ביאור:בראשית יא לא

בראשית יא לא: "וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ עַד חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יא לא.

וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן

וַיִּקַּח תֶּרַח

תרח הוא ראש המשפחה, עושה ההחלטות. יש לו שלושה בנים: "אֶת אַבְרָם, אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן" (ביאור:בראשית יא כז). אברם מופיע ראשון, ולכן ייתכן שהוא הבכור. אולם נחור נשא את בת הרן לאישהואברם לקח את לוט בן הרן איתו ביוצאו לכנען, לכן אולי ניתן להסיק שהרן הוא הבכור, ושהוא היה מבוגר בהרבה שנים מאברם ונחור, וגם שאברם מופיע ראשון כי ככל הנראה הרן נפטר.

אֶת אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ

תרח לוקח את משפחתו לחרן. להלן רשימה המונה את בני לוויתו של תרח שמוזכרים בכתוב:

אברם ושרי כלתו.
לוט בן הרן (הרן עצמו נפטר באור כשדים).

שלא מוזכרים בכתוב:

אשת לוט. כנראה שלוט היה צעיר ולא התחתן עדיין בחרן. בהמשך, בסדום, ללוט יהיו 4 בנות לפחות. אך לא נראה שאשת לוט היא מחרן. סביר שהיא מסדום, ולכן היא הביטה לאחור לראות את משפחתה ועמה.
נחור. אם נחור לא עבר עם תרח, אז כשאברם עזב את חרן, תרח הזקן נשאר ללא בנים, וגם נחור לא היה יורש את רכושו של תרח. ניתן להסיק שנחור בא בהמשך לחרן וירש את תרח, הלוא כתוב שעבד אברהם הלך: "אֶל אֲרַם נַהֲרַיִם אֶל עִיר נָחוֹר" (ביאור:בראשית כד י), ומשם הביא את רבקה "בַּת בְּתואֵּל בֶּן נָחוֹר" (ביאור:בראשית כד מז). בהמשך לבן בן בתואל בן נחור, אחי רבקה, גר ב"פַּדַּן אֲרָם" (ביאור:בראשית כה כ) שגם נקראת חרן, ככתוב: "וְקוםּ בְּרַח לְךָ אֶל לָבָן אָחִי, חָרָנָה" (ביאור:בראשית כז מג). וחרן היא העיר שתרח ישב בה אחרי לכתו מארם נהריים.

וַיֵּצְאוּ ... לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן

לתרח לבטח היו הרבה סיבות לצאת מאור כשדים כאשר הוא לקח את משפחתו ויצא. אולם הכתוב אומר בפרוש "לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן". אם-כן, מהו המניע של איש מאנשי-קדם, הגר בארם עם הכשדים, לעזוב את ביתו ולצאת לארץ כנען?

נאמר שהחיתים גרו בכנען, "ויַַּעַן עֶפְרוֹן הַחִתִּי אֶת אַבְרָהָם בְּאָזְנֵי בְנֵי חֵת" (ביאור:בראשית כג י). האימפריה החתית היתה מעצמה עולמית שהשתרעה מטורקיה לכנען ועד מצרים, ולכן כשם שהחיתים התיישבו והתנחלו בעיר חברון שבכנען, כך גם תרח חשב לעבור לכנען ולמצוא מקום למשפחתו. קיימת אפשרות שאברם המשיך לכנען כי אביו התחיל במסע, ולמעשה בהתחלה אלוהים אמר לתרח "לך לך", אולם תרח הגיע לחרן ועצר.

וַיֵּשְׁבוּ שָׁם

תרח ומשפחתו התיישבו בחרן. לפי הכתוב אברם ולוט יצאו ולקחו את "כָּל רְכושָּׁם אֲשֶׁר רָכָשׁו"ּ (ביאור:בראשית יב ה) בחרן. המילה "רְכושָּׁם" מופיעה בצורת הרבים, לאמור, הן אברם והן לוט היו בעלי רכוש שנרכש בחרן. ניתן לחשוב שרכושו של אברם היה צאן ובקר, כי לא נאמר שלוט קיבל מתנות מפרעה במצרים, ובכל זאת, בחוזרם ממצרים, "גַם לְלוֹט הַהֹלֵךְ, אֶת אַבְרָם, הָיָה צֹאן ובָּקָר וְאֹהָלִים" (ביאור:בראשית יג ה) שהוא הביא מחרן.

ניתן להסיק שלתרח היה צאן שאותו הוא לקח עמו מאור כשדים לחרן. לכן הוא לבטח שכר או קנה אדמות וזכויות מים לצאנו, הרי רואים בהמשך שלבן ממשיך לעסוק במקצוע הזה בחרן בזמן בואו של עבד אברהם לקחת את רבקה ככלה עבור יצחק, וכן בזמן בואו של יעקב.

אברהם נולד כאשר תרח היה בן 70. הוא עזב את חרן בגיל 75, כאשר תרח היה בן 145. כשיצחק נולד תרח היה בן 170, כשתרח מת יצחק היה בן 35, ואברהם נעשה ראש המשפחה.

ירושת אברהם

במותו הוריש תרח למשפחתו את אדמותיו, זכויות המים שלו ואת צאנו. לפי חוק חמורבי מספר 167, כל בן צריך לקבל חלק שווה מאדמת אביו ומרכושו. לא נאמר שתרח הוריש בחייו את אדמתו לנחור, כפי שמותר לפי חוק מספר 165 בחוקי חמורבי. נאמר שאברם לקח את "כָּל רְכושָּׁם אֲשֶׁר רָכָשׁו"ּ (ביאור:בראשית יב ה), ואפשרי שזאת נדוניתה של שרי שאברם קיבל מאביה, אך זה לא כולל את האדמה ואת רכושו של תרח אביו. לא נאמר האם תרח נתן לאברם את חלקו בירושה מהצאן, אולם יש להניח שזכותו של אברם לשליש מאדמה תרח נותרה בעינה. מכאן שאת האדמה הזו החזיק נחור, ואחריו בניו.

מכאן ששליש מאדמתו של לבן בן בתואל בן נחור בן תרח היתה שייכת לאברהם ויורשיו.