פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בראשית יב י

בראשית יב י: "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יב י.


וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁםעריכה

וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץעריכה

אין פלא שיש רעב למי שגר בנגב. בצורת קלה, ובנגב יש רעב. מכאן אפשר ללמוד שאברם לא היה חזק ועשיר, והיה חייב להתרחק מצרות ולחפש מקום פנוי, והמקום היחיד שהיה בנמצא הוא הנגב.

וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁםעריכה

האפשרויות שעמדו בפני אברם הן:

  • לחזור לחרן. אברם לא רצה להגיד: "אֲנִי מְלֵאָה הָלַכְתִּי, וְרֵיקָם הֱשִׁיבַנִי יְהוָה" (רות א כא) כי כולם היו צוחקים עליו ועל אלוהיו. ייתכן שהיו אפילו רואים בו משוגע השוגה בהזיות ושומע קולות.
  • לעלות צפונה בכנען. גם שם היה מחסור בעשב לצאן, ולבטח אברם היה נאלץ להילחם כדי להאכיל את צאנו.
  • להשאר. הוא לא היה יכול להישאר כי "כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ".

אברם לא רצה ללכת מערבה לפלשתים שבגרר או מזרחה למדבר, לכן כל שנותר לו זה רק להדרים מצרימה. מצרים מקבלת אספקת מים סדירה מהנילוס, אשר מקבל את מימיו מהגשמים באפריקה. התבואה במצרים עלולה לסבול מרוחות עזות וחום קיצוני, אבל לא מחוסר מים, שכן כפי שידוע יוסף אגר אוכל, אך לא בנה בריכות ובורות מים.

בתקופת בצורת התבואה לא מבשילה לחיטה, אבל לצאן עדיין יש מספיק עשב וקש למאכל. כאשר יעקב ירד למצרים צאנו נותר בחיים למרות הרעב הכבד בכנען.

וַיֵּרֶדעריכה

המילה 'לעלות' מסתמנת בכתוב כמילה חיובית יותר מאשר המילה 'לרדת'. לדוגמא, יורדים מהשמים לארץ, ככתוב: "ויֵַּרֶד יְהוָה, לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל, אֲשֶׁר בָּנו,ּ בְּנֵי הָאָדָם" (בראשית יא ה). כאן אנו נתקלים לראשונה שתיאור שמציג את המעבר מכנען למצרים כירידה, התדרדרות.