רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/יב

(א) לֶךְ לְךָ – לְהַנָּאָתְךָ וּלְטוֹבָתְךָ, וְשָׁם אֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל, כַּאן אִי אַתָּה זוֹכֶה לְבָנִים. וְעוֹד: שֶׁאוֹדִיעַ טִבְעֲךָ בָּעוֹלָם.

(ב) וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל – לְפִי שֶׁהַדֶּרֶךְ גּוֹרֶמֶת לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: מְמַעֶטֶת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, וּמְמַעֶטֶת אֶת הַמָּמוֹן, וּמְמַעֶטֶת אֶת הַשֵּׁם. לְכָךְ הֻזְקַק לְשָׁלֹשׁ בְרָכוֹת הַלָּלוּ, שֶׁהִבְטִיחוֹ עַל הַבָּנִים וְעַל הַמָּמוֹן וְעַל הַשֵּׁם.
וַאֲבָרְכֶךָ – בְּמָמוֹן (בראשית רבה לט,יא).
וֶהְיֵה בְּרָכָה – הַבְּרָכוֹת נְתוּנוֹת בְּיָדְךָ. עַד עַכְשָׁו הָיוּ בְיָדִי: בֵּרַכְתִּי לְאָדָם וְנֹחַ, וּמֵעַכְשָׁו אַתָּה תְבָרֵךְ אֶת אֲשֶׁר תַּחְפּוֹץ (בראשית רבה לט,יא). דָּבָר אַחֵר: "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל" – זֶה שֶׁאוֹמְרִים "אֱלֹהֵי אַבְרָהָם". "וַאֲבָרְכֶךָ" – זֶה שֶׁאוֹמְרִים "אֱלֹהֵי יִצְחָק". "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" – זֶה שֶׁאוֹמְרִים "אֱלֹהֵי יַעֲקֹב". יָכוֹל יִהְיוּ חוֹתְמִין בְּכֻלָּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וֶהְיֵה בְּרָכָה" – בְּךָ חוֹתְמִין וְלֹא בָהֶם (פסחים קי"ז ע"ב).
מֵאַרְצְךָ – וַהֲלֹא כְבָר יָצָא מִשָּׁם עִם אָבִיו וּבָא עַד חָרָן? אֶלָּא כָּךְ אָמַר לוֹ: הִתְרַחֵק עוֹד מִשָּׁם וְצֵא מִבֵּית אָבִיךָ.
אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ – לֹא גִלָּה לוֹ הָאָרֶץ מִיָּד כְּדֵי לְחַבְּבָהּ בְּעֵינָיו, וְלָתֵת לוֹ שָׂכָר עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר. כַּיּוֹצֵא בוֹ (להלן כב,ב): "אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק". כַּיּוֹצֵא בוֹ (שם): "עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אוֹמַר אֵלֶיךָ". וְכַיּוֹצֵא בוֹ (יונה ג,ב): "וּקְרָא אֵלֶיהָ אֶת הַקְּרִיאָה אֲשֶׁר אָנֹכִי דּוֹבֵר אֵלֶיךָ" (בראשית רבה לט,ט).

(ג) וְנִבְרְכוּ בְךָ – יֵשׁ אַגָּדוֹת רַבּוֹת, וְזֶהוּ פְּשׁוּטוֹ: אָדָם אוֹמֵר לִבְנוֹ "תְּהֵא כְּאַבְרָהָם", וְכֵן כָּל "וְנִבְרְכוּ בְךָ" שֶׁבַּמִּקְרָא. וְזֶה מוֹכִיחַ: "בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂימְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה" (להלן מח,כ).

(ה) אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן – שֶׁהִכְנִיסוּם תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה: אַבְרָהָם מְגַיֵּר אֶת הָאֲנָשִׁים, וְשָֹרָה מְגַיֶּרֶת הַנָּשִׁים. וּמַעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עֲשָׂאוּם (בראשית רבה לט,יד; שם פד,ד; סנהדרין צ"ט ע"ב). וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא: עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת שֶׁקָּנוּ לָהֶם, כְּמוֹ: "עָשָׂה אֵת כָּל הַכָּבוֹד הַזֶּה" (להלן לא,א), "וְיִשְׂרָאֵל עוֹשֶׂה חָיִל" (במדבר כד,יח) – לְשׁוֹן קוֹנֶה וְכוֹנֵס.

(ו) וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ – נִכְנַס לְתוֹכָהּ.
עַד מְקוֹם שְׁכֶם – לְהִתְפַּלֵּל עַל בְּנֵי יַעֲקֹב, כְּשֶׁיָּבֹאוּ לְהִלָּחֵם בִּשְׁכֶם (בראשית רבה לט,טו).
אֵלוֹן מוֹרֶה – הוּא שְׁכֶם. הֶרְאָהוּ הַר גְּרִיזִים וְהַר עֵיבָל, שֶׁשָּׁם קִבְּלוּ יִשְׂרָאֵל שְׁבוּעַת הַתּוֹרָה (סוטה ל"ב ע"א).
וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ – הָיָה הוֹלֵךְ וְכוֹבֵשׁ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִזַּרְעוֹ שֶׁל שֵׁם. שֶׁבְּחֶלְקוֹ שֶׁל שֵׁם נָפְלָה כְּשֶׁחִלֵּק נֹחַ אֶת הָאָרֶץ לְבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן יד,יח): "וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם". לְפִיכָךְ: "וַיֹּאמֶר אֶל אַבְרָם לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת" (להלן פסוק ז) – עָתִיד אֲנִי לְהַחֲזִירָהּ לְבָנֶיךָ שֶׁהֵם מִזַּרְעוֹ שֶׁל שֵׁם.

(ז) וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ – עַל בְּשׂוֹרַת הַזֶּרַע וְעַל בְּשׂוֹרַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (בראשית רבה לט,טז).

(ח) וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם – אָהֳלוֹ.
מִקֶּדֶם לְבֵית אֵל – בְּמִזְרָחָהּ שֶׁל בֵּית אֵל. נִמְצֵאת בֵּית אֵל בְּמַעֲרָבוֹ, הוּא שֶׁנֶּאֱמַר: "בֵּית אֵל מִיָּם".
אָהֳלֹה – "אָהֳלָהּ" כְּתִיב: בַּתְּחִלָּה נָטָה אֶת אֹהֶל אִשְׁתּוֹ, וְאַחַר כַּךְ אֶת שֶׁלּוֹ (בראשית רבה לט,טו).
וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ – נִתְנַבֵּא שֶׁעֲתִידִין בָּנָיו לְהִכָּשֵׁל שָׁם עַל עֲוֹן עָכָן, וְהִתְפַּלֵּל שָׁם עֲלֵיהֶם (בראשית רבה לט,טז).

(ט) הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ – לִפְרָקִים: יוֹשֵׁב כַּאן חֹדֶשׁ אוֹ יוֹתֵר, וְנוֹסֵעַ מִשָּׁם וְנוֹטֶה אָהֳלוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר. וְכָל מַסָּעָיו "הַנֶּגְבָּה": לָלֶכֶת לִדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְהִיא לְצַד יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁהוּא בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה שֶׁנְּטָלוֹ בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְהַר הַמּוֹרִיָּה שֶׁהִיא נַחֲלָתוֹ (בראשית רבה לט).

(י) רָעָב בָּאָרֶץ – בְּאוֹתָהּ הָאָרֶץ לְבַדָּהּ, לְנַסּוֹתוֹ אִם יְהַרְהֵר אַחַר דְּבָרָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאָמַר לוֹ לָלֶכֶת אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן וְעַכְשָׁו מַשִּׂיאוֹ לָצֵאת מִמֶנָּה.

(יא) הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי – מִדְרַשׁ אַגָּדָה: עַד עַכְשָׁו לֹא הִכִּיר בָּהּ מִתּוֹךְ צְנִיעוּת שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם, וְעַכְשָׁו הִכִּיר בָּהּ עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה. דָּבָר אַחֵר: מִנְהַג הָעוֹלָם שֶׁעַל יְדֵי טוֹרַח הַדֶּרֶךְ אָדָם מִתְבַּזֶּה, וְזֹאת עָמְדָה בְּיָפְיָהּ (בראשית רבה מ,ד). וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא: "הִנֵּה נָא" – הִגִּיעַ הַשָּׁעָה שֶׁיֵּשׁ לִדְאוֹג עַל יָפְיֵךְ. "יָדַעְתִּי" זֶה יָמִים רַבִּים כִּי "יְפַת מַרְאֶה אָתְּ", וְעַכְשָׁו אָנוּ בָאִים בֵּין אֲנָשִׁים שְׁחוֹרִים וּמְכוֹעָרִים אֲחֵיהֶם שֶׁל כּוּשִׁים, וְלֹא הוּרְגְּלוּ בְאִשָּׁה יָפָה. וְדוֹמֶה לוֹ: "הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא" (להלן יט,ב).

(יג) לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ – יִתְּנוּ לִי מַתָּנוֹת.

(יד) וַיְהִי כְּבוֹא אַבְרָם מִצְרָיְמָה – הָיָה לוֹ לוֹמַר "כְּבוֹאָם מִצְרָיְמָה"? אֶלָּא לִמֵּד שֶׁהִטְמִין אוֹתָהּ בְּתֵבָה, וְעַל יְדֵי שֶׁתָּבְעוּ אֶת הַמֶּכֶס פָּתְחוּ וְרָאוּ אוֹתָהּ (בראשית רבה מ,ו).

(טו) וַיְהַלְלוּ אֹתָהּ אֶל פַּרְעֹה – הִלְלוּהָ בֵינֵיהֶם, לוֹמַר: הֲגוּנָה זוֹ לַמֶּלֶךְ.

(טז) וּלְאַבְרָם הֵיטִיב פַּרְעֹה בַּעֲבוּרָהּ.

(יז) וַיְנַגַּע ה'... – בְּמַכַּת רָאֲתָן לָקָה, שֶׁהַתַּשְׁמִישׁ קָשֶׁה לוֹ (בראשית רבה מא,ב).
[וְאֶת בֵּיתוֹ – כְּתַרְגּוּמוֹ: "וְעַל אֲנָשׁ בֵּיתֵיהּ". וּמִדְרָשׁוֹ: לְרַבּוֹת כְּתָלָיו וְעַמּוּדָיו וְכֵלָיו.]
עַל דְּבַר שָׂרַי – עַל פִּי דִּבּוּרָהּ: אוֹמֶרֶת לַמַּלְאָךְ "הַךְ" וְהוּא מַכֶּה (בראשית רבה מא,ב).

(יט) קַח וָלֵךְ – לֹא כַאֲבִימֶלֶךְ שֶׁאָמַר לוֹ: "הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ" (להלן כ,טו). אֶלָּא אָמַר לוֹ: לֵךְ וְאַל תַּעֲמוֹד! שֶׁהַמִּצְרִים שְׁטוּפֵי זִמָּה הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כג,כ): "וְזִרְמַת סוּסִים זִרְמָתָם".

(כ) וַיְצַו עָלָיו – עַל אוֹדוֹתָיו, לְשַׁלְּחוֹ וּלְשָׁמְרוֹ.
וַיְשַׁלְּחוּ – כְּתַרְגּוּמוֹ: "וְאַלְוִיאוּ".


הערות

עריכה