ביאור:בראשית יב א

בראשית יב א: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יב א.


מדוע בחר ה' באברם עריכה

במשפט זה יצר ה' את הקשר הראשון עם אברם, שאחר-כך הפך לאברהם אבינו, וקבע את גורלו (ואת גורלנו) למשך אלפי השנים הבאות.

מדוע דיבר ה' דווקא עם אברם? עריכה

1. על-פי חז"ל, אברם היה שונה מכל בני דורו ומשפחתו: הוא הגיע מעצמו למסקנה שיש בורא לעולם, ואף פעל על-פי מסקנה זו ושבר את הפסלים של אביו. לאחר שהושלך לכבשן האש וניצל, ה' החליט שעליו לעבור לארץ אחרת - ארץ ישראל - שבה יהיה חופשי לעבוד את ה' וגם להשפיע על אחרים.

  • אולם, כל הדברים הללו אינם מסופרים בתורה. בתורה - בפסוקים הקודמים - מסופר רק על משפחתו של אברם, ואין שום רמז למעשה מיוחד שעשה אברם, שעשוי להצדיק את הבחירה האלהית דווקא בו.

2. ייתכן שה' אהב את אברהם בגלל תכונה מולדת כלשהי שהיתה בו. למה הדבר דומה - למנהל של להקת זמרים, הפוגש אדם בעל קול יפה ומגייס אותו ללהקה, לא בגלל שהוא למד ויודע לשיר, אלא בגלל שיש לו קול טבעי שאפשר לפתח ולהפוך אותו לזמר גדול.

מהו אותו "כישרון טבעי" שהיה לאברהם? יש אומרים שהכוונה לכישרון טבעי לנבואה והתחברות  אל האלהות שבעולם, " "הסגולה האלהית" " או " "העניין האלהי" " (ספר הכוזרי) . ה"סגולה" הזאת היתה כבר לאדם הראשון, אולם היא לא עברה בירושה לכל צאצאיו אלא רק לחלק מהם - אותם צאצאים המפורטים בתורה בשושלות היוחסין (בראשית ה, בראשית יא), מנוח דרך שם עד אברם.

לפי גישה זו, התורה לא סיפרה על מעשיו הטובים של אברם לפני שנבחר, כדי ללמדנו שהבחירה אינה תלויה רק במעשים, אלא יש גם בחירה שמעבר למעשים.

3. אך עצם ההנחה שביסודה של השאלה - שה' דיבר דווקא עם אברם - מוטלת בספק. ייתכן שה' דיבר עם עוד הרבה אנשים, ואמר לעוד הרבה אנשים לעזוב את מולדתם וללכת לארץ אחרת, אך רוב האנשים התעצלו ולא עשו כן, ורק אברם קיים את מצוות ה' באופן מיידי: (בראשית יב ד): "וילך אברם כאשר דבר אליו ה' , וילך אתו לוט; ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן", ולכן זכה להיות אבי העם הנבחר.

4. אלוהים אמר לאברהם: "אֲנִי יְהוָה, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָתֶת לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, לְרִשְׁתָּהּ" (בראשית טו ז), אולם זה היה תרח אביו שהחליט לעבור מאור כשדים לחרן בדרכו לכנען, ככתוב: "וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ, וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן בְּנוֹ, וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ, אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ; וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ עַד חָרָן, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם" (בראשית יא לא), ורק בחרן אמר אלוהים לאברם: "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ", כאשר "אַבְרָם, בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה, בְּצֵאתוֹ, מֵחָרָן" (בראשית יב ד). או שאלוהים דיבר גם עם תרח אביו לצאת לכנען, או שהכונה שאברם נולד באור כשדים.

