שולחן ערוך אבן העזר קמ
"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
<< | שולחן ערוך · אבן העזר · סימן קמ | >>
ראו סימן זה בתוך:
טור אבן העזר ·
לבוש ·
ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:
חלקת מחוקק · בית שמואל · באר היטב · פתחי תשובה · ט"ז
שו"ע באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org ·
SefariaENG
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא
 |
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה. דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים. |
- סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו
סעיף א עריכה
האיש עושה שליח להוליך גט לאשתו, וזה נקרא שליח הולכה. ואינו גט, עד שיגיע גט לידה; לפיכך, יכול לחזור בו עד שיגיע גט לידה:
סעיף ב עריכה
כל דין האיש עם האשה, בענין נתינת הגט וקריאתו ודבורו, כן דין שלוחו עמה.
- הגה: והחכם המסדר הנתינה עם שנים שעמו כמו שיתבאר לקמן סי' קמ"ב סעיף ד', ידקדק בגט תחלה שכתוב כהוגן וכמו שיתבאר לקמן בסדר הגט סעיף צ"א):
סעיף ג עריכה
האשה עושה שליח לקבלה, והיא מגורשת בקבלתו מיד כשיגיע הגט לידו. ודינו כדין האשה לכל דבר, לענין אם זרק גט לחצרו או לתוך ארבע אמותיו.
- הגה: וכותב בגט: הרי את מתרת וכו', אבל כשנותן הגט אומר לו: התקבל גט זה לאשתי (הר"ן פ"ק דקדושין):
סעיף ד עריכה
אמרה לו: התקבל לי גטי או טול לי או יהא לי בידך, כלן לשון קבלה הן.
- ויש אומרים דהוא הדין שא לי (ב"י בשם רש"י והמ"מ) או קח לי (ר"י):
סעיף ה עריכה
יכולה גם כן לעשות שליח להובאה, שתאמר לו: הבא לי גטי, ודינו כדין שליח הולכה של בעל, שאינו גט עד שיגיע לידה. אבל האיש אינו יכול לעשות שליח קבלה, שאינו יכול לעשות שליח לחובתה, שלא מדעתה, ואפילו היתה אשת מוכה שחין, או שהיתה קטטה ביניהם ותובעת להתגרש. ויש מי שאומר בזו, שהיא ספק מגורשת.
- הגה: ואם בעלה מומר, וידעינן שהיא מהדרת אחר גט, יש אומרים דהמומר יכול לזכות לה גט (ת"ה סימן רל"ז ובפסקיו סימן מ"ג), ויש מחמירין גם בזה (הר"ן בתשובה). וכן אם היה היבם (עי' בב"י) מומר, והבעל מזכה לה גט כדי שלא תפל לפני היבם (עין בב"י). ואם אשתו מומרת, וזכה לה גט על ידי אחר (עי' בת"ה סי' רל"ז ובפסקיו סי' מ"ד), כמו שנתבאר לעיל סי' א', אף על פי שחזרה בה אחר כך, אינה צריכה גט אחר (שם בת"ה). והוא הדין לאשה הנאסרת על בעלה, מזכה לה גט על ידי אחר. ויש מחמירין בזה (מהרי"ק שרש קמ"א):
סעיף ו עריכה
האשה שעשתה שליח לקבלה, ואמר לו הבעל: אין רצוני שתקבל לה גטה, אלא הרי זו גטה הולך אותו לה, הרשות ביד הבעל, ונעשה זה שליח להולכה. אבל אם אמר לו: התקבל לה גטה, או הא לך, או זכה לה, לא עקר שליחות הקבלה. אבל אם אמר לו: הולך לה, עקר שליחות הקבלה ונעשה שליח הבעל. וכן אם אמר לה: הולך ותן לה, עקר שליחות הקבלה, ובזה ובזה לא נתגרשה עד שיגיע גט לידה.
- ויש אומרים דבתן לה הויא ספק מגרשת (הר"ן פ' התקבל בשם י"א):
סעיף ז עריכה
לא עשאתו שליח לקבלה, והבעל אומר: התקבל לה, לכשיגיע לידה מגורשת; שאדם יודע שאין בידו לעשות שליח קבלה, והתקבל והולך לה קאמר:
סעיף ח עריכה
עשאתו שליח להביא לה גטה, ובא ואמר לבעל: אשתך עשאתני שליח לקבל לה גטה, והוא אמר: הולך כמו שאמרה היא, אפילו הגיע גט לידה אינה מגורשת. ואם הבעל אמר לו: הולך לה, או זכה לה, ולא אמר: כמו שאמרה היא, כשיגיע לידה מתגרשת:
סעיף ט עריכה
עשאתו שליח לקבלה, ובא לבעל ואמר: אשתך עשאתני שליח להובאה, ואמר לו: הילך כמו שאמרה היא, כיון שהגיע הגט לידה הרי זו מגורשת. ואם נשרף הגט או אבד קדם שהגיע הגט לידה, הויא ספק מגורשת:
סעיף י עריכה
עשאתו שליח לקבלה, ובא לבעל ואמר: אשתך עשאתני שליח להובאה, ואמר לו הבעל: התקבל, ולא אמר: כמו שאמרה היא, משהגיע לידה הרי זו מגורשת.
- הגה: עשאתו שליח לקבלה, וכן אמר השליח לבעל, והבעל נתן לשליח שטר הולכה ואחר כך נתן לו שטר קבלה, אם נתן לו הגט כשנתן לו שטר הולכה, הרי בטל שליחות האשה, ואחר כך כשחזר ונתן לו לקבלה הרי בטל שליחות הולכה, ואין הבעל עושה שליח לקבלה ואין כאן שליחות כלל, ואינה מגורשת בשליחות זו, אלא יחזור ויתננו לו לשם קבלת שליחות האשה. אבל אם לא נתן לו הגט רק בשעה שמסר לו שטר שליחות הקבלה, מגורשת מיד שנתן הגט לידו, דמאחר שלא נתן לו הגט בראשונה לא נתבטל שליחות האשה (ב"י בשם ריב"ש סימן שכ"ט):
סעיף יא עריכה
מומר, השולח גט לאשתו, מלבד שישביעוהו ויקבל חרם וכל האלות התורה שלא יבטל לא את הגט ולא את השליחות, יעשו תקון אחר, והוא שכשימסר הגט לשליח יאמר לו: זכה בגט זה לאשתי פלונית בת פלוני והרי היא מגורשת ממני ומותרת לכל אדם, ואחר כך יאמר החכם למומר: כבר אשתך מותרת לכל אדם, ולרוחא דמלתא תקח הגט מיד השליח, ותחזור למסרו לו, ואמר לו: הולך גט זה לאשתי פלונית בת פלוני ותהא ידך כידי ופיך כפי ועשיתך כעשיתי ותהא מגורשת ממני ומותרת לכל אדם.
- ועין לקמן סי' קמ"א סעיף נ"ט: