אבן עזרא על בראשית יב

<< · אבן עזרא על בראשית · יב · >>

פסוק א

• לכל הפירושים על הפסוק •

לך לך — השם ציווה לאברהם ועודנו באור כשדים שיעזוב ארצו ומקום מולדתו, גם בית אביו. והטעם, שידע השם שתרח, אחר שיצא ללכת אל ארץ כנען, ישב בחרן. ותרח לא מת עד אחר שישים שנה שיצא אברהם מבית אביו מחרן, רק הכתוב לא פירש שניו בצאתו מאור כשדים. ואחר שאמר אשר אראך – גילה לו הסוד, כי כן כתוב: "ויצאו ללכת ארצה כנען" (בראשית יב ה). או יהיה טעם אראך הוא, שאמר לו "כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה" (בראשית יג טו):

פסוק ג

• לכל הפירושים על הפסוק •

מברכיך — רבים. ומקללך — יחיד:

פסוק ה

• לכל הפירושים על הפסוק •

רכושם — מקנה, וכן "כי היה רכושם רב" (בראשית יג ו):

ואת הנפש — עבדים ילידי בית. או עשו – כמו "קנו", וכן "עשה לי את החיל הזה" (דברים ח יז). ויש אומרים, הנפשות שהורום האמת לעבוד את השם.

וטעם ויצאו ללכת — אל המקום אשר אמר השם:

פסוק ו

• לכל הפירושים על הפסוק •

גם זה המקום שכם — משה קראו כן, כי שכם לא היה בימי אברהם.

אלון — כמו "אלה" (ישעיהו ו יג), והם עצים. ויש אומרים: שדה, כמו "איל פארן" (בראשית יד ו).

מורה — יש אומרים שהוא "ממרא" בעל ברית אברם (בראשית יד יג). ויתכן שהוא אחר, ויהיה אלון מורה שם מקום.

והכנעני אז בארץ — יתכן שארץ כנען, תפשה כנען מיד אחר; ואם איננו כן, יש לו סוד, והמשכיל ידום:

פסוק ז

• לכל הפירושים על הפסוק •

וירא ה' — בדרך נבואה. והמלה מבניין נפעל, והנח הנעלם בין היו"ד והרי"ש – תחת הדגש הראוי להיות ברי"ש, להתבלע נו"ן נפעל. הנראה אליו — שם התואר מהבניין הנזכר, וכמוהו "ואשר היה נעשה" (נחמיה ה יח):

פסוק ח

• לכל הפירושים על הפסוק •

ויעתק — מהבניין הכבד הנוסף, והוא פועל יוצא; כי "ויעתק צור ממקומו" (איוב יח ד) – עומד. והפעול אהלה, וגם הוא פעול ויט.

וטעם ויעתק — ויסע. והנח נעלם אחר יו"ד ויט תחת נו"ן שהוא פ"א הפועל, וכן "ויז נצחם" (ישעיהו סג ג), ושניהם פעלים יוצאים.

וטעם מים — ממערב, כי למערב ארץ ישראל הוא הים הגדול הספרדי. ואיננו ים אוקיינוס, כי רחוקה היא הארץ הנזכרת ממנו. והנה נסע ממזרח בית אל מערבה עד שב העי מזרח למחנהו.

וטעם ויקרא בשם ה' — תפילה, או קריאת בני אדם לעבוד השם:

פסוק ט

• לכל הפירושים על הפסוק •

הנגבה — פאת דרום, ונקרא כן בלשון ארמית: "נגיבו מיא" (תרגום אונקלוס על בראשית ח, יג), כי צד דרום חם, ומרוב החום ייבש. וכן טעם "כי ארץ הנגב נתתני" (יהושע טו יט):

פסוק י

• לכל הפירושים על הפסוק •

ויהי רעב בארץ — בארץ כנען:

פסוק יא

• לכל הפירושים על הפסוק •

כאשר הקריב — מחנהו. או הוא מהפעלים העומדים, כי ימצאו פעלים שיצאו ויעמדו.

ומלת נא — כמו "עתה", וכן "הנה נא זקנתי" (בראשית כז ב), "אוי נא לנו" (איכה ה טז). והיא הפוכה בלשון ישמעאל.

וטעם הנה נא ידעתי — שהיה כיופי שרה בארצה, רק במצרים וארץ הנגב לא היה כמוה, כי הצורות משתנות בעבור האויר:

פסוק יב

• לכל הפירושים על הפסוק •

וטעם ואותך יחיו — שיתנו לך כל צרכיך, כי ימי רעבון היו:

פסוק יג

• לכל הפירושים על הפסוק •

ובאה מלת אחותי את מלעיל, בעבור היות הטעם במלה שלאחריה באות הראשון, וכן "קרא לילה" (בראשית א ה), וזה משפט הלשון:

ודגשות תי"ו אַתְּ — בהתבלע הנו"ן, כי "אתה" מגזרת "אני":

בגללך ובעבורך לא יבואו כי אם בבי"ת, והשר המסיר הבי"ת הוא סר טעם:

וטעם ייטב לי — דורון ומנחה, וכן כתוב: "ולאברם היטיב בעבורה" (בראשית יב טז):

פסוק טו

• לכל הפירושים על הפסוק •

ויהללו — קל הלמ"ד הראשון, להקל על הלשון, והוא ראוי להידגש. וכמוהו "ואתפללה" בדניאל: ותֻקח האשה — מהבניין הכבד הנוסף, ואם לא נמצא, והשלם "ותושלכי" (יחזקאל טז ה):

פסוק יז

• לכל הפירושים על הפסוק •

"וינגע ה' את פרעה על דבר שרי" — כמו "בעבור". והטעם, על זה הדבר:

פסוק יח

• לכל הפירושים על הפסוק •

ומלת הגדת — מבעלי הנוני"ן:

פסוק יט

• לכל הפירושים על הפסוק •

וטעם ואקח אותה לי לאשה — שלקחה להיותה אשתו ולשכב עמה, והשם הביא עליו נגעים שלא יגע בה. והנגעים – שלחם השם לשמור אשת אוהבו, והיו הנגעים גדולים ולא יכול לגעת בה. וכמוהו: "וחשקת בה ולקחת לך לאשה", ואמר אחר כן: "והבאת אל תוך ביתך וגלחה... ואחר כן תבא אליה ובעלתה" (דברים כא י-יג): וקמצות וי"ו וָלֵך — בעבור שהטעם הנקרא עניין מוכרת, וכן "לחם וָיָין" (בראשית יד יח):

פסוק כ

• לכל הפירושים על הפסוק •

וישלחו אותו — דרך ליווי בכבוד, וכן: "ואברהם הולך עמם לשלחם" (בראשית יח טז):

והנכון בעיני להיות פירוש ויצו עליו — בעבור היות על אחרים המצוה שהזהיר, וציווה להכריז שלא יגע איש בו ובאשתו:

<< · אבן עזרא על בראשית · יב · >>

אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/אבן_עזרא_על_בראשית_יב"