מפרשי רש"י על בראשית לב טז
<< | מפרשי רש"י על בראשית • פרק ל"ב • פסוק ט"ז | >>
• א • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כב • כג • כד • כה • כו • כח • כט • לא • לב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
גְּמַלִּ֧ים מֵינִיק֛וֹת וּבְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשִׁ֑ים פָּר֤וֹת אַרְבָּעִים֙ וּפָרִ֣ים עֲשָׂרָ֔ה אֲתֹנֹ֣ת עֶשְׂרִ֔ים וַעְיָרִ֖ם עֲשָׂרָֽה׃
רש"י
"גמלים מיניקות ובניהם שלשים" - ובניהם עמהם ומדרש אגדה ובניהם בנאיהם זכר כנגד נקבה ולפי שצנוע בתשמיש לא פרסמו הכתוב (ב"ר)
"ועירים" - חמורים זכרים
רש"י מנוקד ומעוצב
גְּמַלִּים מֵינִיקוֹת שְׁלֹשִׁים, וּבְנֵיהֶם – עִמָּהֶם. וּמִדְרַש אַגָּדָה: וּבְנֵיהֶם "בַּנָּאֵיהֶם" – זָכָר כְּנֶגֶד נְקֵבָה. וּלְפִי שֶׁצָּנוּעַ בְּתַשְׁמִישׁ, לֹא פִרְסְמוֹ הַכָּתוּב (בראשית רבה עו,ז).
וַעְיָרִם – חֲמוֹרִים זְכָרִים.
מפרשי רש"י
[כג] כל מין ומין לעצמו. דמשמעו שלא היה מערב את העדרים, והיה נותן בידם כל עדר ועדר בפני עצמו, ואין זה שייך אלא בכל מין ומין שלא היה מערב אותם ביחד, דאם לא כן מה חלוק עדרים יש כאן:
[כד] דרך יום או פחות. דאין לומר "עברו לפני" ממש בסמוך לו לגמרי, שהרי כתוב (פסוק כא) "ותעבור המנחה על פניו והוא לן בלילה ההוא", דמשמע שלא היתה הולכת ממש לפניו. ומיהא יותר מדרך יום ליכא למימר, דלא יתכן לומר "עברו לפני", דלא נקרא 'לפני אדם' אלא שהאדם יכול לבא אליו באותו יום, ואין הפסק לינה בנתים: