פתיחת התפריט הראשי

ירושלמי גיטין ו א

<< | ירושלמי · מסכת גיטין · פרק ו · הלכה א | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה א משנהעריכה

האומר התקבל גט זה לאשתי או הולך גט זה לאשתי אם רצה לחזיר יחזיר האשה שאמרה התקבל לי גיטי אם רצה להחזיר לא יחזיר לפיכך אם אמר הבעל אי אפשרי שתקבל לה אלא הולך ותן לה אם רצה להחזיר יחזיר רשבג"א אף האומרת טול לי גיטי אם רצה להחזיר לא יחזיר

הלכה א גמראעריכה

בכל אתר את אמר התקבל כזכה הכא את אמר התקבל כהולך שנייה היא שזכין לו לאדם שלא בפניו התיב ר שמי הגע עצמך שהיתה צווחת להתגרש אני אומר שמא חזרה בה הא תנינן היא עצמה מביאה את גיטה חש לומר שמא חזרה בה תמן היא חבה לעצמה ברם הכא חוב לה רב נחמן בר יעקב אמר אמרה הבא לי גיטי והלך ואמר לו אשתך אמרה התקבל לי גיטי אעפ"י שהגיע לידה אינו גט שהוא סבור מדעת השליח מתגרשת והיא אינה מתגרשת אלא מדעתה התיב רב הונא בר חייה והא דתנינן האשה שאמרה התקבל לי גיטי אינו גט עד שיגיע גט לידה מעתה אפילו הגיע גט לידה אינו גט שהיא סבורה שהיא מתגרשת מדעת השליח והיא אינה מתגרשת אלא מדעתה ביודע הלכה לומר התקבל וזכה בהולך והתנינן קטנה שאמרה התקבל לי גיטי אינו גט עד שיגיע גט לידה מעתה אפילו הגיע גט לידה אינו גט שהיא סבורה שמא לדעת השליח היא מתגרשת והיא אינה מתגרשת אלא מדעתה ביודע שאין הקטן עושה שליח רבי זעירא בעי עד כדון בשאמרה הבא לי ואמר לו התקבל לי אמרה התקבל לי והוא אמר לו הבא לי אשכח תני על תרויהון הרי זה גט ואם רצה להחזיר יחזיר רב הונא בשם רב אין האשה עושה שליח לקבל גיטה משלוח של בעלה שמואל שמעה מיניה ולעתה בתרי ארבעים זימני והא תנינן (דברים כד) ונתן בידה אין לי אלא בידה מניין ביד שלוחו ביד שלוחה משלוחו לשלוחה משלוחה לשלוחו מניין תלמוד לומר ונתן ונתן מה תני אי איפשי רבי דתני אמרה התקבל לי גיטי והלך ואמר לו אשתך אמרה התקבל לי גיטי הילך הוליכו לה ונתנו לה זכה לה ונתקבל לה אם רצה להחזיר לא יחזיר דברי רבי ר נתן אומר הוליכו לה ונתנו לה אם רצה להחזיר יחזיר התקבל וזכה לה אם רצה להחזיר לא יחזיר רבי אמר בכולן לא יחזיר עד שיאמר לו אי איפשי שתקבלו לה אלא שתוליכו לה וקשיא על דרבי הילך מן דיבורי אם רצה להחזיר יחזיר וקשיא על דרבי נתן הילך לדיבורה אם רצה להחזיר יחזיר רב הונא אמר נעשה שלוחו ושלוחה אסי אמר כל היכא דאמר שלוחו ושלוחה מגורשת ואינה מגורשת אמר רבי חגיי קומי רבי יוסי ואתיין אילין פלוגתא כאילין פלוגתא דתנינן תמן היה מדבר עם האשה על עיסקי גיטה וקידושיה ונתן לה גיטה וקידושיה ולא פירש רבי יוסי אומר דייו רבי יהודה אומר צריך לפרש ואתייא דר כרבי יוסי ודרבי נתן כרבי יודה אמר ליה ואת מה בידך דאמר רבי זעירא אמר ר חייה בר אבין אדא בר תחליפא בשם ר הושעיה מה פליגין בשהפליגו עצמן לעניינות אחרים אבל אם היה עוסק באותו עניין גט הוא והכא אפילו בעוסקין באותו עניין היא מחלוקת ר זעירא בעי קומי ר מנא אף לעניין מתנה כן אדם עושה שליח לקבל דבר שאינו שלו אמר ליה תמן התורה זיכת אותה בגיטה והיא עושה שליח לקבל דבר שהוא שלה אית לך מימר במתנה אדם עושה שליח לקבל דבר שאינו שלו ועוד מן הדא דאמר רבי יוסה ור יעקב בר זבדי רבי אבהו בשם רבי יוחנן אמר ליתן מתנה לחבירו וביקש לחזור בו חוזר בו קם רבי יוסי עם ר יעקב בר זבדי אמר ליה והן הוא הין צדק אמר לו הולך גט אשתי גט בתה גט אחותה והלך ונתנו לה אינו גט תבעו השליח ואמר לו תן גט לאשתו אמר לו הילך גט אשתי גט בתה גט אחותה והלך ונתנו לה הרי זה גט ר יוסי בי ר בון ורבי אבין בשם ר שמי זו דברי רבי אבל חכמים אומרים באומרת יהא לי בידך אמר רבי חנינה הלכה כרבן גמליאל והוא שאמרה לו היא טול לי יהא <לי> בידך חד בר נש שלח גט לאיתתיה אמרה ליה יהא לי בידך אתא עובדא קומי רב אמר אם בא להחזיר לא יחזיר מה ופליג שנייא הוא יהא בידך שנייא הוא יהא לי בידך א"ר חזקיה אנא ידע רישא וסיפא אשה אחת עשת שליח לקבל גיטא משלוחי בעלה אתא עובדא קומי רב אמר אם רצה להחזיר לא יחזיר מחלפה שיטתיה דרב תמן א"ר הונא בשם רב אין האשה עושה שליח לקבל גיטה משלוחי בעלה והכא הוא אמר הכין אני אומר אחר הדלת היה עומד ושמע את קולה