שולחן ערוך אבן העזר קמה
"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
<< | שולחן ערוך · אבן העזר · סימן קמה | >>
ראו סימן זה בתוך:
טור אבן העזר ·
לבוש ·
ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:
חלקת מחוקק · בית שמואל · באר היטב · פתחי תשובה · ט"ז
שו"ע באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org ·
SefariaENG
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י
 |
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה. דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים. |
- סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו
סעיף א עריכה
הרי זה גטך אם מתי, או הרי זה גטך אם מתי מחלי זה, או הרי זה גטך לאחר מיתה, אינו גט; ויש אומרים שהוא ספק.
סעיף ב עריכה
הרי זה גטך מהיום אם מתי, או מעכשו אם מתי, הרי זה גט, וכשימות תהיה מגורשת. ויותר טוב שיאמר: מעכשו, משיאמר: מהיום, שאם אמר: מהיום, ומת בתוך היום, יש להסתפק שמא אין דעתו אלא מסוף היום, ואין גט לאחר מיתה.
סעיף ג עריכה
הרי זו גטך מעכשו, או מהיום, ולאחר מיתה, ומת, הרי זה ספק מגורשת, שמא אחר שאמר: מעכשו, חזר בו מלשון מעכשו, וסמכה דעתו על לאחר מיתה.
סעיף ד עריכה
שכיב מרע שגרש סתם, בלא תנאי דמהיום אם מתי, אין אומרים סתמו כפרושו, כמו שאנו אומרים במתנה, דגט שאני; ואם עמד, אינו חוזר.
סעיף ה עריכה
שכיב מרע שרוצה לגרש על תנאי אם ימות, כדי שלא תפל לפני יבם, ואם עמד לא תהיה מגורשת, אומר לה כשנותן לה הגט: אם לא מתי לא יהיה גט ואם מתי יהא גט מעכשו ואם לא מתי לא יהא גט, כדי שיהא התנאי כפול והן קודם ללאו, ולא יפתח פיו תחלה לפרענות, ואז יהיה בטל מיד כשיעמד, אף על פי שלא יאמר: חוזרני בי. ואם ירצה שלא יתבטל מיד כשיעמד, אלא עד זמן פלוני, יאמר: אם לא מתי עד זמן פלוני לא יהיה גט ואם מתי עד זמן פלוני יהא גט מעכשו ואם לא מתי עד זמן פלוני לא יהא גט.
- הגה: ויאמר לשון זה דוקא: אם מתי אם לא מתי וכו', ולא יאמר: אם אמות אם לא אמות, מאחר שהוא לשון חכמים. ועין לקמן סימן קנ"ד סעיף ק' לא משמע כך:
סעיף ו עריכה
הרי זה גטך מהיום אם מתי מחלי זה, ונפל עליו בית או נשכו נחש או טרפו ארי וכיוצא בזה, ומת, אינו גט. אבל אם אמר: אם לא יעמד מחלי זה, ונפל עליו בית או נשכו נחש או טרפו ארי, הרי זו ספק מגורשת:
סעיף ז עריכה
הרי זה גטך מעכשו אם מתי מחלי זה, ועמד והלך בשוק, וחלה ומת; אומדין אותו, אם מחמת חלי הראשון מת, הרי זה גט, אפילו הלך בלא משענת; ואם לאו, אינו גט. ואם נתק מחלי לחלי ולא עמד בשוק, הרי זה גט ואינו צריך אומד:
סעיף ח עריכה
שכיב מרע שנתן גט ואמר: מהיום אם מתי, סתם, והבריא, בטל גטו; ולא אמרינן לעולם קודם שימות קאמר, אלא אם מתי מחלי זה קאמר, אבל אם מתוך בריו התנה במהיום אם מתי, ודאי כל שמת בחייה קאמר, וכל אימת דמאית הרי זו מגרשת:
סעיף ט עריכה
עצה טובה על פי גדולי עולם לחוש לרמאין בגט שכיב מרע, שיאמר: אם מתי מעכשו ועד יום פלוני והוא בכלל, יהא גט; ולא יאמר: אם אמות מחלי זה, שיהא התנאי תלוי בחלי, שמא יבא אדם שאינו הגון וישתדל עם הרופא שיאמר שלא מת מאותו חלי אלא מחלי אחר שנעתק אליו, ויוציא לעז על הגט.
- הגה: ויש אומרים דאין אנו בקיאין בזמן הזה, ולכן אין לסמך בזמן הזה מאמדנות הרופאים. ויש אומרים דלכתחלה אין לגרש על ידי תנאי, רק יגרש סתם, ולקבל בחרם הקהלות או לתן משכנות שכשיעמד יחזרו וישאו זה את זה (מרדכי פרק מי שאחזו). ובכהן המגרש, שצריך להתנות, שלא תהא אסורה לחזר לו, כדלעיל ריש סימן קמ"ג, או שיש לחוש לטרוף דעת החולה, יש לגרש בתנאי כדרך שנתבאר (סדר גטין). אשה שנתגרשה על תנאי, ומת הבעל, אינה צריכה להתאבל עליו (שם במרדכי); אבל אין אסור בדבר אם רצונה להחמיר על עצמה לבכות עליו ולצאת אחר מטתו:
סעיף י עריכה
שכיב מרע שנתן גט לאחד ואמר לו: זכה בגט זה לאשתי, כדי שלא תפל לפני יבם, ומת קדם שיגיע לידה, הרי זו ספק מגורשת, וחולצת ולא מתיבמת: