קטגוריה:בראשית מב ט
נוסח המקרא
ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם להם ויאמר אלהם מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם
וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף אֵת הַחֲלֹמוֹת אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מְרַגְּלִים אַתֶּם לִרְאוֹת אֶת עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם.
וַיִּזְכֹּ֣ר יוֹסֵ֔ף אֵ֚ת הַחֲלֹמ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר חָלַ֖ם לָהֶ֑ם וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ מְרַגְּלִ֣ים אַתֶּ֔ם לִרְא֛וֹת אֶת־עֶרְוַ֥ת הָאָ֖רֶץ בָּאתֶֽם׃
וַ/יִּזְכֹּ֣ר יוֹסֵ֔ף אֵ֚ת הַ/חֲלֹמ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר חָלַ֖ם לָ/הֶ֑ם וַ/יֹּ֤אמֶר אֲלֵ/הֶם֙ מְרַגְּלִ֣ים אַתֶּ֔ם לִ/רְא֛וֹת אֶת־עֶרְוַ֥ת הָ/אָ֖רֶץ בָּאתֶֽם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וְאִדְּכַר יוֹסֵף יָת חֶלְמַיָּא דַּהֲוָה חָלֵים לְהוֹן וַאֲמַר לְהוֹן אַלִּילֵי אַתּוּן לְמִחְזֵי יָת בִּדְקַהּ דְּאַרְעָא אֲתֵיתוֹן׃ |
ירושלמי (יונתן): | וּדְכִיר יוֹסֵף יַת חֶלְמַיָיא דְחָלַם עֲלֵיהוֹם וַאֲמַר לְהוֹם אַלִילֵי אַתּוּן לְמֶחֱמֵי יָת עִרְיָת מַטְעִיתָא דְאַרְעָא אֲתֵיתוּן לְמֶחְמֵי: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
עֶרְוַת הָאָרֶץ – גִּלּוּי הָאָרֶץ, מֵהֵיכָן הִיא נוֹחָה לְהִכָּבֵשׁ; כְּמוֹ: "אֶת מְקֹרָהּ הֶעֱרָה" (ויקרא כ,יח), וּכְמוֹ: "עֵרֹם וְעֶרְיָה" (יחזקאל טז,ז); וְכֵן כָּל עֶרְוָה שֶׁבַּמִּקְרָא, לְשׁוֹן גִּלּוּי. וְתַרְגּוּם אוֹנְקְלוֹס: "בִּדְקָא דְּאַרְעָא" [לפנינו: "בִּדְקַהּ דְּאַרְעָא"], כְּמוֹ: "בֶּדֶק הַבַּיִת" (מל"ב יב,ו), רִעוּעַ הַבַּיִת; אֲבָל לֹא דִּקְדֵּק לְפָרְשׁוֹ אַחַר לְשׁוֹן הַמִּקְרָא.
רשב"ם
מתוך: רשב"ם על בראשית מב (עריכה)
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א] שתחלה יתחזק עליהם בחזקה, כמ"ש והנה קמה אלומתי וזה נתקיים עתה.
- ב] שאח"כ ישתחוו ברצון, כמ"ש והנה תסבינה אלומותיכם, וזה לא נתקיים בשלמות כי אין בנימין בתוכם.
- ג] שאח"כ ישתחוו לו גם אביו ונשיו, כמ"ש והנה השמש והירח, וע"ז צריך שגם אביו וב"ב יבואו אצלו, וע"כ התחיל לסבב הדבר שיבא אליו בנימין ואח"כ אביו וב"ב.
"ויאמר אלהם מרגלים אתם", התבאר אצלנו בפי' התנ"ך בכ"מ שיש שני מיני מרגלים.
- א] עם או שבט שצר להם המקום ורוצים לתור להם ארץ אחרת לשבת ישלחו מרגלים לתור את הארץ שרוצים לכבשה אם טובה היא אם רעה, והתרים האלה יעברו בארץ לראות את פרי הארץ ואת הארץ השמנה היא אם רזה וכדומה, ועל הכוונה הזאת הלכו המרגלים ששלח משה כמ"ש בפי' פ' שלח.
- ב] שאחר שישובו המרגלים ויודיעו כי הארץ טובה לפניהם, ושימצאו בה כל חפצם ויסכימו ללכת לכבשה אז ישלחו מרגלים שניים, הם לא ילכו לראות טוב הארץ רק את ערות הארץ, היינו שירגלו לראות המקומות שאין מבוצרים כ"כ ושאין שם אנשי חיל נכונים למלחמה ושתשב שם פרזות עד שנקל לכבשה משם, ועל אופן זה היו "מרגלים" ששלח יהושע, ואמר להם יוסף "מרגלים אתם", ר"ל זאת אומנתכם תמיד, ובודאי כבר הייתם פה פעם אחד בתורת מרגלים לראות אם הארץ טובה לפניכם, ומצאתם אותה נכונה לפניכם והסכמתם להלחם עליה לכבשה, ועתה "את ערות הארץ באתם לראות", ביאתכם בפעם שניה הוא לראות המקום שהארץ אינה מבוצרת שם, וזה נקרא ערות הארץ, כדי שמשם תלחמו עליה ותכבשוה, ולכן באתם אל עיר המלוכה לרגל את אנשי החיל כמה הם ולרגל את המבצרים למצוא את מומם וערותם כדי שתוכלו לכבשה משם:
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מב ט.
וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף אֵת הַחֲלֹמוֹת
לבטח יוסף לא שכח את החלומות. הוא חיכה לאחיו וסרק את כל הבאים מכנען. הוא חיכה הרבה זמן כי הם לא רצו לבוא עד שיעקב שאל אותם "למה?" האחים כולם באו יחד. הם שנאו יחד, הם התנקלו לו יחד, ועכשו הם יודעים שהם חשופים לצרות ובאו יחד. האחים כבר השתחוו ליוסף - החלום הראשון התקיים בחלקו, כי הם לא השתחוו ליוסף אלא לשליט מצרי.
החלום הראשון
הרמב"ן טוען שלא כל אחיו השתחוו. בנימין לא בא. בחלום הראשון לא נאמר "כל" נאמר רק "אחיו" וגם זה רק בענין האחים ששנאו אותו. בנימין היה אחיו מאביו ואמו, והיה קטן מכולם בהרבה שנים. בנימין לא שנא את יוסף, ואין ספק שבנימין לא הרגיש שהוא כלול באחים, והוא לא היה מסוגל לעבוד בשדה ולאלם אלומות.
למעשה כאשר יוסף התמנה למשנה למלך, החלום כבר התגשם. כל שנשאר היה שאחיו יראו, יקבלו, ויודו שהחלום התגשם.
וַיִּזְכֹּר
יוסף זכר, וכמעט אמר להם "אמרתי לכם", "תראו תראו". אולם הוא רק חשב, וזכר, אבל שתק ולא גילה. האחים היו צריכים לסבול ולהתנצל.
מְרַגְּלִים אַתֶּם
מרגלי"ם - ראשי תיבות: מאמי רחל גנבתם למדינים ישמעאלים מכרתם (זוהר, ילקוט עם לועז בראשית ב, עמ. תשמא).
יוסף ידע שאחיו אוהבים לחקור ולשאול אנשים:
- יוסף זכר שאיש בשכם אמר לו: "נָסְעוּ מִזֶּה, כִּי שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים: נֵלְכָה דֹּתָיְנָה" (ביאור:בראשית לז יז). ניתן להבין שהאחים שאלו בשכם הרבה אנשים: איפה יש מקום טוב לצאן, וכך הרבה אנשים ידעו שהם הלכו לדותן.
- יוסף שאל את הישמעאלים איך זה קרה שהם לקחו אותו, והתברר לו שאחיו ישבו ליד הבור, עשו מדורה ואכלו לחם. סביר שהישמעאלים סיפרו לו שהאנשים ההם שאלו אותם מה הם לוקחים ולאיפה הם הולכים, ואז הם הציעו להם לקנות/לקחת את העבד מהבור. יוסף הבין שאחיו חקרו את כל השיירות ובחרו בשבילו שיירה נושאת "נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט" למצרים (ביאור:בראשית מז כה), כדי להבטיח שהוא ימכר לאנשים עשירים שמשתמשים בסבונים ותמרוקים ואוכלים דברים יקרים, וכך באמת היה, ופוטיפר קנה אותו.
יוסף לא ידע שכך היה במקרים האלה, אבל יהודה, שנעשה ראש לאחים, נהג לשאול במקום לקבוע:
- יהודה שאל את אחיו: "מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ" (ביאור:בראשית לז כו).
- האחים שאלו את יעקב: "הַכְּתֹנֶת בִּנְךָ הִוא אִם לֹא" (ביאור:בראשית לז לב).
- יהודה שאל את הזונה: "הָבָה נָּא אָבוֹא אֵלַיִךְ" (ביאור:בראשית לח טז).
- יהודה שאל את אביו: "אִם יֶשְׁךָ מְשַׁלֵּחַ אֶת אָחִינוּ אִתָּנוּ, נֵרְדָה" (ביאור:בראשית מג ד).
- יהודה שאל את יוסף: "כִּי אֵיךְ אֶעֱלֶה אֶל אָבִי וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתִּי" (ביאור:בראשית מד לד).
עכשו, האחים באו למצרים ואין ספק שהם יתחילו לחקור ולשאול, ועלולים לגרום לו צרות. יוסף נבהל מאחיו והיה חייב להפחיד אותם לא להעיז לחקור אודותיו. יוסף הבין שהם יחפשו אותו בבתי זונות או בבתי מרחץ (חז"ל) לכן יוסף אומר להם בלגלוג: "מְרַגְּלִים אַתֶּם, לִרְאוֹת אֶת עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם". בהמשך, כאשר יעקב מתלונן עליהם שהם סיפרו על בנימין, האחים עונים: "הֲיָדוֹעַ נֵדַע" (ביאור:בראשית מג ז) שהשליט יודע כל כך הרבה עלינו, ומבזבז עלינו זמן.
וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף אֵת הַחֲלֹמוֹת אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם
- ראו: יוסף נבהל מאחיו.
'חלומות' מופיע ברבים. החלום החשוב ליוסף היה החלום השני, שהשמש והירח משתחווים לו. יוסף היה בטוח שפרעה יבין את החלום, ויבהל שיוסף רוצה להיות מלך מצרים.
הדגש הוא "אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם" – יוסף חלם את החלומות "לָהֶם", לאחיו (ואביו), לא למצרים.
כל התנהגותו של יוסף לאחיו, והיעילות בה הוא טיפל בהם במצרים, כדי למנוע מהם לספר את חלומותיו, מראה את חוכמתו ותבונתו, ולכן הוא הצליח בכל מה שהוא עשה – כפי שנאמר: חכם עינייו בראשו, או חכם רואה את הנולד.
- האחים היוו סכנה ליוסף:
- האחים באו לחפש את יוסף, כך שהם היו מרגלים. הם לא ריגלו למטרות צבאיות, אבל הם היו מרגלים. יוסף לא רצה שהאחים יפרסמו את זהותו האמיתית, ילדותו וחלמותיו. יוסף חשש שפרעה יחשוב שהחלום השני מרמז שאלוהי מצרים ישתחוו ליוסף, ויוסף מתכונן להיות פרעה. יוסף היה חייב לשלוט על מה שאחיו מספרים במצרים.
- יש אנשים שכדי להגן על עצמם, מכפישים, מלשינים, ומוציאים לעז על מקור הסכנה, בתור הקדם תרופה למכה. יוסף חשש שהאחים יפיצו שמועות רעות עליו, ויציגו אותו באור שלילי. יוסף היה חייב להחזיק אותם קרוב ותחת פקוח צמוד. הוא היה חייב להפחיד אותם לא להעיז לחרוג מהמסלול שהוא מכין להם.
- סיפור יוסף, והבניה שהיתה במצרים לבטח פירסמה איך יוסף עלה לגדולה. אם האחים היו חוקרים מעט הם היו מוצאים את הקשר ומבינים שמשנה למלך החדש הוא יוסף. לכן היה חשוב ליוסף שהם לא יחקרו אלא יחזרו במהירות הביתה. כאשר הוא האשים אותם בריגול, הם היו חייבים להמנע מריגול וחקירות. כמובן הם יכלו לספר לו את האמת - שהם באו לחפש את אחיהם שאבד, יוסף.
אם פרעה היה שומע על חלומו של יוסף, שאלוהים מצרים ישתחוו לו, פרעה היה מיד מפטר את יוסף, הן האוכל כבר נאגר ולא היה יותר צורך להעסיק את יוסף או להביא את משפחתו למצרים.
- לכן יוסף עשה את הדברים הבאים:
- הפחיד אותם לא לרגל ולא לשאול שאלות במצרים.
- שמר אותם אצלו תחת פיקוח.
- עקב והאזין להם.
- מנע מהם לדבר עם מצרים: בתור לאוכל, או בארוחה בביתו.
- הפחיד אותם לברוח ממצרים במהירות, כגנבים שלא שילמו עבור האוכל.
- לא אפשר להם ללכת לפרעה ולבקש עזרה במציאת אחיהם.
לִרְאוֹת אֶת עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם
כידוע יהושע שלח שני מרגלים ליריחו והם הלכו לרחב הזונה (ביאור:יהושע ב א).
ניתן להבין שהיה ידוע כבר אז שבבתי מרחץ ובתי זונות ניתן לקבל מידע על תנועות הצבא, תפקידי בכירים, מצב כלכלי ועוד, כי רבים מהאנשים הבכירים באים לזונות ומדברים יותר מדי. סביר שדיווחו ליוסף שאחיו ביקרו בבתי זונות ושאלו שאלות אודות יוסף, ככתוב: "וַיְהִי יוֹסֵף, יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה" (ביאור:בראשית לט ו), והאחים חשבו שהישמעאלים מכרו אותו לבית זונות כדי לקבל כסף רב עבורו.
יוסף רמז להם שהוא יודע מה הם מחפשים, אולם הם לא הבינו זאת וחשבו שהוא לא יודע שהם מחפשים את אחיהם, והוא פשוט השתמש במילים מליציות "עֶרְוַת הָאָרֶץ".
ייתכן שהאחים הביאו כסף מוגבל רק עבור קנית הבר, הן התהליך דרש מהם להשאיר את הכסף בשקים על החמורים, ולא להיות נוכחים בזמן מילוי השקים. אולם כדי לקנות את שחרורו של יוסף מעבדות הם היו צריכים כסף נוסף, לכן הם הלכו קודם לבתי זונות לחפש את יוסף, ובמידה והם ימצאו ויקנו אותו, הם ישובו איתו ליעקב, יקחו כסף נוסף וילכו פעם שניה למצרים.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית מב ט"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.