מלבי"ם על בראשית לז כד
<< | מלבי"ם על בראשית • פרק ל"ז • פסוק כ"ד | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לג • לד • לה • לו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיִּ֨קָּחֻ֔הוּ וַיַּשְׁלִ֥כוּ אֹת֖וֹ הַבֹּ֑רָה וְהַבּ֣וֹר רֵ֔ק אֵ֥ין בּ֖וֹ מָֽיִם׃
(כג – כד) "ויהי כאשר בא". נח רגזם קצת, "ורק הפשיטו את כתנתו", לא על הכוונה לשלחה אל אביהם רק מצד שהיא "כתונת הפסים אשר עליו לבדו", שע"ז נפלה המשטמה ביניהם, וישלכו אתו הברה לא ע"ד שיטבע שם, כי "הבור רק אין בו מים":
<< · מלבי"ם על בראשית · לז כד · >>