יבמות קיח ב
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
מתני' אקידש אחת מחמש נשים ואין יודע אי זו קידש כל אחת אומרת אותי קידש נותן גט לכל אחת ואחת ומניח כתובה ביניהן ומסתלק דברי רבי טרפון רבי עקיבא אומר אין זו דרך מוציא מידי עבירה עד שיתן גט וכתובה לכל אחת ואחת גזל אחד מחמשה ואין יודע מאיזה גזל כל אחד אומר אותי גזל מניח גזילה ביניהן ומסתלק דברי רבי טרפון רבי עקיבא אומר באין זו דרך מוציא מידי עבירה עד שישלם לכל אחד ואחד:
גמ' קידש קתני בעל לא קתני גזל קתני לקח לא קתני מני מתני' לא תנא קמא ולא רבי שמעון בן אלעזר דתניא רשב"א אומר לא נחלקו רבי טרפון ורבי עקיבא על שקידש אחת מחמש נשים ואינו יודע איזו קידש שמניח כתובה ביניהן ומסתלק על מה נחלקו על שבעל רבי טרפון אומר מניח כתובה ביניהן ומסתלק רבי עקיבא אומר געד שישלם לכל אחת ואחת לא נחלקו רבי טרפון ורבי עקיבא על שלקח מקח מחמשה בני אדם ואין יודע מאיזה מהן לקח דשמניח דמי מקח ביניהן ומסתלק לא נחלקו אלא שגזל מחמשה שאמר ר' טרפון מניח גזילה ביניהם ומסתלק ורבי עקיבא אומר עד שישלם גזילה לכל אחד ואחד מדקאמר רבי שמעון בן אלעזר בקידש ולקח לא פליגי מכלל דתנא קמא סבר פליגי מני אי תנא קמא ליתני קידש ולקח אי רבי שמעון בן אלעזר ליתני בעל וגזל לעולם רבי שמעון בן אלעזר ומאי קידש קידש בביאה תנא קידש להודיעך כחו דרבי עקיבא דאע"ג דאיסורא דרבנן עבד קניס תנא גזל להודיעך כחו דרבי טרפון דאע"ג דאיסורא דאורייתא עבד לא קניס:
מתני' ההאשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים ובנה עמהם ובאת ואמרה מת בעלי ואחר כך מת בני נאמנת מת בני ואחר כך מת בעלי אינה נאמנת וחוששין לדבריה וחולצת ולא מתייבמת וניתן לי בן במדינת הים ואמרה מת בני ואחר כך מת בעלי נאמנת מת בעלי ואחר כך מת בני אינה נאמנת וחוששין לדבריה וחולצת ולא מתייבמת זניתן לי יבם במדינת הים אמרה מת בעלי ואחר כך מת יבמי יבמי ואחר כך בעלי נאמנת חהלכה היא ובעלה ויבמה למדינת הים אמרה מת בעלי ואחר כך יבמי יבמי ואחר כך בעלי אינה נאמנת טשאין האשה נאמנת לומר מת יבמי שתנשא ולא מתה אחותה שתכנס לביתו ואין האיש נאמן לומר מת אחי שייבם אשתו ולא מתה אשתו שישא אחותה:
גמ' בעא מיניה רבא מרב נחמן המזכה גט לאשתו במקום יבם מהו כיון דסניא ליה זכות הוא לה יוזכין לאדם שלא בפניו או דלמא כיון דזימנין דרחמא ליה חוב הוא לה ואין חבין לאדם שלא בפניו אמר ליה תנינא כוחוששין לדבריה וחולצת ולא מתייבמת אמר ליה רבינא לרבא המזכה גט לאשתו במקום קטטה מהו כיון דאית לה קטטה בהדיה זכות הוא לה או דלמא ניחא דגופא עדיף לה תא שמע לדאמר ריש לקיש טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו אביי אמר דשומשמנא גברא כורסיה בי חרתא רמו לה רב פפא אמר דנפצא גברא תיקרי בסיפי בבא ותיתיב רב אשי אומר דקולסא גברא לא בעיא טלפחי לקידרא תנא וכולן מזנות ותולות בבעליהן:
