מ"ג אסתר ד יד
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֣י אִם־הַחֲרֵ֣שׁ תַּחֲרִ֘ישִׁי֮ בָּעֵ֣ת הַזֹּאת֒ רֶ֣וַח וְהַצָּלָ֞ה יַעֲמ֤וֹד לַיְּהוּדִים֙ מִמָּק֣וֹם אַחֵ֔ר וְאַ֥תְּ וּבֵית־אָבִ֖יךְ תֹּאבֵ֑דוּ וּמִ֣י יוֹדֵ֔עַ אִם־לְעֵ֣ת כָּזֹ֔את הִגַּ֖עַתְּ לַמַּלְכֽוּת׃
תרגום
תרגום אחד (כל הפרק)
תרגום שני
• לפירוש "תרגום שני" על כל הפרק •
רש"י
"לעת כזאת" - שהוא היה עומד בניסן וזמן ההריגה באדר לשנה הבאה
"הגעת למלכות" - אם תגיעי לגדולה שאת בה עכשיורש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
לְעֵת כָּזֹאת – שֶׁהוּא הָיָה עוֹמֵד בְּנִיסָן, וּזְמַן הַהֲרֵגָה בַּאֲדָר לַשָּׁנָה הַבָּאָה.
הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת – אִם תַּגִּיעִי לִגְדֻלָּה שֶׁאַתְּ בָּהּ עַכְשָׁיו.
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- מהו בעת הזאת,
- וביחוד מה מיהר עליה הלא עוד חזון למועד ובתוך כך תקרא אל המלך,
- ומה שאמר אם לעת כזאת אין לו ביאור :
מדרש רבה
אור חדש
פרק ד/פסוק יד
וזה שאמר (שם) אם החרש תחרישי בעת הזאת ולא הוה ליה למימר רק אם החרש תחרישי ולמה אמר בעת הזאת אלא לכך תלה הדבר בעת הזאת דכיון שעשה המן בעת הזאת צרה לכל ישראל וגזר עליהם להשמיד ולהרוג את הכל צריך שיהיה זה הזמן נהפך עליו כי הגזירה יצאה בניסן להשמיד ולהרוג אותם כל היהודים ויש להיות נהפך זה הזמן על המן כי כך עניין הגורל שמתהפך עליו ולכך אמר (שם) אם החרש תחרישי בעת הזאת, ועוד יש לפרש שכך אמר כי עת הזאת מוכן דוקא לישראל לבטל כח המן ולא עת אחר מהחודש הזה כי הוא חדש ראשון ועשיו גם כן שהוא בית אב של עמלק שבא ממנו המן הוא ג"כ ראשון והגורל היה בי"ג לחודש כי בי"ד מבערין השאור והחמץ מן הבתים וזה הדבר הוא רמז על השבתת עשיו שהוא השאור מן העולם ולכך אמרו בזכות ג' ראשון זכו לשלש ראשון כדאיתא בפרק קמא דפסחים (דף ה.) ואמר שם בזכות אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם (שמות יב, טו) זכו להכרית זרעו של עשיו שנקרא ראשון שנא' (בראשית כה, כה) ויצא הראשון אדמוני ולכך אמר אם החרש תחרישי בעת הזאת (שם) שהוא מיוחד להשבתת שאור ריוח והצלה וגו' ועוד יתבאר זה ומ"ש רוח והצלה והוי ליה לומר הצלה יעמוד לנו ממקום אחר רק כי רצה לומר כי הצרה הזאת מן המן שהוא צורר ישראל ולכך רוצה הוא לאבד אותנו כי נקרא צורר היהודים (אסתר ט, י) כי הם כמו שני דברים שהם עומדים ביחד במקום צר ואין המקום הוא ריוח לשניהם כך הם זרע עשיו ולכך היו (ספר אור חדש עמוד קנד) מתרוצצים יעקב ועשיו בבטן אחד שלא היה המקום ראוי לשניהם ובשביל כך המן שהוא מזרע עשיו מציר אותם וזה שקראו הכתוב (שם) צורר היהודים מלשון צר שאם יש ריוח לא' צר לשני כמ"ש (מגילה דף ו.) שאם זה קם זה נופל ועל זה אמר (אסתר ד, יד) ריוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר כי ישראל מקום שלהם הוא אביהם יעקב שהוא שורש ועיקר שלהם שהוא האב להם ולכך נקרא יעקב מקום לישראל ומספרו של יעקב עם האותיות כמספרו של מקום וזה מפני שיעקב הוא שורש לעץ הנטוע שיש לו י"ב ענפים ומפני כי ברכת יעקב בלי מצרים כדכתיב (בראשית כח, יד) ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה, ולגבול שהוא בלי מצרים אין צרה כלל ולפיכך אמר (שם) ריוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר כי גם בית יעקב אש לבית עשיו ואע"ג שאמרו (תנחומא ויחי, יד) שאין עשיו נופל בבניה של רחל רק ביד בנימין וביד יוסף שהם הצעירים כדכתיב (ירמיה מט, כ) אם לא יסחבום צעירי הצאן היינו כשיש כאן מן הצעירים אנשים מוכנים לזה אבל אם אין אנשים מוכנים לזה היה בית יעקב אש ועשיו לקש (עובדיה, יח) ולכך ריוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר (שם) ויעקב עם האותיות המספר של מקום וליעקב אין צורר מן עשיו כאשר ברכת יעקב ופרצתה ימה וקדמה וגו' ולכך הוא נכון מה שאמר (שם) ואת ובית אביך תאבדו, וקשיא כי אם אסתר חטאה בית אביה מה חטאה אבל הפירוש הזה משום שהשבט הזה הוא מוכן להיות נגד המן כמ"ש (שם) אם לא יסחבום צעירי הצאן והם בניה של רחל שהיא הצעירה וכיון שהשבט הזה מוכן לעשיו כי עשיו הוא הפך להם לפי הטעם אשר אמרנו למעלה ואמר מרדכי כאשר אין אתה מתנגד להם אתה נותן להם יד למשול אם כן אתה ובית אביך שהוא משבט בנימין תאבדו שאתה נותן כח אל המן שהוא מזרע עשיו אשר מתנגד בפרט לשבט הזה ומי שהוא מתנגד לא' אותו אחד ראוי שיהיה מתנגד ולעקור אותו ואם אין עושה זה נהפך עליו כמו שאמר הכתוב כאשר ישראל אין מכלין שבע אומות והיה כאשר דמיתי לעשות להם אעשה לכם (במדבר לג, נו) וכל זה מפני שהם עצמם מוכנים להתנגד להם ולעקור אותם וכאשר אין עושים זה ולעקור אותם נהפך עליהם וזה מפני כיון שהיא מוכן לעקור אותו ואין עושה א"כ הקירוב הוא אליו מאוד כאלו היה הוא בעצמו ולכך נהפך עליו ולפיכך יש פתחא להאי פרשתא מהכא וזה מפני כי שאול חמל על אגג ונתן לו חיים לפיכך נהפך עליו שבא המן מזרע אגג לכלות את ישראל ולפיכך אמר ובית אביך תאבדו שכיון שאתה מוכן לעקור את המן ואין אתה עושה אם כן הקירוב לך אל המן הוא כל כך כאלו אתה הוא עצמו ובשביל כך תאבדו, ויש לפרש עוד מה שאמר ממקום אחר ר"ל כי הקב"ה נקרא מקום מפני שהוא יתברך מקיים הכל ומפני כך נקרא ג"כ המקום שהוא מקום אל העומד בו בשם מקום כי הוא מקיים את העומד בו וכמ"ש והארכנו בזה בסוף גיטין (דף פח.) אצל טובה עשה הקב"ה עם ישראל שהגלה שתי שנים קודם ונושנתם (דברים ד, כה) ולכך אמר כי יבא ריוח והצלה ליהודים ממקום אחר ובזה המקום לא יהיה כח אל הצר הצורר הוא המן הרשע כי הוא יתברך נותן קיום אל הכל ולא אל הרשע וממקום זה יבוא הצלה לנו, ומה שאמר ממקום אחר כלומר כי הוא יתברך שנקרא מקום אינו מקום לזרע עמלק ולכך כאשר אנחנו בגלותינו נתרחקנו בעונינו מן המקום הוא הש"י לכך הצורר הזה הוא זרע עמלק מצר לנו שכך עשיו ויעקב אינו יכולים לעמוד ביחד אבל ריוח והצלה שיהיה לנו ריוח ממנו כאשר אין לנו שיתוף עמו וזהו ריוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר, ועוד ר"ל ריוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר כי הוא יתברך נקרא מקום בשביל שהוא יתברך מקיים הכל ונותן מקום על כן המלך ג"כ יש לקרא מקום בשביל שהוא מקיים על אומה שהוא מלך וכאשר אתה מלכה גם כן (ספר אור חדש עמוד קנה) עליך יש לקיים את אומתך ואם אין אתה עולה זה ריוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר הוא הש"י אשר הוא מקום אל הכל בשביל שהוא מקיים הכל כי עתה ראוי לך שתהיה עתה מקום לישראל כאשר אתה מלכה ולתת להם קיום מפני האויב והבן הדברים האלו מאוד כי הוא יתברך מעמיד ומקיים הכל לכך מקום הוא אל הכל.
ובמדרש (ילקוט שמעוני אסתר, תתרנו) כי אם החרש תחרישי (אסתר ד, יג) ואם אתה שותקת עכשיו סופך שהקב"ה שותק לך ואל תהי סוברת שהקב"ה מניחן שמא אתה ובית אביך הייתם לישראל במצרים כששמט נפשות בכוריהן וטבע שונאיהם בים וכשבא עמלק ויחלוש יהושע וגומר, וכן לכל דבר ודבר ואף עכשיו ריוח והצלה יעמוד ליהודים, ופי' זה כי אם אין אתה משגיח בצערן של ישראל ואתה יכול לעזור אותם סוף תהיה בצרה ותצעק אל הש"י והוא שותק לך ומניח אותך בצרה ג"כ ואמר ריוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר שאין את רוצה להיות בעזר וסעד שלהם צריך שיהיה בא הצלה ממקום אחר כלומר שהוא אחר לך שהרי אין אתה מבקש הצלתם וממקום אחר יבא הצלתם ולכך אי אפשר לומר רק כי ממקום שבא משם הצלה להם הוא הפך לך ולכך יהיה מקום הצלתם הפך לך וכמו שיהיה לישראל הצלתם משם כך יהא לך ולבית אביך אבדון משם כאשר המקום שבא משם הצלתם הוא הפך לך ולכך אמר ואת ובית אביך כי כל אשר הוא שייך לך ומתייחס לך הוא הפך המקום שבא משם הצלתם, ובמדרש אחר (אסתר רבה ח, ו) אם תחרש עתה תשתוק מללמד סניגוריא על אומתך תשתוק לעתיד לבא ואין לך פתחון פה למה שאתה יכולה לעשות טובה בימיך ולא עשית ומה אתה סבורה שהקב"ה מניח את ישראל מכל מקום מעמיד להם גואל שנאמר (אסתר ד, יד) ריוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר, ע"כ ופירש זה כי האדם נברא על עניין זה כי כאשר בא לידו דבר כזה שיכול לעשות טובה לא' אל ישתוק מזה שלא להוציא אל הפעל דבר זה כי האדם נברא על זה שיוציא אל הפעל מה שאפשר לו להוציא אל הפעל ויהיה הוא בפועל הגמור ואם תשתוק עתה תשתוק גם לעתיד שתהיה בכח ולא בפעל ואין זה ראוי לאדם שלא יהיה בפעל הגמור לכך אם תשתוק עתה ולהיות בכח ולא בפעל ג"כ לעתיד תהיה בכח לא בפעל ואין זה שלימות האדם ודבר זה יש להבין.
ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות (אסתר ד, יד) פי' כי מה שאמר אל תדמי בנפשך להמלט בית המלך דהיינו שיהיה לך הצלה והוסיף לא זה בלבד כי גם מי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות כי מאחר שיצא הגזירה מלפני המלך לאבד אותנו לזמן ההוא והגזירה היתה עתה באולי גם אותך יעבור מן המלכות כמו שגזר עתה לאבד אותנו ויהיה זה סבה להעביר אותך מן המלכות ואם הש"י יתן לישראל ריוח והצלה להציל אותנו לעת ההוא דבר זה לא יהיה לך ולכן מי יודע אם לעת ההיא הגעת למלכות ותהיה נשאר במלכות שלך.