשִׁין כְּגִידִין (שבת פ"ז ע"א). | ||
| ד | אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי לְמִצְרָ֑יִם וָאֶשָּׂ֤א אֶתְכֶם֙ עַל־כַּנְפֵ֣י נְשָׁרִ֔ים וָאָבִ֥א אֶתְכֶ֖ם אֵלָֽי׃ | אַתּוּן חֲזֵיתוֹן דַּעֲבַדִית לְמִצְרָאֵי וְנַטֵּילִית יָתְכוֹן כִּד עַל גַּדְפֵּי נִשְׁרִין וְקָרֵיבִית יָתְכוֹן לְפוּלְחָנִי׃ |
| אַתֶּם רְאִיתֶם – לֹא מָסֹרֶת הִיא בְּיֶדְכֶם, [לֹא בִּדְבָרִים אֲנִי מְשַׁגֵּר לָכֶם, לֹא בְּעֵדִים אֲנִי מֵעִיד עֲלֵיכֶם], אֶלָּא אַתֶּם רְאִיתֶם. אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרַיִם – עַל כַּמָּה עֲבֵרוֹת הָיוּ חַיָּבִין לִי קֹדֶם שֶׁנִּזְדַּוְּגוּ לָכֶם, וְלֹא נִפְרַעְתִּי מֵהֶם אֶלָּא עַל יֶדְכֶם. וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם – זֶה יוֹם שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל לְרַעַמְסֵס, שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְפֻזָּרִין בְּכָל אֶרֶץ גֹּשֶׁן, וּלְשָׁעָה קַלָּה, כְּשֶׁבָּאוּ לִסַּע וְלָצֵאת, נִקְבְּצוּ כֻּלָּם לְרַעַמְסֵס. וְאוּנְקְלוֹס תִּרְגֵּם "וָאֶשָּׂא" – כְּמוֹ "וָאַסִּיעַ אֶתְכֶם", "וְנַטֵּילִית יָתְכוֹן", תִּקֵּן אֶת הַדָּבָר דֶּרֶךְ כָּבוֹד לְמַעְלָה. עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים – כְּנֶשֶׁר הַנּוֹשֵׂא גּוֹזָלָיו עַל כְּנָפָיו. שֶׁכָּל שְׁאָר הָעוֹפוֹת נוֹתְנִים אֶת בְּנֵיהֶם בֵּין רַגְלֵיהֶם, לְפִי שֶׁמִּתְיָרְאִין מֵעוֹף אַחֵר שֶׁפּוֹרֵחַ עַל גַּבֵּיהֶם; אֲבָל הַנֶּשֶׁר הַזֶּה – אֵינוֹ מִתְיָרֵא אֶלָּא מִן הָאָדָם, שֶׁמָּא יִזְרֹק בּוֹ חֵץ, לְפִי שֶׁאֵין עוֹף אַחֵר פּוֹרֵחַ עַל גַּבָּיו. לְכָךְ נוֹתְנוֹ עַל כְּנָפָיו, אוֹמֵר: מוּטָב יִכָּנֵס הַחֵץ בִּי וְלֹא בִּבְנִי. אַף אֲנִי עָשִׂיתִי כֵּן, "וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים" וְגוֹמֵר (שמות יד,יט), "וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם" וְגוֹמֵר (שם,כ); וְהָיוּ מִצְרִים זוֹרְקִים חִצִּים וְאַבְנֵי בַּלִּיסְטְרָאוֹת, וְהֶעָנָן מְקַבְּלָם. וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי – כְּתַרְגּוּמוֹ [וְקָרֵיבִית יָתְכוֹן לְפוּלְחָנִי]. | ||
| ה | וְעַתָּ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כׇּל־הָאָֽרֶץ׃ | וּכְעַן אִם קַבָּלָא תְקַבְּלוּן לְמֵימְרִי וְתִטְּרוּן יָת קְיָמִי וּתְהוֹן קֳדָמַי חַבִּיבִין מִכָּל עַמְמַיָּא אֲרֵי דִּילִי כָל אַרְעָא׃ |
| וְעַתָּה – אִם עַתָּה תְּקַבְּלוּ עֲלֵיכֶם, יֶעֱרַב לָכֶם מִכָּאן וְאֵילָךְ, שֶׁכָּל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת. וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי – שֶׁאֶכְרֹת עִמָּכֶם עַל שְׁמִירַת הַתּוֹרָה. סְגֻלָּה – אוֹצָר חָבִיב, כְּמוֹ "וּסְגֻלַּת מְלָכִים": כְּלִי יָקָר וַאֲבָנִים טוֹבוֹת שֶׁהַמְּלָכִים גּוֹנְזִים אוֹתָם; כָּךְ אַתֶּם תִּהְיוּ לִי סְגֻלָּה מִשְּׁאָר אֻמּוֹת. וְלֹא תֹּאמְרוּ: אַתֶּם לְבַדְּכֶם שֶׁלִּי וְאֵין לִי אֲחֵרִים עִמָּכֶם, וּמַה יֵּשׁ לִי עוֹד שֶׁתְּהֵא חִבַּתְכֶם נִכֶּרֶת? כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ, וְהֵם בְּעֵינַי וּלְפָנַי לִכְלוּם. | ||
| ו | וְאַתֶּ֧ם תִּהְיוּ־לִ֛י מַמְלֶ֥כֶת כֹּהֲנִ֖ים וְג֣וֹי קָד֑וֹשׁ אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּ֖ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ | וְאַתּוּן תְּהוֹן קֳדָמַי מַלְכִין כָּהֲנִין וְעַם קַדִּישׁ אִלֵּין פִּתְגָמַיָּא דִּתְמַלֵּיל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃ |
| וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים – שָׂרִים, כְּמָה דְּאַת אָמַר: "וּבְנֵי דָוִד כֹּהֲנִים הָיוּ" (שמ"ב ח,יח). אֵלֶּה הַדְּבָרִים – לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. | ||
חמישי
עריכה| ז | וַיָּבֹ֣א מֹשֶׁ֔ה וַיִּקְרָ֖א לְזִקְנֵ֣י הָעָ֑ם וַיָּ֣שֶׂם לִפְנֵיהֶ֗ם אֵ֚ת כׇּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖הוּ יְהֹוָֽה׃ | וַאֲתָא מֹשֶׁה וּקְרָא לְסָבֵי עַמָּא וְסַדַּר קֳדָמֵיהוֹן יָת כָּל פִּתְגָמַיָּא הָאִלֵּין דְּפַקְּדֵיהּ יְיָ׃ |
| ח | וַיַּעֲנ֨וּ כׇל־הָעָ֤ם יַחְדָּו֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֹּ֛ל אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהֹוָ֖ה נַעֲשֶׂ֑ה וַיָּ֧שֶׁב מֹשֶׁ֛ה אֶת־דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם אֶל־יְהֹוָֽה׃ | וַאֲתִיבוּ כָל עַמָּא כַּחְדָּא וַאֲמַרוּ כֹּל דְּמַלֵּיל יְיָ נַעֲבֵיד וַאֲתֵיב מֹשֶׁה יָת פִּתְגָמֵי עַמָּא לִקְדָם יְיָ׃ |
| וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם וְגוֹמֵר – בְּיוֹם הַמָּחֳרָת, שֶׁהוּא שְׁלִישִׁי (שבת פ"ז ע"א); שֶׁהֲרֵי בְּהַשְׁכָּמָה עָלָה. וְכִי צָרִיךְ הָיָה מֹשֶׁה לְהָשִׁיב? אֶלָּא בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ דֶּרֶךְ אֶרֶץ מִמֹּשֶׁה, שֶׁלֹּא אָמַר: הוֹאִיל וְיוֹדֵעַ מִי שֶׁשְּׁלָחַנִי, אֵינִי צָרִיךְ לְהָשִׁיב. | ||
| ט | וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י בָּ֣א אֵלֶ֘יךָ֮ בְּעַ֣ב הֶֽעָנָן֒ בַּעֲב֞וּר יִשְׁמַ֤ע הָעָם֙ בְּדַבְּרִ֣י עִמָּ֔ךְ וְגַם־בְּךָ֖ יַאֲמִ֣ינוּ לְעוֹלָ֑ם וַיַּגֵּ֥ד מֹשֶׁ֛ה אֶת־דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם אֶל־יְהֹוָֽה׃ | וַאֲמַר יְיָ לְמֹשֶׁה הָא אֲנָא מִתְגְּלֵי לָךְ בְּעֵיבָא דַּעֲנָנָא בְּדִיל דְּיִשְׁמַע עַמָּא בְּמַלָּלוּתִי עִמָּךְ וְאַף בָּךְ יְהֵימְנוּן לְעָלַם וְחַוִּי מֹשֶׁה יָת פִּתְגָמֵי עַמָּא לִקְדָם יְיָ׃ |
| בְּעַב הֶעָנָן – בְּמַעֲבֵה הֶעָנָן, וְזֶהוּ עֲרָפֶל. וְגַם בְּךָ – גַּם בַּנְּבִיאִים הַבָּאִים אַחֲרֶיךָ. וַיַּגֵּד מֹשֶׁה וְגוֹמֵר – בְּיוֹם הַמָּחֳרָת, שֶׁהוּא רְבִיעִי לַחֹדֶשׁ. אֶת דִּבְרֵי הָעָם וְגוֹמֵר – תְּשׁוּבָה עַל דָּבָר זֶה: שָׁמַעְתִּי מֵהֶם שֶׁרְצוֹנָם לִשְׁמֹעַ מִמְּךָ. אֵינוֹ דּוֹמֶה הַשּׁוֹמֵעַ מִפִּי שָׁלִיחַ לַשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הַמֶּלֶךְ; רְצוֹנֵנוּ לִרְאוֹת אֶת מַלְכֵּנוּ. | ||
| י | וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֤ה אֶל־מֹשֶׁה֙ לֵ֣ךְ אֶל־הָעָ֔ם וְקִדַּשְׁתָּ֥ם הַיּ֖וֹם וּמָחָ֑ר וְכִבְּס֖וּ שִׂמְלֹתָֽם׃ | וַאֲמַר יְיָ לְמֹשֶׁה אִיזֵיל לְוָת עַמָּא וּתְזָמֵינִנּוּן יוֹמָא דֵין וּמְחַר וִיחַוְּרוּן לְבוּשֵׁיהוֹן׃ |
| וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה – אִם כֵּן, שֶׁמַּזְקִיקִין לְדַבֵּר עִמָּם, לֵךְ אֶל הָעָם. וְקִדַּשְׁתָּם – וְזִמַּנְתָּם, שֶׁיָּכִינוּ עַצְמָם הַיּוֹם וּמָחָר. | ||
| יא | וְהָי֥וּ נְכֹנִ֖ים לַיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י כִּ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִשִׁ֗י יֵרֵ֧ד יְהֹוָ֛ה לְעֵינֵ֥י כׇל־הָעָ֖ם עַל־הַ֥ר סִינָֽי׃ | וִיהוֹן זְמִינִין לְיוֹמָא תְּלִיתָאָה אֲרֵי בְּיוֹמָא תְּלִיתָאָה יִתְגְּלֵי יְיָ לְעֵינֵי כָל עַמָּא עַל טוּרָא דְּסִינָי׃ |
| וְהָיוּ נְכֹנִים – מֻבְדָּלִים מֵאִשָּׁה. לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי – שֶׁהוּא שִׁשָּׁה בַּחֹדֶשׁ. וּבַחֲמִישִׁי בָּנָה מֹשֶׁה אֶת הַמִּזְבֵּחַ תַּחַת הָהָר וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַצֵּבָה, כָּל הָעִנְיָן הָאָמוּר בְּפָרָשַׁת וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים (שמות כד); וְאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה. לְעֵינֵי כָל הָעָם – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶם סוּמָא, שֶׁנִּתְרַפְּאוּ כֻּלָּם. | ||
| יב | וְהִגְבַּלְתָּ֤ אֶת־הָעָם֙ סָבִ֣יב לֵאמֹ֔ר הִשָּׁמְר֥וּ לָכֶ֛ם עֲל֥וֹת בָּהָ֖ר וּנְגֹ֣עַ בְּקָצֵ֑הוּ כׇּל־הַנֹּגֵ֥עַ בָּהָ֖ר מ֥וֹת יוּמָֽת׃ | וּתְתַּחֵים יָת עַמָּא סְחוֹר סְחוֹר לְמֵימַר אִסְתְּמַרוּ לְכוֹן מִלְּמִסַּק בְּטוּרָא וּלְמִקְרַב בְּסוֹפֵיהּ כָּל דְּיִקְרַב בְּטוּרָא אִתְקְטָלָא יִתְקְטִיל׃ |
| וְהִגְבַּלְתָּ – קְבַע לָהֶם תְּחוּמִין לְסִימָן, שֶׁלֹּא יִקְרְבוּ מִן הַגְּבוּל וָהָלְאָה. לֵאמֹר – הַגְּבוּל אוֹמֵר לָהֶם: הִשָּׁמְרוּ מֵעֲלוֹת מִכָּאן וָהָלְאָה; וְאַתָּה תַּזְהִירֵם עַל כָּךְ. וּנְגֹּעַ בְּקָצֵהוּ – אֲפִלּוּ בְּקָצֵהוּ. | ||
| יג | לֹא־תִגַּ֨ע בּ֜וֹ יָ֗ד כִּֽי־סָק֤וֹל יִסָּקֵל֙ אוֹ־יָרֹ֣ה יִיָּרֶ֔ה אִם־בְּהֵמָ֥ה אִם־אִ֖ישׁ לֹ֣א יִחְיֶ֑ה בִּמְשֹׁךְ֙ הַיֹּבֵ֔ל הֵ֖מָּה יַעֲל֥וּ בָהָֽר׃ | לָא תִקְרַב בֵּיהּ יַד אֲרֵי אִתְרְגָמָא יִתְרְגֵים אוֹ אִשְׁתְּדָאָה יִשְׁתְּדֵי אִם בְּעִירָא אִם אֲנָשָׁא לָא יִתְקַיַּים בְּמֵיגַד שׁוֹפָרָא אִנּוּן מוּרְשַׁן לְמִסַּק בְּטוּרָא׃ |
| יָרֹה יִיָּרֶה – מִכָּאן לַנִּסְקָלִין שֶׁהֵם נִדְחִין לְמַטָּה מִבֵּית הַסְּקִילָה, שֶׁהָיָה גָּבוֹהַּ שְׁתֵּי קוֹמוֹת (סנהדרין מ"ה ע"א וברש"י שם). יִיָּרֶה – יֻשְׁלַךְ לְמַטָּה לָאָרֶץ, כְּמוֹ "יָרָה בַיָּם" (שמות טו,ד). בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל – כְּשֶׁיִּמְשֹׁךְ הַיּוֹבֵל קוֹל אָרֹךְ, הוּא סִימָן סִלּוּק שְׁכִינָה וְהַפְסָקַת הַקּוֹל; וְכֵיוָן שֶׁאֶסְתַּלֵּק, הֵם רַשָּׁאִין לַעֲלוֹת. הַיֹּבֵל – הוּא שׁוֹפָר שֶׁל אַיִל, שֶׁכֵּן בְּעַרְבִיָּא קוֹרִין לְדִכְרָא יוֹבֵלָא (ר"ה כו,א). וְשׁוֹפָר שֶׁל אֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק הָיָה (פדר"א פרק לא). | ||
| יד | וַיֵּ֧רֶד מֹשֶׁ֛ה מִן־הָהָ֖ר אֶל־הָעָ֑ם וַיְקַדֵּשׁ֙ אֶת־הָעָ֔ם וַֽיְכַבְּס֖וּ שִׂמְלֹתָֽם׃ | וּנְחַת מֹשֶׁה מִן טוּרָא לְוָת עַמָּא וְזָמֵין יָת עַמָּא וְחַוַּרוּ לְבוּשֵׁיהוֹן׃ |
| מִן הָהָר אֶל הָעָם – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיָה מֹשֶׁה פּוֹנֶה לַעֲסָקָיו, אֶלָּא מִן הָהָר אֶל הָעָם (מכילתא כאן). | ||
| טו | וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־הָעָ֔ם הֱי֥וּ נְכֹנִ֖ים לִשְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים אַֽל־תִּגְּשׁ֖וּ אֶל־אִשָּֽׁה׃ | וַאֲמַר לְעַמָּא הֲווֹ זְמִינִין לִתְלָתָא יוֹמִין לָא תִקְרְבוּן לְצַד אִתְּתָא׃ |
| הֱיוּ נְכֹנִים לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים – לְסוֹף שְׁלֹשָׁה יָמִים, הוּא יוֹם רְבִיעִי, שֶׁהוֹסִיף מֹשֶׁה יוֹם אֶחָד מִדַּעְתּוֹ, כְּדִבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי (שבת פ"ז ע"א). וּלְדִבְרֵי הָאוֹמֵר: בְּשִׁשָּׁה בַּחֹדֶשׁ נִתְּנוּ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, לֹא הוֹסִיף מֹשֶׁה כְּלוּם; וְלִשְׁלֹשֶׁת יָמִים, כְּמוֹ "לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי". אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה – כָּל שְׁלֹשָׁה יָמִים הַלָּלוּ, כְּדֵי שֶׁיְּהוּ הַנָּשִׁים טוֹבְלוֹת לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וְתִהְיֶינָה טְהוֹרוֹת לְקַבֵּל תּוֹרָה; שֶׁאִם יְשַׁמְּשׁוּ תּוֹךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, שֶׁמָּא תִּפְלֹט הָאִשָּׁה שִׁכְבַת זֶרַע לְאַחַר טְבִילָתָהּ וְתַחֲזֹר וְתִטְמָא. אֲבָל מִשֶּׁשָּׁהֲתָה שְׁלֹשָׁה יָמִים, כְּבָר הַזֶּרַע מַסְרִיחַ וְאֵינוֹ רָאוּי לְהַזְרִיעַ, וְטָהוֹר מִלְּטַמֵּא אֶת הַפּוֹלֶטֶת. | ||
| טז | וַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּֽהְיֹ֣ת הַבֹּ֗קֶר וַיְהִי֩ קֹלֹ֨ת וּבְרָקִ֜ים וְעָנָ֤ן כָּבֵד֙ עַל־הָהָ֔ר וְקֹ֥ל שֹׁפָ֖ר חָזָ֣ק מְאֹ֑ד וַיֶּחֱרַ֥ד כׇּל־הָעָ֖ם אֲשֶׁ֥ר בַּֽמַּחֲנֶֽה׃ | וַהֲוָה בְּיוֹמָא תְּלִיתָאָה בְּמִהְוֵי צַפְרָא וַהֲווֹ קָלִין וּבַרְקִין וַעֲנָנָא תַּקִּיף עַל טוּרָא וְקָל שׁוֹפָרָא תַּקִּיף לַחְדָּא וְזָע כָּל עַמָּא דִּבְמַשְׁרִיתָא׃ |
| בִּהְיוֹת הַבֹּקֶר – מְלַמֵּד שֶׁהִקְדִּים עַל יָדָם, מַה שֶּׁאֵין דֶּרֶךְ בָּשָׂר וָדָם לַעֲשׂוֹת כֵּן, שֶׁיְּהֵא הָרַב מַמְתִּין לַתַּלְמִיד. וְכֵן מָצִינוּ בִּיחֶזְקֵאל: קוּם צֵא אֶל הַבִּקְעָה וְגוֹמֵר (יחזקאל ג,כב), וָאָקוּם וָאֵצֵא אֶל הַבִּקְעָה וְהִנֵּה שָׁם כְּבוֹד ה' עֹמֵד (שם,כג) (נדרים ח' ע"א). | ||
| יז | וַיּוֹצֵ֨א מֹשֶׁ֧ה אֶת־הָעָ֛ם לִקְרַ֥את הָֽאֱלֹהִ֖ים מִן־הַֽמַּחֲנֶ֑ה וַיִּֽתְיַצְּב֖וּ בְּתַחְתִּ֥ית הָהָֽר׃ | וְאַפֵּיק מֹשֶׁה יָת עַמָּא לְקַדָּמוּת מֵימְרָא דַּייָ מִן מַשְׁרִיתָא וְאִתְעַתַּדוּ בְּשִׁפּוֹלֵי טוּרָא׃ |
| לִקְרַאת הָאֱלֹהִים – מַגִּיד שֶׁהַשְּׁכִינָה יָצְאָה לִקְרָאתָם כֶּחָתָן הַיּוֹצֵא לִקְרַאת כַּלָּה. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' מִסִּינַי בָּא" (דברים לג,ב), וְלֹא נֶאֱמַר "לְסִינַי בָּא". בְּתַחְתִּית הָהָר – לְפִי פְּשׁוּטוֹ: בְּרַגְלֵי הָהָר. וּמִדְרָשׁוֹ (שבת פ"ח ע"א), שֶׁנִּתְלַשׁ הָהָר מִמְּקוֹמוֹ וְנִכְפָּה עֲלֵיהֶם כְּגִיגִית [וְאָמַר: אִם יִשְׂרָאֵל יְקַבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה – מוּטָב; וְאִם לָאו, אֲנִי מַחֲזִיר אֶת הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ]. | ||
| יח | וְהַ֤ר סִינַי֙ עָשַׁ֣ן כֻּלּ֔וֹ מִ֠פְּנֵ֠י אֲשֶׁ֨ר יָרַ֥ד עָלָ֛יו יְהֹוָ֖ה בָּאֵ֑שׁ וַיַּ֤עַל עֲשָׁנוֹ֙ כְּעֶ֣שֶׁן הַכִּבְשָׁ֔ן וַיֶּחֱרַ֥ד כׇּל־הָהָ֖ר מְאֹֽד׃ | וְטוּרָא דְּסִינַי תָּנַן כּוּלֵּיהּ מִן קֳדָם דְּאִתְגְּלִי עֲלוֹהִי יְיָ בְּאִישָׁתָא וּסְלֵיק תַּנְנֵיהּ כְּתַנְנָא דְּאַתּוּנָא וְזָע כָּל טוּרָא לַחְדָּא׃ |
| עָשַׁן כֻּלּוֹ – אֵין "עָשַׁן" זֶה שֵׁם דָּבָר, שֶׁהֲרֵי נָקוּד הַשִּׁי"ן פַּתָּח; אֶלָּא לְשׁוֹן פָּעַל, כְּמוֹ: אָמַר, שָׁמַר, שָׁמַע. לְכָךְ תַּרְגּוּמוֹ "תָּנַן כּוּלֵּיהּ", וְלֹא תִּרְגֵּם "תְּנָנָא". וְכָל "עָשָׁן" שֶׁבַּמִּקְרָא נְקוּדִים קָמָץ, מִפְּנֵי שֶׁהֵם שֵׁם דָּבָר. הַכִּבְשָׁן – שֶׁל סִיד. יָכוֹל כְּכִבְשָׁן זֶה וְלֹא יוֹתֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם" (דברים ד,יא); וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּבְשָׁן"? לְשַׂבֵּר[2] אֶת הָאֹזֶן מַה שֶּׁהִיא יְכוֹלָה לִשְׁמֹעַ, נוֹתֵן לַבְּרִיּוֹת סִימָן הַנִּכָּר לָהֶם. כַּיּוֹצֵא בוֹ: "כְּאַרְיֵה יִשְׁאָג" (הושע י,יא). וְכִי מִי נָתַן כֹּחַ בָּאֲרִי, אֶלָּא הוּא, וְהַכָּתוּב מוֹשְׁלוֹ כְּאַרְיֵה? אֶלָּא אָנוּ מְכַנִּין וּמְדַמִּין אוֹתוֹ לִבְרִיּוֹתָיו כְּדֵי לְשַׂבֵּר[2] אֶת הָאֹזֶן מַה שֶּׁיְּכוֹלָה לִשְׁמֹעַ. וְכַיּוֹצֵא בוֹ: "וְקוֹלוֹ כְּקוֹל מַיִם רַבִּים" (יחזקאל מג,ב); וְכִי מִי נָתֵן קוֹל לַמַּיִם? וַהֲלֹא הוּא, וְאַתָּה מְכַנֶּה אוֹתוֹ לְדַמּוֹתוֹ לִבְרִיּוֹתָיו, כְּדֵי לְשַׂבֵּר[2] אֶת הָאֹזֶן. | ||
| יט | וַֽיְהִי֙ ק֣וֹל הַשֹּׁפָ֔ר הוֹלֵ֖ךְ וְחָזֵ֣ק מְאֹ֑ד מֹשֶׁ֣ה יְדַבֵּ֔ר וְהָאֱלֹהִ֖ים יַעֲנֶ֥נּוּ בְקֽוֹל׃ | וַהֲוָה קָל שׁוֹפָרָא אָזֵיל וְתָקֵיף לַחְדָּא מֹשֶׁה מְמַלֵּיל וּמִן קֳדָם יְיָ מִתְעֲנֵי לֵיהּ בְּקָל׃ |
| הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד – מִנְהַג הֶדְיוֹט, כָּל זְמַן שֶׁהוּא מַאֲרִיךְ לִתְקֹעַ, קוֹלוֹ מַחֲלִישׁ וְכוֹהֶה; אֲבָל כָּאן, הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד. וְלָמָּה כָּךְ[3] מִתְּחִלָּה? לְשַׂבֵּר אָזְנֵיהֶם מַה שֶּׁיְּכוֹלִין לִשְׁמֹעַ. מֹשֶׁה יְדַבֵּר – כְּשֶׁהָיָה מֹשֶׁה מְדַבֵּר וּמַשְׁמִיעַ הַדִּבְּרוֹת לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי לֹא שָׁמְעוּ מִפִּי הַגְּבוּרָה אֶלָּא "אָנֹכִי" וְ"לֹא יִהְיֶה לְּךָ" (מכות כ"ד ע"א); וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְסַיְּעוֹ לָתֵת בּוֹ כֹּחַ, לִהְיוֹת קוֹלוֹ מַגְבִּיר וְנִשְׁמָע. יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל – יַעֲנֶנּוּ עַל דְּבַר הַקּוֹל, כְּמוֹ "אֲשֶׁר יַעֲנֶה בָאֵשׁ" (מל"א יח,כד), עַל דְּבַר הָאֵשׁ, לְהוֹרִידוֹ. | ||
ששי
עריכה| כ | וַיֵּ֧רֶד יְהֹוָ֛ה עַל־הַ֥ר סִינַ֖י אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַיִּקְרָ֨א יְהֹוָ֧ה לְמֹשֶׁ֛ה אֶל־רֹ֥אשׁ הָהָ֖ר וַיַּ֥עַל מֹשֶֽׁה׃ | וְאִתְגְּלִי יְיָ עַל טוּרָא דְּסִינַי לְרֵישׁ טוּרָא וּקְרָא יְיָ לְמֹשֶׁה לְרֵישׁ טוּרָא וּסְלֵיק מֹשֶׁה׃ |
| וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי – יָכוֹל יָרַד עָלָיו מַמָּשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם" (שמות כ,יח); מְלַמֵּד שֶׁהִרְכִּין שָׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים וְהִצִּיעָן עַל גַּבֵּי הָהָר, כְּמַצָּע עַל הַמִּטָּה, וְיָרַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד עֲלֵיהֶם. | ||
| כא | וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה רֵ֖ד הָעֵ֣ד בָּעָ֑ם פֶּן־יֶהֶרְס֤וּ אֶל־יְהֹוָה֙ לִרְא֔וֹת וְנָפַ֥ל מִמֶּ֖נּוּ רָֽב׃ | וַאֲמַר יְיָ לְמֹשֶׁה חוֹת אַסְהֵיד בְּעַמָּא דִּלְמָא יְפַגְּרוּן קֳדָם יְיָ לְמִחְזֵי וְיִפּוֹל מִנְּהוֹן סַגִּי׃ |
| הָעֵד בָּעָם – הַתְרֵה בָּהֶם שֶׁלֹּא לַעֲלוֹת בָּהָר. פֶּן יֶהֶרְסוּ וְגוֹמֵר – שֶׁלֹּא יֶהֶרְסוּ אֶת מַצָּבָם עַל יְדֵי שֶׁתַּאֲוָתָם אֶל ה' לִרְאוֹת, וְיִקְרְבוּ לְצַד הָהָר. וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב – כָּל מַה שֶּׁיִּפֹּל מֵהֶם, וַאֲפִלּוּ הוּא יְחִידִי, חָשׁוּב לְפָנַי רָב. פָּן יֶהֶרְסוּ – כָּל הֲרִיסָה מַפְרֶדֶת אֲסֵפַת הַבִּנְיָן; אַף הַנִּפְרָדִין מִמַּצַּב אֲנָשִׁים, הוֹרְסִים אֶת הַמַּצָּב. | ||
| כב | וְגַ֧ם הַכֹּהֲנִ֛ים הַנִּגָּשִׁ֥ים אֶל־יְהֹוָ֖ה יִתְקַדָּ֑שׁוּ פֶּן־יִפְרֹ֥ץ בָּהֶ֖ם יְהֹוָֽה׃ | וְאַף כָּהֲנַיָּא דְּקָרִיבִין לְשַׁמָּשָׁא קֳדָם יְיָ יִתְקַדְּשׁוּן דִּלְמָא יִקְטוֹל בְּהוֹן יְיָ׃ |
| וְגַם הַכֹּהֲנִים – אַף הַבְּכוֹרוֹת שֶׁהָעֲבוֹדָה בָּהֶם (זבחים קט"ו ע"ב). הַנִּגָּשִׁים אֶל ה' – לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת, אַף הֵם אַל יִסְמְכוּ עַל חֲשִׁיבוּתָם לַעֲלוֹת. יִתְקַדָּשׁוּ – יִהְיוּ מְזֻמָּנִים לְהִתְיַצֵּב עַל עָמְדָן. פָּן יִפְרֹץ – לְשׁוֹן פִּרְצָה; יַהֲרֹג בָּהֶם וְיַעֲשֶׂה בָּהֶם פִּרְצָה. | ||
| כג | וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה לֹא־יוּכַ֣ל הָעָ֔ם לַעֲלֹ֖ת אֶל־הַ֣ר סִינָ֑י כִּֽי־אַתָּ֞ה הַעֵדֹ֤תָה בָּ֙נוּ֙ לֵאמֹ֔ר הַגְבֵּ֥ל אֶת־הָהָ֖ר וְקִדַּשְׁתּֽוֹ׃ | וַאֲמַר מֹשֶׁה קֳדָם יְיָ לָא יִכּוֹל עַמָּא לְמִסַּק לְטוּרָא דְּסִינָי אֲרֵי אַתְּ אַסְהֵידְתְּ בַּנָא לְמֵימַר תַּחֵים יָת טוּרָא וְקַדֵּישְׁהִי׃ |
| לֹא יוּכַל הָעָם – אֵינִי צָרִיךְ לְהָעִיד בָּהֶם, שֶׁהֲרֵי מֻתְרִים וְעוֹמְדִים הֵם הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה יָמִים, וְלֹא יוּכְלוּ לַעֲלוֹת, שֶׁאֵין לָהֶם רְשׁוּת. | ||
| כד | וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֤יו יְהֹוָה֙ לֶךְ־רֵ֔ד וְעָלִ֥יתָ אַתָּ֖ה וְאַהֲרֹ֣ן עִמָּ֑ךְ וְהַכֹּהֲנִ֣ים וְהָעָ֗ם אַל־יֶֽהֶרְס֛וּ לַעֲלֹ֥ת אֶל־יְהֹוָ֖ה פֶּן־יִפְרׇץ־בָּֽם׃ | וַאֲמַר לֵיהּ יְיָ אִיזֵיל חוֹת וְתִסַּק אַתְּ וְאַהֲרֹן עִמָּךְ וְכָהֲנַיָּא וְעַמָּא לָא יְפַגְּרוּן לְמִסַּק לִקְדָם יְיָ דִּלְמָא יִקְטוֹל בְּהוֹן׃ |
| לֶךְ רֵד – וְהָעֵד בָּהֶם שֵׁנִית; שֶׁמְּזָרְזִין אֶת הָאָדָם קֹדֶם מַעֲשֶׂה, וְחוֹזְרִין וּמְזָרְזִין אוֹתוֹ בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה. וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרֹן עִמָּךְ וְהַכֹּהֲנִים – יָכוֹל אַף הֵם עִמָּךְ? תַּלְמוּד לוֹמַר וְעָלִיתָ אַתָּה. אֱמֹר מֵעַתָּה: אַתָּה מְחִיצָה לְעַצְמְךָ, וְאַהֲרֹן מְחִיצָה לְעַצְמוֹ, [וְהֵם מְחִיצָה לְעַצְמָם. מֹשֶׁה נִגַּשׁ יוֹתֵר מֵאַהֲרֹן, וְאַהֲרֹן יוֹתֵר מִן הַכֹּהֲנִים]; וְהָעָם כָּל עִקָּר אַל יֶהֶרְסוּ אֶת מַצָּבָם לַעֲלוֹת אֶל ה'. פָּן יִפְרָץ בָּם – [אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נָקוּד חֲטַף קָמָץ, אֵינוֹ זָז מִגִּזְרָתוֹ: כָּךְ דֶּרֶךְ כָּל תֵּבָה שֶׁנְּקֻדָּתָהּ מְלֹאפוֹם, כְּשֶׁהִיא בָּאָה בְּמַקָּף, מִשְׁתַּנֶּה הַנִּקּוּד לַחֲטַף קָמָץ]. | ||
| כה | וַיֵּ֥רֶד מֹשֶׁ֖ה אֶל־הָעָ֑ם וַיֹּ֖אמֶר אֲלֵהֶֽם׃ | וּנְחַת מֹשֶׁה לְוָת עַמָּא וַאֲמַר לְהוֹן׃ |
| וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם – הַתְרָאָה זוֹ. | ||
| ס | עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת |
| כ א | וַיְדַבֵּ֣ר אֱלֹהִ֔ים אֵ֛ת כׇּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹֽר׃ | וּמַלֵּיל יְיָ יָת כָּל פִּתְגָמַיָּא הָאִלֵּין לְמֵימַר׃ |
| וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים – אֵין אֱלֹהִים אֶלָּא דַּיָּן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל" (שמות כב,כז), וְתַרְגּוּמוֹ "דַּיָּנָא". לְפִי שֶׁיֵּשׁ פָּרָשִׁיּוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁאִם עֲשָׂאָן אָדָם – מְקַבֵּל שָׂכָר, וְאִם לָאו – אֵינוֹ מְקַבֵּל עֲלֵיהֶם פֻּרְעָנִיּוּת; יָכוֹל אַף עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים, דַּיָּן לִפָּרַע. אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה – מְלַמֵּד שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת בְּדִבּוּר אֶחָד, מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְאָדָם לוֹמַר כֵּן. אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר עוֹד: "אָנֹכִי" וְ"לֹא יִהְיֶה לְךָ"? שֶׁחָזַר וּפֵרֵשׁ עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ. לֵאמֹר – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ עוֹנִין עַל הֵן הֵן וְעַל לָאו לָאו. | ||
| ס |
| ב | אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃ | ↓↑ אֲנָא יְיָ אֱלָהָךְ דְּאַפֵּיקְתָּךְ מֵאַרְעָא דְּמִצְרַיִם מִבֵּית עַבְדּוּתָא לָא יִהְוֵי לָךְ אֱלָהּ אָחֳרָן בָּר מִנִּי׃ |
| אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם – כְּדַאי הִיא הַהוֹצָאָה שֶׁתִּהְיוּ מְשֻׁעְבָּדִים לִי. דָּבָר אַחֵר: לְפִי שֶׁנִּגְלָה בַּיָּם כְּגִבּוֹר מִלְחָמָה (שמות טו,ג), וְנִגְלָה כָּאן כְּזָקֵן מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר" (שמות כד,י), זוֹ הָיְתָה לְפָנָיו בִּשְׁעַת הַשִּׁעְבּוּד, "וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם" מִשֶּׁנִּגְאֲלוּ. הוֹאִיל וַאֲנִי מִשְׁתַּנֶּה בְּמַרְאוֹת, אַל תֹּאמְרוּ: שְׁתֵּי רָשׁוּיוֹת הֵן; אָנֹכִי הוּא אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מִמִּצְרַיִם וְעַל הַיָּם. דָּבָר אַחֵר: לְפִי שֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹלוֹת הַרְבֵּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֶת הַקּוֹלֹת" (שמות כ,יד), קוֹלוֹת בָּאִין מֵאַרְבַּע רוּחוֹת וּמִן הַשָּׁמַיִם וּמִן הָאָרֶץ, אַל תֹּאמְרוּ: רָשׁוּיוֹת הַרְבֵּה הֵן. וְלָמָּה אָמַר לְשׁוֹן יָחִיד, אֱלֹהֶיךָ? לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לְמֹשֶׁה, לְלַמֵּד סָנֵיגוֹרְיָא בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: "לָמָה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ" (שמות לב,יא); לֹא לָהֶם צִוִּיתָ "לֹא יִהְיֶה לָכֶם אֱלֹהִים אֲחֵרִים", אֶלָּא לִי לְבַדִּי. מִבֵּית עֲבָדִים – מִבֵּית פַּרְעֹה, שֶׁהֱיִיתֶם עֲבָדִים לוֹ. אוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא מִבֵּית עֲבָדִים, שֶׁהָיוּ עֲבָדִים לַעֲבָדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וַיִּפְדְּךָ מִבֵּית עֲבָדִים מִיַּד פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם" (דברים ז,ח); אֱמֹר מֵעַתָּה: עֲבָדִים לַמֶּלֶךְ הָיוּ, וְלֹא עֲבָדִים לַעֲבָדִים. לֹא יִהְיֶה לְךָ – לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ" (פסוק הבא), אֵין לִי אֶלָּא שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה; הֶעָשׂוּי כְּבָר, מִנַּיִן שֶׁלֹּא יְקַיֵּם? תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא יִהְיֶה לְךָ. אֱלֹהִים אֲחֵרִים – שֶׁאֵינָן אֱלֹהוֹת, אֶלָּא אֲחֵרִים עֲשָׂאוּם אֱלֹהִים עֲלֵיהֶם. וְלֹא יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ אֱלֹהִים אֲחֵרִים זוּלָתִי, שֶׁגְּנַאי הוּא כְּלַפֵּי מַעְלָה לִקְרוֹתָם אֱלֹהוֹת אֶצְלוֹ. דָּבָר אַחֵר: אֱלֹהִים אֲחֵרִים, שֶׁהֵם אֲחֵרִים לְעוֹבְדֵיהֶם, צוֹעֲקִים אֲלֵיהֶם וְאֵינָן עוֹנִין אוֹתָם, וְדוֹמֶה כְּאִלּוּ הוּא אַחֵר שֶׁאֵינוֹ מַכִּירוֹ מֵעוֹלָם. עַל פָּנַי – כָּל זְמַן שֶׁאֲנִי קַיָּם; שֶׁלֹּא תֹּאמַר: לֹא נִצְטַוּוּ עַל עֲבוֹדָה זָרָה אֶלָּא אוֹתוֹ הַדּוֹר. | ||
| ג | לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה לְךָ֥ פֶ֙סֶל֙ וְכׇל־תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וַֽאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃ | לָא תַעֲבֵיד לָךְ צֵילַם וְכָל דְּמוּ דְּבִשְׁמַיָּא מִלְּעֵילָא וְדִבְאַרְעָא מִלְּרַע וְדִבְמַיָּא מִלְּרַע לְאַרְעָא׃ |
| פֶּסֶל – עַל שֵׁם שֶׁנִּפְסָל. וְכָל תְּמוּנָה – תְּמוּנַת כָּל דָּבָר אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם. | ||
| ד | לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א תׇעׇבְדֵ֑ם כִּ֣י אָֽנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָבֹ֧ת עַל־בָּנִ֛ים עַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽי׃ | לָא תִסְגּוֹד לְהוֹן וְלָא תִפְלְחִנִּין אֲרֵי אֲנָא יְיָ אֱלָהָךְ אֵל קַנָּא מַסְעַר חוֹבֵי אֲבָהָן עַל בְּנִין מָרָדִין עַל דָּר תְּלִיתַאי וְעַל דָּר רְבִיעַאי לְסָנְאָי כַּד מַשְׁלְמִין בְּנַיָּא לְמִחְטֵי בָתַר אֲבָהָתְהוֹן׃ |
| אֵל קַנָּא – מְקַנֵּא לְהִפָּרַע, וְאֵינוֹ עוֹבֵר עַל מִדָּתוֹ לִמְחֹל עַל עֲוֹן עֲבוֹדָה זָרָה. כָּל לְשׁוֹן "קַנָּא" – אינפרינמינ"ט [enprenment = חרון־אף[4]] בְּלַעַז, נוֹתֵן לֵב לְהִפָּרַע. לְשֹׂנְאָי – כְּתַרְגּוּמוֹ [אונקלוס: כַּד מַשְׁלְמִין בְּנַיָּא לְמִחְטֵי בָתַר אֲבָהָתְהוֹן], כְּשֶׁאוֹחֲזִין מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם (סנהדרין כז,ב). | ||
| ה | וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַאֲלָפִ֑ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃ | וְעָבֵיד טֵיבוּ לְאַלְפֵי דָרִין לְרָחֲמַי וּלְנָטְרֵי פִקּוֹדָי׃ |
| וְעֹשֶׂה חֶסֶד – וְנוֹצֵר חֶסֶד שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה, לְשַׁלֵּם שָׂכָר עַד לְאַלְפַּיִם דּוֹר. נִמְצֵאת מִדָּה טוֹבָה יְתֵרָה עַל מִדַּת פֻּרְעָנֻיּוֹת אַחַת עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת, שֶׁזּוֹ לְאַרְבָּעָה דּוֹרוֹת, וְזוֹ לְאַלְפַּיִם (תוספתא סוטה פ"ד ה"א). | ||
| ס |
| ו | לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃ | לָא תֵימֵי בִּשְׁמָא דַּייָ אֱלָהָךְ לְמַגָּנָא אֲרֵי לָא יְזַכֵּי יְיָ יָת דְּיֵימֵי בִשְׁמֵיהּ לְשִׁקְרָא׃ |
| לַשָּׁוְא – חִנָּם, לַהֶבֶל. וְאֵיזֶהוּ שְׁבוּעַת שָׁוְא? נִשְׁבַּע לְשַׁנּוֹת אֶת הַיָּדוּעַ, עַל עַמּוּד שֶׁל אֶבֶן שֶׁהוּא שֶׁל זָהָב (ראו שבועות פ"ג מ"ח). [כן הנוסח בכת"י ודפו"ר. ובדפוסים הנוסח: לַשָּׁוְא – הָרִאשׁוֹן [נ"א: הַשֵּׁנִי] לְשׁוֹן שֶׁקֶר, כְּתַרְגּוּמוֹ, כְּמָה דְּתֵימַר: אֵיזֶהוּ שְׁבוּעַת שָׁוְא? נִשְׁבַּע לְשַׁנּוֹת אֶת הַיָּדוּעַ, עַל עַמּוּד שֶׁל אֶבֶן שֶׁהוּא שֶׁל זָהָב. הַשֵּׁנִי [נ"א: הָרִאשׁוֹן] לְשׁוֹן מַגָּן, כְּתַרְגּוּמוֹ, זֶה הַנִּשְׁבָּע לְחִנָּם וְלַהֶבֶל, עַל שֶׁל עֵץ – עֵץ, וְעַל אֶבֶן – אֶבֶן]. (אונקלוס: "לָא תֵימֵי בִּשְׁמָא דַּייָ אֱלָהָךְ לְמַגָּנָא אֲרֵי לָא יְזַכֵּי יְיָ יָת דְּיֵימֵי בִשְׁמֵיהּ לְשִׁקְרָא". וראו רא"ש בשם ירושלמי). | ||
| פ |
| ז | זָכ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשֽׁוֹ׃ | הֱוִי דְּכִיר יָת יוֹמָא דְּשַׁבְּתָא לְקַדָּשׁוּתֵיהּ׃ |
| זָכוֹר – זָכוֹר וְ"שָׁמוֹר" (דברים ה,יב) בְּדִבּוּר אֶחָד נֶאֶמְרוּ, וְכֵן: "מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת" (שמות לא,יד), "וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים" (במדבר כח,ט). וְכֵן "לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז" (דברים כב,יא), "גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ" (שם,יב); וְכֵן "עֶרְוַת אֵשֶׁת אָחִיךָ" (ויקרא יח,טז), "יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ" (דברים כה,ה). הוּא שֶׁנֶּאֱמַר: "אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְנוּ"[5] (תהלים סב,יב). "זָכוֹר" – לְשׁוֹן פָּעוֹל הוּא, כְּמוֹ: "אָכוֹל וְשָׁתוֹ" (ישעיהו כב יג), "הָלוֹךְ וּבָכֹה" (שמ"ב ג,טז); וְכֵן פִּתְרוֹנוֹ: תְּנוּ לֵב לִזְכֹּר תָּמִיד אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, שֶׁאִם נִזְדַּמֵּן לְךָ חֵפֶץ יָפֶה, תְּהֵא מַזְמִינוֹ לְשַׁבָּת (פס"ר כג; ראו ביצה ט"ז ע"א). | ||
| ח | שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃ | שִׁתָּא יוֹמִין תִּפְלַח וְתַעֲבֵיד כָּל עֲבִידְתָךְ׃ |
| וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ – כְּשֶׁתָּבֹא שַׁבָּת, יְהֵא בְּעֵינֶיךָ כְּאִלּוּ כָּל מְלַאכְתְּךָ עֲשׂוּיָה, שֶׁלֹּא תְּהַרְהֵר אַחַר מְלָאכָה. | ||