רש"י
עריכה
מתני' נותן גט לכל אחת - אם אינו חפץ לישא את כולן:
גמ' קידש קתני - דאיכא למימר התם הוא דקאמר ר' טרפון דמניחה ביניהם דלא עשה מעשה אבל בעל לא קתני דליפלוג ר' טרפון דכיון דעשה בה מעשה וגינה אותה בקדושי ביאה צריך להוציא עצמו מידי עבירה וליתן לכולן:
גזל קתני - דהואיל ואיסורא עבד קניס ליה ר"ע אבל לקח מקח מחמשה ואין יודע אי זהו לא קתני דלקנסיה ר"ע:
מכלל דת"ק פליג עליה - ואמר בקידש ולקח פליגי דליכא איסור כולי האי אבל בבעל וגזל אפי' ר' טרפון מודה:
ומאי קידש קידש בביאה - דגינה אותה ואפ"ה פטר רבי טרפון ולא תימא ליתני גזל ולא איבעי קידש דתרוייהו איצטריך תנא קידש בביאה להודיעך כחו דר"ע דאיסורא דרבנן הוא קעביד דרב מנגיד אמאן דמקדש בביא' ואין כאן איסורא דאוריי' אפ"ה קניס:
מתני' מת בעלי ואח"כ מת בני - והריני מותרת לשוק נאמנת שהרי בחזקת לשוק יצאה והפה שאסר הוא הפה שהתיר:
אינה נאמנת - להתייבם לו וחוששין לדבריה דאפקה נפשה מחזקה ולא מישתריא בלא חליצה דשויתה לנפשה חתיכה דאיסורא מעלמא:
ניתן לי בן - והיא הלכה בלא בן ובחזקת עתידה לייבם:
ניתן לי יבם - שהלכה חמותי במדינת הים והיא הלכה בחזקת שאין לה יבם:
מת בעלי ואח"כ מת יבמי כו' - דתרוייהו קשריא נפשה לשוק נאמנת ומותרת לשוק בחזקתה הראשונה דהפה שאסר הוא הפה שהתיר:
גמ' המזכה גט לאשתו - שעשה שליח לקבלה וזיכה לה ע"י שליח שתתגרש מעכשיו:
במקום יבם - שיש לו אח ונתכוון לפוטרה הימנו דשלא במקום יבם והוא בא לגרשה פשיטא לן דלא מיגרשה עד שתגיע לידה דאין חבין לאדם שלא בפניו אלא הכא מי אמרי' זכות הוא לה כו':
וחוששין לדבריה - מדקתני בתרוייהו חוששין ביצאה בחזקת [היתר] לשוק ובאה והחזיקה עצמה ליבם וקתני חוששין ולא אמרינן אוקמה אחזקה ותנשא דהא ודאי משקרא משום דרחמא ליה קאמרה אלמא לא מחזקינן לה באהבה ומדקתני נמי בחזקת יוצאה ליבם ובאה והחזיקה עצמה לשוק כגון ניתן לי בן ומת בעלי ואח"כ בני וקתני חוששין ולא תתייבם ולא אמרי' ודאי משקרא ומשום דסניא ליה קאמרה אלמא זימנין דלא סניא ליה אלמא מספקא לן וגבי מזכה גט נמי מספקא לן אי רחמא ליה וחוב הוא לה אי סניא ליה וזכות הוא לה ותחלוץ ולא תתייבם:
טן דו - גופים שנים כל דהו בעל:
דשומשמנא גברא - גוץ כנמלה:
כורסיה בי חרתא רמיא - מחזקת עצמה כנשואה ונותנת כסאה אצל חשובות חורות הארץ:
דנפצא - אומנתו מאוסה מנפץ צמר:
דקולסא גברא - שמץ פסול משפחה:
טלפחי - עדשים שהוא מאכל קל ואין חסרון כיס כל כך אינה שואלת ממנו אך יקרא שמו עליה:
תוספות
עריכה
אמר ליה תנינא וחוששין לדבריה. וא"ת האי דאינה מתייבמת משום דשויתה לנפשה חתיכה דאיסור' וי"ל דדייק מדקתני חולצת דמשמע שכן הדין מדלא קאמר מבקשים לחלוץ אי נמי משמע דחולצת אפילו נתנה אמתלא לדבריה:
דקולסא. מוכר קלסי כרוב: :
עין משפט ונר מצוה
עריכהמתוך: עין משפט ונר מצוה/יבמות/פרק טו (עריכה)
לז א מיי' פ"ט מהל' אישות הלכה כ"א, טור ושו"ע אה"ע סי' מ"ט סעיף א':
לח ב מיי' פ"ד מהל' גזילה ואבידה הלכה ט', סמג עשין עג, טור ושו"ע חו"מ סי' שס"ה סעיף א':
לט ג מיי' פ"ט מהל' אישות הלכה כ"א, טור ושו"ע אה"ע סי' מ"ט סעיף א':
מ ד מיי' פ"כ מהל' מכירה הלכה ב', סמ"ג עשין פב, טור ושו"ע חו"מ סי' רכ"ב סעיף ב':
מא ה מיי' פ"ג מהל' יבום הלכה י"ג, סמ"ג עשין נא, טור ושו"ע אה"ע סי' קנ"ו סעיף י"א:
מב ו מיי' פ"ג מהל' יבום הלכה י"ד, טור ושו"ע אה"ע סי' קנ"ו סעיף י"ב:
מג ז מיי' פ"ג מהל' יבום הלכה י"ב, סמג עשין נא, טור ושו"ע אה"ע סי' קנ"ח סעיף ב':
מד ח ט מיי' שם, טור ושו"ע אה"ע סי' קנ"ח סעיף א':
מה י מיי' פ"ד מהל' זכיה הלכה ב', ומיי' פ"ה מהל' עבדים הלכה ב', ומיי' פ"ו מהל' עבדים הלכה א', סמ"ג עשין פב, טור ושו"ע חו"מ סי' רמ"ג סעיף א', וטור ושו"ע אה"ע סי' ק"מ סעיף ה':
מו כ מיי' פ"ט מהל' גירושין הלכה כ"א, סמ"ג עשין נ, טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"ה סעיף י', וטור ושו"ע אה"ע סי' ק"מ סעיף ה' בהג"ה:
מז ל טור ושו"ע אה"ע סי' ק"מ סעיף ה':
ראשונים נוספים
הא דתנן בקדש א' מחמש נשים דנותן כתובה. משכחת זה בשכתב כתובה סתם לארוסתו ולא הזכיר שמה או שהיו שמותיהן שוות או שקנו מידו שיתן כתובה והלכו להם עדים וכל א' אומרת לי קדש וכתב כתובה או קנו מידו הא לאו הכי קי"ל ארוסה אין לה כתובה אלא בשכתב לה, דהכי אסיקנא בפ' אע"פ בכתובות (דף נ"ו) .
הא דתנן בקדש אחת מחמש נשים דנותן כתובה: אפילו לדברי הגאונים ז"ל (רש"ג ובנו רה"ג בשו"ת הגאונים חמדה גנוזה סי' קלג) שאמרו דארוסה אין לה כתובה אלא כשכתב, הא משכחת לה בשכתב סתם כתובה לארוסתו, או שהיו שמותיהן שוין, או שקנו מידו שיתן כתובה והלכו להם העדים למדינת הים. אי נמי במודה שכתב ואינו יודע לאיזו וכל אחת אומרת לי קדש וכתב. ומיהו יש לומר דיש כתובה לארוסה אף על פי שלא כתב וכבר הארכתי בו בריש פרק נערה שנתפתתה (כתובות מג, ב ד"ה מיגביא ועי"ש בד"ה והא שדחה דברי הרמב"ן כאן ועיין עוד בחי' הרשב"א קדושין סח_ א ד"ה אמר רב).
מתניתין ניתן לי בן במדינת הים מת בני ואחר כך בעלי נאמנת: פירוש משום דהיא בחזקת ליבם היתה עומדת, ואף עכשיו באותה חזקה בעצמה היא מחזקת את עצמה ולפיכך נאמנת. ואיכא למידק אמאי נאמנת לימא רוב נשים מתעברות ויולדות ומיעוט מפילות, ומסתמא זו נתעברה וילדה ולד מעליא ובחזקת לשוק היא עומדת, וכדאמרינן לקמן בריש פרק האשה שהלך בעלה וצרתה (קיט, א) והלכך אדרבה כי קאמרה מת בני ואחר כך מת בעלי לא להימנה, וכי קאמרה מת בעלי ואחר כך מת בני להימנה. ויש לומר כיון שיצאה זו בלא בנים וחזרה בלא בנים, לא יצאת זו מחזקתה הראשונה.
הא דבעא רבא מרב נחמן במזכה גט לאשתו במקום יבם מהו. לא איפשיטא וחולצת ולא מתיבמת: ומסתברא דדוקא גבי יבם הוא דאיבעיא להו, אבל בבעל אפילו אשת מוכה שחין או שהיתה קטטה בינו לבינה ותובעת להתגרש אין חוששין כלל אלא חולצת או מתיבמת. מדאיבעיא ליה גבי יבם ולא בעי לה גבי אשת איש דעלמא בריש פרק קמא דגיטין (?טו, א). ועוד דהתם בפרק קמא דגטין מוכח הכין בהדיא בגמרא דבני מערבא (ה"ה) דגרסינן התם גבי מתניתין דחוב הוא לאשה שיוצאה מתחת בעלה, ר' חייא בר ווא א"ר יוחנן בעי הגע עצמך שהיתה אשתו מוכה שחין הרי זכות הוא לאשה כו' ומסקנא דלא. ובפרק האומר התקבל נמי גרסינן התם (ירושלמי שם פ"ו ה"א) בכל אתר אתמר התקבל כזכה והכא אתמר התקבל כהולך שנייא ההיא שזכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לו אלא בפניו, התיב ר' שמיי הגע עצמך שהיתה צווחת להתגרש, אני אומר שמא חזר בה[2].
לא זו הדרך מוציאתו מידי עביר' פי' לצאת ידי שמים עד שיתן כתוב' לכל א' וא' פי' ואתיא כפשוטה כמ"ד יש כתוב' לארוס' מתקנ' חכמים ולמ"ד אין כתובה לארוסה מיירי בשכתב לה אלא שקנו מידו סתם או שהלכו עדים למ"ה והא דרשב"א ות"ק כתי' בסדר נזיקי' בס"ד:
המזכה גט לאשתו במקום קטטה וא"ת ונשאל את פיה אם היא רוצה וזכות הוא לה וי"ל דבמילתא דהוי חוב אע"ג דלכי ידע' אמרה ניחא לי אין זכין לו למפרע וכדכתי' בפ' יש נוחלין מר"ה הר"ם ובהכי סליק פרקא תושבחתא למארי שמיא וארקא:
מתניתין קידש א' מה' נשים ואינו יודע איזו מהן קידש כל אוז"א אומרת אותי קידש נותן גט לכל או"א ומניח כתובה ביניהן ונסתלק דברי ר' טרפון ור' עקיבא אומר לא. זו הדרך מוציאתו מידי עבירה עד שיתן גט וכתובה לכל או"א אם אנו רוצה לישא את כולן. ומיכן מוכח שיש כתיבה לארוסה בתנאי ואע"ג דלא כתב לה. דליכא לאוקומי מתניתין בדכתב לה שא"כ אמאי אינו יודע ניחזי למאן כתב אלא מפני דלא כתב לה. פליג ר' עקיבא ומשום דעבד איסורא אבל בקידש דלא עבדי איסורא מודה לר"ט אבל השתא דתני קדש חזינן דאפי' בקדש דלא עביד איסורא פליג