שולחן ערוך אבן העזר קנו יב


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

הלכה היא ובעלה בלבד, ובאה ואמרה: נתן לי בן במדינת הים, ומת, ואחר כך מת בעלי, נאמנת. אבל אם אמרה: מת בעלי ואחר כך מת אותו הבן, אינה נאמנת, וחולצת ולא מתיבמת. במה דברים אמורים, כשהיתה פסולה לכהנה, או שאמרה: במערה היינו כשמת ולא היה שם אדם שיעיד. אבל אם אין הדבר כן, לא תחלץ ולא תתיבם עד שיבאו עדים:

מפרשים

בית שמואל

(יח) בד"א כשהיתה פסולה וכו':    כן אוקמ' בש"ס מטעם דחיישינן שמא אמת דברי' ואינ' זקוקה ליבם ואתה מצריכ' כרוז לכהונה והרי"ף והרא"ש השמיטו סוגיא זו דאיירי דוקא כשהיא פסול' לכהונה או חבושין יחדיו משמע דס"ל דלא קי"ל כסוגיא זו אף על גב דבהלך עם צרתו כתבו דוקא כשהי' אסורה לכהונ' דשם הרוב מסייע דהיא פטור' מיבם דרוב נשים מתעברו' ויולדות ועדיין הוא חי משא"כ כאן הוא מת ואין רוב מסייע דמת אחר הבעל והנה תוס' ר"פ האשה כתבו דאיירי כאן דיש עדים דהעידו דמתו הבעל והבן מ"ה היא אינה נאמנת דאל"כ היא נאמנ' במיגו די"ל ניתן לי בן ועדיין קיים אז נאמנת כיון דהרוב מסייע לה דהרוב נשים מתעברות ויולדות מיהו למ"ש לעיל להרא"ש אפי' ע"א אין נאמן כ"ש היא בעצמ' וכן להרמב"ם דוקא ע"א או אשה לחברת' אבל לא היא לעצמ' וכן י"ל דתוס' כ"כ דווקא למ"ד דלא אזלינן אחר המיעו' אבל למסקנא דחיישינן למיעוט כמ"ש בסמוך תו אינה נאמנת לומר ניתן לי בן דחיישינן למיעוט וא"ל בניתן לי בן אז הרוב מסייע מ"מ אינה נאמנת ולמה לא חיישינן שמא ילדה ואסורה ליבם אף על גב החזקה מסייעה דמותר' ליבם מ"מ הרוב מכחיש החזקה כי היכ' לצרת' חיישינן שמא ילדה כן יש לחוש שמא ילדה היא ואסורה ליבם ויש ליישב:

ט"ז

באר היטב

(יד) עדים:    עיין מ"ש הב"ש. כתב הרמ"ט ח"ש סימן פ"ג מי שבאה שמועתו מארץ רחוקה הרבה. והיה לו בנים כאן ומתו ולא נודע אם מת הוא קודם או הם אין לחוש לזה וחולצת. ואעפ"כ ראוי שתאסור עצמה על הכהנים ע"ש. והב"י בשם רבינו ירוחם כתב דנסתפק הר"ש אם מהני כשנדרה אשה זו שלא תנשא לכהן ע"ש.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אבן העזר לחץ כאן



▲ חזור לראש