| ט | וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה כׇל־מְלָאכָ֜ה אַתָּ֣ה ׀ וּבִנְךָ֣ וּבִתֶּ֗ךָ עַבְדְּךָ֤ וַאֲמָֽתְךָ֙ וּבְהֶמְתֶּ֔ךָ וְגֵרְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃ | וְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה שַׁבְּתָא קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ לָא תַעֲבֵיד כָּל עֲבִידָא אַתְּ וּבְרָךְ וּבְרַתָּךְ עַבְדָּךְ וְאַמְתָּךְ וּבְעִירָךְ וְגִיּוֹרָךְ דִּבְקִרְוָךְ׃ |
| אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ – אֵלּוּ קְטַנִּים. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא גְּדוֹלִים? אָמַרְתָּ, הֲרֵי כְּבָר מֻזְהָרִים הֵם; אֶלָּא לֹא בָּא אֶלָּא לְהַזְהִיר גְּדוֹלִים עַל שְׁבִיתַת הַקְּטַנִּים. וְזֶהוּ שֶׁשָּׁנִינוּ: קָטָן שֶׁבָּא לְכַבּוֹת – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁשְּׁבִיתָתוֹ עָלֶיךָ (שבת פט"ז מ"ו). | ||
| י | כִּ֣י שֵֽׁשֶׁת־יָמִים֩ עָשָׂ֨ה יְהֹוָ֜ה אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֗רֶץ אֶת־הַיָּם֙ וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־בָּ֔ם וַיָּ֖נַח בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֑י עַל־כֵּ֗ן בֵּרַ֧ךְ יְהֹוָ֛ה אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת וַֽיְקַדְּשֵֽׁהוּ׃ | אֲרֵי שִׁתָּא יוֹמִין עֲבַד יְיָ יָת שְׁמַיָּא וְיָת אַרְעָא יָת יַמָּא וְיָת כָּל דִּבְהוֹן וְנָח בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה עַל כֵּן בָּרֵיךְ יְיָ יָת יוֹמָא דְּשַׁבְּתָא וְקַדְּשֵׁיהּ׃ |
| וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי – כִּבְיָכוֹל הִכְתִּיב בְּעַצְמוֹ מְנוּחָה, לְלַמֵּד הֵימֶנּוּ קַל וָחֹמֶר לְאָדָם שֶׁמְּלַאכְתּוֹ בְּעָמָל וּבִיגִיעָה, שֶׁיְּהֵא נָח בְּשַׁבָּת. בֵּרַךְ... וַיְקַדְּשֵׁהוּ – בֵּרְכוֹ בְּמָן, לְכָפְלוֹ בַּשִּׁשִּׁי לֶחֶם מִשְׁנֶה; וְקִדְּשׁוּ בְּמָן, שֶׁלֹּא הָיָה יוֹרֵד בּוֹ. | ||
| ס |
| יא | כַּבֵּ֥ד אֶת־אָבִ֖יךָ וְאֶת־אִמֶּ֑ךָ לְמַ֙עַן֙ יַאֲרִכ֣וּן יָמֶ֔יךָ עַ֚ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ | יַקַּר יָת אֲבוּךְ וְיָת אִמָּךְ בְּדִיל דְּיֵירְכוּן יוֹמָךְ עַל אַרְעָא דַּייָ אֱלָהָךְ יָהֵיב לָךְ׃ |
| לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ – אִם תְּכַבֵּד יַאֲרִיכוּן, וְאִם לָאו יִקְצְרוּן, שֶׁדִּבְרֵי תּוֹרָה נוֹטָרִיקוֹן הֵם, נִדְרָשִׁין מִכְּלָל הֵן לָאו וּמִכְּלַל לָאו הֵן. | ||
| ס |
| יב | לֹ֥א תִרְצָ֖ח לֹ֣א תִנְאָ֑ף לֹ֣א תִגְנֹ֔ב לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃ | לָא תִקְטוּל נְפַשׁ לָא תְגוּף לָא תִגְנוּב לָא תַסְהֵיד בְּחַבְרָךְ סָהֲדוּתָא דְּשִׁקְרָא׃ |
| לֹא תִנְאָף – אֵין נֵאוּף אֶלָּא בְּאֵשֶׁת אִישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ["וְאִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת אִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ] מוֹת יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת" (ויקרא כ,י), וְאוֹמֵר: "הָאִשָּׁה הַמְּנָאָפֶת תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים" (יחזקאל טז,לב). לֹא תִגְנֹב – בְּגוֹנֵב נְפָשׁוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר. "לֹא תִּגְנֹבוּ" (ויקרא יט,יא), בְּגוֹנֵב מָמוֹן. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא זֶה בְּגוֹנֵב מָמוֹן, וּלְהַלָּן בְּגוֹנֵב נְפָשׁוֹת? אָמַרְתָּ, דָּבָר הַלָּמֵד מֵעִנְיָנוֹ: מַה לֹא תִרְצַח, לֹא תִנְאָף, מְדַבֵּר בְּדָבָר שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶם מִיתַת בֵּית דִּין, אַף לֹא תִגְנֹב, דָּבָר שֶׁחַיָּב עָלָיו מִיתַת בֵּית דִּין (סנהדרין פ"ו ע"א). | ||
| ס |
| יג | לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ | לָא תַחְמֵיד בֵּית חַבְרָךְ לָא תַחְמֵיד אִתַּת חַבְרָךְ וְעַבְדֵּיהּ וְאַמְתֵּיהּ וְתוֹרֵיהּ וּחְמָרֵיהּ וְכֹל דִּלְחַבְרָךְ׃ |
שביעי
עריכה| פ | פָּרָשַׁת יִרְאַת מַעֲמַד הַר סִינַי |
| יד | וְכׇל־הָעָם֩ רֹאִ֨ים אֶת־הַקּוֹלֹ֜ת וְאֶת־הַלַּפִּידִ֗ם וְאֵת֙ ק֣וֹל הַשֹּׁפָ֔ר וְאֶת־הָהָ֖ר עָשֵׁ֑ן וַיַּ֤רְא הָעָם֙ וַיָּנֻ֔עוּ וַיַּֽעַמְד֖וּ מֵֽרָחֹֽק׃ | וְכָל עַמָּא חָזַן יָת קָלַיָּא וְיָת בָּעוֹרַיָּא וְיָת קָל שׁוֹפָרָא וְיָת טוּרָא דְּתָנַן וַחֲזָא עַמָּא וְזָעוּ וְקָמוּ מֵרַחִיק׃ |
| וְכָל הָעָם רֹאִים – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶם אֶחָד סוּמָא. וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶם אִלֵּם? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם" (שמות יט,ח). וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶם חֵרֵשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שמות כד,ז). רוֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת – רוֹאִין אֶת הַנִּשְׁמָע, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת בְּמָקוֹם אַחֵר. אֶת הַקּוֹלֹת – הַיּוֹצְאִין מִפִּי הַגְּבוּרָה. וַיָּנֻעוּ – אֵין נוּעַ אֶלָּא זִיעַ. וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק – הָיוּ נִרְתָּעִין לַאֲחוֹרֵיהֶם שְׁנֵים עָשָׂר מִיל, כְּאֹרֶךְ מַחֲנֵיהֶם; וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת בָּאִין וּמְסַיְּעִין אוֹתָן לְהַחֲזִירָן, שֶׁנֶּאֱמַר: "מַלְאֲכֵי צְבָאוֹת יְדַדּוּן יְדַדּוּן"[6] (תהלים סח,יג). | ||
| טו | וַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה דַּבֵּר־אַתָּ֥ה עִמָּ֖נוּ וְנִשְׁמָ֑עָה וְאַל־יְדַבֵּ֥ר עִמָּ֛נוּ אֱלֹהִ֖ים פֶּן־נָמֽוּת׃ | וַאֲמַרוּ לְמֹשֶׁה מַלֵּיל אַתְּ עִמַּנָא וּנְקַבֵּיל וְלָא יִתְמַלַּל עִמַּנָא מִן קֳדָם יְיָ דִּלְמָא נְמוּת׃ |
| טז | וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל־הָעָם֮ אַל־תִּירָ֒אוּ֒ כִּ֗י לְבַֽעֲבוּר֙ נַסּ֣וֹת אֶתְכֶ֔ם בָּ֖א הָאֱלֹהִ֑ים וּבַעֲב֗וּר תִּהְיֶ֧ה יִרְאָת֛וֹ עַל־פְּנֵיכֶ֖ם לְבִלְתִּ֥י תֶחֱטָֽאוּ׃ | וַאֲמַר מֹשֶׁה לְעַמָּא לָא תִדְחֲלוּן אֲרֵי בְּדִיל לְנַסָּאָה יָתְכוֹן אִתְגְּלִי לְכוֹן יְקָרָא דַּייָ וּבְדִיל דִּתְהֵי דַּחְלְתֵיהּ עַל אַפֵּיכוֹן בְּדִיל דְּלָא תְחוּבוּן׃ |
| לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם – לְגַדֵּל אֶתְכֶם בָּעוֹלָם, שֶׁיֵּצֵא לָכֶם שֵׁם בָּאֻמּוֹת שֶׁהוּא בִּכְבוֹדוֹ נִגְלָה עֲלֵיכֶם. נַסּוֹת – לְשׁוֹן הֲרָמָה וּגְדֻלָּה, כְּמוֹ: "הָרִימוּ נֵס" (ישעיהו סב,י), "אָרִים נִסִּי" (ישעיהו מט,כב), "וְכַנֵּס עַל הַגִּבְעָה" (ישעיהו ל,יז), שֶׁהוּא זָקוּף. וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ – עַל יְדֵי שֶׁרְאִיתֶם אוֹתוֹ יָראוּי וּמְאֻיָּם, תֵּדְעוּ כִּי אֵין זוּלָתוֹ וְתִירְאוּ מִפָּנָיו. | ||
| יז | וַיַּעֲמֹ֥ד הָעָ֖ם מֵרָחֹ֑ק וּמֹשֶׁה֙ נִגַּ֣שׁ אֶל־הָֽעֲרָפֶ֔ל אֲשֶׁר־שָׁ֖ם הָאֱלֹהִֽים׃ | וְקָם עַמָּא מֵרַחִיק וּמֹשֶׁה קְרֵיב לְצַד אֲמִטְּתָא דְּתַמָּן יְקָרָא דַּייָ׃ |
| נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל – לִפְנִים מִשָּׁלֹשׁ מְחִצּוֹת שֶׁנֶּאֱמַר, חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל: "וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל" (דברים ד,יא). עֲרָפֶל הוּא עַב הֶעָנָן, שֶׁאָמַר לוֹ: "הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן" (שמות יט,ט). | ||
מפטיר
עריכה| ס |
| יח | וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה כֹּ֥ה תֹאמַ֖ר אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֔ם כִּ֚י מִן־הַשָּׁמַ֔יִם דִּבַּ֖רְתִּי עִמָּכֶֽם׃ | וַאֲמַר יְיָ לְמֹשֶׁה כִּדְנָן תֵּימַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אַתּוּן חֲזֵיתוֹן אֲרֵי מִן שְׁמַיָּא מַלֵּילִית עִמְּכוֹן׃ |
| כֹּה תֹאמַר – בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה. אַתֶּם רְאִיתֶם – יֵשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין מַה שֶּׁאָדָם רוֹאֶה לְמַה שֶּׁאֲחֵרִים מְשִׂיחִין לוֹ; שֶׁמַּה שֶּׁאֲחֵרִים מְשִׂיחִין לוֹ, פְּעָמִים שֶׁלִּבּוֹ חָלוּק מִלְּהַאֲמִין. כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי – וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: "וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי" (שמות יט,כ)? בָּא הַכָּתוּב הַשְּׁלִישִׁי וְהִכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם: "מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ לְיַסְּרֶךָּ וְעַל הָאָרֶץ הֶרְאֲךָ אֶת אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה" (דברים ד,לו); כְּבוֹדוֹ בַּשָּׁמַיִם, וְאִשּׁוֹ וּגְבוּרָתוֹ עַל הָאָרֶץ. דָּבָר אַחֵר: הִרְכִּין שָׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְהִצִּיעָן עַל הָהָר; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד" (שמ"ב כב,י). | ||
| יט | לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּן אִתִּ֑י אֱלֹ֤הֵי כֶ֙סֶף֙ וֵאלֹהֵ֣י זָהָ֔ב לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶֽם׃ | לָא תַעְבְּדוּן קֳדָמָי דַּחְלָן דִּכְסַף וְדַחְלָן דִּדְהַב לָא תַעְבְּדוּן לְכוֹן׃ |
| לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי – לֹא תִּעֲשׂוּן דְּמוּת שַׁמָּשַׁי הַמְּשַׁמְּשִׁים לְפָנַי בַּמָּרוֹם. אֱלֹהֵי כֶסֶף – בָּא לְהַזְהִיר עַל הַכְּרוּבִים שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה לַעֲמֹד אִתִּי, שֶׁלֹּא יִהְיוּ שֶׁל כֶּסֶף; שֶׁאִם שִׁנִּיתָם לַעֲשׂוֹתָם שֶׁל כֶּסֶף, הֲרֵי הֵן לִפְנֵי כֶּאֱלֹהוֹת. וֵאלֹהֵי זָהָב – בָּא לְהַזְהִיר שֶׁלֹּא יוֹסִיף עַל שְׁנַיִם; שֶׁאִם עָשִׂיתָ אַרְבָּעָה, הֲרֵי הֵן לְפָנַי כֵּאלֹהֵי זָהָב. לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם – לֹא תֹּאמַר: הֲרֵינִי עוֹשֶׂה כְּרוּבִים בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה בְּבֵית עוֹלָמִים; לְכָךְ נֶאֱמַר: לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם. | ||
| כ | מִזְבַּ֣ח אֲדָמָה֮ תַּעֲשֶׂה־לִּי֒ וְזָבַחְתָּ֣ עָלָ֗יו אֶת־עֹלֹתֶ֙יךָ֙ וְאֶת־שְׁלָמֶ֔יךָ אֶת־צֹֽאנְךָ֖ וְאֶת־בְּקָרֶ֑ךָ בְּכׇל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אַזְכִּ֣יר אֶת־שְׁמִ֔י אָב֥וֹא אֵלֶ֖יךָ וּבֵרַכְתִּֽיךָ׃ | מַדְבַּח אֲדַמְתָּא תַּעֲבֵיד קֳדָמַי וּתְהֵי דָּבַח עֲלוֹהִי יָת עֲלָוָתָךְ וְיָת נִכְסַת קוּדְשָׁךְ מִן עָנָךְ וּמִן תּוֹרָךְ בְּכָל אֲתַר דְּאַשְׁרֵי שְׁכִינְתִי לְתַמָּן אֶשְׁלַח בִּרְכְתִי לָךְ וַאֲבָרְכִנָּךְ׃ |
| מִזְבַּח אֲדָמָה – מְחֻבָּר בָּאֲדָמָה, שֶׁלֹּא יִבְנֶנּוּ עַל גַּבֵּי עַמּוּדִים אוֹ עַל גַּבֵּי בָּסִיס (נ"א: כֵּפִים) (זבחים נ"ח ע"א). דָּבָר אַחֵר: שֶׁהָיָה מְמַלֵּא אֶת חֲלַל מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲדָמָה בִּשְׁעַת חֲנִיָּתָן. תַּעֲשֶׂה לִי – שֶׁתְּהֵא תְּחִלַּת עֲשִׂיָּתוֹ לִשְׁמִי. וְזָבַחְתָּ עָלָיו – אֶצְלוֹ, כְּמוֹ "וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה" (במדבר ב,כ). אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עָלָיו מַמָּשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "הַבָּשָׂר וְהַדָּם עַל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים יב,כז), וְאֵין שְׁחִיטָה בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ. אֶת עֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ – אֲשֶׁר מִצֹּאנְךָ וּמִבְּקָרֶךָ; "אֶת צֹאנְךָ וְאֶת בְּקָרֶךָ" – פֵּרוּשׁ לְאֶת עֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ. בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי – אֲשֶׁר אֶתֵּן לְךָ רְשׁוּת לְהַזְכִּיר שֵׁם הַמְּפֹרָשׁ שֶׁלִּי, שָׁם אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ, אַשְׁרֶה שְׁכִינָתִי עָלֶיךָ. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁלֹּא נִתָּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר שֵׁם הַמְּפֹרָשׁ אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁהַשְּׁכִינָה בָּאָה שָׁם, וְזֶהוּ בֵּית הַבְּחִירָה, שָׁם נִתָּן רְשׁוּת לַכֹּהֲנִים לְהַזְכִּיר שֵׁם הַמְּפֹרָשׁ בִּנְשִׂיאַת כַּפַּיִם לְבָרֵךְ אֶת הָעָם (סוטה ל"ח ע"א). | ||
| כא | וְאִם־מִזְבַּ֤ח אֲבָנִים֙ תַּֽעֲשֶׂה־לִּ֔י לֹֽא־תִבְנֶ֥ה אֶתְהֶ֖ן גָּזִ֑ית כִּ֧י חַרְבְּךָ֛ הֵנַ֥פְתָּ עָלֶ֖יהָ וַתְּחַֽלְלֶֽהָ׃ | וְאִם מַדְבַּח אַבְנִין תַּעֲבֵיד קֳדָמַי לָא תִבְנֵי יָתְהוֹן פְּסִילָן לָא תְרִים חַרְבָּךְ עֲלַהּ וְתַחֲלִינַּהּ׃ |
| וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים – רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: כָּל "אִם" "וְאִם" שֶׁבַּתּוֹרָה רְשׁוּת, חוּץ מִשְּׁלֹשָׁה. וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי, הֲרֵי "אִם" זֶה מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "כַּאֲשֶׁר": וְכַאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לִי מִזְבַּח אֲבָנִים – לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית; שֶׁהֲרֵי חוֹבָה עָלֶיךָ לִבְנוֹת מִזְבַּח אֲבָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה" (דברים כז,ו). וְכֵן "אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה" (שמות כב,כד) – חוֹבָה הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ" (דברים טו,ח), וְאַף זֶה מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "כַּאֲשֶׁר". וְכֵן "וְאִם תַּקְרִיב מִנְחַת בִּכּוּרִים" (ויקרא ב,יד), זוֹ מִנְחַת הָעֹמֶר, שֶׁהִיא חוֹבָה; וְעַל כָּרְחָךְ אֵין "אִם" הַלָּלוּ תְּלוּיִין, אֶלָּא וַדָּאִין, וּבִלְשׁוֹן "כַּאֲשֶׁר" הֵם מְשַׁמְּשִׁים. גָּזִית – לְשׁוֹן גְּזִיזָה, שֶׁפּוֹסְלָן וּמְכַתְּתָן בְּבַרְזֶל. כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ – הֲרֵי "כִּי" זֶה מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "פֶּן" שֶׁהוּא "דִּילְמָא": פֶּן תָּנִיף חַרְבְּךָ עָלֶיהָ. וַתְּחַלְלֶהָ – הָא לָמַדְתָּ שֶׁאִם הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ בַּרְזֶל, חִלַּלְתָּ; שֶׁהַמִּזְבֵּחַ נִבְרָא לְהַאֲרִיךְ יָמָיו שֶׁל אָדָם, וְהַבַּרְזֶל נִבְרָא לְקַצֵּר יָמָיו שֶׁל אָדָם; אֵין זֶה בְּדִין שֶׁיּוּנַף הַמְּקַצֵּר עַל הַמַּאֲרִיךְ (מידות פ"ג מ"ד). וְעוֹד, שֶׁהַמְּזַבֵּחַ מֵטִיל שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְפִיכָךְ לֹא יָבֹא עָלָיו כּוֹרֵת וּמְחַבֵּל. וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אֲבָנִים, שֶׁאֵינָם רוֹאוֹת וְלֹא שׁוֹמְעוֹת וְלֹא מְדַבְּרוֹת, עַל יְדֵי שֶׁמְּטִילוֹת שָׁלוֹם אָמְרָה תּוֹרָה: "לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל" – הַמֵּטִיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, בֵּין מִשְׁפָּחָה לְמִשְׁפָּחָה, בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁלֹּא תְּבוֹאֵהוּ פֻּרְעָנוּת. | ||
| כב | וְלֹֽא־תַעֲלֶ֥ה בְמַעֲלֹ֖ת עַֽל־מִזְבְּחִ֑י אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־תִגָּלֶ֥ה עֶרְוָתְךָ֖ עָלָֽיו׃ | וְלָא תִסַּק בְּדַרְגִּין עַל מַדְבְּחִי דְּלָא תִתְגַּלֵּי עַרְיְתָךְ עֲלוֹהִי׃ |
| וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלוֹת – כְּשֶׁאַתָּה בּוֹנֶה כֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ, לֹא תַּעֲשֵׂהוּ מַעֲלוֹת מַעֲלוֹת, אישקֿלונ"ש [eschelons = מדרגות] בְּלַעַז, אֶלָּא חָלָק יְהֵא וּמְשֻׁפָּע. אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ – שֶׁעַל יְדֵי הַמַּעֲלוֹת אַתָּה צָרִיךְ לְהַרְחִיב פְּסִיעוֹתֶיךָ. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ גִּלּוּי עֶרְוָה מַמָּשׁ, שֶׁהֲרֵי כְּתִיב: "וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד" (שמות כח,מב), מִכָּל מָקוֹם הַרְחָבַת הַפְּסִיעוֹת קָרוֹב לְגִלּוּי עֶרְוָה הוּא, וְאַתָּה נוֹהֵג בָּהֶם מִנְהַג בִּזָּיוֹן. וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אֲבָנִים הַלָּלוּ, שֶׁאֵין בָּהֶם דַּעַת לְהַקְפִּיד עַל בִּזְיוֹנָן, אָמְרָה תּוֹרָה: הוֹאִיל וְיֵשׁ בָּהֶם צֹרֶךְ, לֹא תִּנְהַג בָּהֶם מִנְהַג בִּזָּיוֹן; חֲבֵרְךָ, שֶׁהוּא בִּדְמוּת יוֹצֶרְךָ וּמַקְפִּיד עַל בִּזְיוֹנוֹ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. | ||
עשרת הדברות לפי חלוקת הטעם העליון
עריכהבמסורת הקריאה הבבלית ("הטעם העליון") מחלקים את עשרת הדברות לעשרה פסוקים, כאשר כל פסוק (קצר, בינוני או ארוך) הוא דיבר אחד. במסורת התימנית של מקרא ותרגום בציבור, גם חלוקת התרגום לפסוקים נעשית לפי שיטה זו. אפשר לראות היטב את החלוקה הבבלית לעשרת הדברות בספר שמות (פרשת יתרו) בכתב־יד תימני עתיק של התורה עם תרגום אונקלוס כאן, בכתב־יד מאוחר של "פרשה" כאן, ובדפוס הראשון של התאג'. את החלוקה לעשרת הדברות בספר דברים (פרשת ואתחנן) אפשר לראות היטב בשני כתבי־יד תימנים עתיקים של התורה עם תרגום אונקלוס כאן וכאן, בכתב־יד מאוחר של "פרשה" כאן, ובדפוס הראשון של התאג'. לחלוקת הפסוקים בתרגום לפי מסורת הקריאה של ארץ ישראל ("הטעם התחתון") ראו לעיל.
| ס |
| א | אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃ | אֲנָא יְיָ אֱלָהָךְ דְּאַפֵּיקְתָּךְ מֵאַרְעָא דְּמִצְרַיִם מִבֵּית עַבְדּוּתָא׃ |
| אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם – כְּדַאי הִיא הַהוֹצָאָה שֶׁתִּהְיוּ מְשֻׁעְבָּדִים לִי. דָּבָר אַחֵר: לְפִי שֶׁנִּגְלָה בַּיָּם כְּגִבּוֹר מִלְחָמָה (שמות טו,ג), וְנִגְלָה כָּאן כְּזָקֵן מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר" (שמות כד,י), זוֹ הָיְתָה לְפָנָיו בִּשְׁעַת הַשִּׁעְבּוּד, "וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם" מִשֶּׁנִּגְאֲלוּ. הוֹאִיל וַאֲנִי מִשְׁתַּנֶּה בְּמַרְאוֹת, אַל תֹּאמְרוּ: שְׁתֵּי רָשׁוּיוֹת הֵן; אָנֹכִי הוּא אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מִמִּצְרַיִם וְעַל הַיָּם. דָּבָר אַחֵר: לְפִי שֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹלוֹת הַרְבֵּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֶת הַקּוֹלֹת" (שמות כ,יד), קוֹלוֹת בָּאִין מֵאַרְבַּע רוּחוֹת וּמִן הַשָּׁמַיִם וּמִן הָאָרֶץ, אַל תֹּאמְרוּ: רָשׁוּיוֹת הַרְבֵּה הֵן. וְלָמָּה אָמַר לְשׁוֹן יָחִיד, אֱלֹהֶיךָ? לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לְמֹשֶׁה, לְלַמֵּד סָנֵיגוֹרְיָא בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: "לָמָה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ" (שמות לב,יא); לֹא לָהֶם צִוִּיתָ "לֹא יִהְיֶה לָכֶם אֱלֹהִים אֲחֵרִים", אֶלָּא לִי לְבַדִּי. מִבֵּית עֲבָדִים – מִבֵּית פַּרְעֹה, שֶׁהֱיִיתֶם עֲבָדִים לוֹ. אוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא מִבֵּית עֲבָדִים, שֶׁהָיוּ עֲבָדִים לַעֲבָדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וַיִּפְדְּךָ מִבֵּית עֲבָדִים מִיַּד פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם" (דברים ז,ח); אֱמֹר מֵעַתָּה: עֲבָדִים לַמֶּלֶךְ הָיוּ, וְלֹא עֲבָדִים לַעֲבָדִים. | ||
| ב | לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י לֹ֣א תַעֲשֶֽׂה־לְךָ֣ פֶ֣סֶל ׀ וְכׇל־תְּמוּנָ֡ה אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׁמַ֣יִם ׀ מִמַּ֡עַל וַֽאֲשֶׁר֩ בָּאָ֨רֶץ מִתַּ֜חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֣יִם ׀ מִתַּ֣חַת לָאָ֗רֶץ לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֣ה לָהֶם֮ וְלֹ֣א תׇעׇבְדֵם֒ כִּ֣י אָֽנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָבֹ֧ת עַל־בָּנִ֛ים עַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָ֑י וְעֹ֤שֶׂה חֶ֙סֶד֙ לַאֲלָפִ֔ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃ | לָא יִהְוֵי לָךְ אֱלָהּ אָחֳרָן בָּר מִנִּי לָא תַעֲבֵיד לָךְ צֵילַם וְכָל דְּמוּ דְּבִשְׁמַיָּא מִלְּעֵילָא וְדִבְאַרְעָא מִלְּרַע וְדִבְמַיָּא מִלְּרַע לְאַרְעָא לָא תִסְגּוֹד לְהוֹן וְלָא תִפְלְחִנִּין אֲרֵי אֲנָא יְיָ אֱלָהָךְ אֵל קַנָּא מַסְעַר חוֹבֵי אֲבָהָן עַל בְּנִין מָרָדִין עַל דָּר תְּלִיתַאי וְעַל דָּר רְבִיעַאי לְסָנְאָי כַּד מַשְׁלְמִין בְּנַיָּא לְמִחְטֵי בָתַר אֲבָהָתְהוֹן וְעָבֵיד טֵיבוּ לְאַלְפֵי דָרִין לְרָחֲמַי וּלְנָטְרֵי פִקּוֹדָי׃ |
| לֹא יִהְיֶה לְךָ – לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ" (פסוק הבא), אֵין לִי אֶלָּא שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה; הֶעָשׂוּי כְּבָר, מִנַּיִן שֶׁלֹּא יְקַיֵּם? תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא יִהְיֶה לְךָ. אֱלֹהִים אֲחֵרִים – שֶׁאֵינָן אֱלֹהוֹת, אֶלָּא אֲחֵרִים עֲשָׂאוּם אֱלֹהִים עֲלֵיהֶם. וְלֹא יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ אֱלֹהִים אֲחֵרִים זוּלָתִי, שֶׁגְּנַאי הוּא כְּלַפֵּי מַעְלָה לִקְרוֹתָם אֱלֹהוֹת אֶצְלוֹ. דָּבָר אַחֵר: אֱלֹהִים אֲחֵרִים, שֶׁהֵם אֲחֵרִים לְעוֹבְדֵיהֶם, צוֹעֲקִים אֲלֵיהֶם וְאֵינָן עוֹנִין אוֹתָם, וְדוֹמֶה כְּאִלּוּ הוּא אַחֵר שֶׁאֵינוֹ מַכִּירוֹ מֵעוֹלָם. עַל פָּנַי – כָּל זְמַן שֶׁאֲנִי קַיָּם; שֶׁלֹּא תֹּאמַר: לֹא נִצְטַוּוּ עַל עֲבוֹדָה זָרָה אֶלָּא אוֹתוֹ הַדּוֹר. פֶּסֶל – עַל שֵׁם שֶׁנִּפְסָל. וְכָל תְּמוּנָה – תְּמוּנַת כָּל דָּבָר אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם. אֵל קַנָּא – מְקַנֵּא לְהִפָּרַע, וְאֵינוֹ עוֹבֵר עַל מִדָּתוֹ לִמְחֹל עַל עֲוֹן עֲבוֹדָה זָרָה. כָּל לְשׁוֹן "קַנָּא" – אינפרינמינ"ט [enprenment = חרון־אף[7]] בְּלַעַז, נוֹתֵן לֵב לְהִפָּרַע. לְשֹׂנְאָי – כְּתַרְגּוּמוֹ [אונקלוס: כַּד מַשְׁלְמִין בְּנַיָּא לְמִחְטֵי בָתַר אֲבָהָתְהוֹן], כְּשֶׁאוֹחֲזִין מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם (סנהדרין כז,ב). וְעֹשֶׂה חֶסֶד – וְנוֹצֵר חֶסֶד שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה, לְשַׁלֵּם שָׂכָר עַד לְאַלְפַּיִם דּוֹר. נִמְצֵאת מִדָּה טוֹבָה יְתֵרָה עַל מִדַּת פֻּרְעָנֻיּוֹת אַחַת עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת, שֶׁזּוֹ לְאַרְבָּעָה דּוֹרוֹת, וְזוֹ לְאַלְפַּיִם (תוספתא סוטה פ"ד ה"א). | ||
| ס |
| ג | לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃ | לָא תֵימֵי בִּשְׁמָא דַּייָ אֱלָהָךְ לְמַגָּנָא אֲרֵי לָא יְזַכֵּי יְיָ יָת דְּיֵימֵי בִשְׁמֵיהּ לְשִׁקְרָא׃ |
| לַשָּׁוְא – חִנָּם, לַהֶבֶל. וְאֵיזֶהוּ שְׁבוּעַת שָׁוְא? נִשְׁבַּע לְשַׁנּוֹת אֶת הַיָּדוּעַ, עַל עַמּוּד שֶׁל אֶבֶן שֶׁהוּא שֶׁל זָהָב (ראו שבועות פ"ג מ"ח). [כן הנוסח בכת"י ודפו"ר. ובדפוסים הנוסח: לַשָּׁוְא – הָרִאשׁוֹן [נ"א: הַשֵּׁנִי] לְשׁוֹן שֶׁקֶר, כְּתַרְגּוּמוֹ, כְּמָה דְּתֵימַר: אֵיזֶהוּ שְׁבוּעַת שָׁוְא? נִשְׁבַּע לְשַׁנּוֹת אֶת הַיָּדוּעַ, עַל עַמּוּד שֶׁל אֶבֶן שֶׁהוּא שֶׁל זָהָב. הַשֵּׁנִי [נ"א: הָרִאשׁוֹן] לְשׁוֹן מַגָּן, כְּתַרְגּוּמוֹ, זֶה הַנִּשְׁבָּע לְחִנָּם וְלַהֶבֶל, עַל שֶׁל עֵץ – עֵץ, וְעַל אֶבֶן – אֶבֶן]. (אונקלוס: "לָא תֵימֵי בִּשְׁמָא דַּייָ אֱלָהָךְ לְמַגָּנָא אֲרֵי לָא יְזַכֵּי יְיָ יָת דְּיֵימֵי בִשְׁמֵיהּ לְשִׁקְרָא". וראו רא"ש בשם ירושלמי). | ||
| פ |
| ד | זָכוֹר֩ אֶת־י֨וֹם הַשַּׁבָּ֜ת לְקַדְּשׁ֗וֹ שֵׁ֣שֶׁת יָמִ֣ים תַּֽעֲבֹד֮ וְעָשִׂ֣יתָ כׇל־מְלַאכְתֶּ֒ךָ֒ וְי֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י שַׁבָּ֣ת ׀ לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּ֠בִתֶּ֠ךָ עַבְדְּךָ֨ וַאֲמָֽתְךָ֜ וּבְהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ כִּ֣י שֵֽׁשֶׁת־יָמִים֩ עָשָׂ֨ה יְהֹוָ֜ה אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֗רֶץ אֶת־הַיָּם֙ וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־בָּ֔ם וַיָּ֖נַח בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֑י עַל־כֵּ֗ן בֵּרַ֧ךְ יְהֹוָ֛ה אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת וַֽיְקַדְּשֵֽׁהוּ׃ | הֱוִי דְּכִיר יָת יוֹמָא דְּשַׁבְּתָא לְקַדָּשׁוּתֵיהּ שִׁתָּא יוֹמִין תִּפְלַח וְתַעֲבֵיד כָּל עֲבִידְתָךְ וְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה שַׁבְּתָא קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ לָא תַעֲבֵיד כָּל עֲבִידָא אַתְּ וּבְרָךְ וּבְרַתָּךְ עַבְדָּךְ וְאַמְתָּךְ וּבְעִירָךְ וְגִיּוֹרָךְ דִּבְקִרְוָךְ אֲרֵי שִׁתָּא יוֹמִין עֲבַד יְיָ יָת שְׁמַיָּא וְיָת אַרְעָא יָת יַמָּא וְיָת כָּל דִּבְהוֹן וְנָח בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה עַל כֵּן בָּרֵיךְ יְיָ יָת יוֹמָא דְּשַׁבְּתָא וְקַדְּשֵׁיהּ׃ |
| זָכוֹר – זָכוֹר וְ"שָׁמוֹר" (דברים ה,יב) בְּדִבּוּר אֶחָד נֶאֶמְרוּ, וְכֵן: "מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת" (שמות לא,יד), "וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים" (במדבר כח,ט). וְכֵן "לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז" (דברים כב,יא), "גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ" (שם,יב); וְכֵן "עֶרְוַת אֵשֶׁת אָחִיךָ" (ויקרא יח,טז), "יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ" (דברים כה,ה). הוּא שֶׁנֶּאֱמַר: "אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְנוּ"[8] (תהלים סב,יב). "זָכוֹר" – לְשׁוֹן פָּעוֹל הוּא, כְּמוֹ: "אָכוֹל וְשָׁתוֹ" (ישעיהו כב יג), "הָלוֹךְ וּבָכֹה" (שמ"ב ג,טז); וְכֵן פִּתְרוֹנוֹ: תְּנוּ לֵב לִזְכֹּר תָּמִיד אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, שֶׁאִם נִזְדַּמֵּן לְךָ חֵפֶץ יָפֶה, תְּהֵא מַזְמִינוֹ לְשַׁבָּת (פס"ר כג; ראו ביצה ט"ז ע"א). וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ – כְּשֶׁתָּבֹא שַׁבָּת, יְהֵא בְּעֵינֶיךָ כְּאִלּוּ כָּל מְלַאכְתְּךָ עֲשׂוּיָה, שֶׁלֹּא תְּהַרְהֵר אַחַר מְלָאכָה. אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ – אֵלּוּ קְטַנִּים. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא גְּדוֹלִים? אָמַרְתָּ, הֲרֵי כְּבָר מֻזְהָרִים הֵם; אֶלָּא לֹא בָּא אֶלָּא לְהַזְהִיר גְּדוֹלִים עַל שְׁבִיתַת הַקְּטַנִּים. וְזֶהוּ שֶׁשָּׁנִינוּ: קָטָן שֶׁבָּא לְכַבּוֹת – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁשְּׁבִיתָתוֹ עָלֶיךָ (שבת פט"ז מ"ו). וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי – כִּבְיָכוֹל הִכְתִּיב בְּעַצְמוֹ מְנוּחָה, לְלַמֵּד הֵימֶנּוּ קַל וָחֹמֶר לְאָדָם שֶׁמְּלַאכְתּוֹ בְּעָמָל וּבִיגִיעָה, שֶׁיְּהֵא נָח בְּשַׁבָּת. בֵּרַךְ... וַיְקַדְּשֵׁהוּ – בֵּרְכוֹ בְּמָן, לְכָפְלוֹ בַּשִּׁשִּׁי לֶחֶם מִשְׁנֶה; וְקִדְּשׁוּ בְּמָן, שֶׁלֹּא הָיָה יוֹרֵד בּוֹ. | ||
| ס |
| ה | כַּבֵּ֥ד אֶת־אָבִ֖יךָ וְאֶת־אִמֶּ֑ךָ לְמַ֙עַן֙ יַאֲרִכ֣וּן יָמֶ֔יךָ עַ֚ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ | יַקַּר יָת אֲבוּךְ וְיָת אִמָּךְ בְּדִיל דְּיֵירְכוּן יוֹמָךְ עַל אַרְעָא דַּייָ אֱלָהָךְ יָהֵיב לָךְ׃ |
| לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ – אִם תְּכַבֵּד יַאֲרִיכוּן, וְאִם לָאו יִקְצְרוּן, שֶׁדִּבְרֵי תּוֹרָה נוֹטָרִיקוֹן הֵם, נִדְרָשִׁין מִכְּלָל הֵן לָאו וּמִכְּלַל לָאו הֵן. | ||
| ס |
| ו | לֹ֖א תִּרְצָֽח׃ | לָא תִּקְטוּל נְפַשׁ׃ |
| ס |
| ז | לֹ֖א תִּנְאָֽף׃ | לָא תְּגוּף׃ |
| לֹא תִנְאָף – אֵין נֵאוּף אֶלָּא בְּאֵשֶׁת אִישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ["וְאִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת אִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ] מוֹת יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת" (ויקרא כ,י), וְאוֹמֵר: "הָאִשָּׁה הַמְּנָאָפֶת תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים" (יחזקאל טז,לב). | ||
| ס |
| ח | לֹ֖א תִּגְנֹֽב׃ | לָא תִּגְנוּב׃ |
| לֹא תִגְנֹב – בְּגוֹנֵב נְפָשׁוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר. "לֹא תִּגְנֹבוּ" (ויקרא יט,יא), בְּגוֹנֵב מָמוֹן. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא זֶה בְּגוֹנֵב מָמוֹן, וּלְהַלָּן בְּגוֹנֵב נְפָשׁוֹת? אָמַרְתָּ, דָּבָר הַלָּמֵד מֵעִנְיָנוֹ: מַה לֹא תִרְצַח, לֹא תִנְאָף, מְדַבֵּר בְּדָבָר שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶם מִיתַת בֵּית דִּין, אַף לֹא תִגְנֹב, דָּבָר שֶׁחַיָּב עָלָיו מִיתַת בֵּית דִּין (סנהדרין פ"ו ע"א). | ||
| ס |
| ט | לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃ | לָא תַסְהֵיד בְּחַבְרָךְ סָהֲדוּתָא דְּשִׁקְרָא׃ |
| ס |
| י | לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ | לָא תַחְמֵיד בֵּית חַבְרָךְ לָא תַחְמֵיד אִתַּת חַבְרָךְ וְעַבְדֵּיהּ וְאַמְתֵּיהּ וְתוֹרֵיהּ וּחְמָרֵיהּ וְכֹל דִּלְחַבְרָךְ׃ |
- ^ זֶהוּ שֶׁאוֹמְרִים הַבְּרִיּוֹת: גֵּר, עַד עֲשָׂרָה דּוֹרוֹת, אַל תִּבְזֶה אֲרַמִּי בְּפָנָיו
- ^ 2.0 2.1 2.2 נ"א: לְשַׁכֵּךְ
- ^ נ"א: רַךְ
- ^ הלעז אינו מתרגם את "קנא", אלא את מושג הקנאות: "כל לשון קנא אינפרינמינט בלע"ז". ראה להלן מס' 3217 (במדבר יא,כט).
- ^ בפסוק: "שָׁמָעְתִּי".
- ^ בפסוק: מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן.
- ^ הלעז אינו מתרגם את "קנא", אלא את מושג הקנאות: "כל לשון קנא אינפרינמינט בלע"ז". ראה להלן מס' 3217 (במדבר יא,כט).
- ^ בפסוק: "שָׁמָעְתִּי".