ר"ע וה"ה דפליג בלקה וא"י ממי לקח. ותו דייקינן גזל קתני לקח לא קתני ואי היה תני לקח ה"א דוקא בלקח וקדש דלא עבדי איסורא פליג ר"ט אבל בגזל דעביד איסורא מודה לר"ע אבל השתא דתני גזל חזינא דאפי' בגזל דעביד איסורא פליג ר"ט וה"ה בבעל. ושמעינן השתא ממתני' דבין בקדש ולקח ובין בגזל ובעל פליגי ולא אתיא מתני' לא כת"ק ואל כרשב"א ד"ר שמעון בן אלעזר סבר דמודה ר"ע בקדש ולקח ולא פלי אלא בבעל וגזל ומתני' קתני דאפי' בבעל וגזל פליגי דתניא ארשב"א לא נחלקו ר"ט ור"ע על שקדש א' מה' נשים ואינו יודע איזו קדש שמניח כתובה ביניהן ומסתלק על מה נחלקו על שבעל שר' טרפון אומר מניח כתובה ביניהן ומסתלקח ור"ע אומר עד שיתן כתובה לכל או"א. ולא נחלקו ר"ט ור"צ על שלקח מקח מה' בני אדם ואינו יודע מאיזה מהם לקח שמניח דמי מקח ביניהן ומסתלק על מה נחלקו על שגזל שר"ע אומר נותן דמי גזילה לכאו"א מדקאמר רשב"א דבקדש ולקח לא פליגי מכלל דת"ק סבר פליגי מני אי ת"ק ליתני קדש ולקח אי רשב"א ליתני בעל וגזל. וק' אמאי דייקי' מכלל דת"ק סבר בקדש ולקח פליגי אבל בבעל וגזל לא פליגי ומדחקא לפרושי מתני' מאי קדש קדש בביאה ולוקמי' כרשב"א. נסיק אפילו מכלל דת"ק סבר דבזה ובזה פליגי ותיתי מתני' כת"ק. ובתוספתא מצאתי בפירוש שהי' אומר ת"ק דוקא בקדש ולקח פליגי אבל לא בבלע וגזל. דתניא בפ' האשה, קדש א' מה' נשים ואין ידוע איזו מהן קידש כאו"א אא"ק שמניח כתובה ביניהן ומסתלק לא נחלקו אלא על שבעל ולא נחלק על של"מ ואין ידוע שאיזה מ"ל וכאו"א אומר ממני לקח שמניח דמי מקח ביניהם ומסתלק ועל מה נחלקו על שגזל. ונ"ל דהג מכלל דת"ק סבר דבקדש ולקח פליגי אלמא בפי' אמר ת"ק הכי. ומהדר לעולם רשב"א הוא ומאי קדש דקדש בביאה ותנא קדש להודיעך כחו דר"ט דאע"ג דאיסור דרבנן עביד קניס ותנא גזל להודיעם כחו דר"ט דאע"ג דעביד איסורא דאורייתא לא קניס אבל בקדש ולקח גם ר"ע מודה שמניח כתובה ודמי מקח ביניהן ונסתלק וקיי"ל הלכה כר"ע מחבירו. ור"ט חבירו הוא כדאמרינן בפ' הכותב:
מתניתין האשה שהלכה היא ובעלה ובנה למד"ה ובאה ואמרה מת בעלי ואח"כ בני נאמנת. מת בני ואח"כ מת בעלי אינה נאמנת. וחוששי' לדבריה וחולצת ולא מתיבמת. פי' כשהלכה היא ובעלה ובנה היתה בחזקת מותרת לשוק ואסורה ליבם הלכך כשאומרת מת בעלי ואח"כ מת בני נאמנת ונשאת לשוק וכשאומרת מת בני ואח"כ מת בעלי ואני מותרת ליבם אינה נאמנת לעקור חזקתה ומיהי לשוק לא שרינן לה בחוקתה קמייהא משום דשיותה אנפשה חתיכה דאיסורא הלכך חוששין לדבריה וחולצת ולא מתיבמת:
מתניתין ניתן לי בן במדינת הים ואמרה מת בני ואח"כ מת בלי נאמנת. בעלי ואח"כ בני אינה נאנמת וחוששין לדבריה וחולצת ולא מתיבמת פי' כיון שיצאה בחזקת שאין לה בנים ואם ימות בעלה היא זקוקה ליבם ועכשיו שאומרת ניתן לי בן ומת אם אומרת מת בני ואח"כ בעלי נאמנת ומתיבמת משום דמוקמה נפשה אחזקה קמייתא אבל כשאומרת מת בעלי ואח"כ מת בני ואני פטורה לינשא בשוק אינה נאנמת מפני שעוקרת חזקתה. מיהו ליבמה אסירא משום דשויה לפשה חתיכה דאיסור אהלכך חוששין לדבריה וחולצת ולא מתיבמת:
מתניתין ניתן לי יבם במד"ה מת בעני ואח"כ יבם יבמו ואח"כ בעלי נאמנת. פי' שהיא הלכה בחזקת היתר לשוק אם ימות בעלה משום הכי נאמנת דאוקי נפשה אחזקתה:
מתניתין הלכה היא ובעלה ויבמה למד"ה אמרה מת בעלי ואח"כ מת יבמי יבמי וא"כ מת בעלי אינה נאנמת שאין האשה נאמנת לומר מת יבמי שתנשא ולא מתה אחותי שתכנס לביתה וכן אין האיש נאמן לומר מה אחי שאיבם את אשתו ול אמתה אשתו שאקח את אחותה. פי' כיון שהלך בעלה ויבמה ועומדת בחזקת איסור לשוק אינה נאנמת לומר מת יבמי שתהא מותרת לשוק:
בעא מיני' רבא מר' נחמן המזכה גט לאשתו במקום יבם מוה. פי' שעשה שליח לקבלה וזכה הוא על ידו שתתגרש בו מעכשיו שאמר לו זכה גט זה בעבור אשתי (הכא המזכה דבר לחברו שלא בפניו) כיון דסניא לה זכות הוא לה וזכין לאדם שלא בפניו. [אל"ת]. פי' מרישא פשיט דהלכה היא ובעלה ובנה ובאה ואמרה מת בני ואח"כ בעלי שמחבבת עצמה ליזקק ליבום ואי' קי"ל דסנייא ליה תהא נאנמת דנימא ביה כמאה עדים שמזקקת עתמה ליבום ואע"ג דמפקה עצמה מחזתה תהא נאנמת ותתיבם כיון שמעידה חובתה אלא ודאי מדתני' אינה מתיבמת ש"מ דחיישינן דילמא רחמה ליה מש"ה קאמרה הכי וגבי גט נמי זמנין דרחמה לה לחוב הוא לה ואין חבין לאדם שלא בפניו הלכה חולצת ולא מתיבמת. אמר ליה רבינא לרבא המזכה גט לאשתו במקום קטטה מהו כיון דאית ליה קטטה בהדה זכות הוא לה או דילמא ניחא דגופא עדיף לה. ת"ש דאמר ריש לקיש טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו והלכך לא קים לן דזכות הוא לה וחולצת ולא מתיבמת. עיין בערך י"ג בספר המכריע.
א"ל אף אנן נמי תנינא חוששין לדבריה וחולצת. פי' [רש"י] דחוק [בזה] ונראה דודאי לעולם קים ליה דסניא ליבם דהתנן אין האשה נאמנת לומר מת יבמי שאנשא וקא מיבעיא ליה א) אי אמרה מת יבמי רחמא ליה וחיב הוא לה ומייתי סייעתא ממתניתין מרישא דמת בני ואח"כ בעלי אינה נאמנת להתירה ליבם [אלמא זימנין] דרחמא ליה. ואשה שנפלה לפני קטן או לפני מומר אומר ר"ת דנאמנת דלא שייך למימר רחמא ליה:
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה
- ^ (ועיין רשב"א גיטין סב, ב ד"ה האומר וב"י אה"ע סי' קמ)
- ^ (ועיין רשב"א גיטין סב, ב ד"ה האומר וב"י אה"ע סי' קמ)