קטגוריה:שמות יח יד
נוסח המקרא
וירא חתן משה את כל אשר הוא עשה לעם ויאמר מה הדבר הזה אשר אתה עשה לעם מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצב עליך מן בקר עד ערב
וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה לָעָם וַיֹּאמֶר מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב.
וַיַּרְא֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁר־ה֥וּא עֹשֶׂ֖ה לָעָ֑ם וַיֹּ֗אמֶר מָֽה־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה עֹשֶׂה֙ לָעָ֔ם מַדּ֗וּעַ אַתָּ֤ה יוֹשֵׁב֙ לְבַדֶּ֔ךָ וְכׇל־הָעָ֛ם נִצָּ֥ב עָלֶ֖יךָ מִן־בֹּ֥קֶר עַד־עָֽרֶב׃
וַ/יַּרְא֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁר־ה֥וּא עֹשֶׂ֖ה לָ/עָ֑ם וַ/יֹּ֗אמֶר מָֽה־הַ/דָּבָ֤ר הַ/זֶּה֙ אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה עֹשֶׂה֙ לָ/עָ֔ם מַדּ֗וּעַ אַתָּ֤ה יוֹשֵׁב֙ לְ/בַדֶּ֔/ךָ וְ/כָל־הָ/עָ֛ם נִצָּ֥ב עָלֶ֖י/ךָ מִן־בֹּ֥קֶר עַד־עָֽרֶב׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וַחֲזָא חֲמוּהִי דְּמֹשֶׁה יָת כָּל דְּהוּא עָבֵיד לְעַמָּא וַאֲמַר מָא פִתְגָמָא הָדֵין דְּאַתְּ עָבֵיד לְעַמָּא מָדֵין אַתְּ יָתֵיב בִּלְחוֹדָךְ וְכָל עַמָּא קָיְמִין עִלָּוָךְ מִן צַפְרָא עַד רַמְשָׁא׃ |
ירושלמי (יונתן): | וַחֲמָא חָמוֹי דְמשֶׁה יַת כָּל דְּהוּא טָרַח וְעָבֵיד לְעַמֵּיהּ וַאֲמַר מַה פִּתְגָמָא הָדֵין דְּאַנְתְּ עָבֵיד לְעַמָּא מַה דֵּין אַנְתְּ יָתֵב לְבִלְחוֹדָךְ לְמִידוּן וְכָל עַמָּא קַיְימִין קֳדָמָךְ מִן צַפְרָא עַד רַמְשָׁא: |
רשב"ם
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
והזהרתה והודעת: "וירא חותן משה". משה לא בחר שופטים כי עדן לא נתן לפניהם פרשת משפטים עד אחר מ"ת. והגם שדינים במרה אפקיד לא נתן להם רק קצת דינים וצווי לעשות משפט לעשוקים, ולא ידעו עדיין פלס ומאזני משפט ואם ימנה שופטים וידונו כפי העולה על רוחם לא יקבלו הבע"ד את פסק דינם, וכל היוצא חייב ישוב ויבא שנית אל משה, ויתרו חשב שגם משה דן מסברא כפי שכלו ואין לו משפטים קבועים מה', לכן אמר מה הדבר הזה אשר אתה עושה לעם, שזה יכול להעשות ע"י אחרים שע"י שאתה יושב לבדך כל העם נצב עליך, ויש הבדל בין עומד ובין נצב, שהעמידה היא הפך הישיבה, וההצבה היא במקום שצריך התחזקות, ודרך הלשון שעל עבדי המלך המזומנים לשמור את המלך יאמר הנצבים עליו, ועל העבדים העומדים לשרתו יאמר העומדים לפניו, ועל שאר העם למשל הבאים למשפט יתכן הלשון שעומדים עליו, ועז"א ויעמוד העם על משה, כי עמדו ברצונם לשמוע תורתו, אבל יתרו תפס הלשון וכל העם נצב עליך שמורה שמתחזקים על העמידה ההיא, כי כ"א רוצה לפטר לביתו ודוחק א"ע להיות הראשון במשפט:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות יח יד.
מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם
"מָה" - זאת פתיחה לשאלה. השואל מעוניין לדעת דבר מופלא, ומביע בקורת:
- "מָה הֵנָּה שֶׁבַע כְּבָשֹׂת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר הִצַּבְתָּ, לְבַדָּנָה" (ביאור:בראשית כא כט).
- "מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ" (ביאור:בראשית לז י).
- "מָה הָעֵרָבוֹן אֲשֶׁר אֶתֶּן לָךְ, וַתֹּאמֶר חֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ" (ביאור:בראשית לח יח).
- "מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת, לָכֶם" (שמות יב כו).
