ביאור:בראשית יב יט

בראשית יב יט: "לָמָה אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה וְעַתָּה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יב יט.

לָמָה אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא

"אָמַרְתָּ" זה לא 'שיקרת'.
פרעה לא מאשים את אברם בשקר. מכאן ניתן להבין שפרעה לא שאל אותו: 'האם היא אשתך?'

אברם לבטח אמר לאנשי המלך, או אפילו למלך עצמו, שהיא אחותו, אם כהצהרה או כתשובה לשאלה: 'מה היא לך?'. ואכן, אפשרי ששרי באמת היתה אחותו, כפי שהוא הסביר לאבימלך: "אֲחֹתִי בַת אָבִי הִוא אַךְ, לֹא בַת אִמִּי (בראשית כ יב).

וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה

כדבריו, פרעה לקח, (בזמן עבר,) את שרי לאישה. אולם לא ברור אם הוא הצליח לבוא אליה לפני שהנגעים הגדולים התחילו. היה לו מספיק זמן לתת לאברם "צֹאן ובָּקָר, וחֲַמֹרִים, ועֲַבָדִים ושְּׁפָחֹת, ואֲַתֹנֹת וגְּמַלִּים" (ביאור:בראשית יב טז), ובינתיים גם הסתיימה תקופת הרעב בכנען, אך חרף כך לא בטוח שהוא נשא אותה לאישה כחוק.

פרעה רצה לשאת את שרי לאישה. השימוש במילה 'אישה' מעיד על מעמד נמוך מזה של מלכה, אך גבוה ממעמדה של פילגש. כך למעשה פרעה רומז לאברם מה הוא הפסיד.
פרעה מנסה להגיד שהיו לו כוונות מכובדות, לשאת את שרי לאישה לכל חייו, והנה תוכניתו נפגעה כי היא כבר אשת איש. (ניתן להשוות עם פתרונו של דוד המלך במקרה של אוריה החיתי ובת-שבע אשתו).

וְעַתָּה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ

פרעה מחזיר את שרי לאברם ומכריז עליה כאשת אברם אשר אינה אשתו יותר. היינו, שרי איבדה את כל זכויותיה בבית פרעה והוחזרה לאוהל אברם.

פרעה מצווה:

"קַח", לכן אברם לא יכול לסרב לקחת את שרי. אולי יש כאן רמז לכך שפרעה כן בא אליה, אך גם אם יש חשד, לאברם אסור היה לסרב לקחת אותה כאשתו. משה, שהיה בקי בחוק המצרי, חוקק: "לֹא יוּכַל בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר שִׁלְּחָהּ לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ לִהְיוֹת לוֹ לְאִשָּׁה, אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻטַּמָּאָה, כִּי תוֹעֵבָה הִוא לִפְנֵי יְהוָה" (דברים כד ד).
"וָלֵךְ" - פקודה נוספת. לך מכאן. אין לך רשות להישאר בארמון או במצרים. לך ואל תחזור. פרעה מסלק את אברהם כנראה כדי שיוכל לשכוח את הצער והמחלות שנחתו עליו.

העובדה שפרעה לא פגע באברם ושרי, נתן להם ללכת בשלום, ואפילו השאיר את המתנות בידם, מלמדת שפחד אלוהים נפל עליו. כמובן שקיימת האפשרות שהוא חשש לקחת מהם את המתנות פן גם הללו יהיו נגועות ויביאו עליו מחלות חדשות.