שולחן ערוך אבן העזר מט א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

המקדש אחת מחמש נשים וכתב לה כתובה, ואינו יודע איזו היא, וכל אחת מהן אומרת: אני היא, אסור בקרובות כולן ונותן גט לכל אחת ואחת ומניח כתובה ביניהם ומסתלק. ואם קידש בביאה, קנסו אותו חכמים שיתן כתובה לכל אחת ואחת:

מפרשים

 

חלקת מחוקק

(א) וכתב לה כתובה:    ומיירי דלא הוזכר שם הארוסה בכתובה או כששמותיהן שוות ועיין בב"י:
 

בית שמואל

(א) וכתב לה כתובה:    כ"כ הרמב"ם והטור דאיירי שכת' לא' מהן כתובה ונאבדה גם י"ל שכתב כתובה ולא הזכיר את שמה או דאיירי שכל שמותיהן שוין ועיין סי' נ"ד פלוגתת הפוסקים אם יש לארוסה כתובה כשלא כתב לה כתובה ובפרי' כתב לדעת הטור בכה"ג דאינו אלא קנס לכ"ע לא קנסי' ליה אם קידש בביאה ליתן לכ"א הכתובה אלא דוקא כשכתב לא' מהן ולא משמע כן משאר פוסקים ויותר מסתבר דהטור סמך את עצמו על הדין שכתב בסימן נ"ד וכן משמע בב"ח:

(ב) שיתן כתובה לכ"א:    בחושן המשפט סימן שס"א מבואר אם גזל מאחר צריך ליתן לכ"א וכ"א ישבע וא"י למה לא ישבע כאן ג"כ כ"א, ובש"ס מדמה אלו שני דיני' להדדי:
 

באר היטב

(א) כתובה:    ר"ל דאבדה או שלא הזכיר את שמה או איירי שכל שמותיהם שווין ולהני פוסקים דס"ל דארוסה יש לה כתובה אפילו לא כתב לה א"צ לזה. תוספת י"ט ע' ב"ש.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש