קטגוריה:במדבר טז כא
הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
הִבָּ֣דְל֔וּ מִתּ֖וֹךְ הָעֵדָ֣ה הַזֹּ֑את וַאֲכַלֶּ֥ה אֹתָ֖ם כְּרָֽגַע׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
הִבָּ֣דְל֔וּ מִ/תּ֖וֹךְ הָ/עֵדָ֣ה הַ/זֹּ֑את וַ/אַכַלֶּ֥ה אֹתָ֖/ם כְּ/רָֽגַע׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס: | אִתְפָּרַשׁוּ מִגּוֹ כְּנִשְׁתָּא הָדָא וַאֲשֵׁיצֵי יָתְהוֹן כְּשָׁעָה׃ |
ירושלמי (יונתן): | אִתְפְּרָשׁוּ מִגוֹ כְּנִישְׁתָּא הֲדָא וְאֵישֵׁיצֵי יַתְהוֹן כְּשָׁעָה זְעֵירָא: |
רמב"ן (כל הפרק)
רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
ספורנו (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(כא) "הבדלו", אחר שראה ה' שכלם עומדים ושותקים ושומעים לדברי קרח שזה אלו כלם מסכימים אל דבריו שיכחיש נבואת משה ושליחותו, יצא הקצף על כל העדה, ובאשר הקשר שיש למשה עם העדה הוא רק אם מאמינים בשליחותו ובתורתו, ועתה שלבם מסתפק בנבואת משה אין לו קשר עמהם וע"כ אמר שיבדלו מתוך העדה, כי נפסק החבור שי"ל עמהם ויגזור עליהם כליה כדין כופרים:
כלי יקר (כל הפרק)
הבדלו מתוך העדה הזאת וגו', קרוב לשמוע שגם מתחילה לא עלתה על דעתו ית' להעניש הבלתי חוטאים אלא שעל עדת קרח אמר כן, ומשה הבין שעל כל עדת ישראל אמר כן. לפי שכבר נאמר ויקהל עליהם קרח את כל העדה. והיה סבור משה שכל ישראל הסכימו עמו וע"כ אמר על כל העדה ואכלה אותם כרגע ולא חשש פן יאמרו מבלי יכולת ה' וגו'. כי בלאו הכי הם מטולטלים מ' שנה במדבר ואף אם יכלה כולם, מ"מ תוך מ' שנה יכול לעשות את משה ואהרן לגוי גדול כמו שנעשו מתי מספר במצרים פתאום לגוי גדול ועצום. לכך אמר משה בתפלתו אל אלהי הרוחות לכל בשר. לפי שמשה לא ראה בישראל שום ריעותא כי אע"פ שנאמר ויקהל עליהם קרח את כל העדה. מ"מ אין ראיה מכאן שבאמת נקהלו ישראל על משה, אלא קרח עשה את שלו והקהילם עליהם כדרך כל מסית ומדיח ומאן יימר שישראל נתפתו לדבריו, אך מאחר שהבין שרוצה הקב"ה לכלות כל ישראל כרגע זהו לפי שהוא אלהי הרוחות ויודע מה שברוחו של כל אחד ואחד וידע שבלבם מסכימים עם קרח. ומ"מ אמר משה האיש אחד יחטא. על קרח המדיח אמר כן כי הוא עיקר החוטא בהסתה זו ומן הראוי שלא יקצוף על כל העדה, כי מצינו שנאמר (במדבר יב, א) ותדבר מרים ואהרן במשה. ולא נענש אהרן לפי שמרים היתה ההתחלה לדבור ואהרן טפל לה כך כל העדה יש ללמד עליהם קצת זכות כי לא באו מעצמם לידי חטא זה כ"א מחמת המציק המסית ומדיח בחלקת לשונו, ואם עכ"פ ראויין לעונש מה מ"מ אין הדין נותן שיהיו שוים בעונש אל המסית לכלות כולם כרגע במיתה אחת שהרי גם לנחש המסית הוסיף בקללה מלאדם וחוה כי הכל מתרפאין חוץ מן הנחש שאין לו רפואה (בר"ר כ, ה).
וידבר ה' אל משה לאמר. דבר אל העדה לאמר העלו מסביב למשכן קרח. מעולם לא עלה על לבי להעניש כל העדה כי אדרבה יודע אני שלא נתפתו לקרח ומה שאמרתי הבדלו מתוך העדה על כל ישראל אמרתי כן שיבדלו מתוך עדת קרח. וראיה לזה, ממה שנאמר מתחלה וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר. מהו לאמור למי יאמרו כן אלא שרצה ה' שיאמרו לכל ישראל הבדלו, ומשה לא הבין דברי השי"ת כי מלת לאמר הוא מאמר התורה על שם סופו, אבל למטה נאמר הרומו מתוך העדה וגו'. כי שם נאמר ויהי בהקהל העדה על משה וגו'. כי שם נקהלו באמת עליהם ע"כ אמר למשה ואהרן הרומו לשון רוממות השייך למשה ואהרן כפי מדריגתם, וכאן אמר הבדלו כי לכל ישראל אמר כן כי אין לשון רוממות שייך בכל העדה כאמור, ומשה לא הבין זה מחילוק הלשון כי לא שמע עדיין מאמר הרומו, וראיה לדברינו שהרומו אינו לשון הבדלה שהרי נאמר אח"כ והולך מהרה אל העדה ש"מ שלא היו ביניהם ומהו שאמר הרומו אלא שהוא לשון רוממות כי כולם ירדו שאולה ולכם תשאר הגדולה והרוממות כי תהיו לעם עצום כדי לקיים השבועה. וקרוב לפירוש זה כתב הרמב"ן בשם ר"ח ומשם תראה מה שהוספתי משלי על דבריו כי בהם יתורצו הרבה ספיקות.אור החיים (כל הפרק)
הבדלו מתוך וגו'. לא על משה ואהרן הוא אומר כי לאלה לא תפגע מדת הדין הגם שיהיו בתוך העדה הכלה ח"ו, וזה לך האות אהרן שהיה בתוך עדת קרח ונבקעה האדמה תחתיהם ולא נפגע, אלא כוונת מאמר ה' הוא על הצדיקים שהיו בתוך העדה כיהושע וכלב ושאר הצדיקים ובני בתיהם של משה ואהרן ושל שאר הצדיקים, ולזה אמר קודם למאמר הבדלו וידבר ה' אל משה וגו' לאמר, ואם על משה ואהרן הוא אומר לא היה צריך לומר תיבת לאמר, אלא לאמר לעדת הצדיקים הבחונים אצלם ולבניהם ובני ביתם שהיו בתוך העדה:
ואכלה אותם כרגע. צריך לדעת למה אמר כרגע ואם להודיע כי הוא שגיא כח להרוג ששים ריבוא כרגע כבר הודיע זה מקודם דכתיב (שמות לג) רגע א' אעלה בקרבך וכליתך. ונראה לפי דברי המדרש (רבה) שהביא רש"י בפסוק ויפול על פניו זה בידם סרחון רביעי, בעגל במתאוננים במרגלים וכו' עד כאן. אם כן עון המרגלים קדם למחלוקת קרח, ושם פירשתי כי גזירת כליה שגזר ה' על הדור ההוא נתקיימה אלא שהועילה תפלת משה שלא ימות העם כאיש אחד אלא בהמשך זמן ארוך, אם כן העדה כבר היא מחוייבת כליה, לזה בא מאמר ה' כאן בחידוש הגזירה שיהיה כרגע פירוש שלא יאריך להם הזמן כמו שנתרצה מקודם, ולדרך זה מצאנו נחת רוח לקושיא שבענין למה יגזור ה' מיתה על עדת ישראל שלא היתה ידם במעל וכמו שנתגלה ממאמר משה בסמוך, ולדברינו לצד שכבר היו ישראל מחוייבי מיתה מעוון המרגלים אלא שה' האריך להם זמן ואמרו ז"ל (שבת לב א) שהשטן מקטרג בשעת הסכנה, וציוו למי שיש בידו שיחה בין ישתבח ליוצר לחזור מעורכי המלחמה (ירושלמי) הגם שאין בחטא כדי להמית, וכמו כן במה שלפנינו כיון שהיו מחוייבי מיתה אין נמלטים בצאת המשחית ויכלו באפס תקוה:
שוב הצצתי וראיתי כי דברי ה' כאן הם רפואה ותעלה לעדת ישראל, כי אם לא היה ה' אומר הבדלו מתוך העדה והיה יוצא המשחית היו נמלטים הצדיקים שלא היו בכלל גזירת המרגלים וכל שהיו בכלל גזירת המרגלים היה המשחית מכלה אותם, ולומר ה' לישראל שיהיו נבדלים מהם לבל יקר להם מקרה רע, לא היה להם זכות לזה שהרי סוף סוף היה בידם שמץ מהחטא שלא מיחו בקרח ואדרבא באו לרצונו, לזה נתחכם ה' וצוה למשה ואהרן להבדיל הצדיקים והעירו לבקש רחמים עליהם ובאמצעות זכותו של משה אמר ה' אליו דבר אל העדה וגו' העלו מסביב וגו', ולדרך זה נוכל לפרש כי מאמר ה' שאמר למשה ואהרן הבדלו לא בא הדיבור אלא להעירם להתפלל לא שהיה צריך משה להבדיל לבל יספו בחטאת קרח, ואולי כי הוא זה מה שרמז במאמר לאמר פירוש שתכלית המאמר האמור בענין הוא לאמר מאמר הבא אחריו שהוא ענין הבדלת ישראל מעדת קרח כי לענין משה ואהרן אין צריכין להבדל, וכפי זה אין אנו צריכין למה שפירשנו שבא הדיבור על בני בתיהם ועל הצדיקים שכיוצא בהם:הבהרה: | ||
---|---|---|
|
הבדלו מתוך העדה הזאת, ואכלה אותם כרגע
ביום השני לפרשת קורח:
במדבר טז כ: " "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל" "אַהֲרֹן לֵאמֹר:
" "הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת, וַאַכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע!"
"וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ:
" ""אֶל, אֶלהי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר! הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא, וְעַל כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף?""
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל" "מֹשֶׁה לֵאמֹר:
"דַּבֵּר אֶל הָעֵדָה לֵאמֹר הֵעָלוּ מִסָּבִיב לְמִשְׁכַּן קֹרַח דָּתָן וַאֲבִירָם!"" "
מדוע רצה ה' להשמיד את כל העדה?
- " "אם ישראל לא חטאו ולא מרדו ברבם - למה היה הקצף עליהם לאמר ואכלה אותם כרגע ?"
- "ואם גם הם מרדו, כקרח וכעדתו - איך יאמרו משה ואהרן האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף ?" " (רמב"ן) .
המפרשים נחלקו לשתי גישות:
1. יש שפירשו, שבני ישראל לא חטאו, וה' לא התכוון להשמיד אותם, אלא שמשה לא הבין את כוונת ה':
- " "הבדלו מתוך העדה הזאת - עדת קרח ולא עדת בני ישראל, ויאמרו אלהי הרוחות לכל בשר וגו', מיד הודיע הקב"ה למשה, כי לא כל עדת בני ישראל בקש לכלות, אבל עדת קרח בלבד, לפיכך פירש לו, זה שאמרתי הבדלו = העלו מסביב למשכן קרח דתן ואבירם הוא שאמרתי לך. הזכיר להם העלו מסביב, אולי כשיראו קרח ועדתו ישובו." " (רבינו חננאל; מצוטט בפירוש רמב"ן) .
- " "מעולם לא עלה על לבי להעניש כל העדה, כי אדרבה, יודע אני שלא נתפתו לקורח, ומה שאמרתי הבדלו מתוך העדה , על כל ישראל אמרתי כן, שייבדלו מתוך עדת קורח." "וראיה לזה, ממה שנאמר מתחילה וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר : מהו לאמר ? למי יאמרו כן? - אלא שרצה ה' שיאמרו לכל ישראל הבדלו , ומשה לא הבין דברי השם יתברך, כי מילת לאמר הוא מאמר התורה על שם" "סופו. אבל למטה נאמר הרומו מתוך העדה וגו', כי שם נאמר ויהי בהקהל העדה על משה וגו', כי שם נקהלו באמת עליהם, על-כן אמר למשה ואהרן הרומו , לשון רוממות השייך למשה ואהרן כפי מדרגת'. וכאן אמר הבדלו , כי לכל ישראל אמר כן, כי אין לשון רוממות שייך בכל העדה, כאמור. ומשה לא הבין זה מחילוק הלשון, כי לא שמע עדיין מאמר" "הרומו . וראיה לדברינו, שהרומו אינו לשון הבדלה, שהרי נאמר אחר כך והולך מהרה אל העדה , שמע מינה שלא היה ביניהם, ומהו שאמר הרומו? אלא שהוא לשון רוממות, כי כולם ירדו שאולה, ולכם תישאר הגדולה והרוממות, כי תהיו לעם עצום, כדי לקיים השבועה. וקרוב לפירוש זה כתב הרמב"ן בשם ר' חננאל, ומשם תראה מה שהוספתי משלי על דבריו, כי בהם יתורצו הרבה ספיקות." " (כלי יקר) .
אולם, קשה לפרש שמשה לא הבין את ה', או שה' דיבר בצורה שמשה לא יכל להבין, וכדברי רמב"ן: " "אלו דבריו, ואינם נכונים, כי:"
- "לא היה ראוי לומר על קרח דתן ואבירם, שלשה אנשים, הבדלו מתוך העדה , כי אינם עדה. ואין ישראל בתוכם, ואהרן עם עדת מקריבי הקטורת היה בתוכם בבואם" .
- "ועוד, כי הבדלו רמז למשה ואהרן בלבד, כמו הרומו (להלן יז 10)."
- "וכן ואכלה אותם כרגע , רמז למגפה שתכלה עם רב ועצום כרגע."
- "וחלילה שלא יבין משה נבואתו ויטעה בה!" "
2. יש שפירשו, שבני ישראל כן חטאו, וה' רצה להשמיד אותם, אבל משה ואהרן ביקשו רחמים עליהם: " "כי מתחלה היה לב העם אחרי משה ואהרן, וכאשר לקחו קרח ועדתו איש מחתתו וישימו עליהם קטרת ועמדו פתח אהל מועד עם משה ואהרן, אז קרא קרח לכל העדה, ואמר להם כי בכבוד כולם הוא מקנא, וייטב הדבר בעיניהם, ונקהלו כלם לראות אולי יישר בעיני האלהים ותשוב העבודה לבכוריהם, וזה טעם ויקהל עליהם קרח את כל העדה (פסוק יט). והנה, נתחייבו כליה, שהיו מהרהרים אחרי רבם, והם כמהרהרים אחרי השכינה, ומוותרים על נבואת נביא בלבם, וחייבין מיתה בידי שמים. ומשה ואהרן למדו עליהם זכות, שלא חטא במעשה אלא קרח, והוא הגורם והוא המפתה אותם, וראוי הוא שימות לבדו, לפרסם ולהודיע ענשו לרבים;" וזו דרך מבקשי רחמים, שיקלו החטא מעל העם ונותנין אותו על היחיד הגורם, מפני שהוא חייב על כל פנים " (רמב"ן) .
- אולם, קשה להבין מה בדיוק היה חטאם של בני ישראל, שהם " "מהרהרים אחר רבם" ". הרי משה בעצמו יזם את מבחן הקטורת, הוא בעצמו הסכים להעמיד את מנהיגותו במבחן, אז מה אכפת לו שבני ישראל באים לראות את התוצאות?
3. וייתכן, שהחטא של בני ישראל הוא חטא כפיות הטובה. משה ואהרן שירתו אותם בנאמנות עוד כשהיו במצרים. הם סיכנו את חייהם כשעמדו מול פרעה. הם הוציאו אותם ממצרים והעבירו אותם את ים סוף. ופתאום בא קורח, פוליטיקאי ממולח שלא עשה שום דבר למען עם ישראל, וכל מה שהוא יודע זה רק לנאום. ובני ישראל מוכנים לנטוש את משה ואהרן, מאמינים לקורח והולכים אחריו! ה' מאד התאכזב מהמידה הרעה הזאת של בני ישראל, ורצה להשמיד אותם.
אבל כשמשה ואהרן אמרו "האיש אחד יחטא, ועל כל העדה תקצוף?" הם הראו שהם בכלל לא כועסים על כפיות הטובה עם ישראל, הם מאשימים רק את קורח. ומכיוון שמשה ואהרן לא כעסו, גם ה' החליט לסלוח לבני ישראל.
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-07-15.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "במדבר טז כא"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.