5. אברהם נבחר.
אנו מוצאים בהמשך שתי תופעות מיוחדות וחשובות לאבי האומה ואשתו -

  1. שרי היתה עקרה, ככתוב: "וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה, אֵין לָהּ וָלָד" (ביאור:בראשית יא ל), כלומר שרי אפילו לא נכנסה להריון והפילה. נראה שלשרי היתה בעיה רפואית שמנעה ממנה להכנס להריון. רק אחרי הביקור בגרר, אלוהים ריפא את כל נשות גרר ושרי שהיתה כאשתו לזמן קצר (ביאור:בראשית כ יז). ייתכן ששרי השתמשה בזרעי שיח אברהם שמרפא בעיות כניסה להריון, ושהיה נפוץ בקרב היוונים, כולל הפלישתים שגרו בגרר. מטרת אלוהים היתה למנוע משרה להכנס להריון וכך לאפשר לאברהם ללמוד ולהתעצם כדי שיהיה מוכן לגדל את בנו בהצלחה, ובנוסף להגדיל את נס ההריון הפלאי ולהראות את גדולתו וכוחו של אלוהים.
  2. לתרח, אבי אברהם, היתה תופעה תורשתית שהוא הביא רק בנים. כך לתרח היו שלושה בנים (במותו לא נאמר שהיו לו בנות (ביאור:בראשית יא לב)), לנחור היו שמונה בנים ממלכה אישתו, לאברהם שני בנים, ליצחק שני בנים, ליעקב תריסר בנים (ובת אחת לפני הסוף), לבני יעקב היו בעיקר בנים (מלבד שרח בת אשר). בתקופה ההיא ראש המשפחה קבע את השייכות הדתית והלאומית, ולכן אלוהים העדיף לבחור אדם שיביא ריבוי בנים בעם שהוא מקים. אלוהים היה חייב לבחור אדם עם התופעה התורשתית הזאת, כי במידה ובני ישראל בתקופת שהותם מצרים היו מתחתננים רק בתוך המשפחה המצומצמת, תוך מספר דורות כל הילדים היו נגועים במחלות תורשתיות.
  3. אלוהים רצה ליצור עם של סוחרים נוודים, ולכן בחר משפחה שבה האבות והאמהות היו רועי צאן מדורי דורות. כשם ששבט לוי לא זכה בנחלה, ותפקידו היה ללמד את התורה לכל העם, כך היהודים היו מיועדים להתפזר בעולם, ללמד את האומות את ברכת אלוהים ותורתו, ולהביא ברכה לכל גויי הארצות.

לֶךְ לְךָ עריכה

" "לך לך - להנאתך ולטובתך, ושם אעשך לגוי גדול כאן אי אתה זוכה לבנים; ועוד, שאודיע טבעך בעולם" " ( רש"י

" "ואין צורך, כי משפט הלשון כן: הגשם חלף הלך לו , אלכה לי אל הגדולים , קומו ועברו לכם את נחל זרד , ורובם ככה. אבל רבותינו (יומא ג עב) עשו מדרש במה שאמר הכתוב ועשית לך ארון עץ , ועשה לך שתי חצוצרות כסף , בעבור שאין המלאכה שלו..." " (רמב"ן) .

" "לך לך - לך לבדך" " (רש"ר הירש) .

בשיר השירים נזכר ביטוי דומה:

  • (שיר השירים ב י): "ענה דודי ואמר לי 'קומי לך, רעיתי יפתי, ולכי לך'"- צאי מהבית ולכי החוצה כי האביב הגיע ( פירוט ).

ייתכן שפסוק זה הוא משל לדברי ה' לאברם,  והוא מסביר מדוע ה' דיבר עם אברם דווקא בתקופה זו - כי זו היתה תקופה של "אביב" רוחני, אנשי הארץ נפתחו לרעיונות חדשים, ונוצר סיכוי שהם ישמעו לאברם כאשר יקרא בשם ה': "הנצנים נראו בארץ... קול התור נשמע בארצנו... התאנה חנטה פגיה...".

לֶךְ עריכה

ייתכן שהפרוש של הציווי: "לֶךְ" כולל את ההוראה - 'לך ואל תשוב'. למרות שאנו כותבים בצורה אחת בלבד, אדם השומע את המילה מיד יודע אם הכוונה 'לך מכאן' או 'בבקשה תלך ותביא'.

  • אנו לא יודעים איך אלוהים נשמע לאברהם אולם לפי תגובתו ניתן להבין שזאת היתה פקודה ללכת מחרן ולא לשוב, כי:
  1. כאשר היה רעב כבד בכנען, אברם לא שב לחרן אלא ירד למצרים, ככתוב: "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ; וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם" (ביאור:בראשית יב י). וניתן לראות שהוא 'ירד' ולא הלך.
  2. כאשר אברהם פקד על עבדו להביא אישה ליצחק מארץ מולדתו, הוא אסר עליו להשיב את יצחק לשם, ככתוב: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תָּשִׁיב אֶת בְּנִי שָׁמָּה" (ביאור:בראשית כד ו).
  • יש מספר מקומות בהם ניתן להבין שהציווי 'לך' הוא למעשה 'תסתלק ואל תשוב'
  1. כאשר פרעה גרש את אברם ואשתו שהביאו מחלה על ביתו נאמר: "וְעַתָּה, הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ" (ביאור:בראשית יב י).
  2. כאשר לבן נותן את רבקה לעבד אברהם עבור יצחק נאמר: "הִנֵּה רִבְקָה לְפָנֶיךָ, קַח וָלֵךְ" (ביאור:בראשית כד נא).
  3. כאשר אבימלך מודיע ליצחק שהוא צריך לעזוב את גרר נאמר: "לֵךְ מֵעִמָּנוּ, כִּי עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ מְאֹד" (ביאור:בראשית כו טז).
  4. כאשר יצחק שולח את יעקב ללבן נאמר: "קוּם לֵךְ פַּדֶּנָה אֲרָם, בֵּיתָה בְתוּאֵל אֲבִי אִמֶּךָ" (ביאור:בראשית כח ב) (ייתכן שיש כאן רמז פרודיני שיצחק לא האמין שיעקב הקטן יצליח וישוב).
  5. כאשר יעקב שולח את יוסף לאחיו נאמר: "לֶךְ נָא רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ וְאֶת שְׁלוֹם הַצֹּאן, וַהֲשִׁבֵנִי דָּבָר" (ביאור:בראשית לז יד), (וגם כאן ייתכן שיש רמז פרודיני שיעקב חשב שיוסף לא ישוב).
  6. כאשר יוסף שולח את אחיו חזרה ומורה להם לא לשוב ללא אחיהם הצעיר, ככתוב: "וְאַתֶּם לְכוּ הָבִיאוּ שֶׁבֶר רַעֲבוֹן בָּתֵּיכֶם" (ביאור:בראשית מב יט), (וגם כאן ייתכן שיש רמז פרודיני שיוסף לא מאמין שהם ישובו עם בנימין).
  7. בשלב מסוים מופיע התוספת "לְכוּ-בֹאוּ" כדי להדגיש שזה לא גרוש אלא פעולת הליכה למקום מסוים ומותר לשוב, כדברי פרעה לאחי יוסף: "טַעֲנוּ אֶת בְּעִירְכֶם, וּלְכוּ בֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן" (ביאור:בראשית מה יז).
  • ישנם מספר מקרים בספר בראשית שבהם הציווי 'לך' לא נשמע כגרוש, ואז הפוקד מוסיף את מילת בקשה "לֶךְ נָא" שמבטלת את הגרוש:
  1. כדברי רבקה ליעקב: "לֶךְ נָא אֶל הַצֹּאן, וְקַח לִי מִשָּׁם שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים טֹבִים" (ביאור:בראשית כז ט).
  2. כדברי יעקב ליוסף "לֶךְ נָא רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ וְאֶת שְׁלוֹם הַצֹּאן, וַהֲשִׁבֵנִי דָּבָר" (ביאור:בראשית לז יד).
  • יש מקרה נוסף שקשה להתאים לרעיו הנ"ל, שהצווי 'לך' פרושו - 'לך ואל תשוב'.
  1. אלוהים אומר לאברהם: "קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ, אֶת יִצְחָק, וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" (ביאור:בראשית כב ב). בתחילת המשפט אלוהים אמר: "קַח נָא", והמילה ""נָא" מרככת את הפקודה והיא מתירה לשוב. ייתכן שאלוהים רמז שיהיה פירוד בין אברהם ויצחק והם ישובו לחוד, והיחסים בינהם יתנתקו. ייתכן שיש כאן רמז שאלוהים לקח את יצחק מאברהם, ועכשו אסור לאברהם להתערב ישירות בחיי יצחק בכל דרך שהיא.

אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ עריכה

אלוהים נמנע מלנקוב בשם הארץ -

  • זה היה נסיון.

נאמר שאלוהים רואה ללבב, ככתוב: "כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם, וַיהֹוָה יִרְאֶה לַלֵּבָב" (שמואל א טז ז), אולם בכל זאת לאדם יש בחירה חופשית, ולמרות ששלמה המלך היה נאמן בצעירותו, בסוף ימיו הוא הוא חטא, ככתוב: "וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה" (מלכים א יא ו).
אלוהים רצה אדם ממושמע, כדבריו לאברם, "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים" (ביאור:בראשית יז א).

מדוע נמנע אלוהים לנקוב בשם הארץ?

  1. ייתכן שאלוהים התכוון לפנות למספר אנשים עד שהוא ימצא את האדם הראוי, והיה חשש שהם יסרבו ואחר כך ישנו את דעתם וילכו לכנען, אברם יפגוש אותם, והם ידברו איתו ותווצר מהומה. לכן אלוהים לא נקב בשם.
  2. ייתכן שאלוהים לא רצה שהאנשים שהוא פנה אליהם יפרסמו את שם הארץ שאלוהים בחר, והרבה מהגרים ינדדו לארץ המובטחת.
  3. ייתכן שאלוהים רצה לוודא שהנבחר מוכן ללכת לכל מקום שאלוהים יורה לו, ולא יתחיל להתוכח האם הארץ היא טובה או רעה, גדולה או קטנה.

כשאברם הסכים ללא וויכוחים, הוא עבר בהצלחה את הנסיון.


לעיון נוסף עריכה

מולדת = מקום המשפחה .

בית = משל לרכוש, משל למשפחה .

הנסיון הראשון של אברהם .

" מארצך וממולדתך " - כתב רש"י והלא כבר יצא משם עם אביו ובא עד חרן אלא כך אמר לו הקב"ה התרחק עוד מבית אביך ורבי אברהם פירש וכבר אמר השם אל אברם לך לך מארצך כי הדבור הזה היה בעודנו באור כשדים ושם צוהו לעזוב ארצו ומולדתו ובית אביו אשר שם ואיננו נכון כי אם היה כן היה אברם עיקר הנסיעה מבית אביו במצות האלהים ותרח אביו ברצון נפשו הלך עמו והכתוב אמר (לעיל יא לא) ויקח תרח את אברם בנו יורה כי אברם אחרי אביו ובעצתו יצא מאור כשדים ללכת ארצה כנען ועוד כי הכתוב שאמר ( יהושע כד ג ) ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר ואולך אותו בכל ארץ כנען היה ראוי שיאמר "ואקח את אביכם את אברהם מאור כשדים ואולך אותו בכל ארץ כנען" כי משם לוקח ושם נצטוה בזה ועוד יקשה עליהם כי אברהם בצוותו את אליעזר לקחת אשה לבנו אמר לו כי אל ארצי ואל מולדתי תלך (להלן כד ד) והוא הלך אל ארם נהרים אל עיר נחור (שם כד י) אם כן היא ארצו ומולדתו ושם נאמר (בפסוק לח) אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי כי שם בית אביו ומשפחתו שהיא מולדתו לא כאשר השתבש רבי אברהם לומר אל ארצי חרן ומולדתי אור כשדים והנה הוא האומר כאן כי באור כשדים נאמר לו לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך והנה לו ארצות רבות אבל העיקר כבר ידעת אותו ממה שכתבנו בסדר שלפני זה (יא כח) כי חרן היא ארצו ושם מולדתו והיא ארץ אבותיו מעולם ושם נצטוה לעזוב אותם וכך אמרו בבראשית רבה (לט ח) לך לך אחת מארם נהרים ואחת מארם נחור וטעם להזכיר "ארצך ומולדתך ובית אביך" כי יקשה על האדם לעזוב ארצו אשר הוא יושב בה ושם אוהביו ורעיו וכל שכן כשהוא ארץ מולדתו ששם נולד וכל שכן כשיש שם כל בית אביו ולכך הוצרך לומר לו שיעזוב הכל לאהבתו של הקב"ה

" אל הארץ אשר אראך " - היה נודד והולך מגוי אל גוי ומממלכה אל עם אחר עד שבא אל ארץ כנען ואמר לו לזרעך אתן את הארץ הזאת אז נתקיים "אל הארץ אשר אראך" ואז נתעכב וישב בה ומה שאמר ויצאו ללכת ארצה כנען לא להתישב בה כי עדיין לא ידע כי על הארץ ההיא נצטוה אלא שאחז צדיק דרכו דרך ארץ כנען כי כן היה בדעתו ובדעת אביו גם מתחלה בצאתם מאור כשדים ומפני זה אמר ויהי כאשר התעו אותי אלהים מבית אבי (להלן כ יג) כי היה תועה כשה אובד ויתכן לומר כי אברהם מבראשונה ידע כי ארץ כנען היא נחלת ה' ובה יתן ה' חלקו והאמין כי "אל הארץ אשר אראך" ירמוז לו על ארץ כנען או על כולה או על אחת מכל הארצות האל ושם פניו אל כלל ארץ כנען כי שם הארץ אשר יראנו באמת

" ( רמב"ן

מאמרים נוספים - באדיבות גוגל עריכה

  • Page tavnit3 Of Kahana : "ויאמר ד' אל אברם: לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך" (בראשית יב: א) הרב ר' נחום מטשרנוביל הקדיש את כל ימיו למצוות פדיון שבויים. ... ( cache )
  • מגילת רות : דברי בועז לרות "ותעזבי את אביך ואמך וארץ מולדתך ותלכי אל עם אשר לא ידעת" (ב, יא) דומים לדבר ה' לאברהם "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך" ... ( cache )
  • בערב / מרדכי זאב פיארברג : לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך"... מה נורא עתה ללכת! בחוץ אפלה נוראה, גשם, שלד ורפש, האויר קר ולח, הבגד קרוע והרוח האכזר נושב בו, ... ( cache )
  • שנת שבתון / יהודה איזנברג : וכאשר בחר באברהם ציווהו: "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך". להגיד, שבהיותו עבד אלוהים ודבק בו, צריך שייעתק לאותו מקום השלמות. ... ( cache )
  • Yeshiva.org.il - "לך לך מארצך... אל הארץ אשר אראך" : בית המדרש של Yeshiva.org.il. שיעור נוכחי:לך לך מארצך... אל הארץ אשר אראך ; הרב מעביר השיעור:מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצל; ( cache )
  • חובת הלב ברגלים : המלה 'אל' מורה על כיוון ומטרה; " אל הארץ אשר אראך ", "אל המנוחה ואל הנחלה", "כי אם אל המקום... לשכנו תדרשו ובאת שמה", ועוד. המילה 'את', מורה על חיבור ודבקות: ... ( cache )
  • עולם התנ"ך : היה נודד והולך מגוי אל גוי ומממלכה אל עם אחר, עד שבא אל ארץ כנען ואמר לו לזרעך אתן את הארץ הזאת, אז נתקיים " אל הארץ אשר אראך ", ואז נתעכב וישב בה. ... ( cache )

מקורות עריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-05-11.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:מדוע בחר ה' באברם

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/brejit/br-12-01