יתרו מאשים ומבקש הסבר ממשה מדוע משה עושה דבר רע לעם. בשלב הראשון יתרו רק דואג לעם, בהמשך דבריו יתרו יסביר שמעשיו של משה פוגעים בעם ובמשה עצמו (שמות יח יח).
מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ
יתרו מגדיר את המצב. משה יושב לבדו והרבה אנשים עומדים לפניו עד שמגיע תורם להופיע לפני משה כדי שהוא ישפוט ביניהם.
סביר שכל בעל דין שבא לפני משה הביא את משפחתו ואת עדיו כדי להוכיח את צדקתו. כל וויכוח היה משפט שלם, ומשה לא קיבל זמן לחשוב ולחקור את העדים.
התהליך לא איפשר למצוא צדק, אלא היה פסיקה מהירה ביותר, שתגרום לחלק מהאנשים להרגיש מקופחים וכועסים, אפילו אם הם זכו במשפט אבל לא קיבלו את כל מה שהם רצו.
לְבַדֶּךָ
משה ישב לפני העם כמו שיוסף ישב לפני האנשים שבאו לקנות אוכל במצרים, ככתוב על אחי יוסף: "וַיָּקֻמוּ וַיֵּרְדוּ מִצְרַיִם, וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי יוֹסֵף. וַיַּרְא יוֹסֵף אִתָּם, אֶת בִּנְיָמִין, וַיֹּאמֶר לַאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ: הָבֵא אֶת הָאֲנָשִׁים הַבָּיְתָה" (ביאור:בראשית מג טז). כנראה כך היה נהוג במצרים שאדם בכיר ישב ושופט את העם.
יתרו שם את הדגש על המילה "לְבַדֶּךָ" - משה הוא שופט יחיד ושופט אחרון. אין אפשרות לערער על החלטתו ואין אפשרות לתקן ולהבהיר את הבעיות.
משה לא הציג את הבעיה לאלוהים לעזור לו.
מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב
יתרו הסתכל על משה מהבוקר עד הערב. יתרו היה סבלני ביותר.
יתרו לא ידע מה יקרה ואיך יעבור היום.
יתרו לא ידע אם בהמשך היום משה יזמין חכמים וילמד אותם את דברי אלוהים, או יחלק את העומדים לפניו לפי נושאים, ולפי דחיפות הבעיה.
יתרו לא ידע איך משה יגמור את היום ויחליט מי מהאנשים, שלא זכו לבוא לפניו, יופיע למחרת.
יתרו רצה לראות את עבודתו של משה עד סוף היום כדי שהוא לא יטעה ויגיד משהו למשה, שמשה עושה יותר מאוחר במשך היום.
תשובת משה
משה לא הבין שהשאלה של יתרו היתה שאלה רטורית.
משה שמע את דברי יתרו וענה: "כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי, וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ; וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹהִים וְאֶת תּוֹרֹתָיו" (שמות יח טז).
משה חשב שיתרו מוכיח אותו שהוא עובד יותר מדי שעות, והוא התנצל שאין לו ברירה, כי העם מבקש ממנו להיות שופט.
משה בתשובתו הראה שהוא לא הבין את יתרו.
- משה נכשל בזה שהוא לא בקש הבהרה מיתרו לפני שהוא ענה לו. אדם במעמדו של משה, מנהיג העם, חייב לשמוע הכל עד הסוף, וגם חייב להזמין טענות שונות, ולא עונה בחופזה.
- משה לא הבין את חשיבות המילה "לְבַדֶּךָ" אלא שם דגש על המילים "מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב".
- משה לא חשב שמישהו אחר יכול להיות שופט על העם, לא חשב ללמד אנשים להיות שופטים, ולא חשב שהוא צריך להתיעץ עם אלוהים.
חֹתֵן מֹשֶׁה
מכאן והלאה לא פונים ליתרו בשמו אלא בתוארו: "חֹתֵן מֹשֶׁה". יתרו נתן עצה חשובה מאוד. דבריו, שמשה והעם יבלו, היו מתקיימים אם משה לא היה עולה לאלוהים, כותב את חוקי אלוהים, מלמד את העם, וממנה שופטים לעם. כדי לא לפגוע בכבודו של משה, נותן העיצה היה "חֹתֵן מֹשֶׁה" ולא איש בעל שם ובעל מוח חכם יותר ממשה, וכך הכל קרה בזכות משה שבחר לעבוד ולרעות את צאן יתרו חתנו (שמות ג א).
כאשר משה סיכם את חייו (דברים א ט-יח), משה לא הזכיר את יתרו ולא נתן לו כבוד, שיתרו הוא זה שנתן לו את העצה לבחור שופטים כדי להקל עליו את העבודה.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית