ביאור:בראשית כב כ
בראשית כב כ: "וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַם הִוא בָּנִים לְנָחוֹר אָחִיךָ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כב כ.
וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַם הִוא בָּנִים לְנָחוֹר אָחִיךָ עריכה
וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עריכה
בסיפור הקודם על עקדת יצחק ראינו יצחק כונה 'נער' מספר פעמים:
- אברהם אמר: "ויַֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו, שְׁבו לָּכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר, ואֲַנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה" (ביאור:בראשית כב ה)
- המלאך אמר: "אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר, וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאומָּה" (ביאור:בראשית כב יב)
בנוסף, ניתן לראות מהתנהגותו ודבריו של יצחק בסיפור העקדה שהוא באמת היה נער, ולא אדם בוגר וחזק.
לפי המשך הסיפור ניתן להבין כאילו שרבקה נולדה מיד לאחר העקדה כאשר יצחק היה נער. אולם סביר יותר שהולדת רבקה קרתה שנים רבות לאחר העקדה, וזאת משום שיודע שיצחק נשא את רבקה כאשר היה כבן 40 (ביאור:בראשית כה כ) והיא בעודה נערה.
סביר להניח שנודע לאברהם אודות משפחתו של נחור זמן מה אחרי לידת רבקה ולפני שעבד אברהם יצא להביא כלה ליצחק. אי אפשר לדעת אם שרה היתה בחיים כאשר הוגד לאברהם, אבל כיוון שלא נאמר שהוגד לאברהם ושרה, ניתן להניח ששרה כבר נפטרה.
וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר עריכה
לא נראה שאברהם קיים קשר קבוע עם משפחתו שבחרן באמצעות שליחים.
ייתכן שביושבו ליד באר לחי רואי שנמצאת על אם הדרך מאשור לשור שבמצרים, אברהם שאל שיירות חולפות אודות קרוביו, כשם שיעקב ישאל את הרועים: "הַיְדַעְתֶּם אֶת לָבָן בֶּן נָחוֹר" (ביאור:בראשית כט ה). אברהם בוודאי פגש אנשים שמוצאם מחרן ושהכירו את נחור אחיו, והם אלו שסיפרו לו על ילדיו ונכדיו של נחור ממלכה אשתו ומרְאומָּה פילגשו.
עצם העובדה שאברהם חקר אנשים אודות משפחתו מראה שהוא כבר התחיל לחשוב איך לחתן את יצחק עם משפחתו.
לאברהם היה חשוב שיצחק יצליח ויגדל בנים שילכו בעקבותיו וישמרו את הברית עם אלוהים. לכן אברהם התכוון להביא אישה מחרן ולנתק אותה מבית אביה, כלומר, מאליליו ותרפיו של בית אביה. היא היתה חייבת להיות מנותקת מתרבות כנען וללא יכולת להתחבר אליהם, וכך היא תקבל את אלוהי אברהם ויצחק. כדי להבטיח שרבקה תאמין באלוהים, אלוהים מנע ממנה ילד במשך 20 שנים עד ש"ויֶַּעְתַּר יִצְחָק לַיהוָה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, כִּי עֲקָרָה הִוא" (ביאור:בראשית כה כא), וכך זכתה רבקה להיכנס להריון ולשמוע את קול אדוני מבטיח לה גדולה לבניה (ביאור:בראשית כה כג). כאשר בני יעקב התחזקו באמונתם באדוני, הם התחתנו עם בנות כנען והנשים קיבלו את אלוהי ישראל ללא בעיות.[1]
סביר מאוד שאותם אנשים שסיפרו לאברהם אודות נחור ומשפחתו, גם סיפרו לנחור אודות אברהם ובנו. לכן ייתכן שגם רבקה שמעה אודות בן דודה ואולי חלמה עליו. בהמשך, כאשר עבד אברהם יבוא לחרן לקחת אישה ליצחק, ויספר אודות אברהם והצלחתו, לבן ידע שזאת אמת ויאמין לסיפוריו של העבד.
יָלְדָה מִלְכָּה גַם הִוא בָּנִים לְנָחוֹר אָחִיךָ עריכה
- אברהם היה הבן בכור של תרח, ככתוב: "וְאֵלֶּה, תּוֹלְדֹת תֶּרַח, תֶּרַח הוֹלִיד אֶת אַבְרָם, אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן" (ביאור:בראשית יא כז).
- הרן הצעיר מת ולוט בנו עזב את חרן יחד עם אברם והשתקע בהר בעבר הירדן המזרחי.
- נחור ירש את רכושו של תרח והקים את עיר נחור שליד חרן.
- אברהם עזב את חרן לפני מותו של תרח אביו, וכן הוא לא קיבל את ירושתו מתרח. חלקו של אברהם בירושה היה אמור להיות שליש מהצאן ושליש מהאדמות של אביו תרח, היינו, זכויות האדמה והמים).
- נחור ובניו החזיקו ברכוש הזה, כנאמנים, לאברהם ויורשיו.
מכאן נובע:
- בתור הבן הבכור במשפחה, אברהם הוא שליט משפחת תרח, לאחר מותו של תרח.
- כל יורשיו של נחור היו בעלי חוב לאברהם של שליש מרכושם.
- לרבקה גם יש רכוש משלה והוא נדונייתה, שכן לפי חוקי חמורבי מספר 184 הבנות אמורות לקבל נדוניה בסדר גודל זהה לחלקם של בנים אך רק מהמיטלטלין (לא מהאדמה).
- אברהם התחיל לחפש כלה ליצחק כדי להשלים את תפקידו, כשם שהגר הביאה אישה לישמעאל.
- לבן, אחי רבקה, שהיה מודע לחוב הזה, שמח לשלוח את רבקה ללא נדוניה וללא חלקו של אברהם בירושת אביו. גם בהמשך לבן יסתיר את זכותו של יעקב (ועשו) לשליש מרכושו שלו באדמה ובמיטלטלין (צאן), ואת זכותן של רחל ולאה, וילדיהן, לנדוניה נאותה מהמיטלטלין (מהצאן ומהתרפים).
- ^ אשתו הראשונה של יהודה היתה כנענית ביאור:בראשית לח ב, בית אביה של תמר היה בכנען (ביאור:בראשית לח יא).