מ"ג שמות ו ד


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וגם הקמתי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען את ארץ מגריהם אשר גרו בה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְגַ֨ם הֲקִמֹ֤תִי אֶת־בְּרִיתִי֙ אִתָּ֔ם לָתֵ֥ת לָהֶ֖ם אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן אֵ֛ת אֶ֥רֶץ מְגֻרֵיהֶ֖ם אֲשֶׁר־גָּ֥רוּ בָֽהּ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְאַף אֲקֵימִית יָת קְיָמִי עִמְּהוֹן לְמִתַּן לְהוֹן יָת אַרְעָא דִּכְנָעַן יָת אֲרַע תּוֹתָבוּתְהוֹן דְּאִתּוֹתַבוּ בַהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וּלְחוֹד אַקֵימִית יַת קְיָימִי עִמְהוֹן לְמִתַּן לְהוֹן יַת אַרְעָא דִכְנָעַן יַת אַרַע תּוֹתָבוּתְהוֹן דְאִיתּוֹתְבוּ בָהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וגם הקמותי את בריתי וגו'" - וגם כשנראיתי להם באל שדי הצבתי והעמדתי בריתי ביני וביניהם

"לתת להם את ארץ כנען" - לאברהם בפרשת מילה נאמר אני אל שדי וגו' ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך (בראשית יז) ליצחק כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם (בראשית כו) ואותה שבועה שנשבעתי לאברהם באל שדי אמרתי ליעקב אני אל שדי פרה ורבה וגו' (בראשית לה) ואת הארץ אשר וגו' הרי שנדרתי להם ולא קיימתי

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי... – וְגַם כְּשֶׁנִּרְאֵיתִי לָהֶם בְּאֵל שַׁדַּי, הִצַּבְתִּי וְהֶעֱמַדְתִּי בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן. לְאַבְרָהָם בְּפָרָשַׁת מִילָה נֶאֱמַר (בראשית יז,א-ח): "אֲנִי אֵל שַׁדַּי... וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגוּרֶיךָ". לְיִצְחָק (בראשית כו,ג): "כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת הָאֵל וַהֲקִימוֹתִי אֶת הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם". וְאוֹתָהּ שְׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם, בְּ"אֵל שַׁדַּי" אָמַרְתִּי. לְיַעֲקֹב (בראשית לה,יא-יב): "אֲנִי אֵל שַׁדַּי פְּרֵה וּרְבֵה... וְאֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר...". הֲרֵי שֶׁנָּדַרְתִּי לָהֶם וְלֹא קִיַּמְתִּי.

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

ראו רמב"ן על שמות ו ב

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וגם הקימותי את בריתי" וסבה שנית לגאולתם היא הברית שכרתי עם אבותם:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וגם". הודיע לו שצריך הוא עתה להתנהג במדה זו שהיא הנהגה הנסיית והפלאיית המיוחדת לשם הויה מפני שני טעמים, א] מפני שהקימותי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען, וכבוש ז' עממין א"א שיהיה בדרך הטבע רק ע"י שנהג עמהם בנסים גלוים ושמעו עמים ירגזון ולא קמה עוד רוח באיש מפניהם, ובאר הטעם שהבטיח לתת להם ארץ כנען מפני שהיא ארץ מגוריהם אשר גרו בה, שלא היו כתושבים בארץ רק כגרים כי עקר משכנם וביתם היה בעולם העליון להתהלך לפני ה' תמיד ובעה"ז היו כגרים, וע"כ ניתן להם א"י

המוכשרת לזה כי היא ארץ ההשגחה והקדושה והנבואה:

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

וגם הקימותי וגו'. לפי מה שפירשנו כי יודיענו אלהים אשר יפליא בינו ובין האבות, ירצה באומרו וגם הקימותי כאלו אמר והגם שהקימותי וגו', או וגם שהקימותי וגו', אף על פי כן לא השיגו להודיע להם שמי ה' כמו שהשגת אתה.

עוד ירצה לומר כי דבר זה הוא דבר שה' ברוך הוא חייב לעשותו כביכול מלבד שנגלה עליהם באל שדי והבטיחם עוד לו שקיים עמהם שבועה וכו', ומעתה צריך לקיים שבועתו והדבר בהכרח להיות, ובזה תחזקנה ידיו של משה כשידע כי דבר זה אין לו מניעה מלהיות כן. והגם שכבר השיבו על מה שטען משה שהיה לו לעכב השליחות עד עת קץ והשיבו ויאמר לו אני ה' כי לא יוכל לסבול לכבוש את רחמיו, עדיין יש לחוש שיתעצל משה בגמר שליחות היציאה כשיראה כל חוזק לב פרעה או על הים ירתע לאחוריו, לזה הודיעו אל עליון כי הדברים הם עליו בתוקף השבועה לתת להם את הארץ:

את ארץ מגוריהם. צריך לדעת למה לא הספיק במה שהזכיר שמה ארץ כנען וחזר ואמר את ארץ מגוריהם. ואולי שנתכוון לומר כי הגירות כבר התחיל מימי האבות, ונפקא מינה להתחיל המנין מזמן האבות וכמו שכן היה. אלא כי עדיין קשה שהיה לו לומר את ארץ כנען ארץ מגוריהם למה אמר את שנראה שהם ב' ארצות.

ואולי שנתכוון להוסיף ארץ פלשתים וכמו שפירשתי בפסוק (בראשית כו ג) גור בארץ הזאת וגו' כי לך ולזרעך אתן וגו' יעו"ש:

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

לתת להם את ארץ כנען. לתת עולה ת"י ת"ך. רמז לשני מקדשים שעמדו ת"י ות"ך שנים:

אשר גרו בה. מנין אשר גרו בה עמדו עשרה שבטים בארץ:

<< · מ"ג שמות · ו · ד · >>