שולחן ערוך אבן העזר מט א
שולחן ערוך אבן העזר · מט · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
המקדש אחת מחמש נשים וכתב לה כתובה, ואינו יודע איזו היא, וכל אחת מהן אומרת: אני היא, אסור בקרובות כולן ונותן גט לכל אחת ואחת ומניח כתובה ביניהם ומסתלק. ואם קידש בביאה, קנסו אותו חכמים שיתן כתובה לכל אחת ואחת:
מפרשים
(א) וכתב לה כתובה: ומיירי דלא הוזכר שם הארוסה בכתובה או כששמותיהן שוות ועיין בב"י:
(א) וכתב לה כתובה: כ"כ הרמב"ם והטור דאיירי שכת' לא' מהן כתובה ונאבדה גם י"ל שכתב כתובה ולא הזכיר את שמה או דאיירי שכל שמותיהן שוין ועיין סי' נ"ד פלוגתת הפוסקים אם יש לארוסה כתובה כשלא כתב לה כתובה ובפרי' כתב לדעת הטור בכה"ג דאינו אלא קנס לכ"ע לא קנסי' ליה אם קידש בביאה ליתן לכ"א הכתובה אלא דוקא כשכתב לא' מהן ולא משמע כן משאר פוסקים ויותר מסתבר דהטור סמך את עצמו על הדין שכתב בסימן נ"ד וכן משמע בב"ח:
(ב) שיתן כתובה לכ"א: בחושן המשפט סימן שס"א מבואר אם גזל מאחר צריך ליתן לכ"א וכ"א ישבע וא"י למה לא ישבע כאן ג"כ כ"א, ובש"ס מדמה אלו שני דיני' להדדי:
(א) כתובה: ר"ל דאבדה או שלא הזכיר את שמה או איירי שכל שמותיהם שווין ולהני פוסקים דס"ל דארוסה יש לה כתובה אפילו לא כתב לה א"צ לזה. תוספת י"ט ע' ב"ש.